ליקוי ירח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־09:59, 4 ביולי 2017

לִיקּוּי יָרֵחַ (גם לִיקּוּי לְבָנָה) הוא תופעה אסטרונומית שבה הירח מוחשך ומוצלל, כאשר הירח, כדור הארץ והשמש נמצאים בקו אחד (בקירוב), והירח נכנס לקונוס הצל של כדור הארץ.

ליקוי ירח, בניגוד לליקוי חמה, יראה ברובו של כדור הארץ. בזמן ליקוי מלא הירח יהיה בצבע אדמדם עמום כיוון שאינו מואר ישירות מהשמש, אלא רק מאור שנשבר באטמוספירה של כדור הארץ באופן שמאפשר לו לעקוף את הצל שמטיל כדור הארץ. ליקוי הירח ארוך יחסית לליקוי חמה (כ-100 דקות), כיוון שבסוג כזה של ליקוי נכנס גוף קטן (הירח) לצלו של גוף גדול (כדור הארץ) בניגוד לליקוי חמה ולכן הדבר גורר לליקוי במשך כשעה ו-40 דקות. ליקוי ירח יכול להיגרם רק בזמן של ירח מלא, כלומר באמצע החודש העברי, משום שמיקומו של הירח אז ביחס לכדור הארץ הוא בצד הנגדי לכיוון השמש. עם זאת, לא בכל אמצע חודש נוצר ליקוי ירח אלא רק כפעמיים-שלוש בשנה (בממוצע 2.4).

ליקוי הירח יכול להיות ליקוי ירח מלא - שבו כל הירח מוצלל, ליקוי ירח חלקי - שבו חלק מהירח מוצלל לגמרי וחלקו מוצלל באופן חלקי, או ליקוי ירח חצי צל - שבו חלקו מוצלל וחלקו מואר.

הסינים והבבלים הקדמוניים ידעו לחשב את מחזורי הליקוי כחמש מאות שנה לפני הספירה. הפילוסוף היווני אריסטו (במאה ה-4 לפנה"ס) צפה שכדור הארץ מטיל על פני הירח צל קמור ובכך הגיע למסקנה שכדור הארץ עגול ואינו שטוח. אחריו האסטרונום היווני היפרכוס (שחי בשנת 125 - 180 לפנה"ס) הצליח לחשב את גודלו ומרחקו של הירח מכדור הארץ בעזרת תצפית על צל כדור הארץ בעת ליקוי ירח.

ליקוי ירח בתרבות

בעולם העתיק האמינו כי ליקוי הירח מנבא מאורעות קשים ופחדו ממנו.

'בליל אימים ומחולל פשעים [מרד לגיונות הצבא הרומי בפאנוניה בשל תנאי השרות הקשים] הביאה יד המקרה את הרווחה. בשמים הבהירים חשכה פתאום הלבנה [26.9.14 לסה'נ]. החיילים, אשר סיבת הדבר נעלמה מהם, ראו בו סימן למסיבות השעה. את ליקוי המאור המשילו למאמציהם הם ודימו כי עתיד חפצם להצליח בידם אם יוחזר לאלה ברק זוהרה. לפיכך הקימו שאון בקול כלי נחושת ובבליל צלילי חצוצרות ושופרות, וככל שהאירו או קדרו פני הלבנה, שמחו או התעצבו. אך כשהתקשרו עבים שכיסוה מעיניהם, חשבו כי הסתתרה באפלה, וכיוון שהיו נוטים לאמונות תפלות, ככל מי שעברו רוח עיוועים, קוננו כי אות הוא להם, שצפויים הם ליגיעת עולם וכי האלים מסתירים מהם פנים בשל פשעיהם. קיסר [דרוסוס בן טיבריוס, אשר הבין את התופעה לאשורה] היה סבור, כי עליו להפיק תועלת מהלך רוח זה ואת אשר זימן המקרה לידו להופכו לדבר חכמה'.

