הינדואיזם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
מאין תקציר עריכה
שורה 56: שורה 56:
למרות חשיבותו של האל [[ברהמה]], מעטים מאוד הם ההינדואים העובדים אותו ומִקְדשים לברהמה נדירים ביותר, כשהידוע שבהם נמצא ב[[פושקר]] שבמדינת [[ראג'סטאן]].
למרות חשיבותו של האל [[ברהמה]], מעטים מאוד הם ההינדואים העובדים אותו ומִקְדשים לברהמה נדירים ביותר, כשהידוע שבהם נמצא ב[[פושקר]] שבמדינת [[ראג'סטאן]].


לאלים ההינדואים ישנן '''נשים''' המכונות [[דווי]] (אלה): [[סראסווטי]] היא זוגתו של ברהמה, [[לקשמי]] היא זוגתו של וישנו, ואילו [[פרוואטי]], או דורגא - היא בת זוגו של שיווה. רבים מההינדואים עובדים את האלות '''דווי''', ובהן גם ההתגלמות הנקראת [[קאלי]], שהיא התגלמות נוספת של אשת שיווה.
לאלים ההינדואים ישנן '''נשים''' המכונות [[דווי (אלה)|דווי]] (אלה): [[סראסווטי]] היא זוגתו של ברהמה, [[לקשמי]] היא זוגתו של וישנו, ואילו [[פרוואטי]], או דורגא - היא בת זוגו של שיווה. רבים מההינדואים עובדים את האלות '''דווי''', ובהן גם ההתגלמות הנקראת [[קאלי]], שהיא התגלמות נוספת של אשת שיווה.


אחד האלים הפופולריים בהינדואיזם הוא אל הפיל [[גנש]], בנו של שיווה, המסיר את מצוקות הקיום, ונחשב למאמין בוישנו.
אחד האלים הפופולריים בהינדואיזם הוא אל הפיל [[גנש]], בנו של שיווה, המסיר את מצוקות הקיום, ונחשב למאמין בוישנו.

גרסה מ־08:42, 8 בספטמבר 2017

מקדש הינדואי המוקדש לאלה, שאקטי, במדינת אודישה שבהודו

הינדואיזם הוא שם כולל לדת הרווחת בהודו, בה חיים 96% מההינדואים בעולם. המאמינים בהינדואיזם נקראים הינדואים (Hindu). להינדואיזם, המכונה בידי חוקרים אקדמיים גם ברהמיניזם, מספר גדול של אופני פולחן, זרמים ותפיסות פילוסופיות. הדת ההינדואית היא מהעתיקות בדתות בעולם, ועם כ-1.05 מיליארד מאמינים, היא הדת השלישית בגודלה בעולם.

מבוא

המילה "אום" בסנסקריט, המסמלת שלמות ומשמשת כמנטרה בפולחן ובמדיטציה ההינדית

להינדואיזם תפיסה רב-אלית, ובתפיסה הפילוסופית העמוקה של הדת, האלים גם נתפסים כהתגלמויות שונות של המהות העליונה האחת, הברהמן. בקהילות שונות קיימים דגשים שונים מבחינת חשיבותם של האלים למאמינים, וההיררכיה הקיימת ביניהם. אלה הנחשבים בדרך כלל לחשובים שבין האלים הם ברהמה, וישנו, אינדרה, קאלי ושיווה, והם מיוצגים על ידי דמויות במקדשים (murti).

כתבי הקודש המרכזיים של הדת הם הוודות, שהן בין כתבי הקודש העתיקים ביותר בעולם, והתרגולות הרוחניות של הדת נקראות בשם הכולל יוגה.

ההינדואיזם מכיל בתוכו גם תפיסה חברתית, וכיום מאמיניו מתחלקים למעמדות הידועים גם בשם הפורטוגזי "קאסטות". בין הקאסטות קיימת חלוקה היררכית וחלוקת תפקידים. בראש הפירמידה עומד מעמד הכוהנים, הברהמינים, המופקדים על הפולחן, פירוש כתבי הקודש והנהגת הקהילה. אחריהם באות קאסטות נוספות דוגמת אלו של אנשי הממשל והמסחר. בתחתית המדרג החברתי עומדים "הטמאים", אלה שאינם נכללים במדרג, אין להם שייכות קבוצתית והמגע איתם אסור על השייכים לקאסטות.

