בזק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ הסבת תבנית TheMarker1 לתבנית TheMarker (דיון)
שורה 40: שורה 40:
בשנת [[2006]] איבדה בזק את הבלעדיות על שוק השיחות המקומיות, כשמשרד התקשורת החל במתן רישיונות לשירותי טלפוניה פנים ארצית. במסגרת התיקון ב[[חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת]] ניתנת אפשרות על ידי שימוש ברישיון מפ"א ([[מפעיל פנים ארצי]]) לספק שירותי תקשורת לשוק הציבורי והפרטי תחת מגבלות מסוימות. כמו כן, באותה שנה החלו מגעים בין חברת יס לבין בזק.
בשנת [[2006]] איבדה בזק את הבלעדיות על שוק השיחות המקומיות, כשמשרד התקשורת החל במתן רישיונות לשירותי טלפוניה פנים ארצית. במסגרת התיקון ב[[חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת]] ניתנת אפשרות על ידי שימוש ברישיון מפ"א ([[מפעיל פנים ארצי]]) לספק שירותי תקשורת לשוק הציבורי והפרטי תחת מגבלות מסוימות. כמו כן, באותה שנה החלו מגעים בין חברת יס לבין בזק.


בתחילת 2008 החליטה בזק להשקיע בפריסת טכנולוגית ה-[[NGN]]. לצורך ההקמה רכשה בזק מתג איתותים של Telesis שנועד להחליף מערכת סיגנליזציה ותיקה בפרוטוקול [[SS7]], הפועלת ברשת בזק מאז 1993, והמופעלת בין המתגים בהליך קדם הקמת השיחה.{{הערה|1=[http://212.199.115.173/~thecom/index.php?dir=site&page=articles&op=item&cs=5621&langpage=heb&category=6 Telesys – הצטיידות נוספת של בזק לקראת פריסת רשת NGN, אתר דה קום, 13.9.2008]}} עד אותה עת, הטופולוגיה של רשת התקשורת של בזק הייתה בנויה על ליבה, שאחריה יש כ-120 [[מרכזייה|מרכזות]] פזורות בישראל. מהמרכזות יוצאים קווים לארונות הסעף ברחוב, ומשם מחברים קווים לבתים. פריסת רשת ה-NGN שינתה משמעותית מצב זה, כשהתבטל הצורך במרכזות. הקו עובר מרשת הליבה היישר לארונות הסעף הנקראים [[MSAG]].{{הערה|{{TheMarker1|אמיתי זיו|מרחיבים את הפס: המלצות ועדת גרונאו לפרק את בזק למקטעים וההשפעות על שוק התקשורת|technation/1.477845|27 במרץ 2008}}}}
בתחילת 2008 החליטה בזק להשקיע בפריסת טכנולוגית ה-[[NGN]]. לצורך ההקמה רכשה בזק מתג איתותים של Telesis שנועד להחליף מערכת סיגנליזציה ותיקה בפרוטוקול [[SS7]], הפועלת ברשת בזק מאז 1993, והמופעלת בין המתגים בהליך קדם הקמת השיחה.{{הערה|1=[http://212.199.115.173/~thecom/index.php?dir=site&page=articles&op=item&cs=5621&langpage=heb&category=6 Telesys – הצטיידות נוספת של בזק לקראת פריסת רשת NGN, אתר דה קום, 13.9.2008]}} עד אותה עת, הטופולוגיה של רשת התקשורת של בזק הייתה בנויה על ליבה, שאחריה יש כ-120 [[מרכזייה|מרכזות]] פזורות בישראל. מהמרכזות יוצאים קווים לארונות הסעף ברחוב, ומשם מחברים קווים לבתים. פריסת רשת ה-NGN שינתה משמעותית מצב זה, כשהתבטל הצורך במרכזות. הקו עובר מרשת הליבה היישר לארונות הסעף הנקראים [[MSAG]].{{הערה|{{TheMarker|אמיתי זיו|מרחיבים את הפס: המלצות ועדת גרונאו לפרק את בזק למקטעים וההשפעות על שוק התקשורת|technation/1.477845|27 במרץ 2008}}}}


