על המשמר

סמליל "על המשמר" ומעליו הסיסמה: "לציונות – לסוציאליזם – לאחוַת עמים"

על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בין השנים 1943–1995.

היסטוריה

קובץ:Shmuel Katz 08.jpg

ציור הכנה לכרזה לעיתון "על המשמר" (1957) מאת שמואל כץ, גואד על נייר, גובה 50 ס"מ, רוחב 70 ס"מ

העיתון החל להופיע ב-30 ביולי 1943 בשם "משמר", כביטאונה של תנועת השומר הצעיר (קיים גם גיליון ראשון קודם נוסף מ-6 ביוני של אותה שנה). ב-25 בינואר 1948 שונה שמו ל"על המשמר". בראש העמוד הראשון של כל גיליון התנוססה סיסמת התנועה: "לציונות, לסוציאליזם, לאחוות עמים". העיתון התבסס בעיקר על מאגר מנויים מקרב חברי קיבוצי תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ועירוניים אוהדי מפ"ם, ודגל בצדק סוציאלי, אקטיביזם, שלום ושוויון. כך למשל, מדורו הכלכלי נקרא "הכלכלה והאדם".

סיקור מות סטלין

מות סטלין ב"על המשמר". כותרת מאמר המערכת: "הקברניט והמצביא"

בתחילת מרץ 1953 הגיעו הידיעות על גסיסתו של מנהיג ברית המועצות, יוסיף ויסריונוביץ' סטלין. ב-5 במרץ מת סטלין. בעודו על ערש דווי ולאחר מכן, עם היוודע מותו, היה הסיקור החדשותי במערב עוין לסטלין והזכיר את עריצותו ואת רצחנותו. שונים היו פני הדברים בחלקים מהשמאל בישראל, אשר מותו של סטלין עורר בו תחושה של אבל כבד ואובדן. בארץ היו שותפים לאבל לא רק אנשי מק"י, נאמניה המסורתיים של מוסקבה, אלא אף אנשי מפ"ם הציונית. על אף ביקורת מסוימת על מדיניות ברית המועצות, בפרט על יחסה לציונות, עדיין ראו אנשי מפ"ם אותה ואת מנהיגיה כמשוואה למה שכינו "העולם המתקדם" ותמיכתו בעניינים ציוניים בעבר.

ב"על המשמר" זכה מותו של סטלין לסיקור נרחב. העיתון הדגיש את האבל הכבד על האובדן והושמיע ביטויי צער וכאב על הסתלקותו. עם היוודע מצבו האנוש של סטלין כתבה מערכת "על המשמר" תחת הכותרת "לשלום נושא השלום":

מעטות היו הופעותיו של סטלין בזמן האחרון, אך כל פעם שנשא את קולו, בישרו דבריו שלום לעולם. בכל הופעה, בכל ראיון ובכל נאום חזר בלי הרף וללא ליאות על התזה הפשוטה והאמיתית: המלחמה אינה הכרח. אפשרי קיום מקביל של שני המשטרים... לפיכך הקיפה החרדה לשלום האיש את כל האנושות המייחלת לשלום ולביטחון.

ביום ראשון, 8 במרץ, כאשר נודע על מותו של סטלין, הכריז העיתון:

אבל כבד שורר בכל ארצות הסוציאליזם ובלב כל איש שוחר שלום בתבל כולה... שבק חיים המנהיג הגדול, אשר בהנהגתו הייתה רוסיה הישנה למעצמה תעשייתית כבירה. הונחו היסודות האיתנים לחברה אל מעמדית, חוסלו המעמדות המנצלים, נהדפה מתקפת הדמים של הפאשיזם, הוחל במעבר אל הקומוניזם. בוצר מבצר השלום והסוציאליזם בעולם – ברית המועצות".