עם השנים, ובעיקר מאז הופעת זרם הטנטרה, התפתחו בחברה ההינדית מסגרות הקוראות תגר על הסדר הזה. היום ניתן למשל למצוא מורים רוחניים אשר אינם ברהמינים, הם נוטלים לעצמם תפקידים של הובלה רוחנית וטקסית, והם זוכים לתארים דוגמת גורו, אצ'אריה וסוואמי.

באופן היסטורי המונח הינדו קדם להתייחסות להינדואיזם כאל דת. בפרסית "הינדו" משמעותו נהר, והמילה התייחסה במקור לאנשים שגרו מעברו המזרחי של נהר האינדוס. בזמן השלטון הבריטי בהודו, החל השימוש במונח "הינדו", באופן מעורפל מעט, לציין את אוסף ההשקפות הדתיות והמונח "הינדואיזם" לציין את דתם של ההינדואים, אף שהיה קיים בספרות כבר לפני כן. התנגדותם של הודים לשימוש במונח "הינדואיזם" נובעת בעיקר מכך שמדובר במונח שנטבע על ידי זרים, ולדעת רבים מהם אינו משקף הבנה מעמיקה של התרבות הרוחנית ההודית.

המונח החדש-יחסית הזה עורר דיונים רבים. יש הרואים בהינדואיזם יותר "דרך חיים" מאשר דת מאורגנת, ויש הרואים במונח סנטנה דהרמה (Santana Dharma) הלקוח משפת הסנסקריט, שפירושו הדרך הנצחית, מונח מתאים יותר.

על פי השקפה אחרת, ההינדואי הוא אדם המאמין בפילוסופיה המובאת בכתבי הקודש ההודיים הנקראים ודות. הוודות הן קרוב לוודאי כתבי הקודש העתיקים ביותר בעולם. ההשקפה העיקרית המובעת בהן טוענת שטבע האדם אלוהי. האל הוא הברהמן, המהות הרוחנית שקיימת בתוך כל גוף. הדת היא החיפוש אחרי הכרה עצמית, החיפוש אחרי העצמי הרוחני. הוודות מצהירות שהאדם אינו זקוק ל"ישועה", ולעולם אינו אבוד. במקרה השלילי, אדם יכול לחיות ללא מודעות לטבעו האמיתי ועצמיותו הנצחית.

הודאנטה (פירוש המילה המילולי הוא "סוף הוודות"), מכירה בכך שניתן להגיע אל האל בדרכים שונות ותקפות. כל דרך מוסמכת של תרגול רוחני יכולה להביא לאותו מצב של מודעות עצמית. הוודאנטה מטיפה לכבוד לכל הדתות, והיא מעודדת סובלנות לאמונות אחרות.

בפועל, זרמים הינדואיים מדגישים אמונה באל או אלה מסוימים, בדרך כלל באמצעות ייצוגים ביתיים או במקדש המכונים מורטי. האלים נתפסים על ידי מספר זרמים בהינדואיזם כהתגלמויות שונות של הברהמן האחד. בין האלים הראשיים של ההינדואיזם: ברהמה "הבורא" ובת זוגו סרסווטי אלת ההשכלה, וישנו ואשתו לקשמי, שיווה ואשתו פרוואטי, שאקטי (עוצמה) אלת החיים, קאלי היא אלת המוות וגַנֶש. בשל המגוון הרעיוני, קיים דיון ער בשאלה האם ההינדואיזם הוא מונותיאסטי (מוקדש לאל אחד), פוליתיאסטי (מוקדש לאלים רבים) או פאנתיאסטית (הרואה את קיום האל בכל).

