יהודה נחמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:45, 12 ביוני 2017

הרב יהודה נחמה (ה'תקפ"ה - ה'תרנ"ט) היה איש ציבור ופעיל חינוך, עיתונאי ומשכיל עברי, ממחיי השפה העברית בסלוניקי.

ביוגרפיה

נולד בסלוניקי שביוון (אז בשליטת טורקיה) בשנת ה'תקפ"ה ליעקב נחמה, בן למשפחת רבנים מיוחסת. בצעירותו התחנך בתלמוד תורה ובישיבות העיר, והוסמך שם לרבנות ולהוראה. נישא לבתו של הגביר יעקב מודילייאנו, ולפרנסתו הקים בית מסחר לספרים שנודע בכל רחבי אירופה.

בשל עיסוקו בספרים, נמשך לתחום הספרות ובילה את רוב זמנו בקריאה, ורכש שליטה בשפות עברית, צרפתית אנגלית ואיטלקית. כשנפטר אביו, הרחיב את עיסוקו למסלר של תבואה, ולשם יצירת קשרים מסחריים עם חברות גדולות בעולם המערבי, הרבה לנסוע לערים שונות, שם נפגש עם רבנים ואישי ציבור שונים. למרות עיסוק זה, לא נשללה ממנו האפשרות ללמוד ולקרוא, ובעיקר הקדיש את כשרונותיו להרמת מצבם הרוחני של יהודי טורקיה.

כששמע על הקמת חברת כל ישראל חברים בשנת ה'תרכ"ג, ראה חובה לייסד לחברה סניף בעירו, ובשנת ה'תרכ"ד הקים וועד מקומי שמטרתו לייסד בית ספר, והעמיד בראשו את ד"ר משה (מואיז) אלטיני, כשהוא שימש כסגנו, יחד הצליחו השניים להניח את התשתית להשכלה ולקדמה בעיר, ולגייס לשם כך את תמיכתו של הרב אשר קובו, החכם באשי של העיר. בתקופה זו ייסד בעיר בית ספר מודרני בשם "קולג'יו דה פדרה דה פמיליה" והעמיד בראשו כמנהל את שלמה דילהרוזה, אך המוסד לא האריך ימים.

בחודש תשרי ה'תרכ"ה החל להוציא לאור ירחון אנציקלופדי בשם "אל לונאר", שהכיל ידיעות מעולם המדע, תרגומים לספרים בעלי שם, סיפורים, היסטוריה, פולקלור ועוד, ומטרתו הייתה הפצת השכלה יהודית. בתקופה זו הקים בית דפוס פרטי בו הודפסו ספרים של מחברים שונים. בית הדפוס עבד בחשאי, בשל הקשיים הרבים לאישורים מצד הממשל. כשנודע למושל חפזי פחה על בית הדפוס, הורה להחרים את כל הציוד, ולשים את הרב נחמה במאסר. אך ההוראה בוטלה לאחר התערבות מצד קונסול ארצות הברית וקונסול בריטניה בסלוניקי.

לאחר נסיון שלא צלח, בשנת 1873 (ה'תרל"ג) ייסדה חברת כל ישראל חברים בסלוניקי בית ספר מטעמה ביוזמתו, לאחר שרכש לשם כך תמיכה מעשירי העיר.

בשנת 1878 נבחר לשמש כחבר בוועד מיוחד שמטרתו הייתה ביצוע שינויים בתלמוד תורה המקומי, ובמסגרתו הכניס לת"ת מספר שינויים מועילים. בנוסף סייע לחברת ביקור חולים המקומית ושימש כנשיאה, וסייע לרבני העיר במילוי תפקידם, והחל משנת 1875 שימש כחבר וועד הקהילה.

עמד בקשר מכתבים עם משכילים שונים מרוסיה, אוסטריה, צרפת ובריטניה, בהם שמואל דוד לוצאטו, פרץ סמולנסקין ויום טוב ליפמן צונץ, ואת התכתובת שניהל עמם פרסם בספרו "מכתבי דודים מיין".

למצוא בספר התכתבויות עם גדולי המשכילים: שמואל דוד לוצאטו, פרץ סמולנסקין, ד"ר יום טוב (ליאופולד) ליפמאן צונץ, ורבים

ביוזמתו נוסדו בסלוניקי בשנת ה'תרמ"ז חברת נפט, מים ורכבת חשמלית, ושימש כסוכן פעיל עבורן.

בשנת התר"ן פרצה בסלוניקי שריפה גדולה, וחלק מחיבוריו נשרפו.

