קיבוץ גלויות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ה ננה
GCatPlay (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 20802885 של 79.179.155.86 (שיחה)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=הבטחה תנכית|אחר=|ראו=[[קיבוץ גלויות (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=הבטחה תנכית|אחר=|ראו=[[קיבוץ גלויות (פירושונים)]]}}
'''קיבוץ גלויות''' ב[[תנ"ך]] הו<sub>א ההבטחה ש[[משה]] מוסר ל[[שבטי ישראל|בני ישראל]] לפני מותו, בטרם הכניסה ל[[ארץ ישראל]]. הוא טוען ש[[עם ישראל]] יחטא בארץ מולדתו ויגלה ממנה. משה, שהנהיג את העם בעת [[יציאת מצרים]], אומר להם כי הם ישובו למולדתם ואפילו יהיה להם יותר טוב מאשר לאבותיהם. בימי [[גלות בבל]] הנביאים [[ישעיהו]] ו[[יחזקאל]] מעודדים את העם בכך שמבטיחים לו שיהיה קיבוץ גלויות לארץ ישראל. השאיפה לשוב עם ישראל על ידי קיבוץ הגלויות נשמרה ברציפות מאז חורבן [[הבית השני]]. ה[[רמב"ם]] מונה את הופעתה יחד בוא ה[[משיח]].</sub>
'''קיבוץ גלויות''' ב[[תנ"ך]] הוא ההבטחה ש[[משה]] מוסר ל[[שבטי ישראל|בני ישראל]] לפני מותו, בטרם הכניסה ל[[ארץ ישראל]]. הוא טוען ש[[עם ישראל]] יחטא בארץ מולדתו ויגלה ממנה. משה, שהנהיג את העם בעת [[יציאת מצרים]], אומר להם כי הם ישובו למולדתם ואפילו יהיה להם יותר טוב מאשר לאבותיהם. בימי [[גלות בבל]] הנביאים [[ישעיהו]] ו[[יחזקאל]] מעודדים את העם בכך שמבטיחים לו שיהיה קיבוץ גלויות לארץ ישראל. השאיפה לשוב עם ישראל על ידי קיבוץ הגלויות נשמרה ברציפות מאז חורבן [[הבית השני]]. ה[[רמב"ם]] מונה את הופעתה יחד בוא ה[[משיח]].


<sub>קיבוץ גלויות הוא מרכז תולדות התנועה הציונית ובמגילת העצמאות של מדינת ישראל.</sub>
קיבוץ גלויות הוא מרכז תולדות התנועה הציונית ובמגילת העצמאות של מדינת ישראל.


<sub>לאחר הקמת מדינת ישראל יישם ראש הממשלה דוד בן-גוריון מדיניות של [[מיזוג גלויות]] בעיקר ב[[חינוך בישראל|מערכות החינוך]] [[צבא הגנה לישראל|והצבא]] כחלק מהמאמץ לקליטת המוני תלמידים מגלויות רבות ולעצבם על פי דפוסי חיים וחברה חדשים, ישראלים. מטרתה הייתה מיזוג העולים עם [[צבר (סלנג)|הישראלים הוותיקים]] על מנת וליצור [[תרבות ישראלית]] עברית חדשה לעם ישראל ב[[שיבת ציון|שובו לציון]].</sub>
לאחר הקמת מדינת ישראל יישם ראש הממשלה דוד בן-גוריון מדיניות של [[מיזוג גלויות]] בעיקר ב[[חינוך בישראל|מערכות החינוך]] [[צבא הגנה לישראל|והצבא]] כחלק מהמאמץ לקליטת המוני תלמידים מגלויות רבות ולעצבם על פי דפוסי חיים וחברה חדשים, ישראלים. מטרתה הייתה מיזוג העולים עם [[צבר (סלנג)|הישראלים הוותיקים]] על מנת וליצור [[תרבות ישראלית]] עברית חדשה לעם ישראל ב[[שיבת ציון|שובו לציון]].


== <sub>הבטחת משה</sub> ==
== הבטחת משה ==
<sub>בסוף [[ספר דברים]], כאשר משה עומד להפרד מעם ישראל לפני הכניסה לארץ ישראל הוא מתנבא על גורל העם. גורלו לא יהיה טוב, יבואו עליו הקללות והוא ייצא ל[[גלות (יהדות)|גלות]] אך בהמשך הוא יישוב לארצו ואז יהיה מצבו טוב כמו שהיה בעבר. וכך אומר משה:</sub>
בסוף [[ספר דברים]], כאשר משה עומד להפרד מעם ישראל לפני הכניסה לארץ ישראל הוא מתנבא על גורל העם. גורלו לא יהיה טוב, יבואו עליו הקללות והוא ייצא ל[[גלות (יהדות)|גלות]] אך בהמשך הוא יישוב לארצו ואז יהיה מצבו טוב כמו שהיה בעבר. וכך אומר משה:


{{ציטוט|תוכן=וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם: אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ.|מקור=פרק ל',א'-ו'|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם: אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ.|מקור=פרק ל',א'-ו'|מרכאות=כן}}


<sub>משה מדגיש בתהליך קיבוץ הגלויות את הדברים הבאים:</sub>
משה מדגיש בתהליך קיבוץ הגלויות את הדברים הבאים:
# <sub>תנאי לכל '''וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ.'''</sub>
# תנאי לכל '''וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ.
# <sub>גם הגולים '''בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם''' ישובו.</sub>
# גם הגולים '''בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם''' ישובו.
# <sub>לאחר קיבוץ הגלויות המצב ישתפר: '''וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ'''</sub>
# לאחר קיבוץ הגלויות המצב ישתפר: '''וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ'''


== <sub>הבטחות הנביאים</sub> ==
== הבטחות הנביאים ==
<sub>הנביאים אשר ניבאו אחרי חורבן [[הבית הראשון]] עודדו את יושבי [[גלות בבל]] בחזרתם על דברי משה.</sub>
הנביאים אשר ניבאו אחרי חורבן [[הבית הראשון]] עודדו את יושבי [[גלות בבל]] בחזרתם על דברי משה.