בקיץ 2012, לקראת פתיחת [[אולימפיאדת לונדון (2012)|אולימפיאדת הקיץ בלונדון]] הכריזה החברה על הגדלת ליבת הרשת שלה לקיבולת בהיקף של 100 ג'יגה-בייט. זאת, על מנת לאפשר לגולשים לצפות בשידורי האולימפיאדה ברשת. בתקופה זו שדרגה החברה את הקיבולת בשיעור הגלישה פי 10 באזורים רבים בארץ, הידועים כאזורי העומס העיקריים, על מנת לאפשר למירב הלקוחות לגלוש בו זמנית ללא תקלות והפרעות וכן לקלוט ולהעביר את כמות התנועה הרבה על גבי רשת האינטרנט. כמו כן נערך עיבוי לליבת הרשת ולנפח התנועה בה, בהתבסס על המתגים של ג'וניפר.{{הערה|1=[http://www.pc.co.il/?p=94412 לקראת האולימפיאדה: בזק שידרגה את ליבת הרשת ל-100 ג'יגה-בייט]}} בסוף אוגוסט של אותה שנה, הודיעה בזק כי דירקטוריון החברה אישר פרויקט תשתיתי ענק, בהיקף השקעה של מיליארדי שקלים. במסגרת הפרויקט, שנקרא Fiber NGN, ייפרשו [[סיב אופטי|סיבים אופטיים]] עד לבית הלקוח. הפרויקט הוא המשך למיזם ה-NGN שהסתיים ב-2013. החברה תצטרך לפרוש 15–20 אלף קילומטרים של סיבים במיזם לאורך כשבע שנים, עד 2020.{{הערה|{{TheMarker1|אמיתי זיו|מהפכה: בזק תביא סיב נתונים אופטי לכל בית - השקעה של מיליארדי שקלים|technation/communication/1.1812078|29 באוגוסט 2012}}}}
בקיץ 2012, לקראת פתיחת [[אולימפיאדת לונדון (2012)|אולימפיאדת הקיץ בלונדון]] הכריזה החברה על הגדלת ליבת הרשת שלה לקיבולת בהיקף של 100 ג'יגה-בייט. זאת, על מנת לאפשר לגולשים לצפות בשידורי האולימפיאדה ברשת. בתקופה זו שדרגה החברה את הקיבולת בשיעור הגלישה פי 10 באזורים רבים בארץ, הידועים כאזורי העומס העיקריים, על מנת לאפשר למירב הלקוחות לגלוש בו זמנית ללא תקלות והפרעות וכן לקלוט ולהעביר את כמות התנועה הרבה על גבי רשת האינטרנט. כמו כן נערך עיבוי לליבת הרשת ולנפח התנועה בה, בהתבסס על המתגים של ג'וניפר.{{הערה|1=[http://www.pc.co.il/?p=94412 לקראת האולימפיאדה: בזק שידרגה את ליבת הרשת ל-100 ג'יגה-בייט]}} בסוף אוגוסט של אותה שנה, הודיעה בזק כי דירקטוריון החברה אישר פרויקט תשתיתי ענק, בהיקף השקעה של מיליארדי שקלים. במסגרת הפרויקט, שנקרא Fiber NGN, ייפרשו [[סיב אופטי|סיבים אופטיים]] עד לבית הלקוח. הפרויקט הוא המשך למיזם ה-NGN שהסתיים ב-2013. החברה תצטרך לפרוש 15–20 אלף קילומטרים של סיבים במיזם לאורך כשבע שנים, עד 2020.{{הערה|{{TheMarker|אמיתי זיו|מהפכה: בזק תביא סיב נתונים אופטי לכל בית - השקעה של מיליארדי שקלים|technation/communication/1.1812078|29 באוגוסט 2012}}}}


בשנת 2012 הקימה בזק מוקד שירות ראשון למגזר ה[[בדואי]], ביישוב [[חורה]], כדאי לשפר את השירות וכדי לספק תעסוקה לנשים בדואיות.{{הערה|1=[http://www02.bezeq.co.il/PressReleases_Old/Pages/2532012.aspx "בזק מקימה מוקד שירות ראשון במגזר הבדואי"]}}
בשנת 2012 הקימה בזק מוקד שירות ראשון למגזר ה[[בדואי]], ביישוב [[חורה]], כדאי לשפר את השירות וכדי לספק תעסוקה לנשים בדואיות.{{הערה|1=[http://www02.bezeq.co.il/PressReleases_Old/Pages/2532012.aspx "בזק מקימה מוקד שירות ראשון במגזר הבדואי"]}}
שורה 70: שורה 70:
}}}}
}}}}


ביולי 2016 קבע [[היועץ המשפטי לממשלה]] כי [[בנימין נתניהו]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] המשמש גם כ[[משרד התקשורת|שר התקשורת]], אינו יכול לטפל בענייניה של בזק בעקבות קשרי חברות עם בעלי קבוצת בזק, שאול אלוביץ'.{{הערה|{{TheMarker1|[[צבי זרחיה]]|השר לענייני אלוביץ': הכנסת העבירה את סמכות הטיפול בקבוצת בזק מנתניהו לצחי הנגבי|technation/1.3011734|19 ביולי 2016}}}}
ביולי 2016 קבע [[היועץ המשפטי לממשלה]] כי [[בנימין נתניהו]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] המשמש גם כ[[משרד התקשורת|שר התקשורת]], אינו יכול לטפל בענייניה של בזק בעקבות קשרי חברות עם בעלי קבוצת בזק, שאול אלוביץ'.{{הערה|{{TheMarker|[[צבי זרחיה]]|השר לענייני אלוביץ': הכנסת העבירה את סמכות הטיפול בקבוצת בזק מנתניהו לצחי הנגבי|technation/1.3011734|19 ביולי 2016}}}}


באוקטובר 2016 הנחה [[מבקר המדינה]] את השר צחי הנגבי שלא לעסוק בנושא ההפרדה המבנית של בזק, עד אשר תושלם הביקורת בנושא רפורמת השוק הסיטונאי.{{הערה|{{כלכליסט|רוני זינגר|מבקר המדינה לשר הנגבי: אל תתעסק בהפרדה המבנית של בזק|3700678|31 באוקטובר 2016}}}}
באוקטובר 2016 הנחה [[מבקר המדינה]] את השר צחי הנגבי שלא לעסוק בנושא ההפרדה המבנית של בזק, עד אשר תושלם הביקורת בנושא רפורמת השוק הסיטונאי.{{הערה|{{כלכליסט|רוני זינגר|מבקר המדינה לשר הנגבי: אל תתעסק בהפרדה המבנית של בזק|3700678|31 באוקטובר 2016}}}}
שורה 193: שורה 193:
* [http://web.archive.org/web/20100820215242/http://www.moc.gov.il/new/documents/legislation/b-82.pdf חוק התקשורת (בזק ושידורים)] - נקרא בעבר "חוק הבזק"
* [http://web.archive.org/web/20100820215242/http://www.moc.gov.il/new/documents/legislation/b-82.pdf חוק התקשורת (בזק ושידורים)] - נקרא בעבר "חוק הבזק"
* {{מידע בורסאי|בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ|230}}
* {{מידע בורסאי|בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ|230}}
* {{TheMarker1|אמיר טייג|חתימת העסקה להעברת השליטה בבזק לשאול אלוביץ', תמורת 7 מיליארד שקל - צפויה עד מחר|markets/1.538396|23 באוקטובר 2009}}
* {{TheMarker|אמיר טייג|חתימת העסקה להעברת השליטה בבזק לשאול אלוביץ', תמורת 7 מיליארד שקל - צפויה עד מחר|markets/1.538396|23 באוקטובר 2009}}
* {{TheMarker1|אמיתי זיו|כך תמומן עסקת בזק: 1.2 מיליארד שקל - ממכירת 012 סמייל; 3.8 מיליארד שקל - חוב בנקאי, אג"ח ומניות|markets/1.547366|25 באוקטובר 2009}}
* {{TheMarker|אמיתי זיו|כך תמומן עסקת בזק: 1.2 מיליארד שקל - ממכירת 012 סמייל; 3.8 מיליארד שקל - חוב בנקאי, אג"ח ומניות|markets/1.547366|25 באוקטובר 2009}}
* אמיתי זיו, [http://www.themarker.com/markets/1.1791909 ההכנסות נחתכו, הרווח הנקי צנח - אך בזק תחלק דיווידנד של 1.5 מיליארד ש'], באתר "דה מרקר", 2 באוגוסט 2012
* אמיתי זיו, [http://www.themarker.com/markets/1.1791909 ההכנסות נחתכו, הרווח הנקי צנח - אך בזק תחלק דיווידנד של 1.5 מיליארד ש'], באתר "דה מרקר", 2 באוגוסט 2012


