לשכת העיתונות הממשלתית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 61: שורה 61:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Images taken by Israel Government Press Office|תיאור=תמונות שצולמו על ידי לע"מ והועלו לויקישיתוף}}
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Images taken by Israel Government Press Office|תיאור=תמונות שצולמו על ידי לע"מ והועלו לויקישיתוף}}
*[http://www.gpo.gov.il/ אתר לשכת העיתונות הממשלתית]
*{{אתר רשמי|http://www.gpo.gov.il}}
* [http://www.flickr.com/people/government_press_office Government Press Office (GPO)'s photostream] - דף הפרופיל של לשכת העיתונות הממשלתית באתר [[Flickr]]
* [http://www.flickr.com/people/government_press_office Government Press Office (GPO)'s photostream] - דף הפרופיל של לשכת העיתונות הממשלתית באתר [[Flickr]]
* {{תמונה}} [http://www.gpophoto.gov.il/ אוסף התצלומים הלאומי], באתר לשכת העיתונות הממשלתית
* {{תמונה}} [http://www.gpophoto.gov.il/ אוסף התצלומים הלאומי], באתר לשכת העיתונות הממשלתית

גרסה מ־13:09, 29 באפריל 2017

המונח "לע"ם" מפנה לכאן. לערך העוסק במפלגת הימין שהתקיימה בתוך סיעת הליכוד, ראו מפלגת לע"ם.
שר הדואר יוסף בורג חונך את מכונת הטלקס הראשונה בלשכת העיתונות הממשלתית, אוגוסט 1956

לשכת העיתונות הממשלתיתראשי תיבות: לע"מ) בישראל פועלת במסגרת משרד ראש הממשלה ואחראית על תיאום התקשורת בין ממשלת ישראל ובין קהילת העיתונאים ואנשי התקשורת הפועלים בישראל. עבור העיתונאים הזרים מהווה לע"מ ממשק מרכזי להתנהלות מול מוסדות המדינה והצבא. לע"מ פועלת לאפשר כיסוי תקשורתי נאות של גורמי מפתח בישראל, של ביקורים ממלכתיים ושל אישים זרים המבקרים בארץ, ומנסה לרתום את הקשר השוטף עם התקשורת הזרה לצורכי ההסברה של מדינת ישראל.

מנהל הלשכה, מאז אוגוסט 2012, הוא ניצן חן.

הקמת לשכת העיתונות הממשלתית- רקע היסטורי

בשנים שקדמו להקמת המדינה הבינו מנהיגי היישוב את הצורך להסביר את העניין הציוני לדעת הקהל בעולם. כבר בשנת 1924 מונה גרשון אגרונסקי (אגרון) במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית לממונה על קשרים עם העיתונות, טיפול בתיירים וענייני הסברה. לגוף זה קראו 'לשכת העיתונות'. הם הוציאו בולטין שבועי משותף של ההנהלה הציונית והקרן הקיימת לישראל ושמו 'ידיעות מארץ ישראל'. הבולטין יצא לאור בעברית, אנגלית, גרמנית, צרפתית וספרדית. בשנת 1934 הוקמה סוכנות הידיעות של הסוכנות היהודית בירושלים. ליו"ר הסוכנות מונה העיתונאי יוסף גרביצקי, וכסגנו שימש יהושע יוסטמן. זמן-מה לאחר מכן נפרדה הסוכנות ממחלקת העיתונות של הסוכנות-היהודית והייתה למחלקה עצמאית בראשות ישעיהו קלינוב. שתי המחלקות של הסוכנות-היהודית, מחלקת העיתונות וסוכנות הידיעות, נוהלו על ידי משה שרת (לשעבר שרתוק). סוכנות הידיעות הזינה עיתונים יהודיים ברחבי העולם בידיעות מהנעשה בעולם היהודי. במקביל הזינה הסוכנות עיתונים בישראל בידיעות מהנעשה בארץ. גופים נוספים אשר עסקו כבר אז בהסברה הישראלית היו בקרן היסוד, הקרן הקיימת והמגבית היהודית. בשנת 1951 מונה משה פרלמן למנהל הראשון של לשכת העיתונות הממשלתית.

