חפץ חיים (קיבוץ) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) (דיון)
מ הוספת קישור למיכאל יעקובסון
שורה 55: שורה 55:
*הרב מ.מ. ישר, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12532&st=&pgnum=13 בניך בוניך - תיאור ביקור בקיבוץ חפץ חיים], הפרדס תשרי תש"ח, עמודים 11–12
*הרב מ.מ. ישר, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12532&st=&pgnum=13 בניך בוניך - תיאור ביקור בקיבוץ חפץ חיים], הפרדס תשרי תש"ח, עמודים 11–12
* עדה גבל, [http://in.bgu.ac.il/bgi/israelis/DocLib/Pages/2011/6.pdf קיבוץ חפץ חיים בכלל ובתקופת השואה בפרט], "ישראלים" גיליון 3, סתיו 2011
* עדה גבל, [http://in.bgu.ac.il/bgi/israelis/DocLib/Pages/2011/6.pdf קיבוץ חפץ חיים בכלל ובתקופת השואה בפרט], "ישראלים" גיליון 3, סתיו 2011
* מיכאל יעקובסון: [http://michaelarch.wordpress.com/2013/04/20/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%97%D7%A4%D7%A5/ סקירה על בית הכנסת וחדר האוכל בקיבוץ], באתר 'חלון אחורי', 20.4.13
* [[מיכאל יעקובסון]]: [http://michaelarch.wordpress.com/2013/04/20/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%97%D7%A4%D7%A5/ סקירה על בית הכנסת וחדר האוכל בקיבוץ], באתר 'חלון אחורי', 20.4.13
* "[http://www.hafetz-hayim.co.il/ ציפורי בכפר]", חפץ חיים.
* "[http://www.hafetz-hayim.co.il/ ציפורי בכפר]", חפץ חיים.
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־21:24, 8 באוגוסט 2017

חפץ חיים
בית הכנסת בקיבוץ
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית נחל שורק
גובה ממוצע[1] ‎76 מטר
תאריך ייסוד 1944
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 575 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.9% בשנה
31°47′22″N 34°48′01″E / 31.7893114348273°N 34.8001560282328°E / 31.7893114348273; 34.8001560282328
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2] 		6 מתוך 10
חדר האוכל של הקיבוץ, משמש את בית ההארחה הפועל במקום

חָפֵץ חַיִּים הוא קיבוץ דתי-לאומי ליד גדרה, נוסד ב-25 באפריל 1944 והוא היישוב הראשון שהקימה תנועת פועלי אגודת ישראל[3], שהקימה גם את קיבוץ שעלבים ומספר מושבים. הקיבוץ הוא חלק ממועצה אזורית נחל שורק.

הקיבוץ מונה כ-120 משפחות.

היסטוריה

מקימי הקיבוץ היו עולים מיהדות גרמניה שהתעוררו לציונות בעקבות מאורעות תרפ"ט (1929) ועליית הנאצים לשלטון ב-1933. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה בכפר סבא ובפתח תקווה, לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצה בפתח תקווה מנתה כשבעה מייסדים שגרו באוהלים, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מה העירייה בקשה שיעזבו את המקום כי לא הייתה להם בעלות עליו.

אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה פרדסים בסביבת רחובות ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהל וארגז ענק של ליפט. התנאים בגדרה לא טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסר תעסוקה ופרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחה, וכולם יודעים שכאן לא יכול להיות היישוב האמיתי אבל בכל זאת אסור לנטוש. נבנים צריפים ונקנות חיות. החברים עברו הכשרות וכולם מנסים להגדיל את המשק החי לקראת העלייה לקרקע. אחרי העלייה לקרקע, הקיבוץ כמעט והתפרק אחרי כל שנת שמיטה, אבל הצליח לעמוד שנית על רגליו.

מקור השם

הקיבוץ נקרא בשמו על שם הספר חפץ חיים של רבי ישראל מאיר הכוהן מראדין בשל הערכת חברי הקיבוץ את הרב ובשל סמיכות הקמת הקיבוץ לפטירתו.