<sub>[[ישעיהו הנביא]] בפרק י"א אומר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ, לִקְנוֹת, אֶת-שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ, וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת, וּמֵאִיֵּי, הַיָּם. וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם, וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל; וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ, מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. (פסוקים י"א-י"ב)</sub>
[[ישעיהו הנביא]] בפרק י"א אומר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ, לִקְנוֹת, אֶת-שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ, וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת, וּמֵאִיֵּי, הַיָּם. וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם, וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל; וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ, מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. (פסוקים י"א-י"ב)


<sub>[[ירמיהו הנביא]] בפרק כ"ט אומר: "וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם ה', וְשַׁבְתִּי אֶת-שביתכם (שְׁבוּתְכֶם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם וּמִכָּל-הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם-ה'; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם.(פסוק י"ד)</sub>
[[ירמיהו הנביא]] בפרק כ"ט אומר: "וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם ה', וְשַׁבְתִּי אֶת-שביתכם (שְׁבוּתְכֶם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם וּמִכָּל-הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם-ה'; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם.(פסוק י"ד)


<sub>ו[[יחזקאל הנביא]] שחי כבר בגלות בבל בפרק כ' אומר: "בְּרֵיחַ נִיחֹחַ, אֶרְצֶה אֶתְכֶם, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצֹתֶם בָּם; וְנִקְדַּשְׁתִּי בָכֶם, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם. וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי ה', בַּהֲבִיאִי אֶתְכֶם אֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל--אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אוֹתָהּ, לַאֲבוֹתֵיכֶם." (פסוק מ"א)</sub>
ו[[יחזקאל הנביא]] שחי כבר בגלות בבל בפרק כ' אומר: "בְּרֵיחַ נִיחֹחַ, אֶרְצֶה אֶתְכֶם, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצֹתֶם בָּם; וְנִקְדַּשְׁתִּי בָכֶם, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם. וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי ה', בַּהֲבִיאִי אֶתְכֶם אֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל--אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אוֹתָהּ, לַאֲבוֹתֵיכֶם." (פסוק מ"א)


== <sub>דברי הזוה"ק</sub> ==
== דברי הזוה"ק ==


<sub>ב[[ספר הזוהר|זוהר]], מופיע הרעיון של קיבוץ גלויות בצורה יותר ממוחשת, לגבי קביעת הזמן של ההתפתחות הרוחנית:</sub>
ב[[ספר הזוהר|זוהר]], מופיע הרעיון של קיבוץ גלויות בצורה יותר ממוחשת, לגבי קביעת הזמן של ההתפתחות הרוחנית:


{{ציטוט|תוכן = דאמר רבי יוסי, כן דרך העבדים שאינם אוכלים עד שהאדון אוכל. אמר רבי יוסי, כתיב לאחר כן, ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים, מהו עדשים סגלגלין כגלגלתא, וגלגלא סביב בעלמא, כלומר דלא אתנשי מארחיה, כך הוא בר נש בההוא זמנא, אף על גב דכל ההוא טיבו ויקר ושלימותא ליהוי, ארחיה דעלמא למיכל ולמשתי לא יתנשי. מתניתין, תנן ארבע רוחות העולם מנשבן, ועתיד קודשא בריך הוא להתעורר רוח אחד לקיים הגוף, שיהא כלול מד' רוחות, הדא הוא דכתיב (יחזקאל לז ט) מארבע רוחות באי הרוח, בארבע לא כתיב, אלא מארבע רוחות העולם, שיהא כלול מארבעתם, ותאנא אותו הרוח הוא רוח המוליד, הוא הרוח האוכל ושותה, ואין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד, ואין בין העולם הזה לתחיית המתים אלא נקיות והשגת ידיעה, רב נחמן אמר, ואריכות ימים, אמר רב יוסף וכי ימות המשיח ותחיית המתים לאו חד הוא, אמר ליה לא, דתנן בית המקדש קודם לקבוץ גליות, קבוץ גליות קודם לתחיית המתים, ותחיית המתים הוא אחרון שבכלם, מנא לן דכתיב (תהלים קמז ב) בונה ירושלם יהו"ה, נדחי ישראל יכנס, הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם, זו היא תחיית המתים, שהיא הרפואה לשבורי לב על מתיהם, בונה ירושלם תחלה, ואחריו נדחי ישראל יכנס, והרופא לשבורי לב אחרון על הכל. תנן ארבעים שנה קודם הקבוץ גליות לתחיית המתים, כדאמרינן ויהי יצחק בן ארבעים שנה, האי ארבעים שנה מאי עבידתייהו, אמר רב כהנא אמר רבי ברוקא, מקבוץ גליות עד תחיית המתים כמה צרות כמה מלחמות יתעוררו על ישראל, ואשרי הנמלט מהם.|מקור = מדרש הנעלם, פרשת תולדות, חלק א, דף קלט, א}}
{{ציטוט|תוכן = דאמר רבי יוסי, כן דרך העבדים שאינם אוכלים עד שהאדון אוכל. אמר רבי יוסי, כתיב לאחר כן, ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים, מהו עדשים סגלגלין כגלגלתא, וגלגלא סביב בעלמא, כלומר דלא אתנשי מארחיה, כך הוא בר נש בההוא זמנא, אף על גב דכל ההוא טיבו ויקר ושלימותא ליהוי, ארחיה דעלמא למיכל ולמשתי לא יתנשי. מתניתין, תנן ארבע רוחות העולם מנשבן, ועתיד קודשא בריך הוא להתעורר רוח אחד לקיים הגוף, שיהא כלול מד' רוחות, הדא הוא דכתיב (יחזקאל לז ט) מארבע רוחות באי הרוח, בארבע לא כתיב, אלא מארבע רוחות העולם, שיהא כלול מארבעתם, ותאנא אותו הרוח הוא רוח המוליד, הוא הרוח האוכל ושותה, ואין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד, ואין בין העולם הזה לתחיית המתים אלא נקיות והשגת ידיעה, רב נחמן אמר, ואריכות ימים, אמר רב יוסף וכי ימות המשיח ותחיית המתים לאו חד הוא, אמר ליה לא, דתנן בית המקדש קודם לקבוץ גליות, קבוץ גליות קודם לתחיית המתים, ותחיית המתים הוא אחרון שבכלם, מנא לן דכתיב (תהלים קמז ב) בונה ירושלם יהו"ה, נדחי ישראל יכנס, הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם, זו היא תחיית המתים, שהיא הרפואה לשבורי לב על מתיהם, בונה ירושלם תחלה, ואחריו נדחי ישראל יכנס, והרופא לשבורי לב אחרון על הכל. תנן ארבעים שנה קודם הקבוץ גליות לתחיית המתים, כדאמרינן ויהי יצחק בן ארבעים שנה, האי ארבעים שנה מאי עבידתייהו, אמר רב כהנא אמר רבי ברוקא, מקבוץ גליות עד תחיית המתים כמה צרות כמה מלחמות יתעוררו על ישראל, ואשרי הנמלט מהם.|מקור = מדרש הנעלם, פרשת תולדות, חלק א, דף קלט, א}}
== <sub>ברכת קיבוץ גלויות</sub> ==
== ברכת קיבוץ גלויות ==
{{הפניה לערך מורחב|ברכת קיבוץ גלויות}}
{{הפניה לערך מורחב|ברכת קיבוץ גלויות}}
<sub>חז"ל חברו ברכה מיוחדת "ברכת קיבוץ גלויות" ב[[תפילת שמונה עשרה]]. הברכה היא אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והראשונה מבין המבקשות הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומה של האומה העברית כאומה עצמאית (יחד עם [[ברכת המשפט]], [[ברכת ירושלים]] וברכת [[מצמיח קרן ישועה]]).</sub>
חז"ל חברו ברכה מיוחדת "ברכת קיבוץ גלויות" ב[[תפילת שמונה עשרה]]. הברכה היא אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והראשונה מבין המבקשות הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומה של האומה העברית כאומה עצמאית (יחד עם [[ברכת המשפט]], [[ברכת ירושלים]] וברכת [[מצמיח קרן ישועה]]).


