עזריאל אריאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:54, 2 באוגוסט 2017

תבנית:רב הרב עזריאל אריאל (נולד בי"ט בכסלו תשכ"א דצמבר 1960) הוא רב היישוב עטרת, ראש תחום חברה ומשפחה בפורום חותם, ועורך ספרות תורנית.

ביוגרפיה

נולד בי"ט בכסלו תשכ"א בירושלים, בן בכור לרב יעקב אריאל ולרבנית נחמה (לבית מנדלסון).

בהיותו בן שנה עבר עם הוריו למושב כפר מימון בנגב המערבי, שהוקם שנים אחדות קודם לכן, שם נולדו בהמשך ששת אחיו ואחיותיו.

למד בישיבה תיכונית "בית יהודה" בכפר מיימון. לאחר מכן בישיבת מרכז הרב, ובכולל מג"ל בגוש קטיף. בשנת תש"נ הצטרף למקימי מכון התורה והארץ ובמסגרת זו כתב מאמרים רבים וספרים בנושאי מצוות התלויות בארץ. היה מיוזמי וממתווי דרכה של הישיבה המוזיקלית "כינור דוד" ביישוב עטרת.

ערך חלק מסדרת השו"ת באהלה של תורה וספרים נוספים שכתב אביו. כתב בעבר טור קבוע בעלון השבת באהבה ובאמונה. במשך כ8 שנים ערך את כתב העת צהר.

נשוי לחדווה (בתו של הרב אליעזר ולדמן) עובדת סוציאלית במקצועה, לבני הזוג תשעה ילדים. גר ביישוב עטרת ומשמש כרב היישוב.

בנוסף עוסק בייעוץ זוגי ומנהל את מרכז "אחו"ה" למנהיגות חברתית.

פועלו הציבורי

לאחר תוכנית ההתנתקות חבר לעדי מינץ ביוזמה לחדש את הנהגת מועצת יש"ע^[^{דרוש מקור]}. בעקבות יוזמה זו יצאה אל הפועל מליאת מועצת ישע המתחדשת, והוא נבחר לכהן במזכירות המליאה^[1]. לאחר כשנתיים הודיע על פרישתו מפעילות במועצת ישע^[2].

בשנת 2006 החל לערוך את פירוש הרב הנזיר (הרב דוד הכהן) על הספר "אמונות ודעות" של רבנו סעדיה גאון. מלאכת העריכה ארכה כשמונה שנים בשיתוף עם מכון אריאל ומכון "נזר דוד"^[3]. הפירוש יצא לדפוס בשנת 2014 בארבעה כרכים.

בשנת 2013, בעת המשא ומתן להרכבת הממשלה בין מפלגת "הבית היהודי" למפלגת "הליכוד", יזם מפגשים בין חברי כנסת מטעם "הבית היהודי" לרבנים במזכירות ה"העדה החרדית" על מנת ליצור הבנות בנוגע לחקיקת החוק לגיוס חרדים^[^{דרוש מקור]}. את המסקנות ממפגשים אלו הגיש לוועדה בראשות השר וחה"כ יעקב פרי, שהכינה את החוק לקריאה ראשונה, וחלק מהמסקנות יושמו בהחלטות הוועדה^[^{דרוש מקור]}.

בשנת 2014 חקר את מעורבות הקרן לידידות בתכנים המועברים בקייטנות הקיץ של משרד החינוך. לאחר בדיקתו גייס^[^{דרוש מקור]} את ועד רבני בנימין, בו היה חבר, להתנגדות לכך, וכן רבנים בולטים נוספים. שאלה זו עוררה דיון ציבורי בציונות הדתית^[4]. החל משנת 2016 עומד בראש תחום חברה ומשפחה בפורום חותם^[5]. במסגרת תפקידו זה עוסק אריאל בחקר יחסה של התורה היהודית למצוקות חברתיות, ומכין ניירות עמדה עבור חברי כנסת בעניינים אלו.

ספריו

הפרשת תרומות ומעשרות במערכת הציבורית (תשנ"ב)
מועדי הארץ - הלכות חול המועד בחקלאות (תש"ס)
הלכות שמיטה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ כוחות חדשים בהנהלת יש"ע המתחדשת, באתר www.amana.co.il
^ תבנית:בשבע
^ אמונות ודעות לרס"ג עם פירושי הרב הנזיר זצ"ל - קול הנבואה - מורשתו של הרב הנזיר זצ"ל, באתר sites.google.com
^ ידידיה בן אור, רבני בנימין: לא להיעזר בכספי "הקרן לידידות", באתר ערוץ 7, ח' באייר תשע"ד, 8 במאי 2014
ישי פרידמן, "ידידות" במחלוקת, באתר ערוץ 7, ט"ו בסיון תשע"ד, 13 ביוני 2014
^ Avihay Bitton, אודות | חותם- יהדות על סדר היום, באתר www.chotam.org.il

[1] כוחות חדשים בהנהלת יש"ע המתחדשת, באתר www.amana.co.il

[2] תבנית:בשבע

[3] אמונות ודעות לרס"ג עם פירושי הרב הנזיר זצ"ל - קול הנבואה - מורשתו של הרב הנזיר זצ"ל, באתר sites.google.com

[4] ידידיה בן אור, רבני בנימין: לא להיעזר בכספי "הקרן לידידות", באתר ערוץ 7, ח' באייר תשע"ד, 8 במאי 2014
ישי פרידמן, "ידידות" במחלוקת, באתר ערוץ 7, ט"ו בסיון תשע"ד, 13 ביוני 2014

[5] Avihay Bitton, אודות | חותם- יהדות על סדר היום, באתר www.chotam.org.il

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 בהיותו בן שנה עבר עם הוריו למושב [[כפר מימון]] ב[[הנגב|נגב]] המערבי, שהוקם שנים אחדות קודם לכן, שם נולדו בהמשך ששת אחיו ואחיותיו.
-למד ב[[ישיבת כפר מימון|ישיבה תיכונית "בית יהודה" בכפר מיימון]]. לאחר מכן ב[[ישיבת מרכז הרב]], וב[[ישיבת תורת החיים|כולל מג"ל]] ב[[גוש קטיף]]. בשנת תש"נ הצטרף למקימי [[מכון התורה והארץ]] ובמסגרת זו כתב מאמרים רבים וספרים בנושאי [[מצוות התלויות בארץ]]. היה מיוזמי וממתווי דרכה של הישיבה המוזיקלית "כינור דוד" בישוב עטרת.
+למד ב[[ישיבת כפר מימון|ישיבה תיכונית "בית יהודה" בכפר מיימון]]. לאחר מכן ב[[ישיבת מרכז הרב]], וב[[ישיבת תורת החיים|כולל מג"ל]] ב[[גוש קטיף]]. בשנת תש"נ הצטרף למקימי [[מכון התורה והארץ]] ובמסגרת זו כתב מאמרים רבים וספרים בנושאי [[מצוות התלויות בארץ]]. היה מיוזמי וממתווי דרכה של הישיבה המוזיקלית "כינור דוד" ביישוב עטרת.
 ערך חלק מסדרת השו"ת באהלה של תורה וספרים נוספים שכתב אביו. כתב בעבר טור קבוע בעלון השבת [[באהבה ובאמונה]]. במשך כ8 שנים ערך את כתב העת [[צהר (כתב עת)|צהר]].