אלכסנדריה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
חשוב אבל לא לכאן, ביטול גרסה 20675407, קו מפריד בטווח מספרים
שורה 35: שורה 35:
אלכסנדריה שבה והייתה לעיר נמל חשובה בימי מוחמד עלי ([[1769]]–[[1849]]), מקים [[מצרים]] החדשה. מוחמד עלי גם הביא לעיר מהנדסים אירופים לבנות בנינים גדולים בסגנון מערבי. חשיבותה המסחרית של העיר גדלה עוד יותר לאחר פתיחתה של [[תעלת סואץ]] בשנת [[1869]]. בימי שלטון הבריטים, משנת [[1882]] הוסיפה העיר להתפתח. נמלה העמוק היווה תחנה חשובה לאניות סוחר וצי בדרכן בין [[אירופה]] להודו.
אלכסנדריה שבה והייתה לעיר נמל חשובה בימי מוחמד עלי ([[1769]]–[[1849]]), מקים [[מצרים]] החדשה. מוחמד עלי גם הביא לעיר מהנדסים אירופים לבנות בנינים גדולים בסגנון מערבי. חשיבותה המסחרית של העיר גדלה עוד יותר לאחר פתיחתה של [[תעלת סואץ]] בשנת [[1869]]. בימי שלטון הבריטים, משנת [[1882]] הוסיפה העיר להתפתח. נמלה העמוק היווה תחנה חשובה לאניות סוחר וצי בדרכן בין [[אירופה]] להודו.


==אלכסנדריה כיום==
==אלכסנדריה המודרנית==
גם כיום מהווה אלכסנדריה עיר מסחר ונמל חשובה הנפרשת לאורך כ-32 ק"מ של חוף הים התיכון. היא אחראית על כ-80% מהיצוא והיבוא של מצרים, ומהווה מרכז מסחרי חשוב בהעברת [[גז טבעי]] ו[[נפט]] מ[[סואץ (עיר)|סואץ]].
גם במאה ה-21 מהווה אלכסנדריה עיר מסחר ונמל חשובה הנפרשת לאורך כ-32 ק"מ של חוף הים התיכון. היא אחראית על כ-80% מהיצוא והיבוא של מצרים, ומהווה מרכז מסחרי חשוב בהעברת [[גז טבעי]] ו[[נפט]] מ[[סואץ (עיר)|סואץ]].


בשנת [[2002]] הוקמה בה ה[[ביבליותיקה אלכסנדרינה]], ספרייה ציבורית גדולה שמטרתה להיות מעין חידוש של [[הספרייה הגדולה של אלכסנדריה]] מהעת העתיקה. מבנה חשוב נוסף בעיר הוא [[אוניברסיטת אלכסנדריה]], האוניברסיטה השנייה בגודלה במצרים.
בשנת [[2002]] הוקמה בה ה[[ביבליותיקה אלכסנדרינה]], ספרייה ציבורית גדולה שמטרתה להיות מעין חידוש של [[הספרייה הגדולה של אלכסנדריה]] מהעת העתיקה. מבנה חשוב נוסף בעיר הוא [[אוניברסיטת אלכסנדריה]], האוניברסיטה השנייה בגודלה במצרים.
שורה 48: שורה 48:
בתקופה הרומית היוו היהודים כ-40 אחוזים מתושביה של אלכסנדריה, והם חיו ברבעים מיוחדים משלהם (2 מתוך 5 רבעים). התושבים האחרים היו בעיקר יוונים. בשנת [[38|38 לספירה]] פרעו תושבי העיר היוונים ביהודים, בסיועו של הנציב הרומאי. בשנת [[66]], בפרוץ מרד היהודים ברומאים בארץ ישראל, התמרדו גם יהודי אלכסנדריה. המרד דוכא ביד קשה, ורבבות יהודים נהרגו. מרד נוסף פרץ ב-[[115]]. בשנת [[414]] גורשו כל היהודים מאלכסנדריה בידי שליטיה הביזנטיים.
בתקופה הרומית היוו היהודים כ-40 אחוזים מתושביה של אלכסנדריה, והם חיו ברבעים מיוחדים משלהם (2 מתוך 5 רבעים). התושבים האחרים היו בעיקר יוונים. בשנת [[38|38 לספירה]] פרעו תושבי העיר היוונים ביהודים, בסיועו של הנציב הרומאי. בשנת [[66]], בפרוץ מרד היהודים ברומאים בארץ ישראל, התמרדו גם יהודי אלכסנדריה. המרד דוכא ביד קשה, ורבבות יהודים נהרגו. מרד נוסף פרץ ב-[[115]]. בשנת [[414]] גורשו כל היהודים מאלכסנדריה בידי שליטיה הביזנטיים.


ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] ישבו בה רק 300 יהודים. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], עם חדירת האירופאים למצרים, שבה הקהילה היהודית וגדלה. בין השאר כיהנו בה כרבנים ראשיים הרב [[ישראל משה חזן]], הרב [[נתן עמרם]], הרב פרופ' [[דוד פראטו]] והרב ד"ר [[משה ונטורה]]. במקורות יהודים נהגו באותה תקופה לכנות את אלכסנדריה "נא אמון"{{הערה|ד"ר רחל שרעבי, 'היישוב הספרדי בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית', עמוד 14}}. אחרי [[מלחמת העולם השנייה]] ישבו באלכסנדריה כ-15,000 יהודים. בשנים שלאחר קום מדינת ישראל עלו רובם לישראל. בין העולים ניתן למנות את הסופר [[אריה רודריגז]]. [[בית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה)|בית הכנסת אליהו הנביא]] קיים עד היום בעיר.
ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] ישבו בה רק 300 יהודים. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], עם חדירת האירופאים למצרים, שבה הקהילה היהודית וגדלה. בין השאר כיהנו בה כרבנים ראשיים הרב [[ישראל משה חזן]], הרב [[נתן עמרם]], הרב פרופ' [[דוד פראטו]] והרב ד"ר [[משה ונטורה]]. במקורות יהודים נהגו באותה תקופה לכנות את אלכסנדריה "נא אמון"{{הערה|ד"ר רחל שרעבי, 'היישוב הספרדי בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית', עמוד 14}}. אחרי [[מלחמת העולם השנייה]] ישבו באלכסנדריה כ-15,000 יהודים. בשנים שלאחר קום מדינת ישראל עלו רובם לישראל. [[בית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה)|בית הכנסת אליהו הנביא]] קיים עד היום בעיר.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 58: שורה 58:
* [http://www.mako.co.il/travel-world/destinations/Article-5c0901aa7c85821006.htm אלכסנדריה, יומן מסע] נמרוד קמר
* [http://www.mako.co.il/travel-world/destinations/Article-5c0901aa7c85821006.htm אלכסנדריה, יומן מסע] נמרוד קמר
* יואל רפל, [http://www.masa.co.il/article.php?cid=1383 מקדש יהודי באלכסנדריה], באתר [[מסע אחר]]
* יואל רפל, [http://www.masa.co.il/article.php?cid=1383 מקדש יהודי באלכסנדריה], באתר [[מסע אחר]]
* אברהם אבא רקובסקי, '''נמל אלכסנדריה'''. "[[הצפירה]]", 23 במרץ 1877, עמ' 150-149. העתק דיגיטלי באתר: [https://sfathayam.wordpress.com/ '''שפת הים''' - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה], אפריל 2017.
* אברהם אבא רקובסקי, '''נמל אלכסנדריה'''. "[[הצפירה]]", 23 במרץ 1877, עמ' 149–150. העתק דיגיטלי באתר: [https://sfathayam.wordpress.com/ '''שפת הים''' - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה], אפריל 2017.
<div class="mw-content-ltr">
<div class="mw-content-ltr">
* {{אקדמיה|Philip Bosman (ed)|Alexander in Africa|9970097|''Classical Association of South Africa'' Pretoria, 2014}}
* {{אקדמיה|Philip Bosman (ed)|Alexander in Africa|9970097|''Classical Association of South Africa'' Pretoria, 2014}}