== <sub>דברי הרמב"ם</sub> ==
== דברי הרמב"ם ==
<sub>ה[[רמב"ם]] כותב בהלכות מלכים:</sub>
ה[[רמב"ם]] כותב בהלכות מלכים:


{{ציטוט|תוכן= המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ו'''מקבץ נדחי ישראל''' (הדגשה לא במקור) וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם - מקריבין קרבנות ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה. וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו, שנאמר: "ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'". ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל נביאים....|מקור=פרק י"א,הלכה א'|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן= המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ו'''מקבץ נדחי ישראל''' (הדגשה לא במקור) וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם - מקריבין קרבנות ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה. וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו, שנאמר: "ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'". ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל נביאים....|מקור=פרק י"א,הלכה א'|מרכאות=כן}}


<sub>מתוך שלל התפקידים המיועדים למשיח, התורה העידה על אחד: "ושב ה' אלהיך את שבותך" - קיבוץ גלויות. משיח הוא מקבץ גלויות.</sub>
מתוך שלל התפקידים המיועדים למשיח, התורה העידה על אחד: "ושב ה' אלהיך את שבותך" - קיבוץ גלויות. משיח הוא מקבץ גלויות.


<sub>יש הסבורים כי למרות שהמציאות המרחשת שונה מן הדרך שבה מתאר הרמב"ם את הדברים, הרי כאשר מתייחסים לקיבוץ גלויות אין מתכוונים לאדם מסוים הפועל זאת, אלא לתקופה - התקופה היא תקופה בה שב עם ישראל לארצו, ללא המשיח העושה זאת.{{הערה|1=[http://www.yesmalot.co.il/shiurhtml/malotsh1576.asp ליום העצאות], באתר ישיבת מעלות}}</sub>
יש הסבורים כי למרות שהמציאות המרחשת שונה מן הדרך שבה מתאר הרמב"ם את הדברים, הרי כאשר מתייחסים לקיבוץ גלויות אין מתכוונים לאדם מסוים הפועל זאת, אלא לתקופה - התקופה היא תקופה בה שב עם ישראל לארצו, ללא המשיח העושה זאת.{{הערה|1=[http://www.yesmalot.co.il/shiurhtml/malotsh1576.asp ליום העצאות], באתר ישיבת מעלות}}


<sub>[[הרצי"ה]] היה נוהג לצטט את דברי ה"ישועות מלכו" ביחס לעליה לארץ (יו"ד ס"ו):"ואין ספק שהיא מצווה גדולה כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה, ונאמר עוד אקבץ עליו לנקבציו ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בלבותם קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה אשרי חלקו שהוא ממזכה רבים."</sub>
[[הרצי"ה]] היה נוהג לצטט את דברי ה"ישועות מלכו" ביחס לעליה לארץ (יו"ד ס"ו):"ואין ספק שהיא מצווה גדולה כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה, ונאמר עוד אקבץ עליו לנקבציו ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בלבותם קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה אשרי חלקו שהוא ממזכה רבים."