עוד מאפיין של ההינדואיזם הוא בכך שהוא מבוצע על ידי תרגולות רוחניות הנקראות יוגה, ביניהן בהקטי-יוגה (חיבור לעליון באמצעות מסירות ואהבה), קרמה יוגה (חיבור לעליון באמצעות פעילות), ו-ג'נאנה יוגה (חיבור לעליון באמצעות ידע, מבוטא גי-אנה). היוגות מתוארות בשלושה טקסטים עיקריים: הבהגווד גיטא, כתבי היוגה סוטרה, וההאטה יוגה פראדיפיקה

עקרון חשוב אחר של ההינדואיזם הוא מחזוריות העולם: תקופות של בריאה חיים והתפוררות באות בזו אחר זו במחזוריות אינסופית. עקרון חשוב זה משותף לכל שש הפילוסופיות ההינדואיות שיפורטו בהמשך. מעיקרון זה נובעת האמונה בלידה מחדש ובגלגול נשמות.

מקורות היסטוריים

רק מעט ידוע על מקורו ההיסטורי של ההינדואיזם מכיוון שראשיתו קדמה להיסטוריה הכתובה. ההינדואיזם התפתח מאמונתם של הארים (אם אכן היה עם בשם זה), הדראווידיים וההראפניים, עמים שחיו בתת היבשת ההודית. בהמשך ההינדואיזם הושפע והשפיע על הבודהיזם והג'ייניזם.

זו אחת הדתות הבודדות שאין לה תאריך התחלה מוסכם מחקרית ואין דמות המזוהה כמייסדת הדת, בשל ריבוי הזרמים הקיימים בתוך קטגוריית העל המכונה הינדואיזם. אולם תתי הזרמים שמרכיבים את מארג ההינדואיזם מציינים לרוב מייסד וזמן התהוות.

כתבי הקודש של ההינדואיזם, הוודות, הועלו על הכתב רק אחרי אלפי שנים של העברה בעל פה. יש הרואים בהן ומהן השפעה של הזורואסטריאניזם (הדת הפרסית העתיקה).

היבטים שונים של ההינדואיזם

ההינדואיזם מתבטא בשני היבטים - ההיבט הפילוסופי והיבט האמונה.

ההיבט הפילוסופי של ההינדואיזם

על פי המסורת ההינדואית ישנן שש אסכולות עתיקות הנקראות אסטיקה (המקבלות את סמכות הוודות): נייה (לוגיקה), וייששיקה (אטומיזם), סמקהייה (מנייה ופירוק), יוגה (חיבור לנשגב), פורווה מימאסה (דיון בהלכות הפולחן), ו-אווטארה מימאסה (פילוסופיה), כאשר זו האחרונה קרויה גם ודאנטה.

אסכולות לא אורתודוקסיות הנקראות נאסטיקה, כוללות, לפי השקפות מסוימות את הבודהיזם הג'ייניזם, והצ'ארווקה (אסכולה הודית אתאיסטית, מטריאליסטית).

היבט האמונה בהינדואיזם

דנוונטרי, גלגול של האל וישנו

לפי פרשנים מסוימים, באופן פילוסופי, כל האלים והתגלויותיהם בעולם (האוואטרים) אינם אלא ההתגלמויות של הרוחני האחד, הלא הוא הברהמן, אשר בחר להתגלם בצורות שונות, במטרה להקל על ביצוע הפולחן בידי המאמינים. (הערה: יש לשים לב שברהמן אינו זהה לברהמה, האל בורא היקום). כמובן שזוהי הכללה גסה ויש החולקים על השקפה זו ורואים אל מסוים כעליון.

בפנתאון ההודי שלושה אלים עיקריים: ברהמה, וישנו ושיווה. שלושתם מסמלים היבטים שונים של מחזורי הבריאה: האל ברהמה מסמל את היוצר, וישנו הוא המקיים ושיווה הוא המחריב.

הינדואים רבים משתייכים לקבוצה בשם ואישנויזם, ומאמינים בוישנו. בין התגלויותיו בעולם ניתן למנות את המלך ראמה, קרישנה, בודהה, דנוונטרי, נארסימה (התגלמות שהיא חצי אדם וחצי אריה) ואחרים.

רוב ההינדים אחרים מאמינים באל שיווה, ובאשתו, דורגא.

למרות חשיבותו של האל ברהמה, מעטים מאוד הם ההינדואים העובדים אותו ומִקְדשים לברהמה נדירים ביותר, כשהידוע שבהם נמצא בפושקר שבמדינת ראג'סטאן.

