מדרך עוז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
סקריפט החלפות (יישוב, הוועדות, הוותיק, וועד, ביטחו, פורמלי, ,)
שורה 10: שורה 10:
|אתר אינטרנט=|
|אתר אינטרנט=|
}}
}}
'''מִדְרַךְ-עוֹז''' הוא [[מושב]] [[ישראל|ישראלי]] ב[[עמק יזרעאל]] השייך ל[[מועצה אזורית מגידו|מועצה האזורית מגידו]].
'''מִדְרַךְ-עוֹז''' הוא [[מושב]] [[ישראל]]י ב[[עמק יזרעאל]] השייך ל[[מועצה אזורית מגידו|מועצה האזורית מגידו]].


היישוב הוקם בשנת [[1952]] ברובו על ידי עולים מ[[תימן]]. שמו של היישוב לקוח מ[[המקרא]], מ[[שירת דבורה]]: "נַחַל קִישׁוֹן תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז" ([[ספר שופטים]], ה' כ"א) ומהווה הרמז מקראי לקרבות מלחמת העצמאות שניטשו במקום לפני הגעת העולים בשנות החמישים, ליד קיבוץ משמר העמק.
היישוב הוקם בשנת [[1952]] ברובו על ידי עולים מ[[תימן]]. שמו של היישוב לקוח מ[[המקרא]], מ[[שירת דבורה]]: "נַחַל קִישׁוֹן תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז" ([[ספר שופטים]], ה' כ"א) ומהווה הרמז מקראי לקרבות מלחמת העצמאות שניטשו במקום לפני הגעת העולים בשנות החמישים, ליד קיבוץ משמר העמק.
שורה 18: שורה 18:
מדרך עוז התחיל כ[[מעברה]] בשם '''מנסי''' (על שם הכפר הערבי שניטש במלחמת העצמאות, שעל אדמותיו נבנתה המעברה) שהוקמה ב-1951 ובה נקלטו משפחות יהודים מ[[תימן]] שהגיעו ברובם מחמישה כפרים על יד בירת תימן [[צנעא]] ומיעוטם משנים עשר כפרים במרכז ודרום-מערב תימן. שנה לאחר מכן המעברה התפרקה וב-12 בדצמבר 1952 הוקם המושב שתחילה נקרא '''מנסי''' ולאחר מכן שונה שמו ל'''מדרך עוז'''.
מדרך עוז התחיל כ[[מעברה]] בשם '''מנסי''' (על שם הכפר הערבי שניטש במלחמת העצמאות, שעל אדמותיו נבנתה המעברה) שהוקמה ב-1951 ובה נקלטו משפחות יהודים מ[[תימן]] שהגיעו ברובם מחמישה כפרים על יד בירת תימן [[צנעא]] ומיעוטם משנים עשר כפרים במרכז ודרום-מערב תימן. שנה לאחר מכן המעברה התפרקה וב-12 בדצמבר 1952 הוקם המושב שתחילה נקרא '''מנסי''' ולאחר מכן שונה שמו ל'''מדרך עוז'''.


ב-2008 הושלם השלב הראשון של הקמת הרחבה קהילתית למושב (83 בתי קרקע) שהוקמה על גבעה סמוכה למושב הותיק הנקראת חיברת אל-חישש, למרגלות [[רמות מנשה]], במיקום הצופה על עמק יזראעל. ההרחבה הביאה לתנופה אדירה ליישוב ולפיתוח מואץ של תשתיות, חינוך, תרבות ולהקמת ועד מקומי פעיל המנהל את חיי הקהילה בישוב.
ב-2008 הושלם השלב הראשון של הקמת הרחבה קהילתית למושב (83 בתי קרקע) שהוקמה על גבעה סמוכה למושב הוותיק הנקראת חיברת אל-חישש, למרגלות [[רמות מנשה]], במיקום הצופה על עמק יזראעל. ההרחבה הביאה לתנופה אדירה ליישוב ולפיתוח מואץ של תשתיות, חינוך, תרבות ולהקמת ועד מקומי פעיל המנהל את חיי הקהילה ביישוב.


==כלכלה==
==כלכלה==
משפחות המושב מתפרנסות מ[[חקלאות]] (מטעים, גידולי שדה, רפתות לחלב , ומרעה) כן קיימים ביישוב בתי מלאכה ועסקים קטנים.
משפחות המושב מתפרנסות מ[[חקלאות]] (מטעים, גידולי שדה, רפתות לחלב, ומרעה) כן קיימים ביישוב בתי מלאכה ועסקים קטנים.