מודעת אבל של מפ"ם שפורסמה בעיתון הכתירה את סטלין, בין השאר, כ"קברניט תנועת השלום בעולם" ומותו תואר כ"אסון גדול". למחרת, בידיעה על הלווייתו של סטלין, תיאר אותו על המשמר: "מנהיגם הגאוני והאהוב של עמלי העולם כולו". פועלו של סטלין תואר על יד העיתון כ"נקודה ארכימדית לשינוי פני העולם ומהלך ההיסטוריה". בפרט צוין חלקו במאבק בנאציזם. הפובליציסט אברהם תרשיש שיבח במאמר ארוך את תכונותיו הייחודיות של סטלין: "עמל שקדני, כישרון עבודה, יציבות בלתי נתונה להברקות 'גאוניות', בהירות שיפוט, רצון פלדה". תרשיש לא נמנע מלרמז לביקורות על שלטון סטלין ולפטור אותן בנימת זלזול.

עם זאת, "על המשמר" היה מוכן לבוא חשבון עם סטלין, אם כי בעדינות, על משגה אחד: זלזולו בלאומיות היהודית, שאותה ראה כ"רוח רפאים". העיתון ציין כי סטלין עצמו לא היה עקבי בעמדה זו ולראיה – תמיכתו בהקמת מדינת ישראל, והביע תקווה כי ממשיכיו של סטלין יציגו גישה חדשה.

התנערותו של העולם הקומוניסטי ממורשת סטלין, שבאה לידי ביטוי רב עוצמה בנאום הסודי של ניקיטה חרושצ'וב ומשפט ההיסטוריה, הביאו רבים ממנהיגי מפ"ם אז להביע לימים חרטה על היחס המעריץ לסטלין. בימין בישראל מוזכר עד היום בלעג הסיקור של מות סטלין, כפי שבא לידי ביטוי ב"על המשמר".

סופו של העיתון

ירידת קרנה של האידאולוגיה השוויונית והסולידריות החברתית, והיבלעותה של מפ"ם במערך, ולאחר מכן במרצ, הביאה לירידה גדולה בתפוצת "על המשמר", בעיקר בקרב הדור הצעיר. בנוסף, החל מ-1993 משקי הקיבוץ הארצי לא חויבו להיות מנויים על העיתון. למרות תהליכי התרעננות, הצטרפותם של כותבים צעירים והוספת מדור סטודנטים, העיתון בעריכתו של צבי טימור נסגר בסוף חודש מרץ 1995 בעת כהונתו של גיורא פורמן כמזכ"ל הקיבוץ הארצי.

ארכיון העיתון בשלמותו, כולל ארכיון הצילומים הגדול, נמצא בארכיון "השומר הצעיר" ביד יערי, גבעת חביבה.

השם "על המשמר" נמצא עדיין בשימוש עבור חדשות התנועה העולמית של "השומר הצעיר".

כותבים בעיתון

בין חברי המערכת של העיתון היו אנשי-שם כמו המשוררים לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, המחזאי יהושע סובול, הסופרים יצחק אוורבוך-אורפז, איל מגד,אריה קרישק, יעל ישראל, אילן שיינפלד ועמוס לויתן, כמו גם העיתונאים יואל מרקוס^{[דרוש מקור]}, תום שגב, בנימין (בנקו) אדר, גבריאל שטרן, מארק גפן, יעל לוטן, דורית גפן, אמנון אברמוביץ', שלי יחימוביץ', מרדכי גילת, אוריאל בן-עמי, חיים שור, סבר פלוצקר, אבי בניהו, פאר-לי שחר, אבשלום קווה, חיה יוסף, המאייר והקריקטוריסט שמואל כץ, ההיסטוריון משה לוין ועיתונאי הספורט ישראל פז.

מוספים

שער הגיליון הראשון של המוסף "חותם"

לעיתון היו מוספים שונים, בהם המוסף השבועי "חוֹתָם", שבין עורכיו בצלאל לב, נתן שחם, מרים עין-דור-ריפתין, בנקו אדר ורוביק רוזנטל; שבועון הקיבוצים "הדף הירוק" ושבועון המושבים וההתיישבות הכפרית "קו למושב" (שעם סגירת העיתון עברו ל"מעריב").

בנפרד פרסם העיתון שבועון לילדים שנקרא "משמר לילדים", שעם עורכיו נמנו בין השאר מרדכי אמיתי, בנימין טנא, שלמה ניצן, עטרה אופק, ובין כותביו נמנו הסופרים יפרח חביב, יהואש ביבר, יעקב רבי ועיתונאי הספורט אברי בן שלום. "משמר לילדים" התאחד ב-1985 עם "הארץ שלנו" ו"דבר לילדים" לשבועון "כולנו", שנסגר בשנת 2000.