גרסה מ־09:19, 22 במאי 2017

פירוש נוסף ערך זה עוסק בחברת תקשורת ישראלית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בזק (פירושונים).


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
פרמטרים [ דף הבית, שנת הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה
מייסדים מדינת ישראל
תקופת הפעילות 1984–הווה (כ־40 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם בי קומיוניקיישנס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
מיקום המטה חולון עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי תל אביב
בעלות B קומיוניקיישנס בע"מ-26.34%
שאול אלוביץ'-0.04%
ענפי תעשייה סלולר וטלפוניה
מוצרים עיקריים שירותי תקשורת שונים, שירותי טלפוניה וגישה לאינטרנט
הכנסות 10.0 מיליארד ש"ח (2016)[1]
רווח תפעולי 2.32 מיליארד ש"ח (2016)[1]
רווח 1.24 מיליארד ש"ח (2016)[1]
יו"ר גיל שרון עריכת הנתון בוויקינתונים
אנשי מפתח סטלה הנדלר (מנכ"לית), שאול אלוביץ' (יו"ר)
עובדים 15,132 (כולל חברות הבת. כ-7,000 בחברה האם)
 
https://www.bezeq.co.il האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ המוכרת בשם המקוצר בזק היא חברת תקשורת ישראלית המספקת שירותי טלפון ואינטרנט. החברה הוקמה ב-1980 כחברה ממשלתית האחראית על שירותי התקשורת בישראל, שהופרדו ממשרד התקשורת שבמסגרתו פעלו עד להקמת החברה. במאי 2005 החברה הופרטה, וכיום היא נמצאת בשליטת איש העסקים שאול אלוביץ'.

קבוצת בזק מחזיקה בבעלות של בזק בינלאומי חברת הלוויין yes ו-פלאפון תקשורת.

היסטוריה

מכשירי טלפון של בזק, דגם זמיר

כששירותי הטלפוניה ניתנו במסגרת משרד התקשורת, הייתה הפרדה בין ההכנסות להוצאות. הכסף שנגבה עבור שירותים אלו הועבר ישירות למשרד האוצר, אך כל הוצאה דרשה אישור ממשלתי. מצב זה הגביל מאוד את כוח האדם והלוגיסטיקה, וגרם, בין השאר, להמתנה ארוכה מאוד להתקנת קווי טלפון (במקרים רבים, אף מספר שנים) ולשירות גרוע באופן כללי.

כל שינוי וחידוש בשירותי הטלפון הצריך בירוקרטיה במתן אישורים, לכן שירות הטלפון של משרד התקשורת לא היה יכול להתאים עצמו בצורה דינמית לשינויי הסביבה והטכנולוגיה. גם לאחר הפיכתה לחברה ממשלתית חלו על החברה תקנות והגבלות, אך במידה כזו שאפשרה לחברה להגיב במהירות יחסית לנעשה בשוק.

בינואר 1964 הועבר לשר הדואר, אליהו ששון, דו"ח של ועדה בראשות צבי דינשטיין שהמליצה להעביר את שירותי הטלפוניה בישראל לידי חברה, שבשלב ראשון יהיו מניותיה בידי הממשלה. להמלצות התנגדו עובדי משרד הדואר, מנכ"ל המשרד, ח. בן מנחם והשר אליהו ששון והן לא יושמו.[2] יצחק מודעי כשר תקשורת ביקש ב-1979 להקים את חברת הטלפוניה, אולם נתקל בהתנגדות, בין השאר של נציב שירות המדינה אברהם פרידמן.[3] העובדים לעומת זאת תמכו בהקמת החברה בתקווה להעלאת משכורותיהם.[4] מנכ"ל החברה המיועד היה גדעון לב, מנכ"ל משרד התקשורת,[5][6] אולם עם התמשכות הליכי הקמת החברה המינוי לא יצא אל הפועל. בדצמבר 1980 מינה יצחק מודעי את דירקטוריון החברה, ובראשה את ישראל סחרוב.[7] החוק להפעלת החברה כחברה ממשלתית האחראית על שירותי התקשורת בישראל, עבר בכנסת באמצע 1982 ואז מונה לתפקיד המנכ"ל, צבי אמיד. אולם החברה לא הופעלה בגלל מריבות על סמכויות, עד תחילת 1984.[8]

בשנת 1997 נפתח שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות, ולתחום נכנסו שתי חברות: 012 קווי זהב, ו-013 ברק. פעילותה של בזק בתחום זה עברה לחברה-הבת שלה, "בזק בינלאומי" בקידומת 014. בשנת 2004 נכנסו חברות נוספות לתחום זה (אינטרנט זהב בקידומת 015, נטוויז'ן בקידומת 017, אקספון בקידומת 018), והתגברה התחרות בתחום זה.

