א' בכסלו – הבדלי גרסאות
מ הוספת קישור לקומיקאי |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לתשובה (יהדות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==חגים ומועדים== |
==חגים ומועדים== |
||
* [[ראש חודש]] [[כסלו]] |
* [[ראש חודש]] [[כסלו]] |
||
ב{{תנ"ך|ירמיהו|לד}} מובא שבזמן [[יהויקים]] ערכו [[תענית|צום]] בחודש התשיעי וקראו את מגילת [[ברוך בן נריה]], ולאחריה יהויקים שרף את המגילה. יום זה נקבע ליום צום ב[[מגילת תענית]]. ישנן מספר גרסאות בנוסח מגילת תענית באיזה יום בחודש אירע המעשה. בחיבור 'הגה דר"ע' (רבי עובדיה הנביא) והגהות 'סוד ישרים' ({{תנ"ך|ירמיהו|לו}}) שהודפסו ב[[תנ"ך]] אמסטרדם תנ"ט, מהדורת "אגודת שמואל", מובא שיום זה היה ביום א' בכסלו, ומוסבר שיום זה היה כבר בזמנם יום [[תענית|צום]]{{הערה|ולא כמבואר בראשונים שהיה זה צום לקראת קריאת מגילת התוכחה של ברוך בן נריה.}}, כיוון שהוא ארבעים יום לאחר [[הושענא רבה]]{{הערה|במקור נאמר יום כיפור, אך החתם סופר כותב שזו טעות דפוס.}}, ומי שלא עשה תשובה עד אז, מחכים לו עד יום זה שיחזור בתשובה, כנגד ארבעים יום של [[קבלת התורה]]. ה[[חתם סופר]] בדרשותיו (חלק ב') מסביר שארבעים יום אלו הם כמו שמחכים ארבעים יום מראש חודש אלול עד יום כיפור שהוא כנגד חודש השביעי (שאפשר ללדת בו) ואם לא עשה תשובה מחכים לחודש התשיעי. החתם סופר מציין, שלפי זה יש לעשות חג ב[[ד' בכסלו]] שהוא כנגד [[חג הסוכות]] החל ארבעה ימים לאחר יום כיפור. החתם סופר מפרש בזה גם פסוק ב{{תנ"ך|זכריה|ד}}, בו הוא מוצא רמז לצום זה. |
ב{{תנ"ך|ירמיהו|לד}} מובא שבזמן [[יהויקים]] ערכו [[תענית|צום]] בחודש התשיעי וקראו את מגילת [[ברוך בן נריה]], ולאחריה יהויקים שרף את המגילה. יום זה נקבע ליום צום ב[[מגילת תענית]]. ישנן מספר גרסאות בנוסח מגילת תענית באיזה יום בחודש אירע המעשה. בחיבור 'הגה דר"ע' (רבי עובדיה הנביא) והגהות 'סוד ישרים' ({{תנ"ך|ירמיהו|לו}}) שהודפסו ב[[תנ"ך]] אמסטרדם תנ"ט, מהדורת "אגודת שמואל", מובא שיום זה היה ביום א' בכסלו, ומוסבר שיום זה היה כבר בזמנם יום [[תענית|צום]]{{הערה|ולא כמבואר בראשונים שהיה זה צום לקראת קריאת מגילת התוכחה של ברוך בן נריה.}}, כיוון שהוא ארבעים יום לאחר [[הושענא רבה]]{{הערה|במקור נאמר יום כיפור, אך החתם סופר כותב שזו טעות דפוס.}}, ומי שלא עשה תשובה עד אז, מחכים לו עד יום זה שיחזור בתשובה, כנגד ארבעים יום של [[קבלת התורה]]. ה[[חתם סופר]] בדרשותיו (חלק ב') מסביר שארבעים יום אלו הם כמו שמחכים ארבעים יום מראש חודש אלול עד יום כיפור שהוא כנגד חודש השביעי (שאפשר ללדת בו) ואם לא עשה [[תשובה (יהדות)|תשובה]] מחכים לחודש התשיעי. החתם סופר מציין, שלפי זה יש לעשות חג ב[[ד' בכסלו]] שהוא כנגד [[חג הסוכות]] החל ארבעה ימים לאחר יום כיפור. החתם סופר מפרש בזה גם פסוק ב{{תנ"ך|זכריה|ד}}, בו הוא מוצא רמז לצום זה. |
||
מנהג דומה למנהג זה, הוא [[חג הסיגד]]. |
מנהג דומה למנהג זה, הוא [[חג הסיגד]]. |
||
גרסה מ־17:43, 25 באוגוסט 2017
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"ד אין ל' בכסלו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
א' בכסלו הוא היום הראשון בחודש השלישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש התשיעי למניין החודשים מניסן.