כל יצרני המזון במדרך עוז חברים בתאגיד חקלאי בשם "עוז דגנים", בו החברים משלמים דמי חבר ומנהלים את מרכז המזון המשותף.
כל יצרני המזון במדרך עוז חברים בתאגיד חקלאי בשם "עוז דגנים", בו החברים משלמים דמי חבר ומנהלים את מרכז המזון המשותף.


תעשיית החלב במדרך עוז נחשבת לאחת הבולטות בישראל, עם יצור שנתי של 13.5 מיליון ליטר חלב נכון לשנת 2010. עד שנות ה-90 פעלו במושב 48 רפתנים ב-46 רפתות. בעקבות [[הרפורמה בענף החלב]] צומצמו מספר הרפתנים ל-31 ומספר הרפתות ל-26. לפני הרפורמה, ענף החלב ביישוב גרם לזיהום אוויר ובממוצע לכל פרה היה רק 5 מטר מרובע למחיה. בעקבות הרפורמה השתפר המצב הסביבתי ושטח המחיה הממוצע לפרה התרחב ל-18 מטר מרובע. כיום רוב העבודה מבוצעת על ידי עובדים זרים.
תעשיית החלב במדרך עוז נחשבת לאחת הבולטות בישראל, עם יצור שנתי של 13.5 מיליון ליטר חלב נכון לשנת 2010. עד שנות ה-90 פעלו במושב 48 רפתנים ב-46 רפתות. בעקבות [[הרפורמה בענף החלב]] צומצמו מספר הרפתנים ל-31 ומספר הרפתות ל-26. לפני הרפורמה, ענף החלב ביישוב גרם לזיהום אוויר ובממוצע לכל פרה היה רק 5 מטר מרובע למחיה. בעקבות הרפורמה השתפר המצב הסביבתי ושטח המחיה הממוצע לפרה התרחב ל-18 מטר מרובע. כיום רוב העבודה מבוצעת על ידי עובדים זרים.

==חינוך==
==חינוך==
לגיל הרך קיימים בתוך היישוב פעוטון מגיל חצי שנה ועד גיל 3, ועוד 3 גני ילדים עם צהרונים - גן לגילאי 3 עד 4 , גן לגילאי 4 עד 5 וגן חובה לגילאי 5 עד 6.
לגיל הרך קיימים בתוך היישוב פעוטון מגיל חצי שנה ועד גיל 3, ועוד 3 גני ילדים עם צהרונים - גן לגילאי 3 עד 4, גן לגילאי 4 עד 5 וגן חובה לגילאי 5 עד 6.
הגנים מנוהלים על ידי הועד המקומי והמועצה האזורית מגידו.
הגנים מנוהלים על ידי הוועד המקומי והמועצה האזורית מגידו.
ילדי היישוב בגיל בתי הספר היסודיים לומדים בביתי הספר האזוריים של המועצה האזורית מגידו
ילדי היישוב בגיל בתי הספר היסודיים לומדים בביתי הספר האזוריים של המועצה האזורית מגידו
בית הספר פלגים ועומרים (כיתות א׳ עד ו׳)
בית הספר פלגים ועומרים (כיתות א׳ עד ו׳)
לציבור הדתי לומד בבית הספר הדתי "התקווה" במושב [[אליקים]]
לציבור הדתי לומד בבית הספר הדתי "התקווה" במושב [[אליקים]]
.
.
תלמידי בתי הספר התיכוניים לומדים בבית הספר האזורי החילוני "מגידו" ליד [[קיבוץ]] [[עין השופט]] או בבית הספר הדתי "יהודה" שב[[עפולה]] ואו בבית הספר הדתי לבנות אולפנת "צבייה" [[עפולה]].
תלמידי בתי הספר התיכוניים לומדים בבית הספר האזורי החילוני "מגידו" ליד [[קיבוץ]] [[עין השופט]] או בבית הספר הדתי "יהודה" שב[[עפולה]] ואו בבית הספר הדתי לבנות אולפנת "צבייה" [[עפולה]].
שורה 38: שורה 38:
הסעות לבתי הספר ולפעילות ילדים ונוער מובצעת על ידי המועצה האזורית מגידו.
הסעות לבתי הספר ולפעילות ילדים ונוער מובצעת על ידי המועצה האזורית מגידו.


