הבטחת איכות – הבדלי גרסאות
←פתיח: תבנית "בעבודה" |
←פתיח: הרחבת החלק הרשון |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==הגדרה== |
==הגדרה== |
||
מרבים לבלבל בין המושג "אבטחת איכות" לבין המושג "[[בקרת איכות|ביקורת איכות]]", אך לאמיתו של דבר אין מדובר בביטויים נרדפים: |
מרבים לבלבל בין המושג "אבטחת איכות" לבין המושג "[[בקרת איכות|ביקורת איכות]]", אך לאמיתו של דבר אין מדובר בביטויים נרדפים: בעוד שביקורת איכות עוסקת בבדיקת תוצר התהליך והתאמתו לקריטריונים שנקבעו מראש, הבטחת האיכות (מלשון "להבטיח") מטפלת בתהליכי העבודה במהלך מחזור החיים של המוצר, והיא בעלת אופי מניעתי. |
||
הגדרת המושג "אבטחת איכות" מעוררת את השאלה היסודית יותר - מהי "[[איכות]]" או מהו מוצר "איכותי". ההגדרה המקובלת לאיכות, היא התאמה לשימוש (fitness to use) המיועד ו'''לציפיות''' המפורשות והמשתמעות של הלקוח הפוטנציאלי. |
|||
בעוד שביקורת איכות עוסקת בבדיקת תוצר התהליך והתאמתו לקריטריונים שנקבעו מראש, הבטחת האיכות (מלשון "להבטיח") מטפלת בנושאי תהליך, והיא בעלת אופי מניעתי. |
|||
| ⚫ | [[ניהול מחזור חיי מוצר |מחזור החיים של מוצר]] מורכב מאוסף של שלבים, כאשר מחזור חיים אופייני של מוצר כולל: אפיון הצרכים, ניתוח, תכנון, הקמת המערכת, בדיקות, הפצה, הטמעה וכו'. בתעשיות השונות מקובל מגוון רחב של סוגי מחזורי חיים המותאמים למוצר. כל שלב במחזור החיים, מוגדר באמצעות מאפיינים (פרמטרים) כגון: קלט (Inputs) וקריטריונים לאיכותם, תוצרים (Products) וקריטריונים לאיכותם, [[מדד|מדדי]] כניסה - מתי ניתן להתחיל את העבודה על השלב, מדדי הצלחה (בסיום השלב) - האם השלב הסתיים בהצלחה, אחראי, מבצע(ים), מאשר, תשתית נדרשת לביצוע, תשתית נדרשת לבדיקות, תיאור התהליך הנדרש למימוש השלב וזאת, כתלות במשתנים רבים: מורכבות התהליך/השירות, דרישות הלקוח, דרישות חוק או [[תקן|התקן]] שעל פיו מבוצעות פעולות השלב, רמת הפירוט שנדרשת למבצעי התהליך ועוד. |
||
הבטחת האיכות מגדירה את דרישות האיכות במחזור החיים של מוצר או שירות לאורך כל שלביו. |
|||
תפקידה של אבטחת האיכות הוא להגדיר את כל האמור לעיל, לאסוף מידע על התהליכים וליזום שיפורים בהגדרות אלו. |
|||
| ⚫ | [[ניהול מחזור חיי מוצר |מחזור החיים של מוצר]] מורכב מאוסף של שלבים, כאשר מחזור חיים אופייני של מוצר כולל: אפיון הצרכים, ניתוח, תכנון, הקמת המערכת, בדיקות, הפצה, הטמעה וכו'. בתעשיות השונות מקובל מגוון רחב של סוגי מחזורי חיים המותאמים למוצר. כל שלב במחזור החיים, מוגדר באמצעות מאפיינים (פרמטרים) כגון: קלט (Inputs), תוצרים (Products), [[מדד|מדדי]] כניסה, מדדי הצלחה (בסיום השלב), אחראי, מבצע(ים), מאשר, תשתית נדרשת לביצוע, תשתית נדרשת לבדיקות, תיאור התהליך הנדרש למימוש השלב וזאת, כתלות |
||
בשנים האחרונות הבטחת האיכות פרצה מתחום המצומצם של תיכון וייצור תעשייתיים לתחומי השרות בתחום הרחב ביותר החל [[חינוך|מחינוך]], דרך שירותים פיננסיים וכלה בשירותים רפואיים; בכלל זה, מוצרי [[תוכנה]] ותעשיית המידע (Information Technology) בכללותה. בגלל האופי הייחודי של תהליכי פתוח מוצרי תוכנה, התפתחה תת-התמחות לענף זה בשם: [[SQA]] (הבטחת איכות תוכנה). |
