מוחמד א-תקי – הבדלי גרסאות
Setareh1990 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ הוספת קטגוריה קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-9 לכל הערכים שבוויקינתונים נמצאים בקטגוריה מתאימה (דיון) |
||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
{{האימאמים השיעים}} |
{{האימאמים השיעים}} |
||
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-9]] |
|||
[[קטגוריה:האימאמים השיעים]] |
[[קטגוריה:האימאמים השיעים]] |
||
גרסה מ־23:30, 30 במאי 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים [ בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |||||||||
| לידה |
12 באפריל 811 אל-מדינה שבערב הסעודית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 בנובמבר 835 (בגיל 24) בגדאד שבעיראק | ||||||||
| מדינה |
בית עבאס  | ||||||||
| מקום קבורה | בית הקברות של שבט קורייש בבגדאד | ||||||||
| בן או בת זוג |
Bibi Summana Khatoon בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה | ||||||||
| שושלת האימאמים השיעים | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
מֻחַמַד אִבְן עַלי אַ(ל)-תַקי הוא האימאם השיעי התשיעי, על פי מסורת התריסריים. הוא ירש את אביו בתפקיד אימאם הקהילה השיעית בהיותו רק בן שמונה.
מוצאו ומשפחתו
מוחמד א-תקי נולד ב-12 באפריל 811 באל-מדינה לאימאם השיעי השמיני עלי א-רידא ושפחה נובית בשם ח'ייזוראן. הוא היה רק בן שמונה כשאביו מת[1], ועל כן רבים פקפקו ביכולתו להנהיג את הקהילה השיעית. מסורת שיעית[2] מספרת כי המנהל מטעם הוקף תשאל את מוחמד הקטן במשך מספר ימים בשאלות דתיות, עד ששוכנע שהוא אכן האימאם של הקהילה לאחר מות אביו. בדומה לאחד עשר האימאמים האחרים, מייחסים השיעים גם למוחמד א-תקי יכולות ניסיות[3], חסינות מפני ביצוע טעות (עִצְמה) וחוכמה, שהועברו אליו ברגע מות אביו[4]. מסורות שיעיות מתארות את א-תקי כנדיב, תורם בסתר, עניו, נכון תמיד לקבל קהל וחי באורח חיים פשוט[2].
במהלך השלטון העבאסי
הח'ליף אל-מאמון שהזמין את מוחמד לחיות עמו בבגדאד, שימש כפטרונו. מאוחר יותר, נישא מוחמד אל-תקי לבתו של אל-מאמון, אום אל-פאדל, את הח'טבה (דרשה) לאחר הטקס נשא אל-מאמון בעצמו. מרבית הביוגרפיות השיעיות מתקשות להסביר את היחס הטוב שהפגין אל-מאמון כלפי מוחמד, לאחר שבראייתם רצח את אביו של א-תקי. יש הטוענים כי אוהב הפילוסופיה והמדע, אל-מאמון, התקשה להתעלם מחוכמתם הרבה של בנו ואחיו של עלי א-רידא (האהל אל-בית) ועל כן מינה תומכים רבים של השיעה למשרות בכירות והתייחס בצורה טובה לאימאם הצעיר. כמו כן, אל-מאמון היה זקוק לתמיכת הפרסים והשיעים כדי להבטיח את יציבות שלטונו[2].
לטענת מקורות שיעים, במהלך שהותו בבגדאד, אל-מאמון, פטרונו של א-תקי הפגיש אותו כשהיה רק בן 17 עם טובי חכמי הדת והפילוסופים של אותה העת, שהתפעלו מחוכמתו הרבה ויכולת הביטוי הגבוהה שלו[5], מקורות אחרים אף מקדימים את המאורע למועד בו האימאם היה בן 12 בלבד[2].
לאחר שהתגורר בבגדאד במשך שמונה שנים, חזרו מוחמד א-תקי ואשתו לאל-מדינה. יחסיו עם אשתו היו מתוחים, בין השאר, משום שלגרסת השיעים, מוחמד התעקש לחלק את כל כספו לעניים, ובתו של הח'ליף התרגלה לרמת חיים גבוהה. כמו כן, הוא נישא לאשה אחרת, בשם אמרה יאסר או סמאנה, אמו של האימאם השיעי הבא עלי אל-האדי[2]. לאחר מותו של הח'ליף אל מאמון ב-833 מעמדו וביטחונו האישי התדרדר. יורשו של חמו אל-מאמון, היה אל-מעתצם, אחיו למחצה של הח'ליף. השליט החדש הפסיק להעניק למוחמד את התמיכה וההגנה לה זכה בתקופת הח'ליף הקודם, אל-מאמון.
לטענת השיעים, ב-835 זימן אל-מעתצם את א-תקי חזרה לבירה בגדאד, בתקווה שמוחמד יאמץ את אורח החיים הבזבזני של הח'ליף. מוחמד עזב את בנו עלי אל-האדי ואת אשתו במדינה ועבר לבגדאד. הוא התגורר שם יותר משנה, אולם בניגוד לתקוותו של אל-מעתצם התפרסם באדיקותו הרבה, למדנותו הדתית והצלחתו בוויכוחים תאולוגיים.
מותו
מוחמד א-תקי מת ב-27 בנובמבר 835 בבגדאד, לטענת השיעים, המוות היה פתאומי ונגרם מהרעלתו בידי אשתו אום אל-פאדל, בשכנועו של אל-מעתצם[6]. בראיית השיעים, אל-מעתצם חשש מעליית קרנו של א-תקי בבירה, כמלומד ואדם נעים הליכות[2]. מוחמד א-תקי נקבר לצד סבו האימאם מוסא אלכאט'ם בבית הקברות של שבט קורייש בבגדאד. כיום נמצא הקבר במקדש המפואר בכאט'מיה.
בנו של א-תקי, עלי אל-האדי, ירש את אביו בתפקיד אימאם השיעים בהיותו רק בן שש.
הערות שוליים
- ^ השיעים נחלקים בשאלת נסיבות מותו של עלי א-רידא. מקורות שיעיים מסוימים טוענים כי עלי הורעל, בהוראת הח'ליף אל-מאמון שחשש מעליית כוחו של עלי. עם זאת קיימים מקורות אחרים, הטוענים כי אל-מאמון היה מעוניין כי עלי א-רידא ירש אותו ולא הורה על רציחתו.
- ^ 1 2 3 4 5 6 ראו ביוגרפיה שיעית זו של האימאם א-תקי.
- ^ מסורת שיעית מספרת כי במהלך פגישתו הראשונה של מוחמד בן התשע עם הח'ליף אל-מאמון הוא לא נרתע מהשיירה השועטת למסע ציד. במהלך הציד הגיש נשר בפיו דג לח'ליף. אל-מאמון שהופתע מהמקרה הלא טבעי, חזר אל מוחמד הקטן, ותוך כדי החבאת הדג מאחורי גבו שאל את הילד מה בידו. מוחמד ענה כי בידי אל-מאמון דג שהביא לו נשר. ראו [1] כאן.
- ^ Muhammad ibn Yaqub Kulayni, al-Kafi, Vol. I (usul), p.225, No. I Maktabat as-Saduq, Tehran 1961
- ^ ראו ב מקור אוהד זה
- ^ Sheikh Muhammad ibn Nu'man al-Mufid, Kitab al-Irshad, p.308, al-Haydari Press, Najaf 1963
| האימאמים השיעים התריסריים | |
|---|---|
|