אתנן זונה ומחיר כלב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה - כותרות וסדר
←‏מחיר כלב: למה דווקא הראשון? הדין שווה בכל המקדשות
שורה 6: שורה 6:


==מחיר כלב==
==מחיר כלב==
על פי הכתוב בספר דברים נאסר להביא אל [[בית המקדש הראשון|בית המקדש]] כל רווח הקשור בשכר ממעשה זנות. [[חז"ל]] מפרשים את הביטוי "מְחִיר כֶּלֶב" בהחלפת [[כבש הבית|שה]] בכלב. בפרשנות המודרנית פורש ביטוי זה כשכרה של הקדשה, מתוך הסברה כי המילה כלב היא כינוי שרווח במזרח הקדום לקדש. הסבר זה מבוסס על התקבולת המופיעה בפסוק: המילה אתנן מקבילה למילה מחיר ואילו המילה זונה מקבילה למילה כלב. {{הערה|דוד כהן-צמח, '''עולם התנ"ך: דברים''', תל אביב, דודזון עתי, 1997, ע"מ 180}}
על פי הכתוב בספר דברים נאסר להביא אל [[בית המקדש]] כל רווח הקשור בשכר ממעשה זנות. [[חז"ל]] מפרשים את הביטוי "מְחִיר כֶּלֶב" בהחלפת [[כבש הבית|שה]] בכלב. בפרשנות המודרנית פורש ביטוי זה כשכרה של הקדשה, מתוך הסברה כי המילה כלב היא כינוי שרווח במזרח הקדום לקדש. הסבר זה מבוסס על התקבולת המופיעה בפסוק: המילה אתנן מקבילה למילה מחיר ואילו המילה זונה מקבילה למילה כלב. {{הערה|דוד כהן-צמח, '''עולם התנ"ך: דברים''', תל אביב, דודזון עתי, 1997, ע"מ 180}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־02:53, 3 ביולי 2017

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

לֹא-תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב, היא מצוות לא תעשה המופיעה בפרשת כי תצא.[1]

אתנן זונה

אתנן הוא השכר הניתן לזונה. תשלום שכר לקדשה נחשב לחילול מצוות ה', והבאתם אל בית המקדש נאסרה משום שיש בכך עבודת אלילים וחילול הקודש. מקדשים אשר הגיעו אליהם עולי רגל היוו מקום מפגש לזנות בשכר. אווירה זאת נתפסה כלא מוסרית היות והרווח הגיע ממקום לא מוסרי, כפי שבא לידי ביטוי בדברי הושע הנביא המוכיח את העם בדבריו: "לֹא-אֶפְקוֹד עַל-בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה, וְעַל-כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה--כִּי-הֵם עִם-הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ, וְעִם-הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ; וְעָם לֹא-יָבִין, יִלָּבֵט"[2] לדעת יעקב חיים טיגאי, הזנות לא הייתה מנוהלת על ידי המקדש והן לא חוייבו בטקס דתי כפי הנהוג ביוון העתיקה. למילה "כלב" בציווי החוק מספר פירושים: יש הסוברים כי המונח 'כלב' מתייחס לזונה ממין זכר. [3]

מחיר כלב

על פי הכתוב בספר דברים נאסר להביא אל בית המקדש כל רווח הקשור בשכר ממעשה זנות. חז"ל מפרשים את הביטוי "מְחִיר כֶּלֶב" בהחלפת שה בכלב. בפרשנות המודרנית פורש ביטוי זה כשכרה של הקדשה, מתוך הסברה כי המילה כלב היא כינוי שרווח במזרח הקדום לקדש. הסבר זה מבוסס על התקבולת המופיעה בפסוק: המילה אתנן מקבילה למילה מחיר ואילו המילה זונה מקבילה למילה כלב. [4]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק י"ט.
  2. ^ הושע, ד, י"ד
  3. ^ יעקב חיים טיגאי, מקרא לישראל: דברים ט"ז, י"ח - ל"ד, י"ב, ירושלים, מאגנס, 2016, ע"מ 582-581
  4. ^ דוד כהן-צמח, עולם התנ"ך: דברים, תל אביב, דודזון עתי, 1997, ע"מ 180