[טאקיטוס, ספרי השנים א' כח. תרג. שרה דבורצקי. מ.ב. י'ם 1962]

ביהדות

במסורת היהודית ניתן למצוא התייחסויות שונות לתופעה: מצד אחד, הנביא ירמיהו קבע שבני ישראל אינם צריכים לפחד מאותות השמים, כלומר מליקויי המאורות^[1]; ומצד שני, בתלמוד הבבלי^[2] מובאת האמונה כי ליקוי ירח הוא סימן רע לישראל כיוון ש'ישראל מונין ללבנה', כלומר החודש בלוח העברי מבוסס על מחזור הירח, סיבה אחרת היא שהירח נחשב פטרונו של יעקב, כלומר ישראל^[3]. את דברי ירמיהו שאין לישראל סיבה לחשוש מליקוי מאורות, מפרש התלמוד כתקפים "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום" כלומר שומרים תורה ומצוות.

ליקוי הירח של ה-3 במרץ 2007 (שעון גריניץ') בלידס, אנגליה.

ראו גם

ליקוי חמה

קישורים חיצוניים

הערך "ליקוי ירח", באתר אסטרופדיה
הערך "מחזור הליקויים (סארוס)", באתר אסטרופדיה
ליקוי חמה ולבנה הסבר מאויר
ליקויים קרובים מתוך Sky & Telescope
אשכול ליקויים, באתר "הידען"
ליקוי ירח, באתר ynet, מרץ 2007
הסבר על הליקוי של 21 במרץ 2008, שעון ישראל, באתר Sky & Telescope
ארז גרטי, ליקוי ירח, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 7 ביולי 2011
יגאל פת-אל, ליקוי ירח מלא ונדיר, באתר ynet, דצמבר 2011
אבי בליזובסקי, ‏הירח צפוי להיות גדול במיוחד בעת הליקוי בליל סוכות (שני לפנות בוקר), באתר "הידען", 25 בספטמבר 2015
ליקוי לבנה באתר נאס"א (באנגלית)

הערות שוליים

^ ספר ירמיהו, פרק י', פסוק ב': "כֹּה אָמַר יְהוָה, אֶל-דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל-תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל-תֵּחָתּוּ, כִּי-יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה"
^ מסכת סוכה, דף כ"ט עמוד א'
^ ילקוט שמעוני, פרק יב' רמ"ז

[1] ספר ירמיהו, פרק י', פסוק ב': "כֹּה אָמַר יְהוָה, אֶל-דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל-תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל-תֵּחָתּוּ, כִּי-יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה"

[2] מסכת סוכה, דף כ"ט עמוד א'

[3] ילקוט שמעוני, פרק יב' רמ"ז

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 'בליל אימים ומחולל פשעים [מרד לגיונות הצבא הרומי בפאנוניה בשל תנאי השרות הקשים] הביאה יד המקרה את הרווחה. בשמים הבהירים חשכה פתאום הלבנה [26.9.14 לסה'נ]. החיילים, אשר סיבת הדבר נעלמה מהם, ראו בו סימן למסיבות השעה. את ליקוי המאור המשילו למאמציהם הם ודימו כי עתיד חפצם להצליח בידם אם יוחזר לאלה ברק זוהרה. לפיכך הקימו שאון בקול כלי נחושת ובבליל צלילי חצוצרות ושופרות, וככל שהאירו או קדרו פני הלבנה, שמחו או התעצבו. אך כשהתקשרו עבים שכיסוה מעיניהם, חשבו כי הסתתרה באפלה, וכיוון שהיו נוטים לאמונות תפלות, ככל מי שעברו רוח עיוועים, קוננו כי אות הוא להם, שצפויים הם ליגיעת עולם וכי האלים מסתירים מהם פנים בשל פשעיהם. קיסר [דרוסוס בן טיבריוס, אשר הבין את התופעה לאשורה] היה סבור, כי עליו להפיק תועלת מהלך רוח זה ואת אשר זימן המקרה לידו להופכו לדבר חכמה'.
-[טאקיטוס, ספרי השנים א' כח. תרג. שרה דבורצקי. מ.ב. י'ם 1962]
+[טאקיטוס, ספרי השנים א' כח. תרג. [[שרה דבורצקי]]. מ.ב. י'ם 1962]
 ===ביהדות===

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: לקוי ירח
ערך מילוני בוויקימילון: לקוי לבנה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ליקוי ירח