בית רומנו (חברון) – הבדלי גרסאות
שורה 8: | שורה 8: | ||
הבניין המקורי כלל שלוש קומות רחבות ידיים, בורות מים ומתקני שירותים. הבית מהווה ציון דרך בהתפתחות העירונית של [[חברון]]. זוהי היציאה הבנויה הראשונה מחוץ לתחומי העיר הישנה (הקסבה), וממנה התפתחה העיר החדשה לכוון מערב. הבית שימש כמרכז אירוח והיה בו גם [[בית כנסת]] מפואר ששמש קהילה קטנה של יוצאי [[טורקיה]], שכונה "בית הכנסת האיסטנבולי". בבית כנסת זה התפלל גם הרב [[חיים חזקיהו מדיני|מדיני]], ה"שדי חמד", שגר בבניין וגם הקים בו ישיבה. |
הבניין המקורי כלל שלוש קומות רחבות ידיים, בורות מים ומתקני שירותים. הבית מהווה ציון דרך בהתפתחות העירונית של [[חברון]]. זוהי היציאה הבנויה הראשונה מחוץ לתחומי העיר הישנה (הקסבה), וממנה התפתחה העיר החדשה לכוון מערב. הבית שימש כמרכז אירוח והיה בו גם [[בית כנסת]] מפואר ששמש קהילה קטנה של יוצאי [[טורקיה]], שכונה "בית הכנסת האיסטנבולי". בבית כנסת זה התפלל גם הרב [[חיים חזקיהו מדיני|מדיני]], ה"שדי חמד", שגר בבניין וגם הקים בו ישיבה. |
||
לאחר מותו של רומנו בשנת [[1912]], ביקש הבן אברהם למכור את הבניין |
לאחר מותו של רומנו בשנת [[1912]], ביקש הבן אברהם למכור את הבניין לאחת מהמשפחות העשירות של ערביי המקום. כאשר התעיינו ברכישת המבנה והשדות שסביבו גם המסיון, חברת [[כי"ח]] וחברת יק"א]]. ביוזמתם של החכם הספרדי רבי [[חזקיהו חיים מדיני]] וחסיד צאנז הרב שמעון הויזמן נקנה הבניין על ידי רבי [[שלום דובער שניאורסון]] מ[[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]] והוקמה בו הישיבה הראשונה והחשובה של [[חב"ד]] בארץ ישראל "[[ישיבת תורת אמת (חב"ד)|תורת אמת]]". ניהול הישיבה נמסר לרב [[יצחק חן]] לצד תלמידי חכמים נוספים. |
||
במהלך המלחמה בשנת [[תרע"ד]] (1914) הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, נתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים אף גורשו מהארץ. לאחר המלחמה העולמית פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו ב[[פרעות תרפ"ט]] (1929) פצועי והרוגי הטבח ומכאן יצאו היהודים לגלות מעירם. |
במהלך המלחמה בשנת [[תרע"ד]] (1914) הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, נתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים אף גורשו מהארץ. לאחר המלחמה העולמית פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו ב[[פרעות תרפ"ט]] (1929) פצועי והרוגי הטבח ומכאן יצאו היהודים לגלות מעירם. |
גרסה מ־19:07, 26 באוגוסט 2017
בית רומנו הוא מבנה גדול מחוץ לקסבה של חברון, המשמש את היישוב היהודי בחברון.
היסטוריה
על פי הכתובת שחקוקה על פתחו הוא נבנה בשנים 1876-1875. את הבניין הקים חיים ישראל (מרקדו) רומנו, סוחר תבואות עשיר מקושטא, במרכז שטח אדמה רחב ידיים אותו רכש.
הבניין המקורי כלל שלוש קומות רחבות ידיים, בורות מים ומתקני שירותים. הבית מהווה ציון דרך בהתפתחות העירונית של חברון. זוהי היציאה הבנויה הראשונה מחוץ לתחומי העיר הישנה (הקסבה), וממנה התפתחה העיר החדשה לכוון מערב. הבית שימש כמרכז אירוח והיה בו גם בית כנסת מפואר ששמש קהילה קטנה של יוצאי טורקיה, שכונה "בית הכנסת האיסטנבולי". בבית כנסת זה התפלל גם הרב מדיני, ה"שדי חמד", שגר בבניין וגם הקים בו ישיבה.
