בית רוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של XX-59-40 (שיחה) לעריכה האחרונה של האנציקלופדיסט
מ סדר תבניות בראש הערך; סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 1: שורה 1:
{{coord|32.060159|N|34.777739|E|type:landmark|display=title}}
{{מיקום מפורט בישראל|שם=בית רוק|רוחב=32.060159|אורך=34.777739|כיוון כתב=ימינה|כותרת=כן}}
{{מיקום מפורט בישראל|שם=בית רוק|רוחב=32.060159|אורך=34.777739|כיוון כתב=ימינה|כותרת=כן}}
[[קובץ:בית-רוק01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזיתו המערבית של בית רוק, 7/08]][[קובץ:פרט-בית-רוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרט פתח במפלס המגורים, 7/08]]
[[קובץ:בית-רוק01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזיתו המערבית של בית רוק, 7/08]]
[[קובץ:פרט-בית-רוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרט פתח במפלס המגורים, 7/08]]
'''בית רוק''' הוא [[בית באר]] מ[[המאה ה-19]] המצוי כיום ברחוב השומרון, באזור [[התחנה המרכזית הישנה]] של [[תל אביב]].
'''בית רוק''' הוא [[בית באר]] מ[[המאה ה-19]] המצוי כיום ברחוב השומרון, באזור [[התחנה המרכזית הישנה]] של [[תל אביב]].

== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
הבית הוקם במאה ה-19, בלב ה[[פרדס]]ים של משפחת רוק, משפחה [[ערביי ישראל|ערבית]]-[[נצרות|נוצרית]] אמידה שהגיעה ל[[יפו]] מ[[עין כרם]]. בדומה לבתי באר אחרים, שנבנו בהדרגה, קומת הקרקע, שנועדה לשרת את עבודת הבאר, הייתה פשוטה יחסית, וקורתה ב[[קמרון צולב|קמרונות צולבים]]. קומת המגורים השנייה, שנוספה בהמשך, הייתה מפוארת יותר, וכללה תקרה גבוהה, רצפת [[שיש]], חלונות מקומרים בחזיתות המזרחית והמערבית וגג [[רעף|רעפים]]. ה[[באר מים|באר]] הופעלה בתחילה באמצעות [[אנטיליה]], ומאוחר יותר באמצעות [[מנוע דיזל]].
הבית הוקם במאה ה-19, בלב ה[[פרדס]]ים של משפחת רוק, משפחה [[ערביי ישראל|ערבית]]-[[נצרות|נוצרית]] אמידה שהגיעה ל[[יפו]] מ[[עין כרם]]. בדומה לבתי באר אחרים, שנבנו בהדרגה, קומת הקרקע, שנועדה לשרת את עבודת הבאר, הייתה פשוטה יחסית, וקורתה ב[[קמרון צולב|קמרונות צולבים]]. קומת המגורים השנייה, שנוספה בהמשך, הייתה מפוארת יותר, וכללה תקרה גבוהה, רצפת [[שיש]], חלונות מקומרים בחזיתות המזרחית והמערבית וגג [[רעף|רעפים]]. ה[[באר מים|באר]] הופעלה בתחילה באמצעות [[אנטיליה]], ומאוחר יותר באמצעות [[מנוע דיזל]].
שורה 17: שורה 18:
* מירב גזית, עמית עמיהוד, יונתן שטיין, [http://web.archive.org/web/20080820094636/http://www.bateibeer.com/www/11.pdf בית משפחת רוק] באתר בתי הבאר
* מירב גזית, עמית עמיהוד, יונתן שטיין, [http://web.archive.org/web/20080820094636/http://www.bateibeer.com/www/11.pdf בית משפחת רוק] באתר בתי הבאר
* {{הארץ|דליה קרפל|זוהי יפו, ילדה|1.1303343|6.2.2008}}
* {{הארץ|דליה קרפל|זוהי יפו, ילדה|1.1303343|6.2.2008}}
*{{NFC|אלי אלון|בית רוק ההיסטורי בתחנה המרכזית הישנה בת"א|0024-D-108451-00|27 בדצמבר 2015}}
* {{NFC|אלי אלון|בית רוק ההיסטורי בתחנה המרכזית הישנה בת"א|0024-D-108451-00|27 בדצמבר 2015}}