גרסה מ־22:40, 6 במאי 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר

פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אלכסנדריה
اسكندريه
סמל אלכסנדריה
סמל אלכסנדריה
סמל אלכסנדריה
דגל אלכסנדריה
דגל אלכסנדריה
דגל אלכסנדריה
קו החוף של אלכסנדריה
קו החוף של אלכסנדריה
מדינה מצריםמצרים מצרים
ראש העיר מוחמד עבדל זהר
שפה רשמית ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 334 לפנה"ס
על שם אלכסנדר הגדול עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 2,679 קמ"ר
גובה −1.0 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 4,546,231 (2016)
 ‑ צפיפות 1,700 נפש לקמ"ר
קואורדינטות 31°11′N 29°55′E / 31.183°N 29.917°E / 31.183; 29.917
אזור זמן UTC +2
www.alex4all.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסנדריהערבית מצרית: اسكندريه, בערבית: اَلْإِسْكَنْدَرِيَّة, תעתיק: אל-אִיסְכַנְדַרִיָּה, בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟⲧⲉ ə) היא עיר נמל גדולה במצרים, השנייה בגודלה בערי המדינה, ובעלת היסטוריה עתיקה. היא שוכנת על חוף הים התיכון, סמוך לשפך הזרוע המערבית של דלתת הנילוס, וכ-208 ק"מ צפון-מערבית מקהיר. מספר תושביה כ-4.5 מיליון (2013).

היסטוריה

אלכסנדריה העתיקה

ערך מורחב – אלכסנדריה העתיקה

אלכסנדריה נוסדה בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 334 לפנה"ס והוא קרא לה על שמו. תלמי הראשון, ששלט אחרי אלכסנדר, עשאה בירת מצרים. אלכסנדריה הייתה לפוליס יווני אופייני, מלא בגנים ובבנייני ציבור מפוארים. היום לא שרד כמעט דבר מן העיר העתיקה. סמוך לתחילת הספירה הנוצרית הייתה אלכסנדריה מרכז המדע והחכמה בעולם העתיק והעיר השנייה בגודלה באימפריה הרומית אחרי רומא. במרוצת הזמן הייתה לעיר מסחר חשובה ביותר בעולם העתיק. רציפים ארוכים השתרעו על חופה, ואניות באו אליה ממזרח וממערב. אחד ממלכי שושלת התלמיים יסד בה מעין אוניברסיטה, וגדולי המלומדים של העולם העתיק, ובהם אוקלידס, למדו והורו בה.

תלמי הראשון בנה את "המגדלור באלכסנדריה" על האי פארוס הסמוך אליה. מגדלור זה, הנחשב למגדלור הראשון בעולם, הוקם במאה השלישית לפנה"ס (285 לפנה"ס עד 247 לפנה"ס). זה היה המבנה הגבוה ביותר שהוקם אי-פעם בידי מהנדס יווני, והוא נמנה עם שבעת פלאי העולם העתיק. המבנה נהרס במאה ה-14 לספירה, ועל הריסותיו הקים מוחמד עלי בשנת 1842 את המגדלור העומד במקום היום.

תלמי הראשון גם יסד באלכסנדריה את הספרייה הגדולה הראשונה בעולם. סבורים שהכילה לא פחות מ-700,000 מגילות. הספרייה נשרפה ברובה בשנת 47 לפנה"ס, כשיוליוס קיסר כבש את העיר. מרקוס אנטוניוס חזר וחידש אותה.

ימי הביניים עד העת החדשה

בשנת 616 כבשו הפרסים את אלכסנדריה אולם הביזנטים הצליחו להחזיר לעצמם את השליטה בה אחרי זמן קצר ובשנת 640 היא נפלה לידי הערבים לאחר מצור שנמשך 14 חדשים, והספרייה נהרסה. הערבים העבירו את בירת מצרים לקהיר, ועל ידי כך פגעו במעמדה של אלכסנדריה. עם גילוי דרך ים חדשה להודו סביב יבשת אפריקה בשנת 1497 פחתה גם חשיבותה כעיר נמל ומסחר.

