עומדים על כתפי ענקים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:27, 27 במאי 2017

ננסים עומדים על כתפי ענקים או ננסים יושבים על כתפי ענקים (בלטינית: nanos gigantum humeris insidentes) היא מטפורה מערבית שמתייחסת להכרה בהישגים החשובים של העבר כבסיס להתקדמות האינטלקטואלית בהווה.

מקור ושימוש

השימוש המתועד הראשון בביטוי הוא מן המאה ה-12, ומיוחס על פי ג'ון מסולסברי לפילוסוף הצרפתי הנאו-פלטוני, ברנאר משארטר. הנוסח המלא הוא:

ברנרד משרטר היה נוהג לומר, כי "אנו כננסים היושבים על כתפי ענקים, שיכולים אנו לראות דברים רבים יותר ורחוקים יותר מאשר הם, לא דווקא בשל חדות ראייתנו או חוסן גופנו אלא משום שאנו נישאים ומרוממים לגובה על ידי גודלם הענקי"

— ioannis saresberiensis, metalogicus, lib III

החל מהמאה ה-13, התרחב השימוש גם בכתבים יהודיים, לאחר שבעל ה"תוספות רי"ד"^[1] השתמש בביטוי (ששמע בסביבתו הנוצרית) כדי להצדיק את האפשרות לחלוק על הקדמונים, שנחשבו לגדולים יותר בתורה ”כך אנו ננסים רוכבים על צווארי ענקים מפני שראינו חכמתם”. גם בהקדמה לספר "שיבולי הלקט", המחבר מביא משל זה בשם "אחד מחכמי אומות העולם". ידועה גם ההקדמה של מחבר "מגילת אסתר" לספר המצוות להרמב"ם, שבין היתר משתמש בנימוק זה "שהביא החכם הרופא שלמה אלמולי" כדי להצדיק "איך מלאני לבי לבא ולסתור דבר מדברי הראשונים, והמה חכמים מחוכמים".

בסמליות האמנותית בנצרות משויכת התמונה של ילד הרוכב על גבי ענק לכריסטופורוס הקדוש, הנושא את ישו התינוק על כתפיו.

שימוש מפורסם במטפורה הוא של אייזק ניוטון במאה ה-17 שכתב לעמיתו^[2] רוברט הוק: "מה שדקארט עשה היה צעד טוב. אתה הוספת רבות בכיוונים שונים, במיוחד כשהבאת בחשבון את הצבעים של צלחות דקות בהקשר פילוסופי. אם אני הצלחתי לראות קצת רחוק יותר, זה מפני שעמדתי על כתפי ענקים"^[3]. הציטוט מניוטון מופיע בשוליו של המטבע הבריטי בן שתי לירות, שמעוצב כסמל להתקדמות הטכנולוגית^[4].

כותבים מסוימים מתייחסים לאמירה זו של ניוטון, כהערה סרקסטית המופנית כלפי הוק. פירוש זה אמנם ספקולטיבי; ניוטון והוק החליפו ביניהם מכתבים רבים בעלי נימה של הערכה הדדית. אמנם הוק לא היה נמוך קומה במיוחד, אך היה בעל מבנה גוף רזה ומצעירותו סבל מעקשת. בשלב מסוים שבו רוברט הוק ביקר את רעיונותיו של ניוטון בקשר לאופטיקה, ניוטון נפגע כ"כ עד שפרש מהדיון הציבורי. ניוטון והוק נשארו אויבים עד למותו של הוק.^[^{דרוש מקור]}

בניגוד לעמדה המוצגת במטפורה, סיפר ניטשה בספרו "כה אמר זרתוסטרא"^[5] כי טיפס על הר גבוה עם גמד על כתפיו, אולם, כשהגיעו לפסגה, הגמד לא הצליח לראות את החזון שנשקף ממנה. במקום אחר ניטשה כותב כי אם יש התקדמות כלשהי בפילוסופיה, היא נעשית באמצעות אותם ענקים, נדירים שבבני האדם, הצועקים אחד לשני מעבר לתהום הדורות.

חברת גוגל משתמשת בביטוי כסיסמה של מנוע החיפוש האקדמי שלה (Google Scholar)^[6].

