בית הסוהר קציעות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:33, 26 ביוני 2017

בית סוהר קציעות (בעבר "כלא קציעות", מכונה בערבית "אנצאר 3"^[1]) הוא מתקן כליאה ישראלי הנמצא בחולות חלוצה. מבחינת קיבולתו המקסימלית ושטחו זהו מתקן הכליאה הגדול בישראל, המשתרע על 400 דונם.

בשנת 2007 היו אסורים בו כ-2,500 איש, רובם המוחלט אסירים ביטחוניים פלסטינים, עצורים עד תום ההליכים ועצורים מנהליים. בכלא קיים גם אגף של אסירים פליליים המבצעים את עבודות תחזוקת הכלא. כמו כן מוחזקים במקום מסתננים מאפריקה באגף "סהרונים"^[2].

בכלא קציעות נמצא בית משפט צבאי למעצרים מנהליים. בית משפט זה הוא חלק מיחידת בתי המשפט הצבאיים באיו"ש.^{[דרושה הבהרה]}

היסטוריה

הכלא נפתח בשנת 1988, בעקבות האינתיפאדה הראשונה. בשנים 1993–1996, לאור יישום הסכמי אוסלו שוחררו מרבית האסירים ממנו והמתקן נסגר כמעט לחלוטין. לאחר מבצע "חומת מגן" ב-2002 שופץ הכלא ונפתח מחדש ככלא באחריות צה"ל, ולאחר מכן הועבר לאחריות שירות בתי הסוהר.

מבנה הכלא מבוסס על מתחמי אוהלים נרחבים, בני כ-1,500 איש כל אחד, בהם שוכנים האסירים. המתחמים מוקפים בגדרות תיל ומגדלי שמירה. מפקדות הכלא, המתקנים הרפואיים ומתקני העזר שוכנים בבנייני קבע. שירות בתי הסוהר משבש את הקליטה הסלולרית בבית הסוהר כדי למנוע מהאסירים להשתמש במכשירים סלולריים שהוברחו אליו^[3].

בעבר נוהל הכלא על ידי חיל המשטרה הצבאית, פלוגות אבטחה של פיקוד העורף, חיילים בסדיר שנשלחו למשימות אבטחה ואנשי מילואים. ביוני 2007 עבר המתקן מסמכות צה"ל לסמכות השב"ס בדומה לכלא מגידו, ולמפקדו נתמנה תת-גונדר דני בן-זקן, שמאוחר יותר הוחלף בתת-גונדר שלומי כהן^[4]. לאנשי המשטרה הצבאית בכלא ניתנה האפשרות לעבור לשב"ס. כיום מפקד בית הסוהר קציעות הוא צביקה ימין .

בית הסוהר קרוב לגבול ישראל-מצרים, ולעתים שורר בו מזג אוויר קשה וערפל כבד. בדצמבר 2006 ברחו מהכלא שני אסירים מהפת"ח לכיוון שטח סיני ורצועת עזה. שני הנמלטים נלכדו.^[5]

בסמוך לבית סוהר קציעות הוקמו בית סוהר סהרונים ומתקן חולות, שניהם לטיפול במסתננים מאפריקה לישראל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הסוהר קציעות בוויקישיתוף

בית סוהר קציעות באתר שירות בתי הסוהר
אנסר, סדרת צילומים של רועי קופר

הערות שוליים

^ אנצאר הראשון הוקם בזמן מלחמת לבנון הראשונה באזור נבטיה. אנצאר 2 היה מתקן מעצר ברצועת עזה
^ הוקם מתקן אירוח זמני לפליטי סודן בסמוך לבית הסוהר קציעות, אתר שירות בתי הסוהר
^ בג"ץ 4389/16
^ תת-גונדר שלומי כהן מונה למפקד כלא קציעות, אתר חדשות המשטרה
^ 2 האסירים הביטחוניים שנמלטו מקציעות נלכדו, באתר וואלה!‏, 28 בדצמבר 2006

[1] אנצאר הראשון הוקם בזמן מלחמת לבנון הראשונה באזור נבטיה. אנצאר 2 היה מתקן מעצר ברצועת עזה

[2] הוקם מתקן אירוח זמני לפליטי סודן בסמוך לבית הסוהר קציעות, אתר שירות בתי הסוהר

[3] בג"ץ 4389/16

[4] תת-גונדר שלומי כהן מונה למפקד כלא קציעות, אתר חדשות המשטרה

[5] 2 האסירים הביטחוניים שנמלטו מקציעות נלכדו, באתר וואלה!‏, 28 בדצמבר 2006

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 הכלא נפתח בשנת [[1988]], בעקבות [[האינתיפאדה הראשונה]]. בשנים [[1993]]–[[1996]], לאור יישום [[הסכמי אוסלו]] שוחררו מרבית האסירים ממנו והמתקן נסגר כמעט לחלוטין. לאחר מבצע "[[חומת מגן]]" ב-[[2002]] שופץ הכלא ונפתח מחדש ככלא באחריות צה"ל, ולאחר מכן הועבר לאחריות [[שירות בתי הסוהר]].
-מבנה הכלא מבוסס על מתחמי אוהלים נרחבים, בני כ-1,500 איש כל אחד, בהם שוכנים האסירים. המתחמים מוקפים בגדרות תיל ומגדלי שמירה. מפקדות הכלא, המתקנים הרפואיים ומתקני העזר שוכנים בבנייני קבע.
+מבנה הכלא מבוסס על מתחמי אוהלים נרחבים, בני כ-1,500 איש כל אחד, בהם שוכנים האסירים. המתחמים מוקפים בגדרות תיל ומגדלי שמירה. מפקדות הכלא, המתקנים הרפואיים ומתקני העזר שוכנים בבנייני קבע. שירות בתי הסוהר משבש את הקליטה הסלולרית בבית הסוהר כדי למנוע מהאסירים להשתמש במכשירים סלולריים שהוברחו אליו{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/16/890/043/t17/16043890.t17.htm בג"ץ 4389/16]}}.
 בעבר נוהל הכלא על ידי חיל המשטרה הצבאית, פלוגות אבטחה של [[פיקוד העורף]], חיילים בסדיר שנשלחו למשימות אבטחה ואנשי [[שירות המילואים בישראל|מילואים]]. ביוני [[2007]] עבר המתקן מסמכות [[צה"ל]] לסמכות ה[[שב"ס]] בדומה ל[[כלא מגידו]], ולמפקדו נתמנה תת-גונדר דני בן-זקן, שמאוחר יותר הוחלף בתת-גונדר שלומי כהן{{הערה|1=[http://www.pnns.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=3470 תת-גונדר שלומי כהן מונה למפקד כלא קציעות], אתר חדשות המשטרה}}. לאנשי המשטרה הצבאית בכלא ניתנה האפשרות לעבור לשב"ס. כיום מפקד בית הסוהר קציעות הוא צביקה ימין .