אלכסנדריה שבה והייתה לעיר נמל חשובה בימי מוחמד עלי (17691849), מקים מצרים החדשה. מוחמד עלי גם הביא לעיר מהנדסים אירופים לבנות בנינים גדולים בסגנון מערבי. חשיבותה המסחרית של העיר גדלה עוד יותר לאחר פתיחתה של תעלת סואץ בשנת 1869. בימי שלטון הבריטים, משנת 1882 הוסיפה העיר להתפתח. נמלה העמוק היווה תחנה חשובה לאניות סוחר וצי בדרכן בין אירופה להודו.

אלכסנדריה המודרנית

גם במאה ה-21 מהווה אלכסנדריה עיר מסחר ונמל חשובה הנפרשת לאורך כ-32 ק"מ של חוף הים התיכון. היא אחראית על כ-80% מהיצוא והיבוא של מצרים, ומהווה מרכז מסחרי חשוב בהעברת גז טבעי ונפט מסואץ.

בשנת 2002 הוקמה בה הביבליותיקה אלכסנדרינה, ספרייה ציבורית גדולה שמטרתה להיות מעין חידוש של הספרייה הגדולה של אלכסנדריה מהעת העתיקה. מבנה חשוב נוסף בעיר הוא אוניברסיטת אלכסנדריה, האוניברסיטה השנייה בגודלה במצרים.

יהדות אלכסנדריה

בית הכנסת אליהו הנביא

היהודים הראשונים התיישבו בעיר במאה ה-3 לפנה"ס, בימי שלטון בית תלמי. הם זכו לעצמאות רחבה בניהול ענייניהם הפנימיים. בראשם עמד אתנרך (נשיא העם) ולימים ניהלה את הקהילה מועצת הזקנים בת 71 איש. הקהילה הייתה עשירה מאוד והקימה בית כנסת מפואר. התפתחה בה ספרות יהודית-הלניסטית, ובה נעשתה ראשית מלאכת תרגום התנ"ך ליוונית ("תרגום השבעים"). בגמרא מוזכרים יהודי העיר, ונאמר שהשמן היחיד המצוי ברשות אנשי אלכסנדריה הוא שמן צנונות[1].

בין יהודי העיר המפורסמים מאותה התקופה היה הפילוסוף פילון האלכסנדרוני.

בתקופה הרומית היוו היהודים כ-40 אחוזים מתושביה של אלכסנדריה, והם חיו ברבעים מיוחדים משלהם (2 מתוך 5 רבעים). התושבים האחרים היו בעיקר יוונים. בשנת 38 לספירה פרעו תושבי העיר היוונים ביהודים, בסיועו של הנציב הרומאי. בשנת 66, בפרוץ מרד היהודים ברומאים בארץ ישראל, התמרדו גם יהודי אלכסנדריה. המרד דוכא ביד קשה, ורבבות יהודים נהרגו. מרד נוסף פרץ ב-115. בשנת 414 גורשו כל היהודים מאלכסנדריה בידי שליטיה הביזנטיים.

במאה ה-12 ישבו בה רק 300 יהודים. במאה ה-19, עם חדירת האירופאים למצרים, שבה הקהילה היהודית וגדלה. בין השאר כיהנו בה כרבנים ראשיים הרב ישראל משה חזן, הרב נתן עמרם, הרב פרופ' דוד פראטו והרב ד"ר משה ונטורה. במקורות יהודים נהגו באותה תקופה לכנות את אלכסנדריה "נא אמון"[2]. אחרי מלחמת העולם השנייה ישבו באלכסנדריה כ-15,000 יהודים. בשנים שלאחר קום מדינת ישראל עלו רובם לישראל. בית הכנסת אליהו הנביא קיים עד היום בעיר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ו, עמוד א'
  2. ^ ד"ר רחל שרעבי, 'היישוב הספרדי בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית', עמוד 14