לאלים ההינדואים ישנן נשים המכונות דווי (אלה): סראסווטי היא זוגתו של ברהמה, לקשמי היא זוגתו של וישנו, ואילו פרוואטי, או דורגא - היא בת זוגו של שיווה. רבים מההינדואים עובדים את האלות דווי, ובהן גם ההתגלמות הנקראת קאלי, שהיא התגלמות נוספת של אשת שיווה.

אחד האלים הפופולריים בהינדואיזם הוא אל הפיל גנש, בנו של שיווה, המסיר את מצוקות הקיום, ונחשב למאמין בוישנו.

כתבי הקודש ההינדואים

הוודות נחשבות, כאמור, לסמכותיות עבור כל הזרמים בהינדואיזם. כתבי הקודש ההינדואיים מתחלקים לשתי קטיגוריות השרוטי (Shruti) - אלה שנשמעו [ממקור על-אנושי], והסמריטי (Smriti) - אלה שנתקבלו ונזכרו או נהגו בידי חכמים בליבם, וכך עברו הלאה. דוגמה לכתבי קודש של הסמריטי הם שני האפוסים הגדולים של הודו, המהאבהארטה (בה מצוי הדיון הפילוסופי החשוב בהגאוואד גיטה), והראמאינה.

הוודות

ערך מורחב – וודות

הוודות הן, לדעת חוקרים רבים, הטקסטים הדתיים העתיקים ביותר הידועים כיום. הרעיונות המובעים בוודות, הועברו על פי המסורת, בעל פה, מאב לבן וממורה לתלמיד במשך אלפי שנים עד שהועלו על הכתב. על פי המסורת ההינדואית, הוודות נאספו והועלו על הכתב על ידי חכם ששמו ויאסה. הוודות מתוארכות על ידי חוקרים שונים לתאריכים שבין 1500 ל 500 לפנה"ס.

על פי המסורת ההינדואית, הוודות אינן ממקור אנושי (apaurusheya), אין להן התחלה ולא סוף, והן לא נוצרו על ידי האדם. בדיוק על הנקודה הזו, התעוררה המחלוקת בין ההינדואיזם לבין הבודהיזם והג'ייניזם, הנוטות לכיוון הומניסטי וספקני.

ישנן ארבע וודות - ריג-וודה, יאג'ור-וודה, סאמה-וודה ואתהרה-וודה, שכל אחת מהן נחלקת לארבעה חלקים:

הדת ההינדואית הקדומה, בתקופת הוודות, הייתה שונה באופן מהותי מהדת כיום. חלקן של נשים כמורות רוחניות היה גדול יותר, ואלים שונים כאינדרה וסומה היו יותר מרכזיים ממעמדם העכשווי.

הכתבים שלאחר הוודות

בעוד הוודות חוברו בסנסקריט, חוברו טקסטים מאוחרים יותר בשפות דיסקורסיביות מקומיות, פרקריט שפירושו שפת המקום, השפה הטבעית והפשוטה. בין כתבי הקודש ניתן למנות אפוסים כגון הראמאינה והמהאבהארטה, וכן כתבים תאולוגיים, פילוסופיים, וספרי חוקים.

הכתבים הפופולריים ביותר, הם, הראמאינה והמהאבהארטה, בהם באה לידי ביטוי האמונה באווטארה, דהיינו האמונה בכך שהאל המופשט מתגלם בדמות אנושית. שתי ההתגלמויות העיקריות של וישנו הן ראמה, בראמאינה, וקרישנה במאהאבהארטה. התפיסה הפילוסופית המתבטאת באופנישדות, של הברהמן כאל חובק כל, היא פסגת הפילוסופיה ההינדואית לאחדים, ורק תחילת ההבנה הפרסונלית של האלוהות לאחרים.

בהגווד גיטא

ערך מורחב – בהגווד גיטא

בהגווד גיטא (שירת האל), דיון פילוסופי המצוי בתוך האפוס ההודי המהאבהארטה, נחשב בעיני הינדואים רבים לטקסט רב חשיבות.