חוגים תנועת נוער וחינוך בלתי פורמאלי מתבססים על מערך החינוך הבלתי פורמאלי של המועצה האזורית מגידו והקיבוצים בסביבה הקרובה.
חוגים תנועת נוער וחינוך בלתי פורמלי מתבססים על מערך החינוך הבלתי פורמלי של המועצה האזורית מגידו והקיבוצים בסביבה הקרובה.


==ועד מקומי==
==ועד מקומי==
את הישוב מנהל ועד מקומי אשר נבחר על ידי התושבים ככחלק מהבחירות לראשות המקומית .
את היישוב מנהל ועד מקומי אשר נבחר על ידי התושבים ככחלק מהבחירות לראשות המקומית .
הועד מנהל את הפעילות ביישוב על ידי הועדות השונות :
הועד מנהל את הפעילות ביישוב על ידי הוועדות השונות :
ועדת תרבות ,
ועדת תרבות ,
ועדת חינוך,
ועדת חינוך,
ועדת בטחון ,
ועדת ביטחון ,
ועדת ביקורת ,
ועדת ביקורת ,
וועדת שיפור פני היישוב.
וועדת שיפור פני היישוב.
שורה 51: שורה 51:


==דת ==
==דת ==
ביישוב חיים חילוניים לצד דתיים בחיי שיתוף התחשבות וסבלנות רבה. בשביל תושבי הייישוב זו מציאות חיים פשוטה ואף רצויה. היכולת של היהדות הישראלית המתחדשת לחבר בין חלקים שונים בעם ולהצביע על המשותף יכולה להיות התרופה שלנו לסקטוריאליות האכזרית ובמדרך עוז ניתן ללמוד כיצד ניתן לעשות זאת בצורה מדהימה.
ביישוב חיים חילוניים לצד דתיים בחיי שיתוף התחשבות וסבלנות רבה. בשביל תושבי היישוב זו מציאות חיים פשוטה ואף רצויה. היכולת של היהדות הישראלית המתחדשת לחבר בין חלקים שונים בעם ולהצביע על המשותף יכולה להיות התרופה שלנו לסקטוריאליות האכזרית ובמדרך עוז ניתן ללמוד כיצד ניתן לעשות זאת בצורה מדהימה.


כחלק מבניית ההרחבה נחנך בשנת [[2008]] בית כנסת, המשמש לתפילה והתכנסויות דתיות לתושבי היישוב ולכלל תושבי המועצה האזורית מגידו.
כחלק מבניית ההרחבה נחנך בשנת [[2008]] בית כנסת, המשמש לתפילה והתכנסויות דתיות לתושבי היישוב ולכלל תושבי המועצה האזורית מגידו.
שורה 62: שורה 62:
* [http://www.romgalil.org.il/cds/479/ מדרך עוז] באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]]
* [http://www.romgalil.org.il/cds/479/ מדרך עוז] באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]]
* [http://www.megido.org.il/info/yesh/midrach-oz.htm מדרך עוז באתר מועצה אזורית מגידו]
* [http://www.megido.org.il/info/yesh/midrach-oz.htm מדרך עוז באתר מועצה אזורית מגידו]



{{מועצה אזורית מגידו}}
{{מועצה אזורית מגידו}}

גרסה מ־22:36, 12 במאי 2017

מדרך עוז
מדרך עוז - מזכירות המושב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מגידו
גובה ממוצע[1] ‎128 מטר
תאריך ייסוד 1952
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 822 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.7% בשנה
32°35′42″N 35°09′31″E / 32.5950587266595°N 35.1586389106453°E / 32.5950587266595; 35.1586389106453
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10

מִדְרַךְ-עוֹז הוא מושב ישראלי בעמק יזרעאל השייך למועצה האזורית מגידו.

היישוב הוקם בשנת 1952 ברובו על ידי עולים מתימן. שמו של היישוב לקוח מהמקרא, משירת דבורה: "נַחַל קִישׁוֹן תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז" (ספר שופטים, ה' כ"א) ומהווה הרמז מקראי לקרבות מלחמת העצמאות שניטשו במקום לפני הגעת העולים בשנות החמישים, ליד קיבוץ משמר העמק.

היסטוריה

מדרך עוז התחיל כמעברה בשם מנסי (על שם הכפר הערבי שניטש במלחמת העצמאות, שעל אדמותיו נבנתה המעברה) שהוקמה ב-1951 ובה נקלטו משפחות יהודים מתימן שהגיעו ברובם מחמישה כפרים על יד בירת תימן צנעא ומיעוטם משנים עשר כפרים במרכז ודרום-מערב תימן. שנה לאחר מכן המעברה התפרקה וב-12 בדצמבר 1952 הוקם המושב שתחילה נקרא מנסי ולאחר מכן שונה שמו למדרך עוז.