<sub>[[היהדות החרדית]] מקבלות את דברי הרמב"ם כפשוטם: קודם יבוא ה[[משיח]] והוא זה שיבצע את "קיבוץ הגלויות". עד אז, היישוב היהודי בארץ ישראל נחשב ליישוב בגלות - היא גלות בארץ ישראל. אם כי יש לה יתרון בכך שהיא בשליטה של יהודים.</sub>
[[היהדות החרדית]] מקבלות את דברי הרמב"ם כפשוטם: קודם יבוא ה[[משיח]] והוא זה שיבצע את "קיבוץ הגלויות". עד אז, היישוב היהודי בארץ ישראל נחשב ליישוב בגלות - היא גלות בארץ ישראל. אם כי יש לה יתרון בכך שהיא בשליטה של יהודים.


== <sub>ביטויים בינלאומיים שונים</sub> ==
== ביטויים בינלאומיים שונים ==
# <sub>[[הצהרת כורש]] - (538 לפנה"ס){{ש}}"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם." (עזרא ד'){{ש}}אין ספק על פי המקור התנ"כי שכורש קרא ליהודים לבצע קיבוץ גלויות בעזרתו ובעזרת כיבושיו, וזאת לא רק על מנת לחיות בארצם, אלא לא פחות מכך כדי לבנות מחדש את בית המקדש אשר חרב.</sub>
# [[הצהרת כורש]] - (538 לפנה"ס){{ש}}"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם." (עזרא ד'){{ש}}אין ספק על פי המקור התנ"כי שכורש קרא ליהודים לבצע קיבוץ גלויות בעזרתו ובעזרת כיבושיו, וזאת לא רק על מנת לחיות בארצם, אלא לא פחות מכך כדי לבנות מחדש את בית המקדש אשר חרב.
# <sub>[[s:מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799|מכתב נפוליאון]] (1799):{{ש}}"מוצעת לכם, בניגוד לכל ציפיותיכם, גאולת אדמת ישראל!...ואת זכותכם הבלתי מוגבלת והטבעית לעבוד את השם אלוהיכם בפומבי ולדור ודור " גם כאן מציע מנהיג בסדר גודל עולמי לזמנו, את קיבוץ הגלויות לעם ישראל, וכמו כן במרומז את בנית בית המקדש שחרב שנית.</sub>
# [[s:מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799|מכתב נפוליאון]] (1799):{{ש}}"מוצעת לכם, בניגוד לכל ציפיותיכם, גאולת אדמת ישראל!...ואת זכותכם הבלתי מוגבלת והטבעית לעבוד את השם אלוהיכם בפומבי ולדור ודור " גם כאן מציע מנהיג בסדר גודל עולמי לזמנו, את קיבוץ הגלויות לעם ישראל, וכמו כן במרומז את בנית בית המקדש שחרב שנית.
# <sub>[[הצהרת בלפור]] ו[[כתב המנדט]] של חבר הלאומים (1917-1922){{ש}}[[הצהרת בלפור]] אינה מבטאת את רעיון קיבוץ הגלויות במפורש. אם כי מימושו נדרש בכל מקרה לשם "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה '''הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה''' ותעשה את מיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו" (מתוך ההצהרה - ההדגשה לא במקור).{{ש}} לעומתה, [[המנדט הבריטי|כתב המנדט]] מחייב עידוד עלייה, התיישבות יהודית "צפופה" בכל הארץ והתאזרחות יהודית "קלה" - בסעיפים 6 ו-7. כמו כן מבטיח הכתב חופש פעולה דתי מלא - וכאן לא לערבים בלבד.</sub>
# [[הצהרת בלפור]] ו[[כתב המנדט]] של חבר הלאומים (1917-1922){{ש}}[[הצהרת בלפור]] אינה מבטאת את רעיון קיבוץ הגלויות במפורש. אם כי מימושו נדרש בכל מקרה לשם "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה '''הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה''' ותעשה את מיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו" (מתוך ההצהרה - ההדגשה לא במקור).{{ש}} לעומתה, [[המנדט הבריטי|כתב המנדט]] מחייב עידוד עלייה, התיישבות יהודית "צפופה" בכל הארץ והתאזרחות יהודית "קלה" - בסעיפים 6 ו-7. כמו כן מבטיח הכתב חופש פעולה דתי מלא - וכאן לא לערבים בלבד.


== <sub>חזון הציונות</sub> ==
== חזון הציונות ==
[[קובץ:Janko bar ilan 004.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|[[מרסל ינקו]]{{ש}}"קִרְיְתָא דִּירוּשְׁלֶם כַּד יְכַנֵּשׁ גַּלְוָתָא", [[1951]]{{ש}}ציור קיר{{ש}}("לירושלים, כאשר יכנס את הגלויות", טקסט מתוך אקדמות)]]
[[קובץ:Janko bar ilan 004.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|[[מרסל ינקו]]{{ש}}"קִרְיְתָא דִּירוּשְׁלֶם כַּד יְכַנֵּשׁ גַּלְוָתָא", [[1951]]{{ש}}ציור קיר{{ש}}("לירושלים, כאשר יכנס את הגלויות", טקסט מתוך אקדמות)]]
<sub>כבר ב[[הקונגרס הציוני העולמי#הקונגרס הציוני העולמי הראשון|הקונגרס הציוני העולמי הראשון]] אושרה [[תוכנית בזל]] שקבעה כי התנועה הציונית שואפת להקמת בית מולדת ליהודים ב[[ארץ ישראל]]. בית לשם קיבוץ הגלויות למולדתם.</sub>
כבר ב[[הקונגרס הציוני העולמי#הקונגרס הציוני העולמי הראשון|הקונגרס הציוני העולמי הראשון]] אושרה [[תוכנית בזל]] שקבעה כי התנועה הציונית שואפת להקמת בית מולדת ליהודים ב[[ארץ ישראל]]. בית לשם קיבוץ הגלויות למולדתם.