פעילות לשכת העיתונות הממשלתית

לע"מ פועלת לאפשר כיסוי תקשורתי נאות של גורמי מפתח ישראליים, של ביקורים ממלכתיים ושל אישים זרים המבקרים בארץ. הלשכה מפעילה מערך הנפקת תעודות עיתונאי קבועות וזמניות, מסייעת לזרים בהסדרת אשרות עבודה ושהייה להם ולמשפחותיהם ומעמידה לרשות נציגי התקשורת חדר תדרוכים משוכלל, אולפן טלוויזיה וחומרי עזר מקצועיים. לע"מ אחראית להקמת מרכזי תקשורת בזמן אירועים חדשותיים משמעותיים, לדוגמה: ביקור האפיפיור, ביקור נשיא ארצות הברית ועוד. לע"מ מקיימת תדרוכים במספר שפות לעיתונאים זרים הנמצאים בישראל. תדרוכים אלו מועברים בשידור חי ברשת האינטרנט. בנוסף, לע"מ אחראית בנוסף על תיאום צילומי הווידאו והסטילס הזרים באירועים הרשמיים. לע"מ נותנת מענה מלא בשפות עברית, ערבית, אנגלית ורוסית, על ידי צוות שפות מקצועי במחלקות ייעודיות. מחלקה נפרדת מטפלת בעיתונות הכלכלית ועוסקת בהסברה של ישראל שמעבר לסכסוך. הלשכה עוקבת ואוספת מדי יום פרסומים זרים בעיתונות בחו"ל הנוגעים למדינת ישראל, הן באנגלית והן בערבית, ומעבירה את הלקט למשרדי הממשלה הרלוונטיים. במקביל, עיקרי החדשות בעיתונות היומית העברית מופצים בשפה האנגלית לכתבי חוץ המוצבים בישראל.

מחלקת הצילומים של לע"מ אחראית על צילום נשיא המדינה וראש הממשלה באירועים רשמיים ובמסיבות עיתונאים, בארץ ובחו"ל, וכן מפעילה את אוסף התצלומים הלאומי הכולל רבבות רבות של תמונות החל מימי טרום הקמת המדינה ועד ימינו. מתוקף החלטת ממשלה, אוסף התצלומים נפתח בשנת 2011 לשימושם החופשי של הגולשים. זהו צעד משמעותי להנגשת ההיסטוריה המצולמת של המדינה לכלל הציבור. בשנת 2013 לע"מ הקימה מחלקת ניו מדיה האחראית להפעלת מערך התקשורת ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות. לע"מ מעניקה שירותי Video Streaming לתדרוכים ומסיבות עיתונאים מקוונות. לע"מ עוסקת בהקמת אתר חדשות ממשלתי בטכנולוגיה החדשה ביותר עם קידומה של אפליקציה מיועדת. אחת מפעולות ההסברה העיקריות של לשכת העיתונות הממשלתית היא ייזום סיורים ברחבי הארץ לעיתונאים הזרים. בין היתר נערכים סיורים בכלא "עופר" לאסירים ביטחוניים, בפארק התעשייה היהודי-ערבי בנצרת, במקומות הקדושים לנצרות בירושלים, במכון וולקני למחקר ופיתוח חקלאי, באוניברסיטת אריאל ובאזור התעשייה ברק ועוד. פעילויות נוספות שיזמה השנה לשכת העיתונות הממשלתית הן הקמת פורום מיוחד לדוברים ממשלתיים, ובאמצעותו נוסח הקוד האתי לדובר הממשלתי. במקביל נוסד פורום לנספחי עיתונות בשגרירויות הזרות בישראל, במטרה לשמור על קשר ולהשפיע על עמדות ממשלות זרות גם באמצעות אפיק זה. כמו כן אישים בכירים עוברים סדנאות תקשורת עם גב' מישל טיר העוסקים בהופעה מול קהל והופעה מול מצלמה, ואף זוכים לתצלומי פורטרט מקצועיים.