העלייה לקרקע

את אדמות קיבוץ חפץ חיים קנתה הקרן הקיימת לישראל ועליהן התיישב הקיבוץ כפר סאלד ב-15 באוגוסט 1937 במסגרת מבצע חומה ומגדל. לאחר מספר שנים עברו תושבי המקום, ב-13 בנובמבר 1942, לאצבע הגליל, לכפר סאלד[4].

שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, חלוצים דתיים מגרמניה, חברי "עזרא" ו"אגודת ישראל", ששהו בהכשרה משנת 1933[5]ליד כפר סבא ובגדרה, אל האדמות הנטושות של כפר סאלד. חברי הגרעין ביקשו לקיים קיבוץ השומר תורה ומצוות ומקפיד בייחוד על המצוות התלויות בארץ, בהתאם להנחיות של החזון איש. מספרים שהייתה התרגשות רבה ביום העלייה. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.

לקראת סוף שנות התשעים, הקיבוץ שקע בחובות כבדים ולכן החל בתהליך ההפרטה שהתרחש במרבית הקיבוצים בארץ[6]. כיום הקיבוץ סיים את תהליך ההפרטה. וכיום הוא מופרט לחלוטין.

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות אירח הקיבוץ רבים ממפוני גוש קטיף במלון והעניק להם יחס חם ותומך, על כך זכה לשבחים רבים מהם. קשר חזק נוצר עם קהילת גני טל שהחליטו להתיישב על אדמות הקיבוץ במסגרת פתרון הקבע. ההסכם נחתם בנובמבר 2008[7]. כיום (2013) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים על אדמות שהיו שייכות לקיבוץ.

רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב הלל ברוקנטל זצ"ל והרב ד"ר קלמן כהנא זצ"ל. כמו כן כיהנו בקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר הושע רבינוביץ, הרב זאב פאטשינו זצ"ל וממשיך לכהן עד היום- הרב שמואל רוזנפלד.

הקיבוץ כחלוץ בתחום ההלכה בהתיישבות

הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון מסוגו, הקיבוץ הראשון שהיה חבר בתנועת אגו"י, וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ מול שאלות רבות הנוגעות לדת, והייתה זו הפעם הראשונה ששאלות כאלה הועמדו לדיון בשיח ההלכתי. בין השאלות היו השאלות קיום המשק בשמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת, וכדומה. השאלות הובאו לרבני הקיבוץ, וחלקן הופנו לחזון איש, שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו פעמים אחדות.

ענפים

ענפי המשק כללו רפת, לול, מדגרה, גידולי שדה ופרדסים (בעבר). כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם 'מדרשת הארץ ומצוותיה', פארק מים, מלון "ציפורי בכפר" וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל "פאלאס" וחנות המפעל שלו שבה נמכרים מוצרים חד-פעמיים, מגבונים ונרות.

החינוך בקיבוץ

בקיבוץ שוכנת אולפנת "צביה חפץ חיים" ופועלת בתנועת נוער בני עקיבא. בעבר תנועת הנוער הייתה עזרא, שחניכיה הקימו את הקיבוץ. בעבר שכן בקיבוץ בית ספר היסודי "ברויאר חפץ חיים" שהועבר ליד בנימין.

הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.

הדת בקיבוץ

קיבוץ חפץ חיים הוא קיבוץ דתי-לאומי, פועלים בו שלושה בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי) אבל בייסודו הקיבוץ הוא אשכנזי.

לקריאה נוספת

  • נחמה מרקוס, לעבדה ולשמרה, עורך: אשר וסרטיל, הוצאת קיבוץ חפץ חיים, 1992 (ספר המסקר את כל תולדות קיבוץ חפץ חיים).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חפץ חיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956
  4. ^ יהודה זיו, "חוות שנלר", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"
  5. ^ "כל מקום ואתר", מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980
  6. ^ שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה, דבר, 24 באוקטובר 1961
  7. ^ עע"ם 418/12


יישובי מועצה אזורית נחל שורק (מחוז המרכז)
קיבוצים חפץ חיים
מושבים בית חלקיה • בני ראם • יסודות • גני טל
יישובים קהילתיים יד בנימין • נצר חזני
מפת יישובי המועצה האזורית
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית נחל שורק
בירוק - מיקום בניין המועצה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חפץ_חיים_(קיבוץ)&oldid=21338715"