<sub>על החשיבות שיחסה [[התנועה הציונית]] לקיבוץ הגלויות תעיד הפעילות הענפה בתחום [[ההעפלה]].</sub>
על החשיבות שיחסה [[התנועה הציונית]] לקיבוץ הגלויות תעיד הפעילות הענפה בתחום [[ההעפלה]].
{{הפניה לערך מורחב|ההעפלה}}
{{הפניה לערך מורחב|ההעפלה}}
<sub>'''ההעפלה''' היא הכניסה הבלתי חוקית ל[[ארץ ישראל]] שאורגנה על ידי [[היישוב]] העברי בזמן [[המנדט הבריטי]], משנת 1934 ועד קום המדינה. ההעפלה אורגנה במסגרת [[המוסד לעלייה ב']] של ארגון [[ההגנה]] והנהגת היישוב. ב-14 שנות ההעפלה העפילו ארצה כ-115,000 איש.</sub>
'''ההעפלה''' היא הכניסה הבלתי חוקית ל[[ארץ ישראל]] שאורגנה על ידי [[היישוב]] העברי בזמן [[המנדט הבריטי]], משנת 1934 ועד קום המדינה. ההעפלה אורגנה במסגרת [[המוסד לעלייה ב']] של ארגון [[ההגנה]] והנהגת היישוב. ב-14 שנות ההעפלה העפילו ארצה כ-115,000 איש.


<sub>ההעפלה כונתה גם "עלייה ב'" משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית (המצומצמת בהיקפה) שנעשתה בהסכמת שלטונות המנדט (באמצעות [[סרטיפיקט|סרטיפיקטים]]). העולים שנכנסו בהעפלה קרויים [[מעפילים]], ורובם הגדול הגיעו לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] (למרות שההעפלה החלה בצורה מצומצמת יותר עוד באמצע שנות השלושים).</sub>
ההעפלה כונתה גם "עלייה ב'" משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית (המצומצמת בהיקפה) שנעשתה בהסכמת שלטונות המנדט (באמצעות [[סרטיפיקט|סרטיפיקטים]]). העולים שנכנסו בהעפלה קרויים [[מעפילים]], ורובם הגדול הגיעו לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] (למרות שההעפלה החלה בצורה מצומצמת יותר עוד באמצע שנות השלושים).


<sub>ההעפלה נערכה במספר שיטות:</sub>
ההעפלה נערכה במספר שיטות:
# <sub>בים (זו הייתה הצורה העיקרית).</sub>
# בים (זו הייתה הצורה העיקרית).
# <sub>ביבשה (בעיקר דרך [[עיראק]] ו[[סוריה]]).</sub>
# ביבשה (בעיקר דרך [[עיראק]] ו[[סוריה]]).
# <sub>באוויר (לקראת [[1948]] הונחתו כחלק מ[[מבצע מייקלברג]] ב[[יבנאל]] שני מטוסים שהכילו נוסעים מ[[עיראק]]). ועוד אחד מדרום [[איטליה]].</sub>
# באוויר (לקראת [[1948]] הונחתו כחלק מ[[מבצע מייקלברג]] ב[[יבנאל]] שני מטוסים שהכילו נוסעים מ[[עיראק]]). ועוד אחד מדרום [[איטליה]].


== <sub>במדינת ישראל</sub> ==
== במדינת ישראל ==
<sub>רעיון קיבוץ הגלויות מהווה את הבסיס להקמת המדינה. עצרת האו"ם בהחלטת החלוקה ראתה בכך את הסיבה לקבלת ההחלטה להקמת מדינה יהודית. ביטיים לכמייה לקיבוץ הגלויות ניתן למצוא ב[[תפילה לשלום המדינה]] אשר חוברה על ידי הרבנים הראשיים בשנים הראשונות להקמת המדינה. רשויות המדינה נתנו לכך ביטוי פורמלי באמצעות חקיקת [[חוק השבות]] אשר היקנה לכל יהודי, באשר הוא שם את הזכות לעלות ל[[ארץ ישראל]]</sub>
רעיון קיבוץ הגלויות מהווה את הבסיס להקמת המדינה. עצרת האו"ם בהחלטת החלוקה ראתה בכך את הסיבה לקבלת ההחלטה להקמת מדינה יהודית. ביטיים לכמייה לקיבוץ הגלויות ניתן למצוא ב[[תפילה לשלום המדינה]] אשר חוברה על ידי הרבנים הראשיים בשנים הראשונות להקמת המדינה. רשויות המדינה נתנו לכך ביטוי פורמלי באמצעות חקיקת [[חוק השבות]] אשר היקנה לכל יהודי, באשר הוא שם את הזכות לעלות ל[[ארץ ישראל]]


=== <sub>תפילה לשלום המדינה</sub> ===
=== תפילה לשלום המדינה ===
{{הפניה לערך מורחב|תפילה לשלום המדינה}}
{{הפניה לערך מורחב|תפילה לשלום המדינה}}
<sub>ב"תפילה לשלום המדינה" היא [[תפילה (יהדות)|תפילה]] הנאמרת ב[[שבת|שבתות]] וב[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]] ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]] בארץ ובתפוצות, שמתפלליהם נמנים עם החוגים ה[[דתיים לאומיים]]. בתפילה מובעת בקשה להשראת הברכה על [[מדינת ישראל]], ל'''קיבוץ גלויות''' לתוכה ולסיוע מן השמים למנהיגי המדינה.</sub>
ב"תפילה לשלום המדינה" היא [[תפילה (יהדות)|תפילה]] הנאמרת ב[[שבת|שבתות]] וב[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]] ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]] בארץ ובתפוצות, שמתפלליהם נמנים עם החוגים ה[[דתיים לאומיים]]. בתפילה מובעת בקשה להשראת הברכה על [[מדינת ישראל]], ל'''קיבוץ גלויות''' לתוכה ולסיוע מן השמים למנהיגי המדינה.


