חוזה טיינג'ין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חידוד הקטגוריה
שחזור המיקום בקטגוריה
שורה 19: שורה 19:


[[קטגוריה:סין: היסטוריה: חוזים והסכמים|טיינג'ין]]
[[קטגוריה:סין: היסטוריה: חוזים והסכמים|טיינג'ין]]
[[קטגוריה:הממלכה המאוחדת: היסטוריה: חוזים והסכמים (1801–1922)|חוזה טיינג'ין]]
[[קטגוריה:הממלכה המאוחדת: היסטוריה: חוזים והסכמים (1801–1922)|טיינג'ין]]
[[קטגוריה:חוזים והסכמים במאה ה-19|טיינג'ין]]
[[קטגוריה:חוזים והסכמים במאה ה-19|טיינג'ין]]
[[קטגוריה:מלחמת האופיום השנייה]]
[[קטגוריה:מלחמת האופיום השנייה]]

גרסה מ־14:11, 10 באוגוסט 2017

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
חתימת ההסכם בין בריטניה לסין

חוזה טְייֵנְגִ'ין (בסינית: 天津條約, נקרא גם חוזה טיאנצין) היה חוזה שנחתם ביוני 1858 והביא לסיום החלק הראשון של מלחמת האופיום השנייה בין בריטניה וסין. על החוזה שנחתם בטיינג'ין, סין, חתמו גם צרפת, ארצות הברית ורוסיה, אשר היו שותפות במלחמה.

עיקרי החוזה:

  1. הבריטים, הצרפתים האמריקאים והרוסים יהיו רשאים להציב נציגים בבייג'ינג (עד אז הייתה העיר סגורה בפני מערביים).
  2. פתיחת 11 נמלים נוספים לסחר מערבי.
  3. אישור לכלי שיט וספינות מלחמה לשייט באופן חופשי בנהר היאנגצה.
  4. אישור לאזרחי המעצמות להיכנס אל תוך סין למטרות טיול, סחר או מיסיונריות.
  5. חיוב הסינים בתשלום קנס של 2 מיליון מטבעות כסף על הוצאות המלחמה של בריטניה, 2 מיליון מטבעות על הפסדי סוחרים נתיני בריטניה ו-2 מיליון מטבעות לצרפת.

חצר הקיסרות הסינית סירבה בתחילה להכיר בהסכם, אך חויבה לכך מאוחר יותר במסגרת ועידת פקין ב-1860.

קישורים חיצוניים