יעדי לשכת העיתונות הממשלתית

• חיזוק הקשר עם העיתונות הזרה, למען שיפור דימויה ומעמדה של ישראל.

• הרחבת שירות התיעוד המצולם של סמלי שלטון ואירועים מחיי המדינה.

• הנגשת פעילות לע"מ.

הענקת תעודות ואישורים

הלשכה עוסקת בהענקה של תעודות עיתונאי לעובדי העתונות בישראל, ותעודות אלה, המוענקות לישראלים ולזרים לפי תנאים מסוימים, מאפשרות כניסה לאירועים ממשלתיים הפתוחים רק לאנשי תקשורת, ויש בהן יתרונות נוספים מבחינתו של העוסק בתקשורת המונים. נוסף לתעודות העיתונאי, קבועות וזמניות, מוענקות תעודות לבעלי עיסוקים נוספים בענף התקשורת (תעודת טכנאי שידור, תעודת יוצר סרטי תעודה, תעודת עוזר תקשורת ועוד). בתחילת שנת 2004 לשכת העיתונות הממשלתית פירסמה כללים חדשים לקבלת תעודת עיתונאי, שמטרתם להביא לצמצום מספר הפניות לקבלת תעודה מאנשים שאינם עיתונאים. כל בקשה לתעודת עיתונאי מועברת כיום לאבחון ביטחוני של השב"כ. בין היתר נדרש תשלום אגרה. בשנת 2012 החלה הלשכה להנפיק תעודות עיתונאי לבלוגרים[1]. ללשכת העיתונות הממשלתית יש סמכויות בהתאם להחלטות ממשלה שונות, אף כי תעודת עיתונאי מן הלשכה אינה מהווה תנאי לעיסוק בעיתונאות בישראל. פעילותה אינה מוסדרת בחוק ספציפי, אך חוקים אחדים מעניקים לה סמכויות מסוימות.

בסוף שנת 2001 החליטה לשכת העיתונות הממשלתית שלא להוציא יותר תעודות עיתונאי לאנשי תקשורת פלסטינים ולא להאריך את תוקפן של תעודות שהוצאו. כנגד החלטה זו הוגשה עתירה לבג"ץ, ששלל את ההחלטה הגורפת, וקבע[2]:

סירוב ללא כל בדיקה אינדיבידואלית להעניק תעודת עיתונאי, בשל מסוכנות אינהרנטית של כל העיתונאים הפלסטינים תושבי האזור – לרבות אלה הזכאים להיכנס לישראל ולעבוד בה – הוא האמצעי הפוגעני ביותר האפשרי. אמצעי זה פוגע בצורה חזקה באינטרס לעיתונות חופשית, שניתן היה למנוע על ידי בדיקות ביטחוניות אינדיבידואליות מוצדקות להפגת הסכנה הביטחונית האישית הנובעת מתושבי האזור, ככל שסכנה כזאת קיימת מתושבים שעמדו בהצלחה בבדיקות הנדרשות לקבלת היתרי כניסה לישראל ועבודה בה.

בתחילת אפריל 2002, בהנחיית משרד ראש הממשלה ופרקליטות המדינה, שללה לשכת העיתונות הממשלתית את תעודת העיתונאי של שני כתבים של רשת הטלוויזיה של אבו דאבי, וממשרד הפנים בקשה את גירושו מהארץ של אחד מהם. המניע לכך היה דיווחים שחשפו תנועות צה"ל בשטחים והפרת חוק הצנזורה[3].

מנהלי הלשכה בעבר

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרים [ תיאור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הערות שוליים

  1. ^ עידו קינן, החיה החדשה הזאת, באתר העין השביעית, 13 באפריל 2010
  2. ^ בג"ץ 5627/02 בג"ץ 8813/02 - עותרים נגד לשכת העיתונות הממשלתית, באתר בית המשפט העליון, 22 בפברואר 2004
  3. ^ משה ריינפלד, כתבת אבו דאבי עתרה נגד שלילת תעודת עיתונאי, הארץ, שבעה באפריל 2002