ראו גם

לקריאה נוספת

על כתפי ענקים, תולדות הפולמוס בין אחרונים לראשונים בהגות היהודית בימי הביניים ובראשית העת החדשה, אברהם מלמד. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, ינואר 2003
On The Shoulders of Giants: A Shandean Postscript, Free Press 1965, מאת רוברט קינג מרטון

קישורים חיצוניים

היסטוריה של הביטוי (באנגלית)

הערות שוליים

^ שו"ת הרי"ד, סימן סב
^ http://digitallibrary.hsp.org/index.php/Detail/Object/Show/object_id/9285 שורות 27-28
^ היו שראו זאת כעקיצה אירונית המתייחסת להוק שהיה גיבן
^ http://www.royalmint.gov.uk/Corporate/BritishCoinage/CoinDesign/TwoPoundCoin.aspx
^ בפרק שכותרתו "על חזון וחידה"
^ דף הבית של גוגל סקולר

[1] שו"ת הרי"ד, סימן סב

[2] ttp://digitallibrary.hsp.org/index.php/Detail/Object/Show/object_id/9285 שורות 27-28

[3] היו שראו זאת כעקיצה אירונית המתייחסת להוק שהיה גיבן

[4] ttp://www.royalmint.gov.uk/Corporate/BritishCoinage/CoinDesign/TwoPoundCoin.aspx

[5] בפרק שכותרתו "על חזון וחידה"

