הדרך ההיסטורית יפו–ירושלים – הבדלי גרסאות
מ שינוי סדר הפרקים (בוט סדר הפרקים) |
|||
שורה 19: | שורה 19: | ||
</gallery> |
</gallery> |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
== ראו גם == |
== ראו גם == |
||
שורה 27: | שורה 34: | ||
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jaffa-Jerusalem historic road}} |
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jaffa-Jerusalem historic road}} |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
גרסה מ־01:22, 8 ביוני 2017
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
דרך יפו-ירושלים או דרך ירושלים ההיסטורית היא דרך עתיקה בארץ ישראל המקשרת בין יפו (ונמל יפו) עם אזור השפלה, הרי יהודה, עד לשער יפו והעיר העתיקה של ירושלים.
תוואי הדרך
הדרך התחילה בשער ירושלים שהיה קבוע בחומת יפו העתיקה ומשם נמשכה הדרך ברחוב עולי ציון, כיום האזור שבו נמצא שוק הפישפשים. משם חצתה הדרך את כיכר עיריית יפו אל רחוב דרך בן-צבי (כביש 44), דרך הפרדסים שהיו ממזרח ליפו על גבול הערים אזור וחולון, היכן שעובר היום רחוב דרך השבעה. משם המשיכה דרך בית דגן אל גבול הערים רמלה ולוד עד לאזור שעל יד מחלף נשרים של ימינו. לאחר מכן המשיכה הדרך בתוואי של כביש 424 לאזור מחלף לטרון ומשם המשיכה על תוואי כביש מספר 1 אל שער הגיא שעובר בתוך נחל נחשון, עד לכניסה המערבית של ירושלים של ימינו. משם המשיכה הדרך ברחוב יפו עד לשער יפו.
חשיבות הדרך במלחמת העצמאות
- ערך מורחב – השיירות לירושלים
בכ"ט בנובמבר 1947 החליטה העצרת הכללית של האומות המאוחדות על על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית. החלטה זו לא התקבלה בשמחה בקרב הפלסטינים. הלוחמים הפלסטינים ניסו להפסיק את זרימת האספקה ליהודים בירושלים. הלוחמים, בהנהגת עבד אל-קאדר אל-חוסייני, התחילו לפגוע באוטובוסים ולתקוף בודדים בעזרת אבנים, ולאחר מכן בנשק חם.
מבנים עתיקים לאורך הדרך
ביבליוגרפיה
- כל מקום ואתר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא תשל"ח 1978, עמוד 430.
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ, 1975 , (ואדי עלי) עמודים 7949 - 7952.