גרשון ריבלין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 4: שורה 4:


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
ריבלין נולד ב[[דווינסק]] שב{{ה|אימפריה הרוסית}} (כיום ב[[לטביה]]), ו[[העלייה השלישית|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] עם הוריו ב-[[1921]], בהיותו בן 7. המשפחה התיישבה ב[[רמת גן]] וניהלה [[משק חקלאי]]. אביו, זלמן ריבלין, היה חבר המועצה הראשונה של העיר [[רמת גן]] (על שמו רחוב בעיר – רחוב ז"ר).
ריבלין נולד ב[[דווינסק]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[לטביה]]), ו[[העלייה השלישית|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] עם הוריו ב-[[1921]], בהיותו בן 7. המשפחה התיישבה ב[[רמת גן]] וניהלה [[משק חקלאי]]. אביו, זלמן ריבלין, היה חבר המועצה הראשונה של העיר [[רמת גן]] (על שמו רחוב בעיר – רחוב ז"ר).


בתקופת המאבק נגד הבריטים היה ריבלין לחבר ב{{ה|הגנה}}, עסק בהוצאת עיתון מחתרתי ובהפעלת תחנת שידור מחתרתית. בשנת [[1940]] היה לעורכו הראשון של הירחון הצבאי המקצועי הראשון ב[[עברית]], "[[מערכות (כתב עת)|מערכות]]". הוא התמיד בתפקידו עד לפרישתו מצה"ל בדרגת [[אלוף משנה]] ב-[[1972]]. בין השנים [[1967]]–[[1973]] היה עורכה הראשי של הוצאת [[מערכות]]{{הערה|1={{מערכות|גרשון ריבלין|ועד השלושה לא בא|1/112761|גיליון 428-427 אוקטובר 2009 עמוד 86}}}}.
בתקופת המאבק נגד הבריטים היה ריבלין לחבר ב[[ההגנה|הגנה]], עסק בהוצאת עיתון מחתרתי ובהפעלת תחנת שידור מחתרתית. בשנת [[1940]] היה לעורכו הראשון של הירחון הצבאי המקצועי הראשון ב[[עברית]], "[[מערכות (כתב עת)|מערכות]]". הוא התמיד בתפקידו עד לפרישתו מצה"ל בדרגת [[אלוף משנה]] ב-[[1972]]. בין השנים [[1967]]–[[1973]] היה עורכה הראשי של הוצאת [[מערכות]]{{הערה|1={{מערכות|גרשון ריבלין|ועד השלושה לא בא|1/112761|גיליון 428-427 אוקטובר 2009 עמוד 86}}}}.


בשנת [[1976]] היה למנהלו הראשון של [[המכון למורשת בן-גוריון]] ב[[שדה בוקר]] (עד [[1981]]). כמו כן היה עורך בהוצאה לאור [[עם עובד]], מרצה בכיר בחוג לתולדות ארץ-ישראל ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]], חוקר במכון לחקר המחתרות ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], מפעילי הקמת מוזיאון [[היכל העצמאות (ישראל)|היכל העצמאות]], [[היסטוריון]] בית [[אברהם קריניצי]] (המוזיאון לתולדות רמת גן), חבר מועצת המנהלים של [[מוזיאון ארץ ישראל]], חבר מערכת המהדורה העברית של אנציקלופדיית [[בריטניקה לנוער]] ומייסדו של כתב העת [[עלי זית וחרב]] ב[[המרכז לחקר כוח המגן|מרכז גלילי לחקר כוח המגן]].
בשנת [[1976]] היה למנהלו הראשון של [[המכון למורשת בן-גוריון]] ב[[שדה בוקר]] (עד [[1981]]). כמו כן היה עורך בהוצאה לאור [[עם עובד]], מרצה בכיר בחוג לתולדות ארץ-ישראל ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]], חוקר במכון לחקר המחתרות ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], מפעילי הקמת מוזיאון [[היכל העצמאות (ישראל)|היכל העצמאות]], [[היסטוריון]] בית [[אברהם קריניצי]] (המוזיאון לתולדות רמת גן), חבר מועצת המנהלים של [[מוזיאון ארץ ישראל]], חבר מערכת המהדורה העברית של אנציקלופדיית [[בריטניקה לנוער]] ומייסדו של כתב העת [[עלי זית וחרב]] ב[[המרכז לחקר כוח המגן|מרכז גלילי לחקר כוח המגן]].

