פנרים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''פנרים''' או '''יוונים פנרים''' (ב[[יוונית]]: פאנאריוטס Φαναριώτες, ב[[רומנית]]: Fanarioţi, ב[[סרבית]]:Фанариоти,Fanarioti) היו בני משפחות [[יוונים|יווניות]] חשובות שהתגוררו ב[[פנר]] (Fener, Φανάρι של ימינו), הרובע היווני העיקרי של [[קונסטנטינופול]] ([[איסטנבול]]), מקום מושבו של [[הפטריארך האקומני של קונסטנטינופוליס|הפטריארך האקומני]]. |
'''פנרים''' או '''יוונים פנרים''' (ב[[יוונית]]: פאנאריוטס Φαναριώτες, ב[[רומנית]]: Fanarioţi, ב[[סרבית]]:Фанариоти,Fanarioti) היו בני משפחות [[יוונים|יווניות]] חשובות שהתגוררו ב[[פנר]] (Fener, Φανάρι של ימינו), הרובע היווני העיקרי של [[קונסטנטינופול]] ([[איסטנבול]]), מקום מושבו של [[הפטריארך האקומני של קונסטנטינופוליס|הפטריארך האקומני]]. |
||
הפנרים שלטו ב[[מנהל]] של הפטריארכט, ולעתים תכופות התערבו בבחירת |
הפנרים שלטו ב[[מנהל]] של הפטריארכט, ולעתים תכופות התערבו בבחירת הכמרים הבכירים ובכלל זה בבחירת הפטריארך האקומני עצמו, שהיה "[[ראשון בין שווים]]" בין [[בישוף|בישופי]] [[הכנסייה האורתודוקסית המזרחית]]. אחדים מבני משפחות אלה, שקנו להן עושר והשפעה רבים, מילאו במאה ה-17 תפקידים אדמיניסטרטיביים ופוליטיים רמי-דרג ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]]. מ-[[1699]] עד [[1821]] שרתו פנרים כ[[דרגומן|דרגומנים]] בשירות הממשל העות'מאני ("[[השער הנשגב]]") ו[[שגריר]]ים זרים. יחד עם ראשי הכנסייה והנכבדים המקומיים מן הפרובינציות ייצגו פנרים את המעמד היווני השליט בתקופת השלטון העות'מאני ביוון עד ראשיתה של [[מלחמת העצמאות היוונית|מלחמת העצמאות]]. פנרים מילאו תפקיד מכריע במהלך המלחמה הזאת והשפיעו על החלטות [[האסיפה הלאומית של יוון|האסיפה הלאומית]], הגוף הייצוגי של המהפכנים היוונים, שהתכנס שש פעמים בין השנים 1821 ו-[[1829]]. |
||
בין השנים [[1711]] ל-1821 מונו פנרים אחדים ל[[וויווד|גוספודר]]ים או "דומְֹנים" (Domni) - שליטים - של [[נסיכויות הדנובה]] ([[נסיכות מולדובה]] ו[[ולאכיה]]), בדרך כלל לאחר שקודמו ממשרות דרגומנים או [[דרגטור|ים]] אחרים; תקופה זו נקראת בהיסטוריה ה[[רומניה|רומנית]] בשם "התקופה הפנרית". |
בין השנים [[1711]] ל-1821 מונו פנרים אחדים ל[[וויווד|גוספודר]]ים או "דומְֹנים" (Domni) - שליטים - של [[נסיכויות הדנובה]] ([[נסיכות מולדובה]] ו[[ולאכיה]]), בדרך כלל לאחר שקודמו ממשרות דרגומנים או [[דרגטור|ים]] אחרים; תקופה זו נקראת בהיסטוריה ה[[רומניה|רומנית]] בשם "התקופה הפנרית". |
||
גרסה מ־02:59, 24 ביולי 2017
פנרים או יוונים פנרים (ביוונית: פאנאריוטס Φαναριώτες, ברומנית: Fanarioţi, בסרבית:Фанариоти,Fanarioti) היו בני משפחות יווניות חשובות שהתגוררו בפנר (Fener, Φανάρι של ימינו), הרובע היווני העיקרי של קונסטנטינופול (איסטנבול), מקום מושבו של הפטריארך האקומני.
הפנרים שלטו במנהל של הפטריארכט, ולעתים תכופות התערבו בבחירת הכמרים הבכירים ובכלל זה בבחירת הפטריארך האקומני עצמו, שהיה "ראשון בין שווים" בין בישופי הכנסייה האורתודוקסית המזרחית. אחדים מבני משפחות אלה, שקנו להן עושר והשפעה רבים, מילאו במאה ה-17 תפקידים אדמיניסטרטיביים ופוליטיים רמי-דרג באימפריה העות'מאנית. מ-1699 עד 1821 שרתו פנרים כדרגומנים בשירות הממשל העות'מאני ("השער הנשגב") ושגרירים זרים. יחד עם ראשי הכנסייה והנכבדים המקומיים מן הפרובינציות ייצגו פנרים את המעמד היווני השליט בתקופת השלטון העות'מאני ביוון עד ראשיתה של מלחמת העצמאות. פנרים מילאו תפקיד מכריע במהלך המלחמה הזאת והשפיעו על החלטות האסיפה הלאומית, הגוף הייצוגי של המהפכנים היוונים, שהתכנס שש פעמים בין השנים 1821 ו-1829.
בין השנים 1711 ל-1821 מונו פנרים אחדים לגוספודרים או "דומְֹנים" (Domni) - שליטים - של נסיכויות הדנובה (נסיכות מולדובה וולאכיה), בדרך כלל לאחר שקודמו ממשרות דרגומנים או ים אחרים; תקופה זו נקראת בהיסטוריה הרומנית בשם "התקופה הפנרית". גם בהיסטוריה של סרביה תחת השלטון העות'מאני הישיר קיימת תקופה הנקראת כך. אחרי ביטול הפטריארכיה הסרבית של פץ' בשנת 1766 מונו בארץ זאת בישופים יוונים, שנקראו אף הם "פנרים", והם היו רחוקים מעולמם הרוחני של צאן מרעיתם המקומי.