<sub>תפילה זו נתקנה בידי הסופר [[שמואל יוסף עגנון|ש"י עגנון]], אך היא מיוחסת בציבור לרבנים הראשיים לישראל: הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב הספרדי [[בן ציון עוזיאל]]. מדינת ישראל מכונה בה "[[ראשית צמיחת גאולתנו]]". ביטוי זה, והסתייגות מן המדינה בכלל הם אחדות מן הסיבות בשלן אין מוכנים ה[[חרדים]] לומר את התפילה בבתי כנסיותיהם. למעשה, הפכה אמירת תפילה זו, ובמידה פחותה ה[[תפילה לשלום חיילי צה"ל]], לאחד הסממנים המבדילים בין חרדים לדתיים-לאומיים, הטענה החרדית בין היתר טוענת שאין בעיה לומר תפילה לשלום המדינה, אך הציון שהמדינה היא אתחלתא דגאולה, אינו עולה בקנה מידה אחיד עם דעותיהם של החרדים.</sub>
תפילה זו נתקנה בידי הסופר [[שמואל יוסף עגנון|ש"י עגנון]], אך היא מיוחסת בציבור לרבנים הראשיים לישראל: הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב הספרדי [[בן ציון עוזיאל]]. מדינת ישראל מכונה בה "[[ראשית צמיחת גאולתנו]]". ביטוי זה, והסתייגות מן המדינה בכלל הם אחדות מן הסיבות בשלן אין מוכנים ה[[חרדים]] לומר את התפילה בבתי כנסיותיהם. למעשה, הפכה אמירת תפילה זו, ובמידה פחותה ה[[תפילה לשלום חיילי צה"ל]], לאחד הסממנים המבדילים בין חרדים לדתיים-לאומיים, הטענה החרדית בין היתר טוענת שאין בעיה לומר תפילה לשלום המדינה, אך הציון שהמדינה היא אתחלתא דגאולה, אינו עולה בקנה מידה אחיד עם דעותיהם של החרדים.


=== <sub>חוק השבות</sub> ===
=== חוק השבות ===
[[קובץ:Law of Return Passport wikicomm.jpg|שמאל|ממוזער|חותמת חוק השבות בדרכון אמריקאי]]
[[קובץ:Law of Return Passport wikicomm.jpg|שמאל|ממוזער|חותמת חוק השבות בדרכון אמריקאי]]
{{הפניה לערך מורחב|חוק השבות}}
{{הפניה לערך מורחב|חוק השבות}}
<sub>'''חוק השבות, התש"י-1950''' הוא הביטוי החוקי המרכזי להיותה של [[מדינת ישראל]] [[מדינת העם היהודי]] כולו. החוק התקבל ב[[הכנסת|כנסת]] ב-[[5 ביולי]] [[1950]], ומעניק לכל יהודי את הזכות לעלות ארצה ולקבל תעודת עולה, שבהתאם ל[[חוק האזרחות (ישראל)|חוק האזרחות]] מזכה מיידית ב[[אזרחות]] ישראלית.</sub>
'''חוק השבות, התש"י-1950''' הוא הביטוי החוקי המרכזי להיותה של [[מדינת ישראל]] [[מדינת העם היהודי]] כולו. החוק התקבל ב[[הכנסת|כנסת]] ב-[[5 ביולי]] [[1950]], ומעניק לכל יהודי את הזכות לעלות ארצה ולקבל תעודת עולה, שבהתאם ל[[חוק האזרחות (ישראל)|חוק האזרחות]] מזכה מיידית ב[[אזרחות]] ישראלית.


== <sub>קישורים חיצוניים</sub> ==
== קישורים חיצוניים ==
* <sub>חיה רגב - ד"ר אביגיל אורן, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10868 עלייה וקליטה- קיבוץ גלויות], אתר "מט"ח" -המרכז לטכנולוגיה חינוכית</sub>
* חיה רגב - ד"ר אביגיל אורן, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10868 עלייה וקליטה- קיבוץ גלויות], אתר "מט"ח" -המרכז לטכנולוגיה חינוכית
==<sub>הערות שוליים</sub>==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}



גרסה מ־15:15, 26 במאי 2017

קיבוץ גלויות בתנ"ך הוא ההבטחה שמשה מוסר לבני ישראל לפני מותו, בטרם הכניסה לארץ ישראל. הוא טוען שעם ישראל יחטא בארץ מולדתו ויגלה ממנה. משה, שהנהיג את העם בעת יציאת מצרים, אומר להם כי הם ישובו למולדתם ואפילו יהיה להם יותר טוב מאשר לאבותיהם. בימי גלות בבל הנביאים ישעיהו ויחזקאל מעודדים את העם בכך שמבטיחים לו שיהיה קיבוץ גלויות לארץ ישראל. השאיפה לשוב עם ישראל על ידי קיבוץ הגלויות נשמרה ברציפות מאז חורבן הבית השני. הרמב"ם מונה את הופעתה יחד בוא המשיח.

קיבוץ גלויות הוא מרכז תולדות התנועה הציונית ובמגילת העצמאות של מדינת ישראל.

לאחר הקמת מדינת ישראל יישם ראש הממשלה דוד בן-גוריון מדיניות של מיזוג גלויות בעיקר במערכות החינוך והצבא כחלק מהמאמץ לקליטת המוני תלמידים מגלויות רבות ולעצבם על פי דפוסי חיים וחברה חדשים, ישראלים. מטרתה הייתה מיזוג העולים עם הישראלים הוותיקים על מנת וליצור תרבות ישראלית עברית חדשה לעם ישראל בשובו לציון.

הבטחת משה

בסוף ספר דברים, כאשר משה עומד להפרד מעם ישראל לפני הכניסה לארץ ישראל הוא מתנבא על גורל העם. גורלו לא יהיה טוב, יבואו עליו הקללות והוא ייצא לגלות אך בהמשך הוא יישוב לארצו ואז יהיה מצבו טוב כמו שהיה בעבר. וכך אומר משה:

וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם: אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ.

