ספינקס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
[[קובץ:Sphinx from Gizeh.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:Sphinx from Gizeh.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:Sphynxes.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שדרת הספינקסים ב[[כרנך]]]]
[[קובץ:Sphynxes.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שדרת הספינקסים ב[[כרנך]]]]
'''ספינקס''' הוא יצור [[מיתולוגיה|מיתולוגי]] המתואר כשילוב של [[אריה]] עם ראש אדם, לפעמים מתואר כבעל כנפיים. הספינקס מתואר לראשונה בממלכה הקדומה ב[[מצרים העתיקה]], אך הייתה לו השפעה על תרבות [[יוון העתיקה]]. מקור שמה של החיה: "ספינקס" - Σφιγξ ב[[יוונית]] מקורו במילה σφιγγω, "ספינגו" שמשמעו "לחנוק".
'''ספינקס''' הוא יצור [[מיתולוגיה|מיתולוגי]] המתואר כשילוב של [[אריה]] עם ראש אדם, לפעמים מתואר כבעל כנפיים. הספינקס מתואר לראשונה בממלכה הקדומה ב[[מצרים העתיקה]], אך הייתה לו השפעה על תרבות [[יוון העתיקה]] אשר בה היא מופיעה כאישה בעלת חזה וגופה התחתון בדמות אריה ולעיתים מחובר לה זנב נחש, מקור שמה של החיה: "ספינקס" - Σφιγξ ב[[יוונית]] מקורו במילה σφιγγω, "ספינגו" שמשמעו "לחנוק",כשם שהייתה חונקת למוות את אלה שלא ענו נכון על חידתה, בזכות חידתה הספינקס מתוארת במקורות רבים כיצור מסתורי וחכם ולעתים רבות ניתן לשמוע את הביטוי "חכמת הספינקס" . כמו כן,שמה של הספינקס מעלה קונוטציות של רוע, אשר הייתה טורפת באכזריות את כל מי שלא ענה נכון על חידתה.


==ספינקס מצרי==
==ספינקס מצרי==
שורה 17: שורה 17:


==ספינקס יווני==
==ספינקס יווני==
הספינקס היוונית מוזכרת לנו ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולויגה היוונית]], ישנם מחלוקות לגבי הוריה של הספינקס, אורטוס וכימרה, כימרה וטייפון או טיפון ואכידנה, אך כלל יצורים אלו מתוארים כיצורי כלאיים מפלצתיים,
סיפורה הידוע של הספינקס מהמיתולגיה היוונית מספר על חידתה ואדיפוס המלך.

סיפורה הידוע של הספינקס מהמיתולגיה היוונית מספר על חידתה [[אדיפוס|ואדיפוס]] המלך.
הספינקס, אשר נשלחה כעונש על חטאיו של לאיוס המלך ושל תושבי העיר תבאי, התמקמה על חומה בכניסה לעיר. כל העוברים ושבים מן העיר נאלצו לענות על חידתה וכשטעו, נטרפו או נחנקו על ידה. העיר נכנסה למצור, מכיוון שאיש לא יכל להיכנס או לצאת ממנה ולכן לאיוס היה בדרכו לדלפי לנסות לקבל עזרה או חנינה מהאלים, בדרכו נרצח על ידי אדיפוס, עקב כך נוצר מצב שבו העיר הייתה שרועה במהומה רבה, משום שלא ידעו מי יצילם מן הספינקס. אחיה של המלכה, הצהיר כי האיש אשר יענה נכונה על חידת הספינקס ויציל את העיר, יינשא למלכה ויהיה המלך. אדיפוס הגיע לעיר תבאי ובהגיעו נתקל בספינקס, הספינקס חדה לו את החידה אשר מתנה את כניסתו לעיר במידה ויענה נכונה, אך אם יטעה יטרף על ידה וימצא את מותו. החידה הייתה: " מי הוא אשר אף שיש לו קול אחד, הוא ארבע רגלי, דו רגלי ותלת רגלי?" . על חידה זו, אדיפוס ענה נכונה, תשובתו הייתה כי זהו אדם. אדם הולך על ארבע כתינוק, על שתיים כבן אדם בוגר ולעת זקנה מתווסף לו המקל כרגל שלישית. לאחר שאדיפוס עונה נכונה על החידה, הוא למעשה מביס את הספינקס, היא מרגישה מושפלת ומבוישת ומשליכה עצמה למוות מן החומה. אדיפוס הוכתר למלך על ידי תושבי תבאי אסירי התודה על שהצילם מידי הספינקס.
הספינקס, אשר נשלחה כעונש על חטאיו של לאיוס המלך ושל תושבי העיר תבאי, התמקמה על חומה בכניסה לעיר. כל העוברים ושבים מן העיר נאלצו לענות על חידתה וכשטעו, נטרפו או נחנקו על ידה. העיר נכנסה למצור, מכיוון שאיש לא יכל להיכנס או לצאת ממנה ולכן לאיוס היה בדרכו לדלפי לנסות לקבל עזרה או חנינה מהאלים, בדרכו נרצח על ידי אדיפוס, עקב כך נוצר מצב שבו העיר הייתה שרועה במהומה רבה, משום שלא ידעו מי יצילם מן הספינקס. אחיה של המלכה, הצהיר כי האיש אשר יענה נכונה על חידת הספינקס ויציל את העיר, יינשא למלכה ויהיה המלך. אדיפוס הגיע לעיר תבאי ובהגיעו נתקל בספינקס, הספינקס חדה לו את החידה אשר מתנה את כניסתו לעיר במידה ויענה נכונה, אך אם יטעה יטרף על ידה וימצא את מותו. החידה הייתה: " מי הוא אשר אף שיש לו קול אחד, הוא ארבע רגלי, דו רגלי ותלת רגלי?" . על חידה זו, אדיפוס ענה נכונה, תשובתו הייתה כי זהו אדם. אדם הולך על ארבע כתינוק, על שתיים כבן אדם בוגר ולעת זקנה מתווסף לו המקל כרגל שלישית. לאחר שאדיפוס עונה נכונה על החידה, הוא למעשה מביס את הספינקס, היא מרגישה מושפלת ומבוישת ומשליכה עצמה למוות מן החומה. אדיפוס הוכתר למלך על ידי תושבי תבאי אסירי התודה על שהצילם מידי הספינקס.


שורה 40: שורה 42:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=ספינקס|ויקישיתוף=Category:Sphinxes|שם ויקישיתוף=ספינקס}}
{{מיזמים|ויקימילון=ספינקס|ויקישיתוף=Category:Sphinxes|שם ויקישיתוף=ספינקס}}
{| class="wikitable"
|דיקמן, ש' (1967). סופקלס אודיפוס המלך. ירושליים: מוסד ביאליק
|-
|וולטר, ו' (1977). סופוקלס אנטיגונה אדיפוס המלך. תל אביב: אור עם.

עמיר,ר' (2011). הספינקס: משומר סף לפאם פטאל, היסטוריה ותאוריה.
|}
SPHINX. (n.d.). Retrieved from <nowiki>http://www.theoi.com/Ther/Sphinx.ht</nowiki>


[[קטגוריה:יצורים מהמיתולוגיה היוונית]]
[[קטגוריה:יצורים מהמיתולוגיה היוונית]]

גרסה מ־02:02, 27 ביולי 2017

הספינקס הגדול של גיזה, מצרים. מאחוריו נמצאת הפירמידה של חפרע.
שדרת הספינקסים בכרנך

ספינקס הוא יצור מיתולוגי המתואר כשילוב של אריה עם ראש אדם, לפעמים מתואר כבעל כנפיים. הספינקס מתואר לראשונה בממלכה הקדומה במצרים העתיקה, אך הייתה לו השפעה על תרבות יוון העתיקה אשר בה היא מופיעה כאישה בעלת חזה וגופה התחתון בדמות אריה ולעיתים מחובר לה זנב נחש, מקור שמה של החיה: "ספינקס" - Σφιγξ ביוונית מקורו במילה σφιγγω, "ספינגו" שמשמעו "לחנוק",כשם שהייתה חונקת למוות את אלה שלא ענו נכון על חידתה, בזכות חידתה הספינקס מתוארת במקורות רבים כיצור מסתורי וחכם ולעתים רבות ניתן לשמוע את הביטוי "חכמת הספינקס" . כמו כן,שמה של הספינקס מעלה קונוטציות של רוע, אשר הייתה טורפת באכזריות את כל מי שלא ענה נכון על חידתה.

ספינקס מצרי

במיתולוגיה המצרית משלב הספינקס גוף של אריה עם ראשו של פרעה. המפורסם מבין הספינקסים הוא הספינקס הגדול של גיזה, הנמצא בגיזה שבגדה המערבית של הנילוס. ספינקס זה פונה מזרחה, ובין כפות רגליו נמצא מקדש. כיום סבורים שראשו של ספינקס זה הוא ראשו של פרעה חפרע, ובנייתו מתוארכת למאה ה-28 לפני הספירה כנראה בין 2723 ל-2563 לפני הספירה. אולם יש סברות המתארכות את הספינקס לתקופה קדומה הרבה יותר (המאה ה-40 לפני הספירה).

ספינקסים מצריים נמצאים גם במוף שבמצרים - ספינקסים עם ראש ראם המייצגים את האל אמון.

לא ידוע כיום כיצד המצרים הקדמונים קראו לספינקס. בערבית נקרא הספינקס "אבו אל-הול" - "אבי הטרור" או "אבי האימה".

ספינקס יווני

הספינקס היוונית מוזכרת לנו במיתולויגה היוונית, ישנם מחלוקות לגבי הוריה של הספינקס, אורטוס וכימרה, כימרה וטייפון או טיפון ואכידנה, אך כלל יצורים אלו מתוארים כיצורי כלאיים מפלצתיים,

סיפורה הידוע של הספינקס מהמיתולגיה היוונית מספר על חידתה ואדיפוס המלך. הספינקס, אשר נשלחה כעונש על חטאיו של לאיוס המלך ושל תושבי העיר תבאי, התמקמה על חומה בכניסה לעיר. כל העוברים ושבים מן העיר נאלצו לענות על חידתה וכשטעו, נטרפו או נחנקו על ידה. העיר נכנסה למצור, מכיוון שאיש לא יכל להיכנס או לצאת ממנה ולכן לאיוס היה בדרכו לדלפי לנסות לקבל עזרה או חנינה מהאלים, בדרכו נרצח על ידי אדיפוס, עקב כך נוצר מצב שבו העיר הייתה שרועה במהומה רבה, משום שלא ידעו מי יצילם מן הספינקס. אחיה של המלכה, הצהיר כי האיש אשר יענה נכונה על חידת הספינקס ויציל את העיר, יינשא למלכה ויהיה המלך. אדיפוס הגיע לעיר תבאי ובהגיעו נתקל בספינקס, הספינקס חדה לו את החידה אשר מתנה את כניסתו לעיר במידה ויענה נכונה, אך אם יטעה יטרף על ידה וימצא את מותו. החידה הייתה: " מי הוא אשר אף שיש לו קול אחד, הוא ארבע רגלי, דו רגלי ותלת רגלי?" . על חידה זו, אדיפוס ענה נכונה, תשובתו הייתה כי זהו אדם. אדם הולך על ארבע כתינוק, על שתיים כבן אדם בוגר ולעת זקנה מתווסף לו המקל כרגל שלישית. לאחר שאדיפוס עונה נכונה על החידה, הוא למעשה מביס את הספינקס, היא מרגישה מושפלת ומבוישת ומשליכה עצמה למוות מן החומה. אדיפוס הוכתר למלך על ידי תושבי תבאי אסירי התודה על שהצילם מידי הספינקס.

ספינקס צרפתי

במאה ה-16 החלו לפסל בצרפת פסלים בצורת ספינקס - בעלת ראש של אישה צעירה וגוף של אריה חושב. פסלים אלה היו נפוצים כחלק מהאומנות ה"גרוטסקית".

השימוש בתואר "ספינקס"

כיום, נהוג לכנות מנהיגים ותיקים בכינוי "ספינקס". כך, לדוגמה, זכה חסני מבארכ, נשיא מצרים לשעבר, בכינוי "הספינקס", ואילו נשיא סוריה לשעבר, חאפט' אל-אסד, כונה "הספינקס מדמשק".

הבעת הפנים הקפואה של הפסל יצרה את הביטוי: "פני ספינקס" לאדם שאינו מסגיר בהבעות הפנים את רגשותיו.

הספינקס הייתה פופולרית מאוד באומנות העתיקה, פסלים של הספינקס הונחו על קברים של אנשים שמתו בצעירותם, כמו כן הספינקס מופיעה בציורי אגרטלים יוונים רביםַֹׁ וביצירות אומנות מכל התקופות.


ממוזער

קובץ:הספינקס על שולחנו של זימונד פרויד
פסל יווני של הספינקס,לראשה כתר שמסמל את היותה השליטה של העיר, מתאר את הספינקס כאישה בעלת חזה, גוף תחתון של אריה, וכנפיים. הספינקס על שולחנו של זימונד פרויד, יוון מאות 5-4 לפנה"ס, טרה קוטה, לונדון, מוזיאון פרויד.


קובץ:ציור כד
ציור על כד יווני בטכניקה של דמויות אדומות, הציור על הכד מתאר את רגע המפגש של אדיפוס עם הספינקס כאשר היא עומדת על עמוד שמסמל את חומות העיר וחדה לו את החידה. אדיפוס פותר את חידת הספינקס, התקופה הקלאסית, 470 לפנה"ס, קיליקס דמויות אדומות, רומא, מוזיאון הוותיקן.

קישורים חיצוניים

דיקמן, ש' (1967). סופקלס אודיפוס המלך. ירושליים: מוסד ביאליק
וולטר, ו' (1977). סופוקלס אנטיגונה אדיפוס המלך. תל אביב: אור עם.

עמיר,ר' (2011). הספינקס: משומר סף לפאם פטאל, היסטוריה ותאוריה.

SPHINX. (n.d.). Retrieved from http://www.theoi.com/Ther/Sphinx.ht