הלבנת הון

הלבנת הון היא פעולה פיננסית הנעשית תוך הסתרת זהות המקור והיעד של הכסף המועבר בפעולה זו. בדרך זו ניתן להפוך "הון שחור", שהוא כסף שמקורו בהשתמטות ממס או בפעילות פלילית (כגון סחר בסמים) לכסף שאינו מעורר חשד. הלבנת הון נחשבת לעבירה פלילית.

מהותה של הלבנת הון

הביטוי "הלבנת הון" נאמר בעבר רק בהקשר של כסף שמקורו בפעילות פלילית. לעתים התייחס מושג זה גם לכסף שמקורו בפעילות חוקית, אך היה כרוך בהעלמת מס. משמעותו של הביטוי כיום מורחבת בדרך כלל על ידי גופים ממשלתיים (כמו רשות ניירות הערך האמריקאית), לכל פעילות פיננסית שיש בה מאפיינים בלתי חוקיים. כתוצאה מהרחבה זו של ההגדרה, הלבנת הון יכולה להתבצע לא רק בידי אנשי פשע מובהקים (כמו סוחרי סמים ואנשי פשע מאורגן), אלא גם בידי עסקים ואנשים רגילים.

הביטוי "הלבנת הון" התפתח כנראה בתקופת האיסור על מכירת משקאות חריפים בארצות הברית (1919–1933). בעקבות הסחר הלא חוקי הרב שהתנהל באותה תקופה, פותחו שיטות רבות במטרה להסוות את כספי הרווחים מהסחר האסור במשקאות החריפים. שיטה אחת הייתה הימורים חוקיים במכונות מזל וייחוס ההון לזכייה בהימורים . עוד עסק שנוצל למטרה זו היה מכבסות, ומשם מקור הביטוי באנגלית Money Laundering - "כיבוס כסף".

בנקים מסחריים, כגופים המשמשים מטבעם להעברת כספים בהיקף נרחב, חשופים לשיתוף פעולה עם הלבנת הון בידיעה ובאי-ידיעה. בניסיון להילחם בהלבנת הון, נקבע בארצות הברית שעסקה או הפקדה של מזומנים בסכום הגבוה מ-10,000 דולר חייבת להיות מדווחת ל"רשת אכיפת הפשעים הכלכליים" (FinCEN), כמו גם כל פעולה פיננסית חשודה אחרת.

כתוצאה מהפיקוח הנוקשה על הפקדת מזומנים בסכום גבוה, נגרם קושי מסוים בפעולתם של עסקים כשרים, היות שמתעורר חשד ונדרשות אסמכתאות בעת הפקדת מזומן בסכומים גבוהים, וביצוע העברות בנקאיות לאחריהם.

דרכים להלבנת הון

שיטה נפוצה להלבנת הון היא העברת הכסף לגורם ביניים, שמטפל כדרך שגרה בכמות גדולה של כסף מזומן (לדוגמה חנות מכולת). גורם הביניים יפקיד כסף זה לחשבונו ביחד עם סכום שמקורו בעסקים חוקיים, ויעביר את הסכום שמקורו מפוקפק לבעליו באמצעות המחאה או העברה בנקאית, בניכוי עמלה מסוימת. כך מופקד הכסף שמקורו מפוקפק באופן המסווה את מקורו ואת הנהנה ממנו, כך שמתעורר פחות חשד.

שיטה אחרת כוללת הקמתו של עסק (חברת קש), כזה שזרימת הכסף אליו לא יכולה להיות מפוקחת, והעברת הכסף השחור אל עסק זה ותשלום מסים עליו.

הצגת הכסף השחור ככסף שהושג מרווחי הימורים היא דרך נוספת להציג סכומי כסף גדולים כאילו הושגו בדרך כשרה.

המאבק נגד הלבנת הון בישראל

הכנת החקיקה נגד הלבנת הון בישראל הייתה ממושכת מאוד ומלאה תהפוכות. בסופו של דבר, חוק איסור הלבנת הון אושר על ידי הכנסת באוגוסט 2000, כ-7 שנים לאחר תחילת העבודה עליו במשרד המשפטים.

הממשל האמריקאי וארגונים בינלאומיים גילו מעורבות עמוקה ומילאו תפקיד מכריע בכל שלבי החקיקה של החוק, תוך הפעלת מכבש לחצים דיפלומטיים וכלכליים כלפי מדינת ישראל. במקביל ללחצים מבחוץ, תהליך העיצוב והחקיקה של החוק אופיין בעימותים ומחלוקות שהתנהלו בין משרד המשפטים שקידם את הצעת החוק לבין משרדי ממשלה וארגונים מדינתיים אחרים. גם מספר קבוצות אינטרס, בראשות הבנקים, ניהלו מאבקים גלויים וסמויים נגד השלמת החקיקה.