בנובמבר 2000 אישר שר התקשורת דאז בנימין בן אליעזר לבזק להפעיל שירות ADSL וכך נפתח בישראל עידן הפס הרחב. במסגרת האישור, התאפשר שירות ה-ADSL קישור בקצב מהיר בין ספקי האינטרנט ללקוח באמצעות מודם ADSL שמותקן על קו הטלפון של בזק. בזק נעתרה לבקשת משרד התקשורת לפרק השירות למרכיבים (Unbundling) בשיטת Bit Stream access. לצורך זה התאפשר לספקי האינטרנט להתחבר לשירות בסיב אופטי, או באמצעות חברת בזק ל-DSLAM במתקני חברת בזק.[9]

בשנת 2004 החלה בזק לספק שירותי טלפוניה מתקדמים ללקוחותיה העסקיים והארגוניים על בסיס מערכת של "רשת חכמה" (Intelligent Network), שכללה שירותי ניתוב חכמים בכל רחבי הארץ תחת עומסים של שיחות (למשל שיחות המגיעות ליעד שמחייגים אליו בבת אחת ובכמויות כמו מוקדי שירות או מוקדי חירום), שירותי 1–800, שירותי כוכביות, "קו כשר", הפתרון מציע יכולות משולבות של סלולר ו- WiFi, במודל הנקרא fixed-mobile converged technology - FMC וקווים וירטואליים. המערכת נבנתה עבור בזק על ידי חברת פרסונטה (Personeta), חברת הזנק ישראלית. כמעט עשור לאחר מכן, ב-2013 הוחלפה המערכת באחת חדשה, שנבנתה לבד על ידי מתכנתים בתוך בזק על בסיס קוד פתוח בתקשורת "קמיליו", שהתפתח בדומה לאסטריסק. בשנת 2004 החברה השיקה גם "נתב שיחות עסקי", המיועד לעסקים קטנים וגדולים. השירות הוא הראשון שהופעל ממשפחת שירותי Network IVR, ואפשר ניתוב שיחות נכנסות באמצעות תפריט קולי. עם השקת שירות נתב עיסקי הציגה החברה את המספור העסקי החדש - 1-599.[10]

בשנת 2005 החלה בזק בהקמת תשתית לשירות IP Centrix. במכרז להקמת זכו Broadsoft ו-Veraz Networks (כיום חלק מ-Dialogic).

בשנת 2006 איבדה בזק את הבלעדיות על שוק השיחות המקומיות, כשמשרד התקשורת החל במתן רישיונות לשירותי טלפוניה פנים ארצית. במסגרת התיקון בחוק התקשורת ניתנת אפשרות על ידי שימוש ברישיון מפ"א (מפעיל פנים ארצי) לספק שירותי תקשורת לשוק הציבורי והפרטי תחת מגבלות מסוימות. כמו כן, באותה שנה החלו מגעים בין חברת יס לבין בזק.

בתחילת 2008 החליטה בזק להשקיע בפריסת טכנולוגית ה-NGN. לצורך ההקמה רכשה בזק מתג איתותים של Telesis שנועד להחליף מערכת סיגנליזציה ותיקה בפרוטוקול SS7, הפועלת ברשת בזק מאז 1993, והמופעלת בין המתגים בהליך קדם הקמת השיחה.[11] עד אותה עת, הטופולוגיה של רשת התקשורת של בזק הייתה בנויה על ליבה, שאחריה יש כ-120 מרכזות פזורות בישראל. מהמרכזות יוצאים קווים לארונות הסעף ברחוב, ומשם מחברים קווים לבתים. פריסת רשת ה-NGN שינתה משמעותית מצב זה, כשהתבטל הצורך במרכזות. הקו עובר מרשת הליבה היישר לארונות הסעף הנקראים MSAG.[12]

בקיץ 2012, לקראת פתיחת אולימפיאדת הקיץ בלונדון הכריזה החברה על הגדלת ליבת הרשת שלה לקיבולת בהיקף של 100 ג'יגה-בייט. זאת, על מנת לאפשר לגולשים לצפות בשידורי האולימפיאדה ברשת. בתקופה זו שדרגה החברה את הקיבולת בשיעור הגלישה פי 10 באזורים רבים בארץ, הידועים כאזורי העומס העיקריים, על מנת לאפשר למירב הלקוחות לגלוש בו זמנית ללא תקלות והפרעות וכן לקלוט ולהעביר את כמות התנועה הרבה על גבי רשת האינטרנט. כמו כן נערך עיבוי לליבת הרשת ולנפח התנועה בה, בהתבסס על המתגים של ג'וניפר.[13] בסוף אוגוסט של אותה שנה, הודיעה בזק כי דירקטוריון החברה אישר פרויקט תשתיתי ענק, בהיקף השקעה של מיליארדי שקלים. במסגרת הפרויקט, שנקרא Fiber NGN, ייפרשו סיבים אופטיים עד לבית הלקוח. הפרויקט הוא המשך למיזם ה-NGN שהסתיים ב-2013. החברה תצטרך לפרוש 15–20 אלף קילומטרים של סיבים במיזם לאורך כשבע שנים, עד 2020.[14]

בשנת 2012 הקימה בזק מוקד שירות ראשון למגזר הבדואי, ביישוב חורה, כדאי לשפר את השירות וכדי לספק תעסוקה לנשים בדואיות.[15]