לאחר מותו של רומנו בשנת 1912, ביקש הבן אברהם למכור את הבניין לאחת מהמשפחות העשירות של ערביי המקום. כאשר התעיינו ברכישת המבנה והשדות שסביבו גם המסיון, חברת כי"ח וחברת יק"א]]. ביוזמתם של החכם הספרדי רבי חזקיהו חיים מדיני וחסיד צאנז הרב שמעון הויזמן נקנה הבניין על ידי רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש והוקמה בו הישיבה הראשונה והחשובה של חב"ד בארץ ישראל "תורת אמת". ניהול הישיבה נמסר לרב יצחק חן לצד תלמידי חכמים נוספים.
במהלך המלחמה בשנת תרע"ד (1914) הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, נתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים אף גורשו מהארץ. לאחר המלחמה העולמית פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו בפרעות תרפ"ט (1929) פצועי והרוגי הטבח ומכאן יצאו היהודים לגלות מעירם.
בשנת תש"ח (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו הפלסטינים בבית רומנו בית ספר שהמשיך לפעול גם לאחר מלחמת ששת הימים (1967). בשנת תשמ"ב (1982), לאחר רצח שישה יהודים ליד בית הדסה בידי מחבלים פלסטינים תושבי העיר וניסיון דקירה של יהודי, הוצא "צו תפיסה לצרכים צבאיים" למבנה, ומאוחר יותר יושבו בו יהודים.[1]
אגודת חסידי חב"ד בעלי הבניין העניקו את יפוי כח על הבניין לישיבת שבי חברון, בראשות הרב משה בלייכר (כיום ממלא את מקומו הרב חננאל אתרוג), שהחלה דרכה בבית הדסה. בשנים תשנ"ו-תש"ס (1996 - 2000) נערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת שהייתה קבורה באדמה, וכן נוספו עוד שתי קומות.
רוב השטח שרכש חיים ישראל רומנו נמצא היום בידי הישיבה אך חלק משמש את צה"ל כבסיס המרכזי שלו בחברון, בתוך הבסיס הוקמה "שכונת חזקיהו" על שם הרב חזקיהו מדיני. בשכונה מתגוררות בקרוואנים מספר משפחות יהודיות.
לאחרונה (2011) החלו במקום עבודות להקמת 'מרכז-מבקרים' אשר יספר את סיפור המקום ותושביו.
ב-י"ח תשרי התשע"ו נחנכה הרחבה משמעותית למבנה, של 10 קומות המיועדות לשמש כפנימייה עבור תלמידי הישיבה.
קישורים חיצוניים
- בצלאל לנדוי - היישוב החסידי בחברון, בתוך -"כרם החסידות", ניסן תשמ"ה ח"ב עמ' קפ"ג-רס"ט.
- אפרים מורנו, מאה שנים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, באתר ערוץ 7, 10 בנובמבר 2011
הערות שוליים
- ^ איל זמיר, איל בנבנישתי, אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1993, עמוד 170
היישוב היהודי בחברון | |||||
---|---|---|---|---|---|
שכונות | שכונת אברהם אבינו • אדמות ישי • רובע חזקיהו • בית שניאורסון • בית הדסה • בית השלום • בית רומנו • בית המכפלה • בית רחל ובית לאה • בית החירות | ||||
אישים ופעילים | נעם ארנון • הלל הורוביץ • בן ציון טבגר • מרים לוינגר • משה לוינגר • דוב ליאור • אליהו ליבמן • ברוך מרזל • אורית סטרוק • נועם פדרמן | ||||
היסטוריה |
| ||||
אתרים | בית העלמין היהודי העתיק בחברון • קבר ישי ורות • קבר אבנר בן נר • קבר עתניאל בן קנז • מצפה חברון • תל רומיידה • מעיין אברהם אבינו • מעיין שרה | ||||
מבנים | מערת המכפלה • בית הכנסת אברהם אבינו • בית שפירא • מוזיאון חברון • מרכז גוטניק • ישיבת שבי חברון • בית התקומה | ||||
שונות | ציר המתפללים • ציר ציון • הסכם חברון • פרשת אלאור אזריה |