הטקסט מתאר שיחה בין ארג'ונה, הנסיך הלוחם, לבין קרישנה, רכבו, בפתחה של מלחמה עקובה מדם. ארג'ונה רואה בשני הצדדים הלוחמים קרובים וחברים רבים. בצר לו, הוא פונה לקרישנה לעזרה. קרישנה מעודד את ארג'ונה להלחם בשחיתות שפשתה בממלכה, ולכונן את הטוב. הוא מזכיר שהעצמי הרוחני אינו כלה עם כיליון הגוף הזמני. קרישנה מוסיף ומסביר נושאים רוחניים נוספים, כגון עקרונות היוגה, החיבור לנשגב.

החלוקה החברתית בהינדואיזם

ההינדואיזם דוגל בשיוך האדם לווארנות (מילולית "חלוקות", מעשית מעמדות) ול-ג'אטים (איגודים מקצועיים אנדוגמיים שבמרוצת הזמן התקבעו סביב תורשה ומיקום) שמוינו למעמדות או קאסטה. הריבוד החברתי בהודו כמו בארצות אסיה האחרות, הוא היררכי - ישנן בהודו קאסטות עליונות וישנן קאסטות נחותות, שאינן מתערבות ביניהן. מחוץ לשיטת הקאסטות ישנם "הטמאים" - הנחשבים לנחותים שאסור לגעת בהם. מאז פעילותו של מוהנדס קרמצ'נד גנדי, שקרא להם "בניו של אלוהים" (הריג'אנס), נעשה מאמץ, שהצליח חלקית בלבד, לטשטש את החלוקה המעמדית ולהפחית את אפליית המעמדות הנמוכים, עד כדי אפליה מתקנת לטובת המעמדות הנמוכים, השבטיים וה"טמאים".

מערכת הקאסטות מורכבת מווארנות (מעמדות) וג'אטי (מקצועות) ארבע הווארנות בהודו הן:

ומחוץ למערכת, בעמדה נחותה, הטמאים.

כל מעמד נחלק לתתי מעמדות, לכל אחד מהם היררכיה מוגדרת, וכל אחד אמור לעסוק במקצוע מסוים בלבד.

החלוקה למעמדות הוזכרה כבר במזמור הריג-וודה (10.90, מזמור לפורושה, האישיות), מאמצע האלף השני לפנה"ס, בהיות הפורושה חיבור של ארבעה רבדים חברתיים. זוהי אחת העדויות הקדומות ביותר לתאוריה חברתית, והבנה של החברה כגוף בעל איברים שונים אשר שיתוף הפעולה ביניהם מאפשר קיום אנושי וחברתי.

המשמעות המקורית היא שככל הנראה שלכל אדם יכולות משלו, וכל חלקי החברה שזורים זה בזה ומשרתים זה את זה, ואין עולה מכך שאיבר אחד בגוף החברתי חשוב מאחר, אלא שנדרשות יכולות ופעולות שונות מחלקים שונים בחברה. בהמשך, מפקדי האוכלוסים שערכו הבריטים בהודו, שנערכו על ידי יודעי קרוא וכתוב (לרוב בראהמינים) עזרו מאוד לקבע את החלוקה הבין-מעמדית לא על סמך כישורים אלא על סמך לידה בלבד, תוך אימוץ הביטוי הפורטוגזי היורופוצנטרי "קאסטה", ויצירת מידרוג חשיבות בין המעמדות השונים.

תפוצה גאוגרפית

במדינות הבאות רוב האוכלוסייה הוא הינדואי:

מיעוטים הינדואים משמעותיים יש במדינות הבאות:

ראו גם

ספר: הינדואיזם
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

לקריאה נוספת

  • עזריאל קרליבך, הודו - יומן דרכים, מעריב.
  • יוחנן גרינשפון, הינדואיזם: מבוא קצר, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב והוצאת מפה.
  • טינה רוזנברג, המלאכיות של הודו - נשים מכת הטמאים בהודו מיילדות תינוקות, מרפאות מחלות ומצילות חיים, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 127, דצמבר 2008
  • חיים שפילברג, הודו - אמונות ודעות, הדר הוצאת ספרים.
  • קים נוט, הינדואיזם: מבוא קצר מאוד, משכל הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2008, תרגום רוני פרצ'וק
  • Flood, Gavin (1996). An introduction to Hinduism. New York, NY: Cambridge University Press. ISBN 0521438780.

קישורים חיצוניים