פנילאלנין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת שורת קישורים חיצוניים ותחתיה {{תב|ויקישיתוף בשורה}} במידה וחסר (תג) (דיון)
מ הוספת קישור לבשר בקר
שורה 23: שורה 23:


==מקורות תזונה==
==מקורות תזונה==
פנילאלנין, כמו כל חומצת אמינו חיונית, קיימת כמעט בכל מזון{{הערה|[https://ndb.nal.usda.gov/ndb/nutrients/report?nutrient1=508&nutrient2=&nutrient3=&&max=25&subset=0&offset=0&sort=c&totCount=5039&measureby=g תכולת הפנילאלנין במזונות על פי משרד החקלאות האמריקאי]}}, וכמו כל חומצת אמינו חיונית, המקורות המשמעותיים ביותר שלה הם מזונות עשירים בחלבון, כגון בשר בקר, דגים ועוף, [[חלב]], [[ביצה (מזון)|ביצים]], [[קטניות]] (כגון פולי [[תורמוס]], פולי [[סויה]], [[עדשה תרבותית]], [[שעועית]], [[חמצה|חומוס]], [[פול]] ו[[אפונה]]) וגרעינים מסוימים.
פנילאלנין, כמו כל חומצת אמינו חיונית, קיימת כמעט בכל מזון{{הערה|[https://ndb.nal.usda.gov/ndb/nutrients/report?nutrient1=508&nutrient2=&nutrient3=&&max=25&subset=0&offset=0&sort=c&totCount=5039&measureby=g תכולת הפנילאלנין במזונות על פי משרד החקלאות האמריקאי]}}, וכמו כל חומצת אמינו חיונית, המקורות המשמעותיים ביותר שלה הם מזונות עשירים בחלבון, כגון [[בשר בקר]], דגים ועוף, [[חלב]], [[ביצה (מזון)|ביצים]], [[קטניות]] (כגון פולי [[תורמוס]], פולי [[סויה]], [[עדשה תרבותית]], [[שעועית]], [[חמצה|חומוס]], [[פול]] ו[[אפונה]]) וגרעינים מסוימים.


==ביולוגיה==
==ביולוגיה==

גרסה מ־08:08, 20 באוגוסט 2017

פנילאלנין
שם באנגלית Phenylalanine
סימון ארוך Phe
סימון קצר F
נוסחה כימית C9H11NO2
משקל מולקולרי 165 גרם למול
נקודה איזואלקטרית 5.48
pKa קרבוקסיל 1.83
pKa אמין 9.13
pKa שייר אין
נוסחה קווית של פנילאלנין
נוסחה קווית של פנילאלנין
נוסחה מלאה של פנילאלנין
נוסחה מלאה של פנילאלנין
מספר CAS 63-91-2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פנילאלנין (Phenylalanine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע והמרכיבות את החלבונים. תאי גוף האדם אינם מסוגלים לסנתז פנילאלנין, ולכן היא מהווה חומצת אמינו חיונית שיש לקבל אותה דרך המזון.

כימיה

כפי שמעיד שמה, פנילאלנין היא נגזרת של חומצת אמינו אחרת: אלאנין. שתי החומצות זהות בהרכבן, אלא שלפנילאלנין מתווספת קבוצת פניל (טבעת בנזן פחות אטום מימן אחד, C6H5). השייר של פנילאלנין מורכב מקבוצת מתילן (CH2) אליה מחוברת קבוצת פניל. פנילאלנין היא, אם כן, אחת משלוש חומצות האמינו הארומטיות, ומביניהן היא ההידרופובית ביותר, שכן בשייר שלה אין קבוצת הידרוקסיל (כמו בטירוזין) ואין אטום חנקן (כמו בטריפטופן).

מקורות תזונה

פנילאלנין, כמו כל חומצת אמינו חיונית, קיימת כמעט בכל מזון[1], וכמו כל חומצת אמינו חיונית, המקורות המשמעותיים ביותר שלה הם מזונות עשירים בחלבון, כגון בשר בקר, דגים ועוף, חלב, ביצים, קטניות (כגון פולי תורמוס, פולי סויה, עדשה תרבותית, שעועית, חומוס, פול ואפונה) וגרעינים מסוימים.

ביולוגיה

המחלה התורשתית פנילקטונוריה (Phenylketonuria - PKU) נגרמת כתוצאה מחוסר גנטי באנזים פנילאלנין הידרוקסילאז, המזרז את הפיכת הפנילאלנין בגוף לחומצת האמינו טירוזין. כתוצאה מכך מצטבר פנילאלנין במקומות שונים בגוף, ובעיקר במוח; הדבר גורם לפיגור שכלי מגיל צעיר ולתופעות אחרות. אם המחלה מזוהה בגיל צעיר, ניתן למנעה בקלות יחסית על ידי שמירה על דיאטה קפדנית נטולת פנילאלנין. PKU היא אחת המחלות התורשתיות הראשונות שנתגלו.

ראו גם

  • אספרטם (ממתיק מלאכותי שאחד ממרכיביו הוא פנילאלנין).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנילאלנין בוויקישיתוף

הערות שוליים