|||
== היסטוריה == |
== היסטוריה == |
||
מושגים כגון "הנדסת איכות" ו" |
מושגים כגון "הנדסת איכות" ו"אבטחת איכות" הינם חדשים יחסית, אך רעיונות לגבי איכות והבעיות הנובעות מאיכות ירודה קיימים מאז החל האדם לייצר כלים. האומן - יצרן הכלים - שאף לכך שהלקוח יהיה מרוצה - על זה התבססו הן גאוותו המקצועית והן הצלחתו הכלכלית. לכן, על האומן היה לבקר את איכות עבודתו. בתקופות מסויימות נקבעו תקנים מקצועיים לאיכות העבודה על ידי [[גילדה|הגילדות]] במקצועיות. |
||
כל זאת היה נכון עד המיכון וחלוקת העבודה שהביאה [[המהפכה התעשייתית]], אז נולדו שיטות עבודה, בהן קבוצה גדולה של אנשים, אשר ביצעו עבודה דומה, קובצו יחד תחת ניהולו של מנהל עבודה, שתפקידו כלל בקרה על איכות העבודה. |
|||
| ⚫ | במחקרים שנערכו לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] התגלה שאיכות המוצרים שהגיעו לקו לא , נולדה השיטה של [[פס ייצור|פסי ייצור]] המוניים במפעלים. עם התפתחות זו ועם האפשרות שניתנה לפועלי הייצור להרוויח יותר ככל שתפוקתם גדלה (להלן: "[[שכר עידוד|פרמיה]]"), נוצרה בעיית הצטברות חלקים פגומים ופסולים. הפתרון שנמצא היה יצירת תפקיד חדש של מבקרי איכות, שיועדו באופן בלעדי למיין את החלקים ולסלק את הפגומים לפני שהגיעו לשלב העיבוד הבא וכך הלאה עד למוצר הסופי. זאת נעשה בעקבות העלאת המודעות בנושא עלויות הייצור הגבוהות, הכרוכות במציאת החלקים הפגמים וסילוקם. |
||
המהפכה התעשייתית הולידה שיטות, בהן קבוצה גדולה של אנשים, אשר ביצעו עבודה דומה, קובצו יחד תחת ניהולו של מנהל עבודה, שתפקידו כלל בקרה על איכות העבודה. |
|||
| ⚫ | |||
כך, בשנות ה-30 של המאה ה-20, נולדו גישות ביקורת איכות חדשות, אשר ראשיתן ב[[ארצות הברית]]. גישות אלה התבססו על שיטות [[סטטיסטיקה|סטטיסטיות]], ועיקרן דגימה, במקום בחינה פרטנית של כל חלק וחלק. השם שניתן לשיטות אלה הינו: SPC-Statistical Process Control ([[תהליך בקרה סטטיסטי|תהליכי בקרה סטטיסטיים]]) והן כוללים מכלול פעולות ותהליכים אשר נועדו להבטיח את האיכות בכל שלבי הייצור, החל [[תכנון מוצר|מתכנון המוצר]], ועד ל[[בדיקות קבלה]] אצל הלקוח או המשתמש. |
כך, בשנות ה-30 של המאה ה-20, נולדו גישות ביקורת איכות חדשות, אשר ראשיתן ב[[ארצות הברית]]. גישות אלה התבססו על שיטות [[סטטיסטיקה|סטטיסטיות]], ועיקרן דגימה, במקום בחינה פרטנית של כל חלק וחלק. השם שניתן לשיטות אלה הינו: SPC-Statistical Process Control ([[תהליך בקרה סטטיסטי|תהליכי בקרה סטטיסטיים]]) והן כוללים מכלול פעולות ותהליכים אשר נועדו להבטיח את האיכות בכל שלבי הייצור, החל [[תכנון מוצר|מתכנון המוצר]], ועד ל[[בדיקות קבלה]] אצל הלקוח או המשתמש. |
||
גרסה מ־18:49, 9 במאי 2017
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
אבטחת איכות (באנגלית: Quality Assurance, בר"ת: QA) הוא שם כולל למכלול השיטות והאמצעים המיועדים להבטיח את איכותו של מוצר או שירות המסופקים ללקוח או לצרכן.
