שכול – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:ynet (דיון)
מ הוספת קישור לאוניברסיטת חיפה
שורה 23: שורה 23:
* [http://www.natal.org.il/?CategoryID=262 שכול, אבל ואובדן - הסברים, מאפיינים והתמודדות], נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי
* [http://www.natal.org.il/?CategoryID=262 שכול, אבל ואובדן - הסברים, מאפיינים והתמודדות], נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי
* [http://hebrew-academy.org.il/2013/04/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%94/ על המילה שְׁכוֹל ומשמעה] באתר האקדמיה ללשון
* [http://hebrew-academy.org.il/2013/04/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%94/ על המילה שְׁכוֹל ומשמעה] באתר האקדמיה ללשון
* אפרי בר-נדב, 2007, [http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=1671 אובדן בן זוג והמודל הדו-מסלולי לשכול], עבודת דוקטורט, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה
* אפרי בר-נדב, 2007, [http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=1671 אובדן בן זוג והמודל הדו-מסלולי לשכול], עבודת דוקטורט, החוג לפסיכולוגיה, [[אוניברסיטת חיפה]]
*[http://actv.haifa.ac.il/programs/Search.aspx?s=%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%9c דיונים והרצאות מצולמות על שכול], באתר הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה
*[http://actv.haifa.ac.il/programs/Search.aspx?s=%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%9c דיונים והרצאות מצולמות על שכול], באתר הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה
* {{פסיכולוגיה עברית|ענת מרנין שחם|שכול: נקודת מבט|2596|07 במאי 2011}}
* {{פסיכולוגיה עברית|ענת מרנין שחם|שכול: נקודת מבט|2596|07 במאי 2011}}

גרסה מ־11:15, 7 ביולי 2017

שְׁכוֹל הוא מצב של אבל בו נמצא מי שיַלדוֹ מת. תחושה זו נחשבת קשה יותר מתחושת אבלות של אדם קרוב אחר, כגון בן משפחה, חבר ועוד. אף שבדרך כלל מדובר בתגובה הרגשית, הרי שהדיון בשכול כולל גם היבטים פיזיים, קוגניטיביים, חברתיים ופילוסופיים. הורים שאיבדו את ילדיהם מכונים הורים שַׁכּוּלים.

התמודדות עם השכול

כחלק מתהליך ההתמודדות עם השכול נהוג לבצע פעולות שונות גם לאחר סיום האבלות הרשמית.

הנצחה

פעולת התמודדות חשובה עם השכול היא פעולת הנצחה, שבה מנציחים את זכרונו של האדם האהוב בדרכים שונות. לעתים בפעולות אלו נרתמים הצער והתסכול כמנוע לטובת פעולות שמקדמות את החברה. רבים מבין המנציחים בוחרים להקים אנדרטת הנצחה. ישנם הבוחרים כי האנדרטה תהיה ספר זיכרון שבו מסופרים מעלותיו של האדם שנפטר. בעולם הישיבות ובאקדמיה מקובל להוציא ספר זיכרון של מאמרים בתחום מסוים, שמשתתפים בו אנשים הבולטים בתחום. ישנם כאלו הבוחרים פעולות הנצחה אחרות כמו תרומות למוסדות כמו בתי כנסת וישיבות. ישנם הבוחרים בפעילות לא שגרתיות כמו הקמת מפעל הנצחה לטובת פעילות מסוימת התורמת לחברה.

ימי זיכרון

המנהג לעלות לקברו של המנוח ביום השנה למותו אף הוא רווח בתרבויות שונות. בנוסף לימי זיכרון אישיים, מקיימות מדינות רבות ובהן מדינת ישראל ימי זיכרון ממלכתיים אחדים:

קריסה תחת השכול

לעתים ההתמודדות עם השכול איננה מצליחה. הכאב, הזעם, התסכול והעצב ורגשות קשים נוספים חוברים וגורמים לקריסה של האדם תחת משא השכול. במיוחד כאשר מדובר באירוע טראגי של מחלה קשה, תאונה או פיגוע המתרחשת לאדם צעיר שנפטר בטרם מיצה את חייו. במקרים שכאלו ישנה נטייה ידועה לאנשים השכולים להסתגר בתוך חייהם ולהגיע למצב דיכאוני, שקשה לצאת ממנו והדורש טיפול תרופתי כדי לחזור לשגרת חיים תקינה.

ראו גם

קישורים חיצוניים