פרק ל',א'-ו'

משה מדגיש בתהליך קיבוץ הגלויות את הדברים הבאים:

  1. תנאי לכל וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ.
  2. גם הגולים בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם ישובו.
  3. לאחר קיבוץ הגלויות המצב ישתפר: וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ

הבטחות הנביאים

הנביאים אשר ניבאו אחרי חורבן הבית הראשון עודדו את יושבי גלות בבל בחזרתם על דברי משה.

ישעיהו הנביא בפרק י"א אומר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ, לִקְנוֹת, אֶת-שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ, וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת, וּמֵאִיֵּי, הַיָּם. וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם, וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל; וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ, מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. (פסוקים י"א-י"ב)

ירמיהו הנביא בפרק כ"ט אומר: "וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם ה', וְשַׁבְתִּי אֶת-שביתכם (שְׁבוּתְכֶם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם וּמִכָּל-הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם-ה'; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם.(פסוק י"ד)

ויחזקאל הנביא שחי כבר בגלות בבל בפרק כ' אומר: "בְּרֵיחַ נִיחֹחַ, אֶרְצֶה אֶתְכֶם, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצֹתֶם בָּם; וְנִקְדַּשְׁתִּי בָכֶם, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם. וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי ה', בַּהֲבִיאִי אֶתְכֶם אֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל--אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אוֹתָהּ, לַאֲבוֹתֵיכֶם." (פסוק מ"א)

דברי הזוה"ק

בזוהר, מופיע הרעיון של קיבוץ גלויות בצורה יותר ממוחשת, לגבי קביעת הזמן של ההתפתחות הרוחנית:

דאמר רבי יוסי, כן דרך העבדים שאינם אוכלים עד שהאדון אוכל. אמר רבי יוסי, כתיב לאחר כן, ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים, מהו עדשים סגלגלין כגלגלתא, וגלגלא סביב בעלמא, כלומר דלא אתנשי מארחיה, כך הוא בר נש בההוא זמנא, אף על גב דכל ההוא טיבו ויקר ושלימותא ליהוי, ארחיה דעלמא למיכל ולמשתי לא יתנשי. מתניתין, תנן ארבע רוחות העולם מנשבן, ועתיד קודשא בריך הוא להתעורר רוח אחד לקיים הגוף, שיהא כלול מד' רוחות, הדא הוא דכתיב (יחזקאל לז ט) מארבע רוחות באי הרוח, בארבע לא כתיב, אלא מארבע רוחות העולם, שיהא כלול מארבעתם, ותאנא אותו הרוח הוא רוח המוליד, הוא הרוח האוכל ושותה, ואין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד, ואין בין העולם הזה לתחיית המתים אלא נקיות והשגת ידיעה, רב נחמן אמר, ואריכות ימים, אמר רב יוסף וכי ימות המשיח ותחיית המתים לאו חד הוא, אמר ליה לא, דתנן בית המקדש קודם לקבוץ גליות, קבוץ גליות קודם לתחיית המתים, ותחיית המתים הוא אחרון שבכלם, מנא לן דכתיב (תהלים קמז ב) בונה ירושלם יהו"ה, נדחי ישראל יכנס, הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם, זו היא תחיית המתים, שהיא הרפואה לשבורי לב על מתיהם, בונה ירושלם תחלה, ואחריו נדחי ישראל יכנס, והרופא לשבורי לב אחרון על הכל. תנן ארבעים שנה קודם הקבוץ גליות לתחיית המתים, כדאמרינן ויהי יצחק בן ארבעים שנה, האי ארבעים שנה מאי עבידתייהו, אמר רב כהנא אמר רבי ברוקא, מקבוץ גליות עד תחיית המתים כמה צרות כמה מלחמות יתעוררו על ישראל, ואשרי הנמלט מהם.

מדרש הנעלם, פרשת תולדות, חלק א, דף קלט, א

ברכת קיבוץ גלויות

ערך מורחב – ברכת קיבוץ גלויות

חז"ל חברו ברכה מיוחדת "ברכת קיבוץ גלויות" בתפילת שמונה עשרה. הברכה היא אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והראשונה מבין המבקשות הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומה של האומה העברית כאומה עצמאית (יחד עם ברכת המשפט, ברכת ירושלים וברכת מצמיח קרן ישועה).

דברי הרמב"ם

הרמב"ם כותב בהלכות מלכים:

המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל (הדגשה לא במקור) וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם - מקריבין קרבנות ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה. וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו, שנאמר: "ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'". ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל נביאים....

פרק י"א,הלכה א'

מתוך שלל התפקידים המיועדים למשיח, התורה העידה על אחד: "ושב ה' אלהיך את שבותך" - קיבוץ גלויות. משיח הוא מקבץ גלויות.

יש הסבורים כי למרות שהמציאות המרחשת שונה מן הדרך שבה מתאר הרמב"ם את הדברים, הרי כאשר מתייחסים לקיבוץ גלויות אין מתכוונים לאדם מסוים הפועל זאת, אלא לתקופה - התקופה היא תקופה בה שב עם ישראל לארצו, ללא המשיח העושה זאת.[1]

הרצי"ה היה נוהג לצטט את דברי ה"ישועות מלכו" ביחס לעליה לארץ (יו"ד ס"ו):"ואין ספק שהיא מצווה גדולה כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה, ונאמר עוד אקבץ עליו לנקבציו ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בלבותם קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה אשרי חלקו שהוא ממזכה רבים."

היהדות החרדית מקבלות את דברי הרמב"ם כפשוטם: קודם יבוא המשיח והוא זה שיבצע את "קיבוץ הגלויות". עד אז, היישוב היהודי בארץ ישראל נחשב ליישוב בגלות - היא גלות בארץ ישראל. אם כי יש לה יתרון בכך שהיא בשליטה של יהודים.