גרסה מ־09:26, 4 ביוני 2017

גרשון ריבלין

גרשון ריבלין (20 באפריל 1914 - 27 במאי 1994) היה עורכו הראשון של ביטאון צה"ל, "מערכות" ומומחה להיסטוריה צבאית של המחתרות העבריות בתקופת המנדט, מלחמת העצמאות והקמת צה"ל. כתב וערך עשרות ספרים, בהם יומניו של דוד בן-גוריון ו"ספר תולדות ההגנה".

תולדות חייו

ריבלין נולד בדווינסק שבאימפריה הרוסית (כיום בלטביה), ועלה לארץ ישראל עם הוריו ב-1921, בהיותו בן 7. המשפחה התיישבה ברמת גן וניהלה משק חקלאי. אביו, זלמן ריבלין, היה חבר המועצה הראשונה של העיר רמת גן (על שמו רחוב בעיר – רחוב ז"ר).

בתקופת המאבק נגד הבריטים היה ריבלין לחבר בהגנה, עסק בהוצאת עיתון מחתרתי ובהפעלת תחנת שידור מחתרתית. בשנת 1940 היה לעורכו הראשון של הירחון הצבאי המקצועי הראשון בעברית, "מערכות". הוא התמיד בתפקידו עד לפרישתו מצה"ל בדרגת אלוף משנה ב-1972. בין השנים 19671973 היה עורכה הראשי של הוצאת מערכות[1].

בשנת 1976 היה למנהלו הראשון של המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר (עד 1981). כמו כן היה עורך בהוצאה לאור עם עובד, מרצה בכיר בחוג לתולדות ארץ-ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, חוקר במכון לחקר המחתרות באוניברסיטת בר-אילן, מפעילי הקמת מוזיאון היכל העצמאות, היסטוריון בית אברהם קריניצי (המוזיאון לתולדות רמת גן), חבר מועצת המנהלים של מוזיאון ארץ ישראל, חבר מערכת המהדורה העברית של אנציקלופדיית בריטניקה לנוער ומייסדו של כתב העת עלי זית וחרב במרכז גלילי לחקר כוח המגן.

בשנת 1986 זכה לתואר יקיר העיר רמת גן[2].

מבחר ספרים שכתב וערך

  • מורשת תל חי, מערכות, 1948
  • אלבום העשור לצה"ל, מערכות, 1958
  • לאש ולמגן: תולדות הנוטרות העברית, מערכות, 1963
  • חטיבת אלכסנדרוני במלחמת הקוממיות, מערכות, 1964
  • ימי רמה: פרקי רמת הכובש, מערכות, 1964
  • דוד בן-גוריון: האיש וצה"ל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1986
  • דוד בן-גוריון: יומן המלחמה שלושה כרכים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והמכון למורשת בן-גוריון, 1986
  • דוד בן-גוריון, ביחד עם ישראל קולת, עורכים: נורית ברוורמן, יהואש ביבר, הוצאת מרכז הסברה - שירות הפרסומים, תשנ"ו, 1995.
  • זר לא יבין: כינויי סתר ביישוב היהודי בארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1988 (יחד עם רעייתו עליזה)
  • אטלס כרטא לתולדות ההגנה, הוצאת כרטא, 1991
  • מול האויב הנאצי: 1939-1945 שלושה כרכים, הוצאת ארגון חיילים ופרטיזנים נכי המלחמה בנאצים, 1961; הוצאת יד ושם, 1986
  • עלי זית וחרב: מקורות ומחקרים בגנזי ההגנה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1990
  • צנחני התקווה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1996

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גרשון ריבלין, ‏ועד השלושה לא בא, מערכות גיליון 428-427 אוקטובר 2009 עמוד 86
  2. ^ דף בספר יקירי העיר רמת גן