{{coord|32.060159|N|34.777739|E|type:landmark|display=title}}
[[קטגוריה:בתי באר]]
[[קטגוריה:בתי באר]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: בתי מגורים]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: בתי מגורים]]

גרסה מ־10:21, 2 בספטמבר 2017

בית רוק
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית רוק
בית רוק
חזיתו המערבית של בית רוק, 7/08
פרט פתח במפלס המגורים, 7/08

בית רוק הוא בית באר מהמאה ה-19 המצוי כיום ברחוב השומרון, באזור התחנה המרכזית הישנה של תל אביב.

היסטוריה

הבית הוקם במאה ה-19, בלב הפרדסים של משפחת רוק, משפחה ערבית-נוצרית אמידה שהגיעה ליפו מעין כרם. בדומה לבתי באר אחרים, שנבנו בהדרגה, קומת הקרקע, שנועדה לשרת את עבודת הבאר, הייתה פשוטה יחסית, וקורתה בקמרונות צולבים. קומת המגורים השנייה, שנוספה בהמשך, הייתה מפוארת יותר, וכללה תקרה גבוהה, רצפת שיש, חלונות מקומרים בחזיתות המזרחית והמערבית וגג רעפים. הבאר הופעלה בתחילה באמצעות אנטיליה, ומאוחר יותר באמצעות מנוע דיזל.

ב-1902 היה מעורב אחד מבניה של משפחת רוק, אלפרד, בתגרה שבמהלכה נרצח איכר מראשון לציון בשם יעקב אברמוביץ. כדי להיחלץ מעונש מוות, נמלט רוק מהארץ. משפחתו ניסתה להגיע להסדר של פיצוי כספי עם אנשי ראשון לציון, והדעות חלוקות באשר לטיבו של הסדר זה. על פי גרסה אחת, מכרה המשפחה לאיכרים את אחד מפרדסיה. על פי גרסה אחרת, הוצע לפרנסי ראשון לציון פיצוי בסך 10 אלפים פרנק. הכספים הושקעו בקרן לטובת בתו של אברמוביץ', ולאחר שזו מתה, הושקעו כספי הקרן בהקמת מרפאה. אלפרד רוק חזר מאוחר יותר לארץ ישראל. הוא היה למקורבו של המופתי אמין אל-חוסייני, כיהן כסגן נשיא המפלגה הערבית הפלסטינית וכחבר הוועד הערבי העליון, והתנגד לציונות ולמכירת קרקעות ליהודים.

חרף התנגדותו של אלפרד רוק למכירת קרקעות ליהודים, מכרה משפחתו את הפרדס ואת הבית למשפחות קליין ושפיר משכונת נווה שאנן הסמוכה בשנות ה-20, ככל הנראה לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים. לפי גרסה אחרת, בתחילה התגוררו בבית מיסיונרים פרוטסטנטים, ומהם עבר לידיים יהודיות. בשנים 1927, 1929 ו-1932 נערך יריד המזרח על אדמות הפרדס, שנעקר בינתיים. ב-1937 תרמו המשפחות את הקרקע לעיריית תל אביב, לשם בניית התחנה המרכזית, מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהן החזיקו. משפחת רוק המשיכה להתגורר ביפו עד 1948.

בבית רוק עצמו, שהיה עתה בפאתי התחנה המרכזית, התגורו באותה העת משפחות יהודיות בדמי מפתח. בקומת קרקע פעלו בעלי מלאכה שונים, ובהם מפרזל סוסים, פסל, רתך, משתלה ומפעל למוזאיקה. הבאר נאטמה בידי הדיירים, אך שרידיה עדיין קיימים.

במרוצת השנים עזבו את הבית הדיירים שהתגוררו בו. פעלו בו בתי מלאכה ובתי עסק שונים. עקב הזנחה רבה, קירותיו של הבית נסדקו, חלקם סובלים מרטיבות, ותוספות בנייה שונות שנועדו לשרת את בתי העסק הפועלים בו פגעו במראהו. עם זאת, המבנה בעל גג הרעפים עדיין חריג במראהו ביחס לבנייה העירונית שבסביבתו.

קישורים חיצוניים