לשכת רואי חשבון בישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
מ הגהה
שורה 14: שורה 14:
|מקום פעילות=
|מקום פעילות=
|מייסדים=
|מייסדים=
|יושב ראש= רו"ח יזהר קנה{{הערה|{{TheMarker1|אפרת נוימן|נשיא חדש ללשכת רואי החשבון: יזהר קנה גבר על עופר מנירב|1.2724242|4 בספטמבר 2015}}}}.
|יושב ראש= רו"ח יזהר קנה{{הערה|{{TheMarker1|אפרת נוימן|נשיא חדש ללשכת רואי החשבון: יזהר קנה גבר על עופר מנירב|1.2724242|4 בספטמבר 2015}}}}
|מזכיר כללי=
|מזכיר כללי=
|מנכ"ל=בשמת כרמון
|מנכ"ל=בשמת כרמון

גרסה מ־14:08, 17 באפריל 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:ארגון

פרמטרים [ גודל, דף הבית, שנת הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ פירוק הארגון ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לשכת רואי חשבון בישראל
תחום ראיית חשבון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב
יושב ראש רו"ח יזהר קנה[1]
מנכ"ל בשמת כרמון
תקופת הפעילות 1931–הווה (כ־93 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.icpas.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לשכת רואי חשבון בישראל היא גוף התנדבותי המאגד את רואי החשבון בישראל המעוניינים בכך. רישיון העיסוק במקצוע מוענק על ידי מועצת רואי חשבון בישראל שהיא גוף נפרד, הפועל בפיקוח משרד המשפטים. לאחר קבלת הרישיון, יכול רואה החשבון להחליט האם ברצונו להצטרף כחבר ללשכת רואי החשבון אם לאו (זאת בניגוד ללשכת עורכי הדין, שהיא גוף סטטוטורי - לא ניתן להיות עורך דין בישראל מבלי להיות חבר בלשכת עורכי הדין).

היסטוריה

הלשכה הוקמה בשנת 1931 כארגון פרטי התנדבותי ללא כוונת רווח. עד להקמתו של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות על ידי רשות ניירות ערך בשנת 1997, נטלה הלשכה על עצמה את האחריות לקבוע כללי חשבונאות ודיווח כספי וכללי ביקורת מקובלים עבור המשק הישראלי. פעילות זאת נעשתה באמצעות המועצה המקצועית שכוללת עשרים ואחד חברים, הוועדה לכללי חשבונאות ודיווח כספי והוועדה לתקני ביקורת ונוהלי ביקורת, שבהן תשעה חברים בכל ועדה. לאחר הקמת המוסד לתקינה חשבונאית נותרה בידי הלשכה האחריות לקביעת תקני ביקורת, נוהלי ביקורת וכללי התנהגות מקצועית בלבד. כללי התנהגות מקצועית אשר מפרסמת הלשכה מרחיבה על תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשכ"ה-1965, אך מבחינה חוקית חלה אך ורק על חברי הלשכה. אף על פי כן, נדרשים המעוניינים לעבור את מבחן הביקורת של מועצת רואי חשבון בדרך לקבלת רישיון רואה חשבון מהמדינה, ללמוד ולהיבחן גם על כללי ההתנהגות של הלשכה.

חברי המועצה המקצועית וחברי שתי הוועדות מתמנים לתפקידם על ידי הוועד המרכזי של הלשכה. החברים בגופים אלו הם בעלי ניסיון ומוניטין רב בתחומי החשבונאות ופעולתם נעשית בהתנדבות. הוועד המרכזי קובע גם את תחום הסמכויות של שתי הוועדות ושל המועצה המקצועית. עד להקמת המוסד לתקינה חשבונאית, לוועד המרכזי הייתה הסמכות הסופית לאישור ופרסום כללי חשבונאות, ביקורת ודיווח כספי, שגובשו על ידי הוועדה המקצועית. נכון ליוני 2006 פרסמה הלשכה 85 גילויי דעת, מתוכם 34 תקני ביקורת ונוהלי ביקורת.

הלשכה חברה בוועדה לתקנים בינלאומיים בחשבונאות (IASC), שאליה הצטרפה בשנת 1974. בשנת 1981 פרסמה הלשכה את גילוי דעת 26, שבה באה לידי ביטוי התחייבותה של הלשכה לתקנים בינלאומיים לחשבונאות. בנוסף, היא חברה בפדרציה העולמית של רואי החשבון והיא מקיימת קשר על בסיס קבוע עם הארגון האירופי לראיית חשבון.

כיום מייעדת הלשכה את זמנה לחבריה רואי החשבון. הלשכה ממשיכה לקבוע סטנדרטים חשבונאיים בתחום החשבונאות והביקורת ובכללי אתיקה והתנהגות ההולמים את המקצוע. כן היא מעודדת תחומי חקיקה מתאימים והתנדבות באחת ויותר מכ-250 ועדות מקצועיות הנמצאות תחת חסותה. בין שירותיה הנוספים לרווחת רואי חשבון בישראל ניתן למנות את המרכז לגישור ולבוררות, את ההוצאה לאור המפרסמת מדריכים, חוברות גילויי דעת ופרסומים, עלונים וירחונים, ואת הכנסים וההשתלמויות שהיא מקיימת מספר פעמים בשנה. בנוסף, חברי הלשכה זכאים להנחות והטבות, כגון כרטיס אשראי לעסקים ללא תשלום דמי כרטיס, הנחה בתשלום שכר לימוד בתואר שני (במוסדות לימוד מסוימים), הנחה בביטוח אחריות מקצועית (בחברות ביטוח מסוימות) ועוד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים