גדעון אלון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:03, 16 ביולי 2017

גדעון אלון (נולד ב-16 באוקטובר 1945) הוא עיתונאי ישראלי.

ביוגרפיה

אלון נולד בירושלים לאסתר ומשה קלונר שעלו לישראל מפולין ב-1933. החל בכתיבה עיתונאית בנעוריו. בשנים 1960–1963 היה כתב נוער של "מעריב לנוער". שרת בצה"ל במסגרת גדוד 890 של הצנחנים, זכה בפרס ראשון בתחרות על שם אליק שומרוני לכתיבת סיפורים מטעם "במחנה נח"ל" על הסיפור "מארב". במלחמת ששת הימים נלחם בשורות חטיבת הצנחנים ששיחררה את ירושלים. במלחמת יום הכיפורים השתייך לפלוגת חרמ"ש בגדוד שריון שלחם בסיני.

ב-1970 החל לעבוד בהארץ". תחילה היה כתב ספורט בעיתון, ובמקביל שימש כשדר רדיו ב"שירים ושערים" ופרסם כתבות פרשנות ביומון "חדשות הספורט". ב-1971 סיקר את דיוניה של ועדת עציוני (ועדת החקירה הממלכתית שחקרה את השחיתויות בכדורגל הישראלי).

מ-1972 החל לעבוד ככתב "הארץ" לעניינים מוניציפליים בירושלים, ולאחר מכן היה גם כתב לענייני חוק ומשפט וכתב לענייני עלייה. במסגרת תפקידו סיקר את העלייה מברית המועצות בשנות השבעים ואת העלייה מאתיופיה וכן את דיוניה של "ועדת כהן" (ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה ב-1982 בעקבות טבח סברה ושתילה). במשך תשע שנים מ-1984 עד 1993 ערך את המדור היומי "שיחת היום" יחד עם עקיבא אלדר, לילי גלילי, ירח טל ואורית גלילי במסגרתו קיים יותר מ-1,200 ראיונות בנושאים אקטואליים.

ב-1990 מונה לכתב הפרלמנטרי של "הארץ". ב-1994 זכה בפרס סביסלוצקי לכתב הפרלמנטרי המצטיין. חבר השופטים בראשות שר החינוך, זבולון המר, ציין כי העניק לו את הפרס "בזכות כתבותיו המקיפות והמעמיקות על עבודתה של הכנסת ובזכות גישתו העניינית והביקורתית".

ב-1995 הופיע ספרו הראשון של אלון, "בחירה ישירה", בהוצאת "ביתן" על הדרמה הפוליטית שמאחורי חוק הבחירה הישירה ששינה את שיטת הממשל בארץ למשך שנים ספורות.

בשנים 1993–2000 ערך את בטאון לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים. במשך שלוש שנים הורה בבית הספר לעיתונות ותקשורת "כותרת" בתל אביב, בנושא "סיקור פרלמנטרי". במשך חמש שנים (2005–2009) הגיש ב"ערוץ הכנסת" את התוכניות "גלגולו של חוק", "דיון נוסף" ו"חוקי ברזל" וכן תוכניות מיוחדות על חוק ביטוח בריאות ממלכתי, על החנינות וכן ראיונות עם שופטים לשעבר בבית המשפט העליון.

ב-2007 נפרד מעיתון "הארץ" לאחר 37 שנות עבודה רצופות והצטרף לצוות של החינמון "ישראל היום" ככתב פרלמנטרי וכותב מאמרים במדור "דעות" וראיונות במוסף הפוליטי של היומון.

ב-2009 הופיע ספרו "בכוח ההידברות", שסוקר מאבק שניהלה ההסתדרות הרפואית לשיפור שכרם ותנאי עבודתם של הרופאים בישראל. בסוף פברואר 2013 הופיע ספרו "ארבעים על ארבעים" (בהוצאת "סטימצקי") המביא את הסיפור מאחורי הקלעים של ארבעים שנות עבודה עיתונאית, וכולל ארבעים פרקים שבכל אחד מהם מקופל סיפור על פגישה, ראיון, זיכרון, חוויה מהקריירה העיתונאית הארוכה שלו. נשיא המדינה שמעון פרס כתב על הספר כי הוא "מכוון אלומת אור מרתקת אל עבר ארבעה עשורים של עבודה עיתונאית ראויה, יסודית, אחראית, וחדה מאין כמותה. אתה מהווה מודל לעיתונאות המטפסת לגבהים של עניין מושך לב מבלי לוותר על הדבקות בדיווח מאוזן אשר יורד לעומק המורכבויות הפוליטיות והאנושיות בישראל". ביולי 2016 הוקרן לראשונה הסרט התיעודי של אלון "חומות של שתיקה" שהופק על ידי ערוץ הכנסת. הסרט בוחן את תפקודה לאורך השנים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שהיא הוועדה החשובה והיוקרתית בכנסת. בסרט שהפקתו ועריכתו נמשכו שנה וחצי כולל ראיונות עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, שר הביטחון לשעבר משה ארנס, השרים יובל שטייניץ וצחי הנגבי, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר שאול מופז, ראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר שמכהן היום כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, השר לשעבר דן מרידור, הח"כ לשעבר יוסי שריד וח"כ עפר שלח.