הגדרה
מרבים לבלבל בין המושג "אבטחת איכות" לבין המושג "ביקורת איכות", אך לאמיתו של דבר אין מדובר בביטויים נרדפים: בעוד שביקורת איכות עוסקת בבדיקת תוצר התהליך והתאמתו לקריטריונים שנקבעו מראש, הבטחת האיכות (מלשון "להבטיח") מטפלת בתהליכי העבודה במהלך מחזור החיים של המוצר, והיא בעלת אופי מניעתי.
הגדרת המושג "אבטחת איכות" מעוררת את השאלה היסודית יותר - מהי "איכות" או מהו מוצר "איכותי". ההגדרה המקובלת לאיכות, היא התאמה לשימוש (fitness to use) המיועד ולציפיות המפורשות והמשתמעות של הלקוח הפוטנציאלי.
מחזור החיים של מוצר מורכב מאוסף של שלבים, כאשר מחזור חיים אופייני של מוצר כולל: אפיון הצרכים, ניתוח, תכנון, הקמת המערכת, בדיקות, הפצה, הטמעה וכו'. בתעשיות השונות מקובל מגוון רחב של סוגי מחזורי חיים המותאמים למוצר. כל שלב במחזור החיים, מוגדר באמצעות מאפיינים (פרמטרים) כגון: קלט (Inputs) וקריטריונים לאיכותם, תוצרים (Products) וקריטריונים לאיכותם, מדדי כניסה - מתי ניתן להתחיל את העבודה על השלב, מדדי הצלחה (בסיום השלב) - האם השלב הסתיים בהצלחה, אחראי, מבצע(ים), מאשר, תשתית נדרשת לביצוע, תשתית נדרשת לבדיקות, תיאור התהליך הנדרש למימוש השלב וזאת, כתלות במשתנים רבים: מורכבות התהליך/השירות, דרישות הלקוח, דרישות חוק או התקן שעל פיו מבוצעות פעולות השלב, רמת הפירוט שנדרשת למבצעי התהליך ועוד.
תפקידה של אבטחת האיכות הוא להגדיר את כל האמור לעיל, לאסוף מידע על התהליכים וליזום שיפורים בהגדרות אלו.
בשנים האחרונות הבטחת האיכות פרצה מתחום המצומצם של תיכון וייצור תעשייתיים לתחומי השרות בתחום הרחב ביותר החל מחינוך, דרך שירותים פיננסיים וכלה בשירותים רפואיים; בכלל זה, מוצרי תוכנה ותעשיית המידע (Information Technology) בכללותה. בגלל האופי הייחודי של תהליכי פתוח מוצרי תוכנה, התפתחה תת-התמחות לענף זה בשם: SQA (הבטחת איכות תוכנה).
היסטוריה
מושגים כגון "הנדסת איכות" ו"אבטחת איכות" הינם חדשים יחסית, אך רעיונות לגבי איכות והבעיות הנובעות מאיכות ירודה קיימים מאז החל האדם לייצר כלים. האומן - יצרן הכלים - שאף לכך שהלקוח יהיה מרוצה - על זה התבססו הן גאוותו המקצועית והן הצלחתו הכלכלית. לכן, על האומן היה לבקר את איכות עבודתו. בתקופות מסויימות נקבעו תקנים מקצועיים לאיכות העבודה על ידי הגילדות במקצועיות.
כל זאת היה נכון עד המיכון וחלוקת העבודה שהביאה המהפכה התעשייתית, אז נולדו שיטות עבודה, בהן קבוצה גדולה של אנשים, אשר ביצעו עבודה דומה, קובצו יחד תחת ניהולו של מנהל עבודה, שתפקידו כלל בקרה על איכות העבודה.