במסגרת פעילותו להחייאת השפה העברית, ייסד בשנת ה'תרנ"א את חברת "שפת אמת" שמטרתה הייתה החייאת העברית באמצעות לימוד תנ"ך וכתבי עת שונים.

הלך לעולמו בט"ו בשבט ה'תרנ"ט.

חיבוריו

אל לונאר - ירחון אנציקלופדי ספרותי, תשרי ה'תרכ"ה, שישה גיליונות
מכתבי דודים מיין - מכתבים שהחליף עם אנשים שונים, חלק ראשון, סלוניקי ה'תרנ"ג
תולדות אלברט כהן - סלוניקי ה'תרל"ז
היסטוריה אוניברסל - בעקבות חיבור אנגלי בלאדינו, סלוניקי 1861
אוסף נאומים ודרושים - סלוניקי ה'תרנ"ז

קישורים חיצוניים

חכם יהודה בן יעקב נחמה, באתר החכם היומי
סלוניקי: מערכת החינוך, באתר הספריה הוירטואלית של מט"ח

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 כששמע על הקמת חברת כל ישראל חברים בשנת ה'תרכ"ג, ראה חובה לייסד לחברה סניף בעירו, ובשנת ה'תרכ"ד הקים וועד מקומי שמטרתו לייסד בית ספר, והעמיד בראשו את ד"ר משה (מואיז) אלטיני, כשהוא שימש כסגנו, יחד הצליחו השניים להניח את התשתית להשכלה ולקדמה בעיר, ולגייס לשם כך את תמיכתו של הרב אשר קובו, החכם באשי של העיר. בתקופה זו ייסד בעיר בית ספר מודרני בשם "קולג'יו דה פדרה דה פמיליה" והעמיד בראשו כמנהל את שלמה דילהרוזה, אך המוסד לא האריך ימים.
-בחודש תשרי ה'תרכ"ה החל להוציא לאור ירחון אנציקלופדי בשם "איל לונאר", שהכיל ידיעות מעולם המדע, תרגומים לספרים בעלי שם, סיפורים, היסטוריה, פולקלור ועוד, ומטרתו הייתה הפצת השכלה יהודית. בתקופה זו הקים בית דפוס פרטי בו הודפסו ספרים של מחברים שונים. בית הדפוס עבד בחשאי, בשל הקשיים הרבים לאישורים מצד הממשל. כשנודע למושל חפזי פחה על בית הדפוס, הורה להחרים את כל הציוד, ולשים את הרב נחמה במאסר. אך ההוראה בוטלה לאחר התערבות מצד קונסול ארצות הברית וקונסול בריטניה בסלוניקי.
+בחודש תשרי ה'תרכ"ה החל להוציא לאור ירחון אנציקלופדי בשם "אל לונאר", שהכיל ידיעות מעולם המדע, תרגומים לספרים בעלי שם, סיפורים, היסטוריה, פולקלור ועוד, ומטרתו הייתה הפצת השכלה יהודית. בתקופה זו הקים בית דפוס פרטי בו הודפסו ספרים של מחברים שונים. בית הדפוס עבד בחשאי, בשל הקשיים הרבים לאישורים מצד הממשל. כשנודע למושל חפזי פחה על בית הדפוס, הורה להחרים את כל הציוד, ולשים את הרב נחמה במאסר. אך ההוראה בוטלה לאחר התערבות מצד קונסול ארצות הברית וקונסול בריטניה בסלוניקי.
 לאחר נסיון שלא צלח, בשנת 1873 (ה'תרל"ג) ייסדה חברת כל ישראל חברים בסלוניקי בית ספר מטעמה ביוזמתו, לאחר שרכש לשם כך תמיכה מעשירי העיר.
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 הלך לעולמו בט"ו בשבט ה'תרנ"ט.
+== חיבוריו ==
+* אל לונאר - ירחון אנציקלופדי ספרותי, תשרי ה'תרכ"ה, שישה גיליונות
+* מכתבי דודים מיין - מכתבים שהחליף עם אנשים שונים, חלק ראשון, סלוניקי ה'תרנ"ג
+* '''תולדות אלברט כהן''' - סלוניקי ה'תרל"ז
+* '''היסטוריה אוניברסל''' - בעקבות חיבור אנגלי בלאדינו, סלוניקי 1861
+* '''אוסף נאומים ודרושים''' - סלוניקי ה'תרנ"ז
 ==קישורים חיצוניים==

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.