בנובמבר 2012 חשפה בזק מתקן תקשורת נייד (מת"ן), מערך גיבוי הניתן לשינוע. מתקן התקשורת ישמש גיבוי חם לכ-100 חדרי תקשורת ברחבי הארץ. במקרה של פגיעה במתקן התקשורת המרכזי בעיר כתוצאה משריפה, פגיעה ישירה ממתקפת טילים, פיצוץ חבלני וכדומה, המשתק את כלל קווי התקשורת והשירותים באותה עיר וסביבתה, ישונע המת"ן לאתר הנפגע, יוצב בסמוך לו ויחובר לכבלי התקשורת שישיבו את שירותי התקשורת לתקינותם במהירות המרבית.[16]

באפריל 2013 שלח משרד התקשורת לבזק מכתב הדורש תוכנית מפורטת של פריסת הסיבים האופטיים עקב החשש של המשרד שהחלטה על מבנה הרשת עשויה להשפיע בעתיד על "השוק הסיטונאי", במסגרתו הספקיות רוכשות רוחב פס מחברות התשתיות וינהלו אותו בעצמן במקום שחברת התשתית תעשה זאת. המכתב כלל דרישה לתיאור מפורט של ניסויים שנעשו עד כה בפריסת סיבים אופטיים ברשת הגישה שיכלול בין היתר מיפוי גאוגרפי של מרחב הניסוי, הכולל תיאור אתר הניסוי, שמות רחובות הניסוי, מספר לקוחות שהשתתפו בניסוי וסיווגם לקוחות פרטיים/עסקיים. כמו כן, דרש המשרד תיאור טופולוגיות שונות לפריסת סיבים אופטיים ברשת הגישה והשוואה ביניהם ופירוט העדפות בזק לבחירה בטופולוגיה הנבחרת עבור סוגי לקוחות שונים. בנוסף דרש המשרד מידע לגבי הרשת הקיימת של בזק וכיצד היא פרוסה וכן מידע לגבי טכנולוגיות שהחברה מתכוונת ליישם עד שתשלים את פריסת הסיבים האופטיים בכל שטחה של ישראל.[17]

בנובמבר 2013 נודע כי בזק מבצעת שדרוג גדול לטובת החברה הבת פלאפון והדור הרביעי בסלולר. הפעילות כוללת הקמת רשת IP חדשה שתשמש את פלאפון לטובת הדור הרביעי בסלולר, וכן מפעילים נוספים שיהיו מעוניינים בשירותים החדשים שהרשת תציע. הרשת החדשה שתקים בזק תיכנס בהדרגה כרשת ייעודית לסלולר והיא תתפקד כרשת שלישית במקביל לרשתות הייעודיות לאינטרנט ולאינטרנט לעסקים. הרשת החדשה תאפשר לפלאפון לנהל בעצמה את תעבורת הנתונים ברשת שלה, דבר שעד אז נעשה על ידי בזק עצמה. על ידי כך מקבלת פלאפון עצמאות וגמישות בניהול משאבי הרשת, נושא שהוא מאד קריטי וחשוב ברשתות דור רביעי בגלל הגידול בתעבורת תקשורת הנתונים ובגלל הצורך לאפשר יישומים רבים במהירויות גבוהות יותר.[18] באותו חודש החלה החברה לשווק נתב חדש בשם SUPER-WIFI.[19]

בנובמבר 2014 אישר שר התקשורת את החלת רפורמת "השוק הסיטונאי" במסגרתה בזק תחויב להחכיר את התשתית הפיזית שלה לחברות מתחרות. החברות המתחרות יוכלו למכור שירותי אינטרנט, טלפוניה ו-IPTV כאשר הן קונות מבזק תשתית במחיר שנקבע על ידי משרד התקשורת ומוכרות אותה לצרכן.[20] בפברואר 2015 נכנסה הרפורמה לתוקף, כאשר החברות סלקום ופרטנר טוענות כי בזק מערימה קשיים על יישום הרפורמה.[21]

ביולי 2015 השיקה החברה שירות בית חכם המאפשר ללקוח לנהל את הבית באמצעות רכיבים שונים.[22] באוגוסט 2016 השיקה בזק עיר חכמה כאשר מודיעין נבחרה, במסגרת העיר החכמה הותקנו חיישנים שונים לניהול חנייה, אשפה, מים ועוד.[23]

ביולי 2016 קבע היועץ המשפטי לממשלה כי בנימין נתניהו, ראש הממשלה המשמש גם כשר התקשורת, אינו יכול לטפל בענייניה של בזק בעקבות קשרי חברות עם בעלי קבוצת בזק, שאול אלוביץ'.[24]

באוקטובר 2016 הנחה מבקר המדינה את השר צחי הנגבי שלא לעסוק בנושא ההפרדה המבנית של בזק, עד אשר תושלם הביקורת בנושא רפורמת השוק הסיטונאי.[25]

שירותי החברה

טלפון ציבורי של בזק בחיפה

טלפוניה:

  • שרותי טלפוניה מקומית ובינעירונית PSTN. לבזק תשתית טלפוניה הגדולה בישראל, עם מרכזיות הפרוסות בכל רחבי הארץ. באמצע 2014 היו לחברה כ-2.2 מיליון קווי מנויים אשר ביצעו ברבעון הראשון של 2014 כ-1.6 מיליון דקות יוצאות וקיבלו כ-1.4 מיליון דקות שיחה נכנסות.[26]
  • שרותי רט"ן באמצעות חברת הבת פלאפון. ברבעון הראשון של 2014 היו לפלאפון כ-2.6 מיליון מנויים.[26]
  • שירות תא קולי בשילוב פקס

תקשורת נתונים:

  • חיבור פס רחב לאינטרנט באמצעות הטכנולוגיות ADSL, ו-VDSL על גבי רשת ה-NGN. באמצע 2014 היו לחברה כ-1.2 מיליון מנויים לאינטרנט, עם רוחב פס ממוצע של 20 מס"ש.[26] כ-97% ממנויי האינטרנט חוברו באמצעות ה-NGN. לציבור הרחב בזק משווקת חבילות גלישה בקצב נתונים של עד 100 מס"ש, ובניסויים סגורים עד 1 גס"ש (גיגהסיביות לשנייה) בשיטות FTTB ו-FTTH.
  • שירותי ספק אינטרנט באמצעות בזק בינלאומי.
  • רשתות IP/VPN
  • אבטחת רשתות תקשורת

שירותים נוספים:

בספטמבר 2007 השיקה בזק את שירות B144 המשמש כמדריך טלפוני מקוון בו רשומים אנשים פרטיים ובתי עסק.