אלמרצאד ואלפג'ר

החל מ-1952 הוציא "על המשמר" עיתון מקביל בערבית בשם (المرصاد, "אלמרצאד"), בעריכת המזרחן אליעזר בארי ובהשתתפות עיתונאים ערבים פעילי מפ"ם, בהם איברהים שבאט, מוחמד ותד, רוסתם בסתוני ומחמוד ביאדסה. בין 1958 ל-1962 ערך רוסתם בסתוני את הירחון הספרותי הנלווה "אלפג'ר" (الفجر, "השחר") בו כתבו, בין היתר, ראשד חוסיין ופאוזי אל-אסמר.

קישורים חיצוניים

• על המשמר באתר הספרייה הלאומית
• על המשמר באתר עיתונות יהודית היסטורית - גרסה בת חיפוש בכל טקסט העיתון (בטווח השנים 1955-1953)
• רשימת מאמרים על על המשמר באתר רמב"י
• על המשמר באתר תנועת העבודה הישראלית
• עשור ל"על המשמר", יולי 1953:
  • יעקב חזן: העתון ליבה ומחנכה של התנועה, על המשמר, 24 ביולי 1953
  • מרדכי בנטוב, דרוכים תמיד, על המשמר, 31 ביולי 1953
  • יעקב עמית, במערכות ולפניהן, על המשמר, 31 ביולי 1953
  • יעקב חזן, ברכת המפלגה לעתונה, על המשמר, 31 ביולי 1953 (דבריו במסיבת העשור)
  • א. תרשיש, תמורות בחיים ובעתונות, על המשמר, 31 ביולי 1953, המשך
  • אלעזר פרי, תאריך מהפכני, על המשמר, 31 ביולי 1953
  • יצחק רונקין, עקרונות קבועים ועומדים, על המשמר, 31 ביולי 1953
  • משה צפור, אספקלריה וכלי-נשק, על המשמר, 31 ביולי 1953, המשך
  • יצחק גרינבוים, ההישגים ומחירם, על המשמר, 31 ביולי 1953
  • אברהם בנשלום, בליל הולדת "משמר", על המשמר, 31 ביולי 1953
  • יצחק אבינרי, הרהורים ביום חג, על המשמר, 31 ביולי 1953 (פינת הלשון)
  • ישראל פז, עשר שנים במערכות הספורט, על המשמר, 31 ביולי 1953,
    שגיאות פרמטריות בתבנית:על המשמר
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים המשך
  • ל. טרנופולר, עתונות של "ביזנס" ועתונות מחנכת, על המשמר, 31 ביולי 1953, המשך
  • ב. ש. זמיר, שלוחתו הצעירה של העתון: "משמר לילדים" – מגמתו והישגיו, על המשמר, 31 ביולי 1953, המשך
  • א. ב. יפה, לדרכו של ה"דף לספרות", על המשמר, 31 ביולי 1953, המשך (על המדור הספרותי)
  • צבי אמתי, "על המשמר" בימי מלחמת-השיחרור, על המשמר, 31 ביולי 1953
  • משה זילברטל, דרך רבת תחנות וחובות, על המשמר, 2 באוגוסט 1953, המשך
  • דב שובל, ... שהיום קוראים בו ומחר אורזים בו, על המשמר, 31 ביולי 1953
  • ה. בולשן, אגדת הפנתיאון: כמעט סיפור-בלשים ליובל העשור של "על המשמר", על המשמר, 14 באוגוסט 1953, המשך
• יהודה ליטני, מדוע נגזלה ממני הזכות לזעוק מעל דפי עיתוני?, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2007
• יגאל וילפנד,על המשמר, באתר "עינהשופטופדיה"
• חיים ביאור, 21 שנה לסגירת על המשמר - עם סבר פלוצקר, אבשלום קווה ואודי נחשון., באתר עיתונות של אגודת העיתונאים בתל אביב, 23 במרץ 2016