ביטויים בינלאומיים שונים

  1. הצהרת כורש - (538 לפנה"ס)
    "מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם." (עזרא ד')
    אין ספק על פי המקור התנ"כי שכורש קרא ליהודים לבצע קיבוץ גלויות בעזרתו ובעזרת כיבושיו, וזאת לא רק על מנת לחיות בארצם, אלא לא פחות מכך כדי לבנות מחדש את בית המקדש אשר חרב.
  2. מכתב נפוליאון (1799):
    "מוצעת לכם, בניגוד לכל ציפיותיכם, גאולת אדמת ישראל!...ואת זכותכם הבלתי מוגבלת והטבעית לעבוד את השם אלוהיכם בפומבי ולדור ודור " גם כאן מציע מנהיג בסדר גודל עולמי לזמנו, את קיבוץ הגלויות לעם ישראל, וכמו כן במרומז את בנית בית המקדש שחרב שנית.
  3. הצהרת בלפור וכתב המנדט של חבר הלאומים (1917-1922)
    הצהרת בלפור אינה מבטאת את רעיון קיבוץ הגלויות במפורש. אם כי מימושו נדרש בכל מקרה לשם "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה ותעשה את מיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו" (מתוך ההצהרה - ההדגשה לא במקור).
    לעומתה, כתב המנדט מחייב עידוד עלייה, התיישבות יהודית "צפופה" בכל הארץ והתאזרחות יהודית "קלה" - בסעיפים 6 ו-7. כמו כן מבטיח הכתב חופש פעולה דתי מלא - וכאן לא לערבים בלבד.

חזון הציונות

מרסל ינקו
"קִרְיְתָא דִּירוּשְׁלֶם כַּד יְכַנֵּשׁ גַּלְוָתָא", 1951
ציור קיר
("לירושלים, כאשר יכנס את הגלויות", טקסט מתוך אקדמות)

כבר בהקונגרס הציוני העולמי הראשון אושרה תוכנית בזל שקבעה כי התנועה הציונית שואפת להקמת בית מולדת ליהודים בארץ ישראל. בית לשם קיבוץ הגלויות למולדתם.

על החשיבות שיחסה התנועה הציונית לקיבוץ הגלויות תעיד הפעילות הענפה בתחום ההעפלה.


ערך מורחב – ההעפלה

ההעפלה היא הכניסה הבלתי חוקית לארץ ישראל שאורגנה על ידי היישוב העברי בזמן המנדט הבריטי, משנת 1934 ועד קום המדינה. ההעפלה אורגנה במסגרת המוסד לעלייה ב' של ארגון ההגנה והנהגת היישוב. ב-14 שנות ההעפלה העפילו ארצה כ-115,000 איש.

ההעפלה כונתה גם "עלייה ב'" משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית (המצומצמת בהיקפה) שנעשתה בהסכמת שלטונות המנדט (באמצעות סרטיפיקטים). העולים שנכנסו בהעפלה קרויים מעפילים, ורובם הגדול הגיעו לאחר מלחמת העולם השנייה (למרות שההעפלה החלה בצורה מצומצמת יותר עוד באמצע שנות השלושים).

ההעפלה נערכה במספר שיטות:

  1. בים (זו הייתה הצורה העיקרית).
  2. ביבשה (בעיקר דרך עיראק וסוריה).
  3. באוויר (לקראת 1948 הונחתו כחלק ממבצע מייקלברג ביבנאל שני מטוסים שהכילו נוסעים מעיראק). ועוד אחד מדרום איטליה.

במדינת ישראל

רעיון קיבוץ הגלויות מהווה את הבסיס להקמת המדינה. עצרת האו"ם בהחלטת החלוקה ראתה בכך את הסיבה לקבלת ההחלטה להקמת מדינה יהודית. ביטיים לכמייה לקיבוץ הגלויות ניתן למצוא בתפילה לשלום המדינה אשר חוברה על ידי הרבנים הראשיים בשנים הראשונות להקמת המדינה. רשויות המדינה נתנו לכך ביטוי פורמלי באמצעות חקיקת חוק השבות אשר היקנה לכל יהודי, באשר הוא שם את הזכות לעלות לארץ ישראל

תפילה לשלום המדינה

ערך מורחב – תפילה לשלום המדינה

ב"תפילה לשלום המדינה" היא תפילה הנאמרת בשבתות ובחגים בבתי הכנסת בארץ ובתפוצות, שמתפלליהם נמנים עם החוגים הדתיים לאומיים. בתפילה מובעת בקשה להשראת הברכה על מדינת ישראל, לקיבוץ גלויות לתוכה ולסיוע מן השמים למנהיגי המדינה.

תפילה זו נתקנה בידי הסופר ש"י עגנון, אך היא מיוחסת בציבור לרבנים הראשיים לישראל: הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב הספרדי בן ציון עוזיאל. מדינת ישראל מכונה בה "ראשית צמיחת גאולתנו". ביטוי זה, והסתייגות מן המדינה בכלל הם אחדות מן הסיבות בשלן אין מוכנים החרדים לומר את התפילה בבתי כנסיותיהם. למעשה, הפכה אמירת תפילה זו, ובמידה פחותה התפילה לשלום חיילי צה"ל, לאחד הסממנים המבדילים בין חרדים לדתיים-לאומיים, הטענה החרדית בין היתר טוענת שאין בעיה לומר תפילה לשלום המדינה, אך הציון שהמדינה היא אתחלתא דגאולה, אינו עולה בקנה מידה אחיד עם דעותיהם של החרדים.

חוק השבות

חותמת חוק השבות בדרכון אמריקאי
ערך מורחב – חוק השבות

חוק השבות, התש"י-1950 הוא הביטוי החוקי המרכזי להיותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי כולו. החוק התקבל בכנסת ב-5 ביולי 1950, ומעניק לכל יהודי את הזכות לעלות ארצה ולקבל תעודת עולה, שבהתאם לחוק האזרחות מזכה מיידית באזרחות ישראלית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ליום העצאות, באתר ישיבת מעלות