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חגים ומועדים
בספר ירמיהו, פרק ל"ד מובא שבזמן יהויקים ערכו צום בחודש התשיעי וקראו את מגילת ברוך בן נריה, ולאחריה יהויקים שרף את המגילה. יום זה נקבע ליום צום במגילת תענית. ישנן מספר גרסאות בנוסח מגילת תענית באיזה יום בחודש אירע המעשה. בחיבור 'הגה דר"ע' (רבי עובדיה הנביא) והגהות 'סוד ישרים' (ספר ירמיהו, פרק ל"ו) שהודפסו בתנ"ך אמסטרדם תנ"ט, מהדורת "אגודת שמואל", מובא שיום זה היה ביום א' בכסלו, ומוסבר שיום זה היה כבר בזמנם יום צום[1], כיוון שהוא ארבעים יום לאחר הושענא רבה[2], ומי שלא עשה תשובה עד אז, מחכים לו עד יום זה שיחזור בתשובה, כנגד ארבעים יום של קבלת התורה. החתם סופר בדרשותיו (חלק ב') מסביר שארבעים יום אלו הם כמו שמחכים ארבעים יום מראש חודש אלול עד יום כיפור שהוא כנגד חודש השביעי (שאפשר ללדת בו) ואם לא עשה תשובה מחכים לחודש התשיעי. החתם סופר מציין, שלפי זה יש לעשות חג בד' בכסלו שהוא כנגד חג הסוכות החל ארבעה ימים לאחר יום כיפור. החתם סופר מפרש בזה גם פסוק בספר זכריה, פרק ד', בו הוא מוצא רמז לצום זה.
מנהג דומה למנהג זה, הוא חג הסיגד.
אירועים היסטוריים
- ה'תר"ץ – נוסדה העיר נתניה
- ה'תש"ד – מלחמת העולם השנייה - שלושת מנהיגי בעלות הברית, וינסטון צ'רצ'יל, פרנקלין רוזוולט ויוסיף סטלין נפגשים יחדיו לראשונה בועידת טהראן לדון בפלישה לנורמנדי
נולדו
- ה'תר"ד – הרב דוד צבי הופמן - פרשן המקרא ומראשי הנאו-אורתודוקסיה הגרמנית (נפטר ב-ה'תרפ"ב)
- ה'תר"ן – זלמן שזר, נשיא מדינת ישראל (נפטר ב-ה'תשל"ה)
- ה'תרנ"ח – הרב שמריהו גוראריה, חתנו של האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון (נפטר ב-ה'תשמ"ט)
- ה'תשי"ד – הרב אמנון יצחק, מהבולטים בין המחזירים בתשובה בישראל, ראש ארגון "שופר"
- ה'תשט"ז – מאיר סויסה, קומיקאי ובדרן ישראלי
- ה'תשל"ה – אלון דה לוקו, זמר ורקדן היפ הופ ישראלי
נפטרו
- ה'ר"ב – הרב אפרים אנקווה, רב בתלמסאן שבאלג'יריה ומחבר הספר "שער כבוד ה'" (נולד ב-ה'קי"ד)
- ה'שי"ט – רבי שלום שכנא מלובלין, רבה של לובלין ורבם של המהרש"ל והרמ"א
- ה'תס"ד – הרב יוסף שמואל מקראקא, ממחברי מסורת הש"ס על תלמוד בבלי
- ה'תרנ"ג – הרב חיים נתן דמביצר, ראב"ד קרקוב, ההיסטוריון של הקהילה היהודית בלבוב ומחבר הספר "כלילת יופי" (נולד ב-ה'תק"פ)
- ה'תרס"א – הרב יוסף כנאפו ממוגדור, רב ומקובל במרוקו ומחבר הספר "זך ונקי" (נולד ב-ה'תקפ"ד)
- ה'תרס"ב – רבי משה הגר, האדמו"ר מרדוביץ, מחבר ספר "ויקח משה"
- ה'תשס"ו – יהודה פליקס, חוקר הריאליה המקראית והתלמודית (נולד ב-ה'תרפ"ב)
- כ"ט בחשוון - (ל' בחשוון) - ב' בכסלו
- כסלו