ערבית מרוקאית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:49, 17 במאי 2017

מדיה וקבצים בנושא ערבית מרוקאית בוויקישיתוף

ערבית מרוקאית, או מרוקאית (בערבית: الـمغربيّة; בתעתיק חופשי: אל-מוגרביה; ידועה גם בשם دّارجة; דאריג'ה) היא קבוצת ניבים של השפה הערבית המדוברת במרוקו ובאזורים הסמוכים לה בצפון אפריקה. כ-30 מיליון איש דוברים ערבית מרוקאית.

הערבית המרוקאית היא אחת השפות שהתפתחו מן הניבים הערביים שדוברו בחצי האי ערב, והתפשטו במאות ה-7 וה-8 עם הכיבושים הערביים-מוסלמיים באסיה ובאפריקה. הניב הערבי-מרוקאי הוא אחד הניבים "המערביים" של ערבית (הניבים של צפון אפריקה). הוא רחוק מרחק רב מערבית ספרותית או מניבים ערביים "מזרחיים" (מצרית, סורית, עיראקית וכדומה). הערבית-המרוקאית מושפעת במידה רבה מהשפות הברבריות המדוברות בצפון אפריקה.

הפונולוגיה של הערבית המרוקאית יוצאת דופן, ומכונה פונולוגיית "צרורות". כלומר יש בה רצפים של עיצורים ללא תנועות ביניהם. התכונה הזאת משותפת לערבית המרוקאית ולניבים הברבריים של צפון אפריקה. בין מבני ההברה של המרוקאית קיים המבנה עיצור-עיצור-תנועה-עיצור (CCVC), מבנה שקיים גם בשפות אחרות, אולם בצורה מוגבלת הרבה יותר מאשר במרוקאית.

כמו בכל הקהילות בעולם הערבי, גם הקהילה הדוברת ערבית מרוקאית מתאפיינת בדיגלוסיה. הקהילה הלשונית משתמשת בשתי צורות לשוניות נבדלות, הערבית המדוברת והערבית הספרותית, בנסיבות שונות. השפה המדוברת, שפת היום-יום, נתפסת בדרך כלל כנמוכה, והספרותית כגבוהה. עבור הדוברים הילידיים השפה המדוברת היא שפת-האם, בעוד הספרותית נרכשת בעיקר בבית ספר. שתי השפות מושפעות זו מזו באופנים שונים. במרוקו נפוץ מאוד השימוש בשפה הצרפתית, כך שרוב המרוקאים הם רב-לשוניים.

ראו גם

מרוקאית יהודית

קישורים חיצוניים

רוביק רוזנטל, השפה המרוקאית העשירה חדרה לעברית המדוברת, באתר nrg
רק"ע, תחנת רדיו של קול ישראל המשדרת תוכנית יומית במרוקאית יהודית (Mugrabian)
הרצל כהן, אבני שיש טהור
ערבית מרוקאית באתר אומניגלוט (באנגלית)

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ה[[פונולוגיה]] של הערבית המרוקאית יוצאת דופן, ומכונה פונולוגיית "צרורות". כלומר יש בה רצפים של [[עיצור]]ים ללא [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] ביניהם. התכונה הזאת משותפת לערבית המרוקאית ולניבים ה[[ברברית|ברבריים]] של צפון אפריקה. בין מבני ה[[הברה]] של המרוקאית קיים המבנה עיצור-עיצור-תנועה-עיצור (CCVC), מבנה שקיים גם בשפות אחרות, אולם בצורה מוגבלת הרבה יותר מאשר במרוקאית.
-כמו בכל הקהילות בעולם הערבי, גם הקהילה הדוברת ערבית מרוקאית מתאפיינת ב[[דיגלוסיה]]. הקהילה הלשונית משתמשת בשתי צורות לשוניות נבדלות, [[ערבית מדוברת|הערבית המדוברת]] ו[[ערבית|הערבית הספרותית]], בנסיבות שונות. השפה המדוברת, שפת היום-יום, נתפסת בדרך כלל כנמוכה, והספרותית כגבוהה. עבור הדוברים הילידיים השפה המדוברת היא [[שפת אם|שפת-האם]], בעוד הספרותית נרכשת בעיקר ב[[בית ספר]]. שתי השפות מושפעות זו מזו באופנים שונים. במרוקו נפוץ מאוד השימוש בשפה ה[[צרפתית]], כך שרוב המרוקאים הם רב-לשוניים.
+כמו בכל הקהילות בעולם הערבי, גם הקהילה הדוברת ערבית מרוקאית מתאפיינת ב[[דיגלוסיה]]. הקהילה הלשונית משתמשת בשתי צורות לשוניות נבדלות, הערבית המדוברת ו[[ערבית|הערבית הספרותית]], בנסיבות שונות. השפה המדוברת, שפת היום-יום, נתפסת בדרך כלל כנמוכה, והספרותית כגבוהה. עבור הדוברים הילידיים השפה המדוברת היא [[שפת אם|שפת-האם]], בעוד הספרותית נרכשת בעיקר ב[[בית ספר]]. שתי השפות מושפעות זו מזו באופנים שונים. במרוקו נפוץ מאוד השימוש בשפה ה[[צרפתית]], כך שרוב המרוקאים הם רב-לשוניים.
 == ראו גם ==