ב-2008 הושלם השלב הראשון של הקמת הרחבה קהילתית למושב (83 בתי קרקע) שהוקמה על גבעה סמוכה למושב הוותיק הנקראת חיברת אל-חישש, למרגלות רמות מנשה, במיקום הצופה על עמק יזראעל. ההרחבה הביאה לתנופה אדירה ליישוב ולפיתוח מואץ של תשתיות, חינוך, תרבות ולהקמת ועד מקומי פעיל המנהל את חיי הקהילה ביישוב.

כלכלה

משפחות המושב מתפרנסות מחקלאות (מטעים, גידולי שדה, רפתות לחלב, ומרעה) כן קיימים ביישוב בתי מלאכה ועסקים קטנים.

כל יצרני המזון במדרך עוז חברים בתאגיד חקלאי בשם "עוז דגנים", בו החברים משלמים דמי חבר ומנהלים את מרכז המזון המשותף.

תעשיית החלב במדרך עוז נחשבת לאחת הבולטות בישראל, עם יצור שנתי של 13.5 מיליון ליטר חלב נכון לשנת 2010. עד שנות ה-90 פעלו במושב 48 רפתנים ב-46 רפתות. בעקבות הרפורמה בענף החלב צומצמו מספר הרפתנים ל-31 ומספר הרפתות ל-26. לפני הרפורמה, ענף החלב ביישוב גרם לזיהום אוויר ובממוצע לכל פרה היה רק 5 מטר מרובע למחיה. בעקבות הרפורמה השתפר המצב הסביבתי ושטח המחיה הממוצע לפרה התרחב ל-18 מטר מרובע. כיום רוב העבודה מבוצעת על ידי עובדים זרים.

חינוך

לגיל הרך קיימים בתוך היישוב פעוטון מגיל חצי שנה ועד גיל 3, ועוד 3 גני ילדים עם צהרונים - גן לגילאי 3 עד 4, גן לגילאי 4 עד 5 וגן חובה לגילאי 5 עד 6. הגנים מנוהלים על ידי הוועד המקומי והמועצה האזורית מגידו. ילדי היישוב בגיל בתי הספר היסודיים לומדים בביתי הספר האזוריים של המועצה האזורית מגידו בית הספר פלגים ועומרים (כיתות א׳ עד ו׳) לציבור הדתי לומד בבית הספר הדתי "התקווה" במושב אליקים . תלמידי בתי הספר התיכוניים לומדים בבית הספר האזורי החילוני "מגידו" ליד קיבוץ עין השופט או בבית הספר הדתי "יהודה" שבעפולה ואו בבית הספר הדתי לבנות אולפנת "צבייה" עפולה.

הסעות לבתי הספר ולפעילות ילדים ונוער מובצעת על ידי המועצה האזורית מגידו.

חוגים תנועת נוער וחינוך בלתי פורמלי מתבססים על מערך החינוך הבלתי פורמלי של המועצה האזורית מגידו והקיבוצים בסביבה הקרובה.

ועד מקומי

את היישוב מנהל ועד מקומי אשר נבחר על ידי התושבים ככחלק מהבחירות לראשות המקומית . הועד מנהל את הפעילות ביישוב על ידי הוועדות השונות : ועדת תרבות , ועדת חינוך, ועדת ביטחון , ועדת ביקורת , וועדת שיפור פני היישוב. הועד המקומי והוועדות מנוהלות בהתנדבות על ידי תושבי היישוב.

דת

ביישוב חיים חילוניים לצד דתיים בחיי שיתוף התחשבות וסבלנות רבה. בשביל תושבי היישוב זו מציאות חיים פשוטה ואף רצויה. היכולת של היהדות הישראלית המתחדשת לחבר בין חלקים שונים בעם ולהצביע על המשותף יכולה להיות התרופה שלנו לסקטוריאליות האכזרית ובמדרך עוז ניתן ללמוד כיצד ניתן לעשות זאת בצורה מדהימה.

כחלק מבניית ההרחבה נחנך בשנת 2008 בית כנסת, המשמש לתפילה והתכנסויות דתיות לתושבי היישוב ולכלל תושבי המועצה האזורית מגידו.

רפואה

ביישוב קיימת מרפאה של שירותי בריאות כללית.

קישורים חיצוניים


ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019