טכנולוגיה

תשתית

NGN

רשת ה-NGN משמשת כיום כתשתית דרכה החברה מספקת שירותי תקשורת למנויים. הרשת נבנתה בין השנים 2008–2013 בהשקעה של כמיליארד שקל בשנה. הרשת מבוססת על חיבור סיבים אופטיים בשיטת FTTC כך שהסיב מגיע מליבת הרשת עד ארון הסעף של בזק (שמכיל MSAG) הנמצא ברחוב. ארונות ה-MSAG בבזק מסופקים על ידי 3 חברות[28]: UTStarcom, טלדאטה ונוקיה סימנס נטוורקס, כאשר מרבית הארונות הם של נוקיה סימנס. מארונות הסעף יוצאים זוגות כבלי נחושות המגיעים אל בתי המנויים.[29] ניתן לנצל את הכבל להעברת שירותי טלפוניה ואינטרנט בו זמנית, במקרה כזה הלקוח יתקין מפצלים מיוחדים על שקעי בזק בבית על מנת שהשירותים יוכלו לעבוד בצורה תקינה בו זמנית.

הארונות, שמכילים רכיבי ה-MSAG, תומכים בטכנולגיית DSL על מנת לאפשר גישה לאינטרנט. תקן ADSL תומך במהירויות גלישה עד 15 מגה, תקן VDSL תומך במהירויות גבוהות מ-15 מגה ועד מקסימום של 100 מגה נכון להיום.[29] המהירות המקסימלית אותה המנוי יכול לקבל, מושפעת משמעותית מאורך כבלי הנחושת אליהם מחובר המנוי, ככל שהמרחק מבית המנוי לארון הסעף גדול יותר, יש יותר שיבושים והפרעות על כבל הנחושת, ולכן המהירות תהיה קטנה יותר ולהיפך.[29]

על מנת להתגבר על מגבלת ההפרעות בכבל הנחושת, החברה החלה בשנת 2013 לבצע שדרוג של רשת ה-NGN בעזרת חברת אלקטל-לוסנט בעלות של עשרות מיליוני דולרים, ואשר יתפרס על פני מספר שנים. אלקטל-לוסנט מספקת לבזק את טכנולוגיית ה-Vectoring הפועלת על תקן VDSL2.[30] הטכנולוגייה מפחיתה את ההפרעות בכבל הנחושת, ומאפשרת לבזק לספק מהירויות גבוהות תוך שימוש בכבלי הנחושת של תשתית ה-NGN הקיימת.

Fiber NGN

לקראת סיום פריסת רשת ה-NGN, במהלך שנת 2012, החלה החברה את פרויקט Fiber NGN. במסגרת פרויקט זה הסיבים האופטיים יגיע עד לבניין בשיטת FTTB או עד לשקע עצמו בשיטת FTTH. כבר באותה שנה בזק קיימה ניסוי משתמשים בפתח תקווה ובו הצליחה להגיע למהירויות של 1 גיג'ה.[31]

על פי הערכות עד סוף שנת 2014 החברה תחבר כמיליון בתי אב,[32] אך הסיבים ברשת ה-Fiber NGN עדיין לא פעילים מכיוון שהחברה עדיין בוחנת את הטכנולוגיה שתפעיל אותם.[33]

בינואר 2016 פורסם כי החברה החלה ניסוי במודיעין לבחינת טכנולוגיית G.fast המאפשרת מהירות של עד 1 גיג'ה על גבי תשתית הנחושת.[34]

ציוד קצה

לקוחות פרטיים

נתב VDSL מדגם D-Link 7850U המסופק על ידי בזק

על מנת לאפשר חיבור לשירותי האינטרנט, המנוי נדרש לציוד קצה מסוג מודם או נתב התומך בתקני ADSL ו-VDSL בהתאם למהירות הגלישה המבוקשת. נכון לסוף שנת 2012, למעל 850 אלף מלקוחות החברה יש נתבים של בזק.[35]

החל מספטמבר 2014 בזק מציעה למנויים חדשים באינטרנט את האפשרות לקבל נתב בעלות חודשית קבועה, האפשרות לקבלת מודם אינה אפשרית עוד. מהלך זה גרר ביקורת מצד חלק ממנויי החברה.[36]

כיום החברה מספקת בעיקר דגמים שונים של נתבים מהחברות D-Link ו-Netgear[37]:

  • למנויים במהירויות עד 15 מגה ניתן נתב תומך ADSL. הנתב בעל יכולות שידור אלחוטיות בתקן N.
  • למנויים במהירויות מעל 15 מגה ניתן נתב תומך VDSL מסוג Dual Band בתקן N בעל היכולת לשדר בשני תדרים נפרדים (2.4 גה"צ ו-5 גה"צ) ומאפשר למכשירים התומכים בשני התדרים לבחור תדר שבו ישנן פחות הפרעות.[18] החל מסוף שנת 2015, משווקת בזק נתב תומך VDSL מסוג Dual Band בתקן AC ללקוחות במהירות 100 מגה.