[6] דף הבית של גוגל סקולר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==מקור ושימוש==
-השימוש המתועד הראשון בביטוי הוא מן [[המאה ה-12]], ומיוחס על פי [[ג'והן מסולסברי]] לפילוסוף הצרפתי ה[[ניאופלטוניזם|נאו-פלטוני]], [[ברנאר משארטר]]. הנוסח המלא הוא: {{ציטוט|תוכן=ברנרד משרטר היה נוהג לומר, כי "אנו כננסים היושבים על כתפי ענקים, שיכולים אנו לראות דברים רבים יותר ורחוקים יותר מאשר הם, לא דווקא בשל חדות ראייתנו או חוסן גופנו אלא משום שאנו נישאים ומרוממים לגובה על ידי גודלם הענקי"|מקור=ioannis saresberiensis, metalogicus, lib III}}
+השימוש המתועד הראשון בביטוי הוא מן [[המאה ה-12]], ומיוחס על פי [[ג'והן מסולסברי|ג'ון מסולסברי]] לפילוסוף הצרפתי ה[[ניאופלטוניזם|נאו-פלטוני]], [[ברנאר משארטר]]. הנוסח המלא הוא: {{ציטוט|תוכן=ברנרד משרטר היה נוהג לומר, כי "אנו כננסים היושבים על כתפי ענקים, שיכולים אנו לראות דברים רבים יותר ורחוקים יותר מאשר הם, לא דווקא בשל חדות ראייתנו או חוסן גופנו אלא משום שאנו נישאים ומרוממים לגובה על ידי גודלם הענקי"|מקור=ioannis saresberiensis, metalogicus, lib III}}
-החל מהמאה ה-13, התרחב השימוש גם בכתבים יהודיים, לאחר שבעל ה"[[תוספות רי"ד]]"{{הערה|1=שו"ת הרי"ד, סימן סב}} השתמש בביטוי (אותו שמע בסביבתו הנוצרית) כדי להצדיק את האפשרות לחלוק על הקדמונים, שנחשבו לגדולים יותר ב[[תורה]] {{ציטוטון|כך אנו ננסים רוכבים על צווארי ענקים מפני שראינו חכמתם}}. גם בהקדמה לספר "[[שיבולי הלקט]]", המחבר מביא משל זה בשם "אחד מחכמי אומות העולם". ידועה גם ההקדמה של מחבר "מגילת אסתר" ל[[ספר המצוות להרמב"ם]], שבין היתר משתמש בנימוק זה "שהביא החכם הרופא שלמה אלמולי" כדי להצדיק "איך מלאני לבי לבא ולסתור דבר מדברי הראשונים, והמה חכמים מחוכמים".
+החל מהמאה ה-13, התרחב השימוש גם בכתבים יהודיים, לאחר שבעל ה"[[תוספות רי"ד]]"{{הערה|1=שו"ת הרי"ד, סימן סב}} השתמש בביטוי (ששמע בסביבתו הנוצרית) כדי להצדיק את האפשרות לחלוק על הקדמונים, שנחשבו לגדולים יותר ב[[תורה]] {{ציטוטון|כך אנו ננסים רוכבים על צווארי ענקים מפני שראינו חכמתם}}. גם בהקדמה לספר "[[שיבולי הלקט]]", המחבר מביא משל זה בשם "אחד מחכמי אומות העולם". ידועה גם ההקדמה של מחבר "מגילת אסתר" ל[[ספר המצוות להרמב"ם]], שבין היתר משתמש בנימוק זה "שהביא החכם הרופא שלמה אלמולי" כדי להצדיק "איך מלאני לבי לבא ולסתור דבר מדברי הראשונים, והמה חכמים מחוכמים".
 בסמליות האמנותית בנצרות משויכת התמונה של ילד הרוכב על גבי ענק ל[[כריסטופורוס הקדוש]], הנושא את [[ישו]] התינוק על כתפיו.
-שימוש מפורסם במטפורה הוא של [[אייזק ניוטון]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] שכתב לעמיתו{{הערה|http://digitallibrary.hsp.org/index.php/Detail/Object/Show/object_id/9285 שורות 27-28}}  [[רוברט הוק]]: "מה ש[[דקארט]] עשה היה צעד טוב. אתה הוספת רבות בכיוונים שונים, במיוחד כשלקחת בחשבון את הצבעים של צלחות דקות בהקשר פילוסופי. אם אני הצלחתי לראות קצת רחוק יותר, זה מפני שעמדתי על כתפי ענקים"{{הערה|1=היו שראו זאת כעקיצה אירונית המתייחסת להוק שהיה גיבן}}. הציטוט מניוטון מופיע בשוליו של המטבע הבריטי בן שתי [[לירה שטרלינג|לירות]], שמעוצב כסמל להתקדמות הטכנולוגית{{הערה|1=http://www.royalmint.gov.uk/Corporate/BritishCoinage/CoinDesign/TwoPoundCoin.aspx}}.
+שימוש מפורסם במטפורה הוא של [[אייזק ניוטון]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] שכתב לעמיתו{{הערה|http://digitallibrary.hsp.org/index.php/Detail/Object/Show/object_id/9285 שורות 27-28}}  [[רוברט הוק]]: "מה ש[[דקארט]] עשה היה צעד טוב. אתה הוספת רבות בכיוונים שונים, במיוחד כשהבאת בחשבון את הצבעים של צלחות דקות בהקשר פילוסופי. אם אני הצלחתי לראות קצת רחוק יותר, זה מפני שעמדתי על כתפי ענקים"{{הערה|1=היו שראו זאת כעקיצה אירונית המתייחסת להוק שהיה גיבן}}. הציטוט מניוטון מופיע בשוליו של המטבע הבריטי בן שתי [[לירה שטרלינג|לירות]], שמעוצב כסמל להתקדמות הטכנולוגית{{הערה|1=http://www.royalmint.gov.uk/Corporate/BritishCoinage/CoinDesign/TwoPoundCoin.aspx}}.
-כותבים מסוימים מתייחסים לאמירה זו של ניוטון, כהערה סרקסטית המופנית כלפי הוק. פירוש זה אמנם ספקולטיבי; ניוטון והוק החליפו ביניהם מכתבים רבים בעלי נימה של הערכה הדדית. הוק לא היה נמוך קומה במיוחד אמנם, אך היה בעל מבנה גוף רזה ומצעירותו סבל מ[[עקשת]]. בשלב מסוים בו רוברט הוק ביקר את רעיונותיו של ניוטון בקשר לאופטיקה, ניוטון כ"כ נפגע עד שפרש מהדיון הציבורי. ניוטון והוק נשארו אויבים עד למותו של הוק.{{מקור}}
+כותבים מסוימים מתייחסים לאמירה זו של ניוטון, כהערה סרקסטית המופנית כלפי הוק. פירוש זה אמנם ספקולטיבי; ניוטון והוק החליפו ביניהם מכתבים רבים בעלי נימה של הערכה הדדית. אמנם הוק לא היה נמוך קומה במיוחד, אך היה בעל מבנה גוף רזה ומצעירותו סבל מ[[עקשת]]. בשלב מסוים שבו רוברט הוק ביקר את רעיונותיו של ניוטון בקשר לאופטיקה, ניוטון נפגע כ"כ עד שפרש מהדיון הציבורי. ניוטון והוק נשארו אויבים עד למותו של הוק.{{מקור}}
 בניגוד לעמדה המוצגת במטפורה, סיפר [[ניטשה]] בספרו "[[כה אמר זרתוסטרא]]"{{הערה|1=בפרק שכותרתו "על חזון וחידה" }} כי טיפס על הר גבוה עם גמד על כתפיו, אולם, כשהגיעו לפסגה, הגמד לא הצליח לראות את החזון שנשקף ממנה. במקום אחר ניטשה כותב כי אם יש התקדמות כלשהי בפילוסופיה, היא נעשית באמצעות אותם ענקים, נדירים שבבני האדם, הצועקים אחד לשני מעבר לתהום הדורות.