שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הוספת קישור לניכור
==גורלם של משטרים טוטליטריים==
[[קובץ:Maomuseum.JPG|שמאל|ממוזער|200px|מוזיאון להנצחתו של [[מאו דזה דונג]] בסין. פולחן האישיות של המנהיג יכול להימשך גם אחרי מותו.]]
בשל אופיים הקיצוני והישענותם על קונפליקט מתמיד הן עם מדינות אחרות והן עם גורמים בתוך מדינתם שלהם, משטרים טוטליטריים לא נוטים להאריך ימים, או שהם נוטים להתמתן ולהתפשר עם המציאות. המשטרים הפשיסטים באיטליה ובגרמניה, נגדעו שנים לא רבות לאחר שהוקמו, בשל תבוסתן של מדינות אלה ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הפשיזם שקע גם ב[[ספרד]] של [[פרנקו]] לאחר מות המנהיג. באשר למשטרים ה[[סטליניזם|סטליניסטיים]], ב[[ברית המועצות]] חלה מגמה של התמתנות מיד עם מותו של [[סטלין]]. יורשו של סטלין, [[ניקיטה כרושצ'וב]], פתח מיד בתהליך של דה-סטליניזציה, בו מיתן את הטרור, את פולחן האישיות למנהיג ולמפלגה, ונקט גישה פרגמטית יותר כלפי מדינות המערב. תהליך זה נמשך עד לפירוקה של ברית המועצות בתחילת שנות ה-90. גם ב[[סין]] חל תהליך מעניין של התמתנות לאחר מותו של המנהיג [[מאו דזה דונג]]. כישלונותיו של מאו לפתח את הכלכלה הסינית ולשפר את תרבותה (ראה [[הקפיצה הגדולה קדימה]]), הולידו בקרב האוכלוסייה הסינית יותר ויותר [[ניכור]] מהתעמולה הכביכול-סוציאליסטית של המשטר בסין. יורשו של מאו, [[דנג שיאופינג]], ייצג אגף במשטר שהחליט לנוע לעבר אימוץ של [[קפיטליזם|השיטה הקפיטליסטית]], החל ברפורמות של ליברליזציה ופתיחות הדרגתית כלפי המערב - מגמה שנמשכת בסין עד היום. בסין התפתח משטר דואלי: חלק ניכר מהמשק הוא קפיטליסטי, אך המשטר הפוליטי תחת המפלגה הקומוניסטית הסינית נותר בעל מאפיינים [[סטליניזם|סטליניסטיים]] וסממנים טוטליטריים.
 
==מחלוקת בתיזה הטוטליטרית==

תפריט ניווט