כל הנתבים הניתנים על ידי בזק תומכים בפרוטוקול TR-69 המאפשר ניהול מרחוק של הנתב, עדכון קושחה, טיפול בתקלות על ידי נציג שירות ותחזוקה שוטפת.[38]

שיווק ומסחר

מיתוג ופרסום

בין השנים 2001–2007, סמליל החברה היה B צבעוני. מטרת הצבעוניות הייתה לשחרר את החברה מהתדמית המונופוליסטית הכבדה וחוסר העדכניות, וכן לקשור את החברה לרעננות וחום אנושי בעזרת הצבעים.[39] הסלוגן שליווה את הלוגו היה: "בזק בכל עתיד שתבחר".

בשנת 2008 בוצע שינוי מותג במהלכו האות B נצבעה בכחול. המטרה הייתה ליצור בידול בין בזק לבין חברות התקשורת האחרות שלכל אחת מהן יש צבע המיוחס לה.[40] בנוסף הסלוגן שליווה את הלוגו של בזק היה: "הכי טוב בבית", ובמגזר העסקי: "עסקים מרגישים בבית". מטרת החברה הייתה לייחס לעצמה שילוב בחיי היום יום של הלקוח בבית.

במרץ 2017 בוצע שינוי בסמליל. האות B עברה שינוי עיצובי והסלוגן "הכי טוב בבית" הוחלף ב"להרגיש בבית". המהלך היה כחלק מהשקת שירות "עסק חכם".

מבנה התעריפים

למרות התחרות בשוק התקשורת בישראל, בזק מוגדרת על ידי הרשות להגבלים עסקיים כמונופול בתחום הטלפוניה הקווית[41] וכן בתחום תשתית האינטרנט.[42] על מנת להגביר את התחרות, מחירי החברה נמצאים בפיקוח, וכל מבצע חדש וסל שירותים צריך לעבור את אישור משרד התקשורת.[43] כתוצאה מכך משרד התקשורת מבטל מדי פעם מבצעים שהחברה מכריזה עליהם. בפברואר 2014 עצר משרד התקשורת מבצע של החברה בטענה כי "חברת בזק מנסה לעשות שימוש בכוחה המונופוליסטי על מנת לדחוק באגרסיביות את שאר המתחרים".[44]

קבוצת בזק

בעלות

מיום הקמתה מתפקדת בזק כמונופול בכל תחומי התקשורת האלקטרונית. ממשלת ישראל החליטה על הפרטה של החברה ועל הפסקת הבלעדיות שלה במרבית תחומי פעילותה. בשלב ראשון נמכרה חבילת מניות לחברה הבריטית Cable and Wireless, וזו מכרה אותן לאיש העסקים הישראלי גד זאבי. במאי 2005 הופרטה החברה ונמכרה לקבוצת "אייפקס-סבן-ארקין" בראשות איש העסקים הישראלי חיים סבן. בשנת 2010 מכרה קבוצת "אייפקס-סבן-ארקין" את השליטה בבזק לחברת אינטרנט זהב-קווי זהב, מקבוצת יורוקום - הנמצאת בבעלות איש העסקים הישראלי שאול אלוביץ'. העסקה בוצעה באמצעות חברת הבת של אינטרנט זהב הנקראת "B קומיוניקיישנס". את תפקיד מנכ"ל בזק מילא עד לחודש אפריל 2013 אבי גבאי (שהיה קודם לכן מנכ"ל בזק בינלאומי), לאחר כ-6 שנים בתפקיד. במהלך מרץ 2013, מונתה סטלה הנדלר לתפקיד זה.[45]

חברות בת

נתונים (כולל חברות בת)

מרכזת הטלפונים של בזק באור יהודה
  • מנכ"לים קודמים :
  • מנכ"לים קודמים :
  • מנכ"לים קודמים :

