מודעות עצמית – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Barack Obama takes one last look in the mirror, before going out to take oath, Jan. 20, 2009.jpg|שמאל|ממוזער|285px|[[ברק אובמה]] מביט במראה]] |
[[קובץ:Barack Obama takes one last look in the mirror, before going out to take oath, Jan. 20, 2009.jpg|שמאל|ממוזער|285px|[[ברק אובמה]] מביט במראה]] |
||
'''מודעות-עצמית''' |
'''מודעות-עצמית''' משמעה תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: [[רגש]]ותיו, [[חשיבה|מחשבותיו]], [[צורך|צרכיו]] ותשוקותיו. |
||
המודעות העצמית מלווה את האדם ברוב הפעולות הקשורות ל[[חיים אישיים|חיי היום יום]]{{הערה|שם=לחנך לפנאי}}. על פי תפיסתו של [[זיגמונד פרויד|פרויד]] חלקים נרחבים מהנפש שלנו נמצאים בלא-מודע, וישנן דרכים שונות בהם אנו יכולים להעלות לפחות את חלקן למודע. |
המודעות העצמית מלווה את האדם ברוב הפעולות הקשורות ל[[חיים אישיים|חיי היום יום]]{{הערה|שם=לחנך לפנאי}}. על פי תפיסתו של [[זיגמונד פרויד|פרויד]] חלקים נרחבים מהנפש שלנו נמצאים בלא-מודע, וישנן דרכים שונות בהם אנו יכולים להעלות לפחות את חלקן למודע. |
||
גרסה מ־21:26, 24 באוגוסט 2017
מודעות-עצמית משמעה תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: רגשותיו, מחשבותיו, צרכיו ותשוקותיו.
המודעות העצמית מלווה את האדם ברוב הפעולות הקשורות לחיי היום יום[1]. על פי תפיסתו של פרויד חלקים נרחבים מהנפש שלנו נמצאים בלא-מודע, וישנן דרכים שונות בהם אנו יכולים להעלות לפחות את חלקן למודע.
לפי המשמעויות המקובלות בשפה המדוברת ובספרות, המודעות העצמית כוללת משמעויות נוספות, כגון היכולת לאינטרוספקציה, והיכולת של האינדיבידואל להבדיל עצמו מהסביבה ומאינדיבידואלים אחרים. מודעות-עצמית דומה בתפיסה ליכולת חישה וכוללת חוייה של העצמי.
מודעות-עצמית היא שאלה פילוסופית הקשורה לתודעת האדם.
חשיבות
תהליך שליפת המידע מהזיכרון האירועי, מחייב מצב של מודעות עצמית משום שהוא כולל זכרונות אישיים בעלי אופי אוטוביוגרפי[2].
פיתוח מודעות עצמית היא הדרך העיקרית להבניית תפיסה מוסרית בשלה. זאת משום שהיא מאפשרת אימוץ התנהגות שאינה צייתנית ואינה מושפעת מדברי אחרים. בכך היא מונעת התנהגות קונפורמית הגוררת את האדם להתנהגות של עדר.
מודעות עצמית עשויה להוביל את האדם להבין את חולשותיו ולגרום לו לפשפש במעשיו ולהימנע מלהיגרר להתנהגויות שאינן הולמות, וגם להבין את הסיבות האמיתיות המודחקות שמשפיעות על מצב רוחו. באופן זה, היכולת של האדם לשאוב תגמול מעצמו ולא להיות תלוי בתגובות ובתגמולים של אחרים, היא המאפשרת לו בשלות מוסרית[3].
מודעות עצמית וחווית הזרימה
חווית הזרימה מאופיינת בריכוז של כל משאבי הקשב וההכרה אל עבר הפעילות המבוצעת. כתוצאה מכך התודעה של האדם מתאחדת עם הפעילות. מצב זה גורם לאובדן זמני של המודעות העצמית, אשר בעקבותיו נוצרת תחושת חופש המאפשרת לאדם לפרוץ את גבולות הדימוי העצמי שלו[1].
קְשיבוּת, או, מודעות קשובה (Mindfullness) מביאה את האדם להתרכז בכאן ועכשיו של הפעולה או החוויה של ההווה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| התייחסות האדם אל עצמו |
|---|