במחקרים שנערכו לאחר מלחמת העולם הראשונה התגלה שאיכות המוצרים שהגיעו לקו לא , נולדה השיטה של פסי ייצור המוניים במפעלים. עם התפתחות זו ועם האפשרות שניתנה לפועלי הייצור להרוויח יותר ככל שתפוקתם גדלה (להלן: "פרמיה"), נוצרה בעיית הצטברות חלקים פגומים ופסולים. הפתרון שנמצא היה יצירת תפקיד חדש של מבקרי איכות, שיועדו באופן בלעדי למיין את החלקים ולסלק את הפגומים לפני שהגיעו לשלב העיבוד הבא וכך הלאה עד למוצר הסופי. זאת נעשה בעקבות העלאת המודעות בנושא עלויות הייצור הגבוהות, הכרוכות במציאת החלקים הפגמים וסילוקם.
כך, בשנות ה-30 של המאה ה-20, נולדו גישות ביקורת איכות חדשות, אשר ראשיתן בארצות הברית. גישות אלה התבססו על שיטות סטטיסטיות, ועיקרן דגימה, במקום בחינה פרטנית של כל חלק וחלק. השם שניתן לשיטות אלה הינו: SPC-Statistical Process Control (תהליכי בקרה סטטיסטיים) והן כוללים מכלול פעולות ותהליכים אשר נועדו להבטיח את האיכות בכל שלבי הייצור, החל מתכנון המוצר, ועד לבדיקות קבלה אצל הלקוח או המשתמש.
מערכת הבטחת האיכות הינה מערכת מתוכננת ושיטתית של מכלול פעילויות, הנדרשות להקניית ביטחון מתאים, כי המוצר או השירות יעמדו בדרישות האיכות שהוצבו, ויענו על מלוא צורכי המשתמש.
המערכת מודדת את האיכות הנוכחית, מאתרת תחומי איכות בעייתיים (גם עתידיים) ומסייעת בתיקון או מזעור תחומים בעייתיים אלו.
מעגל האיכות
ראשי תיבות: של תכנון-ביצוע-בדיקה-פעולה (PDCA)
- תכנון – אסוף נתונים, בדוק השערות, גבש תוכניות פעולה ושיפור. מבוסס על הבנת התהליך הנדון. זה נעשה באמצעות לימוד התהליך, הבנת המצב הקיים בו ומידע הנאסף מהלקוח (כגון: צרכים, ציפיות ושימושים). בשלב זה נדרש לזהות את הבעיות והקשיים ולתכנן היטב את דרך איסוף הנתונים. כמו כן, נדרש להגדיר מראש את הקריטריונים לפיהם ניתן יהיה לאמוד את מידת ההצלחה של יישום התוכנית.
- עשה ובצע – את מה שתכננת. יישם את תוכנית השיפור שלך (אפילו על בסיס ניסויי) ואסוף נתונים כדי שתוכל להעריך את מידת ההצלחה. תעד את הנתונים בצורה ברורה, כפי שתכננת כדי שתוכל לנתח אותם בהמשך.
- בחן, בדוק ולמד – זהו שלב הלמידה. בדוק והערך על פי התוצאות, באיזו מידה הצפיות עמדו במבחן התכנון. הסק מסקנות ועדכן את השערותיך. ייתכן שתצטרך לעשות כמה סבבים משניים בין שלבי הביצוע לשלבי הלימוד על-מנת לבחון רעיונות אחרים וללמוד את מידת הצלחתם. לבסוף, גבש תוכנית פעולה לשיפור.
- פעל – כעת, לאחר שהוכחת שהתוכנית פועלת ומשפרת את התהליך, יישם את מה שלמדת ושפר את התהליך כולו. בשלב הזה השיפור הוטמע בתהליך והלולאה חוזרת לשלב התכנון לשיפור נוסף.
סוגי הבדיקות
בדיקות בעולם הבטחת האיכות מתחלקות לשתי קבוצות - בדיקות פונקציונליות ובדיקות לא פונקציונליות.
בדיקות פונקציונליות מתייחסות לפונקציונליות שהמערכת מספקת. לדוגמה, עבור גוגל בדיקה פונקציונלית תהיה ביצוע חיפוש.
בדיקות לא פונקציונליות מתייחסות לבדיקות של מאחורי הקלעים - דברים המצופים מהמערכת אך לא קשורים למה שהיא אמורה לספק. לדוגמה, העמסת שרתי גוגל עם כמות גבוהה של משתמשים ובקרה על זמני חזרת החיפוש.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הבטחת איכות, באתר האקדמיה ללשון העברית, שגיאה: זמן שגוי