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בזק

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ הומלץ למסור משק הטלפונים לחברה ציבורית, מעריב, 28 בינואר 1964
  3. ^ שרגא מקל, אם תצליח להכשיל הצלת שירותי התקשורת - תיפול האחריות עליך, מעריב, 28 באוגוסט 1979
  4. ^ יאיר קוטלר, הטלפונים: צלצול חדש, מעריב, 14 במרץ 1980
  5. ^ גבי קסלר, מנכ"ל משרד התקשורת, מעריב, 31 באוגוסט 1980
  6. ^ הקמת תאגיד הטלפונים, מעריב, 1 באוקטובר 1980
  7. ^ אברהם רותם, עובדי משרד התקשורת מעכבים נקיטת אמצעים, מעריב, 9 בדצמבר 1980
  8. ^ עמנואל רוזן, סוד הטלפון השבור, מעריב, 13 בינואר 1984; המשך
  9. ^ שושנה סלומון, בן אליעזר: אני מצטער שהרשיון ניתן רק לבזק, באתר ynet, 7 בנובמבר 2000
  10. ^ "בזק החלה לשווק נתב עסקי המנתב שיחות בתפריט הקולי"
  11. ^ Telesys – הצטיידות נוספת של בזק לקראת פריסת רשת NGN, אתר דה קום, 13.9.2008
  12. ^ אמיתי זיו, מרחיבים את הפס: המלצות ועדת גרונאו לפרק את בזק למקטעים וההשפעות על שוק התקשורת, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2008
  13. ^ לקראת האולימפיאדה: בזק שידרגה את ליבת הרשת ל-100 ג'יגה-בייט
  14. ^ אמיתי זיו, מהפכה: בזק תביא סיב נתונים אופטי לכל בית - השקעה של מיליארדי שקלים, באתר TheMarker‏, 29 באוגוסט 2012
  15. ^ "בזק מקימה מוקד שירות ראשון במגזר הבדואי"
  16. ^ יוסי הטוני, ‏בזק הציגה מתקן תקשורת נייד המספק שירותי טלפוניה ואינטרנט לעיר שלמה בעת חירום, באתר "אנשים ומחשבים", 29 בנובמבר 2012
  17. ^ גד פרץ, ‏משרד התקשורת שוב דורש מבזק תוכניות הסיבים, באתר גלובס, 7 באפריל 2013
  18. ^ 1 2 גד פרץ, ‏בזק נערכת לדור הרביעי בסלולר עבור פלאפון, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2013
  19. ^ גד פרץ, ‏בזק מתחילה לשווק נתב חדש למהירות גלישה של עד 100 מגה, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2013
  20. ^ אופיר דור, ביומו האחרון בתפקיד: ארדן חתם על פתיחת שוק התקשורת הקווית לתחרות, כלכליסט, 17 בנובמבר 2014
  21. ^ אופיר דור, ספקי האינטרנט: "בזק מחסלת את רפורמת השוק הסיטונאי", באתר כלכליסט, 7 במאי 2015
  22. ^ "בזק השיקה את BHOME - שירות בית חכם". ynet. 2015-07-07. נבדק ב-2016-10-31.
  23. ^ "בזק השיקה את "העיר החכמה": מודיעין תהיה הראשונה". ynet. 2016-08-02. נבדק ב-2016-10-31.
  24. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, השר לענייני אלוביץ': הכנסת העבירה את סמכות הטיפול בקבוצת בזק מנתניהו לצחי הנגבי, באתר TheMarker‏, 19 ביולי 2016
  25. ^ רוני זינגר, מבקר המדינה לשר הנגבי: אל תתעסק בהפרדה המבנית של בזק, באתר כלכליסט, 31 באוקטובר 2016
  26. ^ 1 2 3 4 5 6 קבוצת בזק מדווחת על תוצאות כספיות לרבעון ראשון 2014, אתר בזק, 29 במאי 2014
  27. ^ בזק ורשות השידור חתמו על הסכם לשדרוג טכנולוגי, וואלה, 27 במרץ 2012
  28. ^ גילעד נס, נוקיה-סימנס תספק מתגים לרשת ה-NGN של בזק במיליוני דולרים, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2009
  29. ^ 1 2 3 מה קורה בשוק תשתיות האינטרנט המהיר, באתר וואלה, 13 בנובמבר 2013
  30. ^ גד פרץ, בזק בדרך לאינטרנט ב-100 מגה: אלקטל-לוסנט תשדרג הרשת, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2013
  31. ^ שלומי טורג'מן, בזק מודיעה: רשת ה-Fiber NGN עושה את דרכה לבתי הלקוחות; תבטיח מהירות גלישה עד 1 גיגה-ביט, באתר Gadgety, פורסם 30 באוגוסט 2012
  32. ^ שירי דובר, "עד סוף השנה נחבר מיליון בתי-אב לסיב אופטי", באתר גלובס, 16 ביוני 2014
  33. ^ גד פרץ, המשנה למנכ"ל בזק חושף: מנוע הצמיחה הבא - הבית החכם, גלובס, 22 באוקטובר 2014
  34. ^ בזק: ניסוי לאינטרנט במהירות של מעל ל-500 מגה - גלובס, באתר Globes
  35. ^ הראל עילם, גלישה בכל מקום: בזק מקימה ללקוחותיה רשת חופשית כלל-ארצית, באתר כלכליסט, 24 ביולי 2012
  36. ^ מירב קריסטל, בזק הפסיקה למכור מודם ללא ראוטר, באתר ynet, פורסם 16 בספטמבר 2014
  37. ^ אקסל ו-D-Link זכו במכרז של בזק לשיווק נתב ללקוחות החברה; היקף העסקה: כ-18 מיליון ש', באתר אנשים ומחשבים, 18 במאי 2009
  38. ^ טווילי איתי, הדור הבא של האינטרנט המהיר, באתר פיסי מאגזין, 29 בנובמבר 2008
  39. ^ אורלי גל, ‏צבועים, נמאסתם, באתר גלובס, 14 בפברואר 2002
  40. ^ חגי לוי, האם שינוי לוגו אכן תורם לשינוי בתדמית של החברה?, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2008
  41. ^ הכרזה עם קיום מונופולין, באתר רשות ההגבלים העסקיים, 30 ביולי 1995
  42. ^ הכרזת מונופולין: בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, באתר רשות ההגבלים העסקיים, 10 בנובמבר 2004
  43. ^ אמיר טייג ואמיתי זיו, בלינקוב, תדמור ומילגרום סירבו לעמוד בראש הוועדה שתקבע את תעריפי בזק, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2009
  44. ^ אמיתי זיו, משרד התקשורת נגד המבצע של בזק: עצר את שדרוג מהירות הגלישה, באתר TheMarker, פורסם 13 בפברואר 2014
  45. ^ נחמה אלמוג, סטלה הנדלר מונתה לתפקיד מנכ"לית בזק על ידי דירקטוריון החברה, אנשים ומחשבים, 7.3.13.
  46. ^ מנכ"ל חברת בזק, תא"ל ( מיל ) צבי אמיד , הודיע ביום ששי לשר התקשורת, רפאל פנחסי, כי בכוונתו לפרוש מתפקידו ב 1 בינואר 1991

תבנית:טלפוניה בישראל תבנית:אינטרנט בישראל

מניות מדד תל אביב 35
או.פי.סי אנרגיה • אורמת טכנולוגיות • איי סי אל • איירפורט סיטי • אלביט מערכות • אלוני חץ • אלקטרה • אמות השקעות • אנלייט אנרגיה • אנרג'יאן • אנרג'יקס • אשטרום • בזק • ביג מרכזי קניות • בינלאומי • בנק דיסקונט • קבוצת דלק • הראל השקעות • החברה לישראל • טאואר • טבע • לאומי • מבנה נדל"ן • מזרחי • מליסרון • נובה • ניו-מד אנרג'י • נייס • עזריאלי • בנק הפועלים • הפניקס אחזקות • קנון • שטראוס • שיכון ובינוי • שפיר הנדסה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בזק&oldid=20766079"