אלון מתגורר במבשרת ציון, נשוי לעליזה אלון העוסקת בשנים האחרונות בפיסול ובציור (פיסלה שמשון ודלילה מוצג בכניסה למרכז בגין בירושלים) אב לשלושה וסב לשבעה. בנו הבכור, ד"ר דרור אלון, סגן מנהל המחלקה לכירורגית פה ולסת בבית החולים בילינסון, בתו מיה גורן כלכלנית שעבדה באגף התקציבים באוצר ולאחר מכן הייתה אחראית על הרפורמה ברשות השידור ובנו הצעיר ד"ר אורי אלון, דוקטור למדעי המחשב, יזם היי-טק ומבעלי קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כרמית ספיר ויץ, מי סופר: גדעון אלון מתגעגע לבגין, באתר nrg‏, 1 במאי 2013
אורן פרסיקו, לא לקבל דברים כפשוטם, באתר העין השביעית, 8 במאי 2013

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 ב-[[2007]] נפרד מעיתון "הארץ" לאחר 37 שנות עבודה רצופות והצטרף לצוות של החינמון "[[ישראל היום]]" ככתב פרלמנטרי וכותב מאמרים במדור "דעות" וראיונות במוסף הפוליטי של היומון.
-ב-[[2009]] הופיע ספרו "בכוח ההידברות", שסוקר מאבק שניהלה [[ההסתדרות הרפואית]] לשיפור שכרם ותנאי עבודתם של הרופאים בישראל. בסוף [[פברואר]] [[2013]] הופיע ספרו "ארבעים על ארבעים" (בהוצאת "סטימצקי") המביא את הסיפור מאחורי הקלעים של ארבעים שנות עבודה עיתונאית, וכולל ארבעים פרקים שבכל אחד מהם מקופל סיפור על פגישה, ראיון, זיכרון, חוויה מהקריירה העיתונאית הארוכה שלו. נשיא המדינה שמעון פרס כתב על הספר כי הוא "מכוון אלומת אור מרתקת אל עבר ארבעה עשורים של עבודה עיתונאית ראויה, יסודית, אחראית, וחדה מאין כמותה. אתה מהווה מודל לעיתונאות המטפסת לגבהים של עניין מושך לב מבלי לוותר על הדבקות בדיווח מאוזן אשר יורד לעומק המורכבויות הפוליטיות והאנושיות בישראל". ביולי 2016 הוקרן לראשונה הסרט התיעודי של אלון "חומות של שתיקה" שהופק על ידי [[ערוץ הכנסת]]. הסרט בוחן את תפקודה לאורך השנים של [[ועדת החוץ והביטחון של הכנסת]], שהיא הוועדה החשובה והיוקרתית בכנסת. בסרט שהפקתו ועריכתו נמשכו שנה וחצי כולל ראיונות עם נשיא המדינה [[ראובן ריבלין]], שר הביטחון לשעבר [[משה ארנס]], השרים [[יובל שטייניץ]] ו[[צחי הנגבי]], שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר [[שאול מופז]], ראש ה[[שב"כ]] לשעבר [[אבי דיכטר]] שמכהן היום כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, השר לשעבר [[דן מרידור]], הח"כ לשעבר [[יוסי שריד]] וח"כ [[עפר שלח]].
+ב-[[2009]] הופיע ספרו "בכוח ההידברות", שסוקר מאבק שניהלה [[ההסתדרות הרפואית]] לשיפור שכרם ותנאי עבודתם של הרופאים בישראל. בסוף [[פברואר]] [[2013]] הופיע ספרו "ארבעים על ארבעים" (בהוצאת "סטימצקי") המביא את הסיפור מאחורי הקלעים של ארבעים שנות עבודה עיתונאית, וכולל ארבעים פרקים שבכל אחד מהם מקופל סיפור על פגישה, ראיון, זיכרון, חוויה מהקריירה העיתונאית הארוכה שלו. נשיא המדינה [[שמעון פרס]] כתב על הספר כי הוא "מכוון אלומת אור מרתקת אל עבר ארבעה עשורים של עבודה עיתונאית ראויה, יסודית, אחראית, וחדה מאין כמותה. אתה מהווה מודל לעיתונאות המטפסת לגבהים של עניין מושך לב מבלי לוותר על הדבקות בדיווח מאוזן אשר יורד לעומק המורכבויות הפוליטיות והאנושיות בישראל". ביולי 2016 הוקרן לראשונה הסרט התיעודי של אלון "חומות של שתיקה" שהופק על ידי [[ערוץ הכנסת]]. הסרט בוחן את תפקודה לאורך השנים של [[ועדת החוץ והביטחון של הכנסת]], שהיא הוועדה החשובה והיוקרתית בכנסת. בסרט שהפקתו ועריכתו נמשכו שנה וחצי כולל ראיונות עם נשיא המדינה [[ראובן ריבלין]], שר הביטחון לשעבר [[משה ארנס]], השרים [[יובל שטייניץ]] ו[[צחי הנגבי]], שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר [[שאול מופז]], ראש ה[[שב"כ]] לשעבר [[אבי דיכטר]] שמכהן היום כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, השר לשעבר [[דן מרידור]], הח"כ לשעבר [[יוסי שריד]] וח"כ [[עפר שלח]].
 אלון מתגורר ב[[מבשרת ציון]], נשוי לעליזה אלון העוסקת בשנים האחרונות בפיסול ובציור (פיסלה שמשון ודלילה מוצג בכניסה למרכז בגין בירושלים) אב לשלושה וסב לשבעה. בנו הבכור, ד"ר דרור אלון, סגן מנהל המחלקה לכירורגית פה ולסת ב[[בית החולים בילינסון]], בתו מיה גורן כלכלנית שעבדה באגף התקציבים באוצר ולאחר מכן הייתה אחראית על הרפורמה ברשות השידור ובנו הצעיר ד"ר [[אורי אלון (יזם היי-טק)|אורי אלון]], דוקטור ל[[מדעי המחשב]], יזם [[היי-טק]] ומבעלי קבוצת הכדורסל [[הפועל ירושלים (כדורסל)|הפועל ירושלים]].