הטבח בבית הספר למלאכה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 15: שורה 15:


תקופה קצרה לאחר הפיגוע שלח [[מנחם מנדל שניאורסון | הרבי מלובביץ']] קבוצה של [[שלוחי חב"ד | שלוחים]] לכפר חב"ד כדי לחזק את התושבים אחרי האירוע הקשה.
תקופה קצרה לאחר הפיגוע שלח [[מנחם מנדל שניאורסון | הרבי מלובביץ']] קבוצה של [[שלוחי חב"ד | שלוחים]] לכפר חב"ד כדי לחזק את התושבים אחרי האירוע הקשה.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19464 יובל לטבח בכפר חב"ד] באתר col


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־18:02, 22 ביוני 2017

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג מבקר בכפר חב"ד שלושה ימים לאחר הטבח לחזק את התושבים, משוחח עם ניצול הפיגוע אשר קדוש

הטבח בבית הספר למלאכה היה פיגוע ירי שהתרחש בבית הכנסת שב"בית הספר למלאכה" ביישוב כפר חב"ד - שפריר (באותה תקופה שינה היישוב את שמו מ'שפריר' ל'כפר חב"ד' והוכר בשני השמות), בא' באייר ה'תשט"ז, 1956. זהו הפיגוע היחיד בתולדות היישוב שהתרחש בגבולותיו. בפיגוע נרצחו מדריך וארבעה תלמידים, תלמיד נוסף נפטר מפצעיו, וארבעה נוספים נפצעו קשה, מתוך עשרות פצועים[1]. תמונות של סידורים מוכתמים בדם הופצו וגרמו זעזוע. על שם התלמידים שנרצחו הוקם דפוס בשם "יד החמישה"[2], כתוצאה מכך מוכר הפיגוע גם בשם רצח יד החמישה[3].

הפיגוע

ביום רביעי אור לא' באייר ה'תשט"ז בשעה 8 בערב בעת היו התלמידים באמצע תפילת שמונה עשרה בבית הכנסת שבתוך "בית הספר החקלאי", חדרו למתחם שלושה מחבלי פדאיון אחד המתין ברכב השני כיבה את החשמל והשלישי פתח ביריות. כמה מהנוכחים החלו להבריח את הילדים דרך החלון. לאחר התקרית נמלטו שלושת המחבלים ולא נמצאו.

כשנדלק האור נמצאו מדריך וארבעה תלמידים שעמדו בסמוך לדלת, שוכבים הרוגים מתבוססים בשלוליות דם, וחמישה פצועים קשה. רק כעבור שעה באו כוחות ההצלה ופינו את הפצועים למרכז הרפואי בצריפין.

הנרצחים שמחה זילברשטרום (המדריך), ניסים עסיס ושלמה מזרחי נקברו בהר המנוחות, משה פרץ נקבר בבית העלמין שבעיר עכו ואלברט אדרי בטירת הכרמל. כעבור זמן נפטר תלמיד נוסף פצוע קשה, עמוס אוזן ונקבר בתל אביב.

התייחסות והנצחה

שלושה ימים לאחר הפיגוע הגיעו לביקור בכפר חב"ד הרבנים הראשיים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב יצחק ניסים לחזק את ידי התושבים. תחילה היו שנרתעו וחשבו לעזוב את היישוב, בסיום השבעה קבע הרבי מלובביץ' "תענית שעות"[דרוש מקור], הוא אמר כי "במקום שהתגלתה מידת הדין, תתגלה מידת הרחמים"[4], ועודד את התושבים לפתח ולהגדיל את היישוב.

במלאת שלושים לטבח, הונחה אבן פינה לבית דפוס והוצאת ספרים על שם הנרצחים, בשם "יד החמישה".

תקופה קצרה לאחר הפיגוע שלח הרבי מלובביץ' קבוצה של שלוחים לכפר חב"ד כדי לחזק את התושבים אחרי האירוע הקשה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים