הבדלים בין גרסאות בדף "קדר (שבט וממלכה)"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
בוט החלפות: \1תיישב\2, {{ס:\1|
מ (בוט החלפות: \1תיישב\2, {{ס:\1|)
[[קובץ: Qedarite kingdom 5th century3.jpg|ממוזער|שמאל|400px|מפת גרעין השליטה של ממלכת קדר ואזורי הפעילות והנוכחות שלה בשיא כוחה במאה ה-5 לפנה"ס]]
'''קֵדָר''' היה [[שבט]] [[ערבים|ערבי]] עתיק ששכן בצפון [[חצי האי ערב]] וב{{ה[[המדבר הסורי|מדבר הסורי}}]]. במהלך [[האלף הראשון לפנה"ס]] התפתח השבט והפך לממלכה ערבית או ל[[פדרציה]] בין-שבטית, שהגיעה לשיא כוחה ב{{ה[[המאה החמישית לפנה"ס|מאה החמישית לפנה"ס}}]]. זוהי הממלכה הגדולה הראשונה שנקראה בתקופתה בשם "ערבית", אם כי לא כל השבטים והקבוצות במזרח הקרוב הקדום היו חלק ממנה. מוקד פעילותה של הממלכה היה בעיר העתיקה ו[[נווה מדבר|נווה המדבר]] '''דוּמָה''' (כיום, דומאת אל-ג’נדל) בצפון חצי האי ערב, דרומית-מזרחית לגבול [[ירדן]]-[[ערב הסעודית|סעודיה]] של זמננו.
 
מלכת קדר הראשונה המוכרת, "'''זביבה מלכת הערבים'''", הופיעה לראשונה ב[[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] [[אשור]]יות באמצע [[המאה השמינית לפנה"ס]], ומאז נזכרה הממלכה בתעודות רבות המתארות את היחסים והמאבקים בינה ובין האימפריות השולטות ב[[המזרח הקרוב הקדום|מזרח הקרוב הקדום]]. אין הגדרה ברורה של גבולות הממלכה, ושטחיה מצוינים באמצעות אזורי פעילותה ונוכחותה, ודרכי הסחר ([[דרך הבשמים]] ונתיבי מסחר אחרים) שבהן שלטה. פעילותה הכלכלית העיקרית של הממלכה ועיקר חשיבותה בזירה האזורית היה בתחום המסחר, ושטחיה כללו בתחילה, מ[[המאה השביעית לפנה"ס]], את צפון המדבר הסורו-ערבי, והתרחבו עם הזמן.
:"(טו) ויתן לישמעאל ולבניו ולבני קטורה מתנה וישלחם מעל יצחק בנו. (טז) וישמעאל עם בניו ובני קטורה עם בניהם נסעו יחדו וישבו מפארן עד לבא בבלה בכל הככר אשר מקדם נוכח המדבר. (יז) ויתחברו איש אל אחיו ויקראו בשם ערבים וישמעאלים."{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/20.htm ספר היובלים, פרק כ’, פסוקים טו’-יז’]}}
 
עדות מרכזית נוספת לזיהויו של ישמעאל כאב המייסד של העם הערבי מצויה בספרו של [[יוסף בן מתתיהו]], [[קדמוניות היהודים]], שבו מתייחס ההיסטוריון היהודי במאה הראשונה לספירה לסיפור המקראי של ישמעאל ולנוהג [[ברית מילה|ברית המילה]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר ראשון, פרק י, פסקה ה, סעיפים 193-192.}} הנהוג הן ביהדות והן ובקרב מי שהוא זיהה כערבים (ובתקופתו, כנראה ה[[נבטים]]). לטענתו, הערבים מבצעים את ברית המילה בגיל 13 בגלל ההיסטוריה של ישמעאל כבנה של פילגש אברהם,{{מקור|איפה מופיעה הטענה הזו?}} אשר נימול באותו גיל. באותו הקשר הוא מתייחס אל ישמעאל כמייסד של העם הערבי,{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר ראשון, פרק יב, פסקה ד, סעיפים 220–221: "נולדו לישמעאל בסך הכל שנים-עשר בנים... אלה התישבוהתיישבו בכל הארץ המשתרעת מן הפרת עד הים האדום וכינוה ארץ נביות. הם שנתנו את שמותיהם לעם הערבי ולשבטים הערביים".{{ש}}ראו גם בסיפור מכירת יוסף בספר שני, פרק ג, פסקה ג, סעיף, 32: "סוחרים ערבים מגזע הישמעאלים".}} ומציין שאברהם הוריש לישמעאל ולצאצאיו את אדמת הערבים.{{הערה|Birgit Van Der Lans, “Hagar, Ishmael and the Abraham’s Household in Josephus’ Antiquitates Judaicae”, in Abraham, The Nations and the Hagarites, Leiden, Brill, 2010, p. 189, 194.}}
 
על פי המקורות העתיקים הללו, נראה כי גם ללא קשר ישיר לקדר, הזיקה הגנאלוגית בין ישמעאל לערבים הייתה מסורת נפוצה בקרב שבטי צפון מערב חצי האי ערב כבר לפני אימוץ הנרטיב האברהמי בידי [[מוחמד]] במאה השביעית לספירה, וייתכן שרכיב זה בסיפור בספר בראשית שיקף מסורת ונרטיב מקומי של השבטים הנוודים באזור.

תפריט ניווט