בעקבות חקיקת חוק איסור הלבנת הון ועל-פיו הוראותיו, הוקמה בינואר 2002, במסגרת משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון. בסוף 2004 תוקן החוק ושמה הוסב לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

יישום האיסור בהלבנת הון בישראל הוא בתחומים אחדים:

• בבנקאות - עקב מורכבות הנושא הוקמו בבנקים יחידות ליישום הציות בבנקאות. מהבנקים נדרשו דיווחים אשר מעצם מהותם הוא אוטומטי ולשם כך לא נדרש מאמץ מיוחד, די היה בפעולה של עיבוד נתונים ודיווחים הקשורים בשיקול דעת מספר רב של הפקידים. על הבנק לדווח על מקבל השרות, ללא ידיעתו על כל פעולה הנראית לו כחשודה לאור המידע המצוי ברשות התאגיד על הלקוח ובהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות סכומי הפעולה, נחזות בעיניו כבלתי רגילות או חשודות לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור.
• בעת היציאה או הכניסה לתחומי מדינת ישראל קיימת חובת דיווח על כספים על מי שנכנס ארצה עם 100,000 ₪ או יותר. יוצא דופן לעניין חוק זה הוא עולה חדש, בכניסתו הראשונה לארץ, בה הוא מורשה להכניס סכום של עד 1.25 מיליון שקלים. לצורך קביעת עצם הפרת חובת הדיווח אין צורך לקבוע כי ההפרה נעשתה תוך "כוונה" או "מטרה" או כל יסוד נפשי אחר. די בעצם הקביעה העובדתית שלא קוימה חובת הדווח לפי סעיף 9, כדי להקנות לוועדה את הסמכות לקבוע עיצום כספי.

על פי החוק תוקן חוק הגנת הפרטיות ולפיו ניתן לקיים מאגר מידע לפי החוק איסור הלבנת הון.

פעולות חשודות של הלקוח מדווחות לרשויות ללא ידיעת הלקוח, דבר שלא מאפשר ללקוח להציג הסבר על הפעולה, ולכן הונהגו אמצעי בקרה על מנת שהדיווחים יהיו מבוססים ככל האפשר וימנע מדיווח כאשר סביר כי הפעולה תקינה. כל אחד מהבנקים מקדיש אתר הסברה לציבור בנושא חובת הציות במטרה להציג לציבור כיצד עליו לנהוג ואיך הוא עלול להפגע.

ראו גם

• הון שחור
• ביקורת חקירתית
• פשע מאורגן

לקריאה נוספת

• אולג קומליק, "מעשה טלאים ופשרות": חוק איסור הלבנת הון- בין הגלובלי ללוקאלי, המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2008.
• גיל בריצמן ושריג דמארי, איסור הלבנת הון, הוצאת ע.ד. ספרות משפטית, 2003.
• יעל גרוסמן ורוני בלקין, איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה, בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט, 2006
• יאיר דגן, המדריך למניעת הלבנת הון ומימון טרור, הוצאת רונן, 2006
• גדי אשד "המאבק בטרור בזירת המימון" משפט ועסקים י"ג, 253 (2010).
• אורן חייקין "סובייקטיביות חובת הדיווח של נותני שירותי מטבע" אתר משפט ועסקים (2015).

קישורים חיצוניים

חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, באתר ויקיטקסט

• אתר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
• איסור הלבנת הון, באתר של בנק ישראל
• יהודה שפר, העברות שבחוק הלבנת הון - המאבק הבינלאומי בהלבנת הון במציאות הישראלית, המשפט, מרץ 2005.
• אולג קומליק, "מעשה טלאים ופשרות": חוק איסור הלבנת הון- בין הגלובלי ללוקאלי, המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2008
• הלבנת הון, באתר ביזנספדיה
• חוק איסור הלבנת הון - באתר הרשות למלחמה בסמים
• יעל גרוסמן, הלבנת הון - פסקי דין, שאלות ותשובות, מאמרים אתר הלבנת הון
• תני גולדשטיין, משלמים בשחור? זה לא פטנט ישראלי, באתר ynet, 6 בספטמבר 2009
• יאיר דגן, ‏מניעת הלבנת הון, באתר הערוץ האקדמי
• דרור מתתיהו, ‏המלשינון של הרשות לאיסור הלבנת הון, באתר גלובס, יולי 2011
• ליאור הרמן, הלבנת הון בעולם ובישראל, הרבעון הישראלי למסים 117 (יוני), 2002, עמ' 7-19
• דרור מתתיהו, אל תהפכו את היהלומנים לשוטרים, באתר הארץ, 3 בינואר 2007
• עידו אפרתי, כשמעלימי מס נהפכים לטרוריסטים // האם ההחמרה במלחמה בהון השחור מוצדקת?, באתר TheMarker‏, ‏8 בפברואר 2013
• אלה לוי-וינריב, ‏מסע אחר ההון השחור: 10 דרכים מתוחכמות להלבנת הון, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2013
• Committee of Experts on the Evaluation of Anti-Money Laundering Measures and the Financing of Terrorism (MONEYVAL)

מידע על איסור הלבנת הון, באתרי בנקים ישראלים:

• איסור הלבנת הון, באתר של בנק לאומי
• איסור הלבנת הון ומניעת מימון טרור, באתר של בנק הפועלים
• הסברים על חוק איסור הלבנת הון, באתר של בנק דיסקונט בישראל
• מה היא הלבנת הון ומדוע נלחמים בה?, באתר של הבנק הבינלאומי
• איסור הלבנת הון, באתר של בנק מזרחי טפחות