רב מרי בר רחל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:47, 13 בספטמבר 2017

רב מרי בר רחל בת שמואל היה אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי, מופיע עשרות פעמים בתלמוד הבבלי, היה מקורב לרבא.

משפחתו

בולט לעין צורת יחוסו, המתייחס אחר אבי אימו (שמואל), ולא אחר אביו כמקובל. הפרשנות המקובלת היא שאמו, בתו של שמואל, הרתה לאביו איסור גיורא, חייל בבלי בטרם התגייר, וילדה לאחר הגרות. בתלמוד ישנה סוגיה העוסקת בשאלה האם מוגדר כיהודי, למסקנה נפסק שכגר שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה, הוא נחשב יהודי לכל דבר - אף למינוי של שררה למרות ההגבלה שנצרך שבעל השררה יהיה "מקרב אחיך" - "מהמובחר שבאחיך", כלומר שאף אביו יהיה מישראל^[1]. אולם, בתלמוד במקום אחר^[2] מוזכר על כהן בנה של העשירה מרתא בת ביתוס אשתו של יהושע בן גמלא בכך שמובא האימרה "אמרו על בנה של מרתא בת בייתוס שהיה נוטל שתי ירכות של שור הגדול, שלקוח באלף זוז, ומהלך עקב בצד גודל. ולא הניחוהו אחיו הכהנים לעשות כן".

אך על פי אחת הסוגיות^[3] עולה שאביו היה יהודי ונקרא רבא, התלמוד מתייחס לכך ומפשר ש"תרי רב מרי בר רחל הוו" - כלומר שני אמוראים היו בשם זה. אגב תירוץ זה הינו ככל הנראה הוספה לתוך הטקסט התלמודי מתקופה מאוחרת יותר - ככל הנראה בתקופת הסבוראים^[^{דרוש מקור]}.

מעמד כלכלי

התלמוד מספר שכאשר אביו הביולוגי איסור גיורא עמד למות, ועל פי ההלכה היהודית לא היה יורש אותו רב מרי בצורה ישירה לכך נצרך איסור גיורא להשתמש בדרך עקיפה, לפי ההון המוזכר בירושה היה צריך רב מרי לחיות מתוך רוחה כלכלית.

קישורים חיצוניים

הרב אהרן הימן, "רב מרי בר איסור גיורא ואמו רחל בת שמואל", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 905-903, באתר היברובוקס

הערות שוליים

[1] תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ו, עמוד ב'

[2] תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד ב'

[3] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ב, עמוד א'.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 בולט לעין צורת יחוסו, המתייחס אחר אבי אימו ([[שמואל (אמורא)|שמואל]]), ולא אחר אביו כמקובל. הפרשנות המקובלת היא שאמו, בתו של שמואל, הרתה לאביו [[איסור גיורא]], חייל בבלי בטרם התגייר, וילדה לאחר הגרות. בתלמוד ישנה סוגיה העוסקת בשאלה האם מוגדר כ[[יהודי]], למסקנה נפסק שכגר ש[[הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה]], הוא נחשב יהודי לכל דבר - אף למינוי של שררה למרות ההגבלה שנצרך שבעל השררה יהיה "מקרב אחיך" - "מהמובחר שבאחיך", כלומר שאף אביו יהיה מישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עו|ב}}}}. אולם, ב[[תלמוד]] במקום אחר{{הערה|{{בבלי|סוכה|נב|ב}}}} מוזכר על כהן בנה של העשירה [[מרתא בת ביתוס]] אשתו של [[יהושע בן גמלא]] בכך שמובא האימרה "אמרו על בנה של מרתא בת בייתוס שהיה נוטל שתי ירכות של שור הגדול, שלקוח באלף זוז, ומהלך עקב בצד גודל. ולא הניחוהו אחיו הכהנים לעשות כן".
-אך על פי אחת הסוגיות{{הערה|{{בבלי|שבת|קנב|א}}.}} עולה שאביו היה יהודי ונקרא [[רבא]], התלמוד מתייחס לכך ומפשר ש"תרי רב מרי בר רחל הוו" - כלומר שני אמוראים היו בשם זה. אגב תירוץ זה הינו ככל הנראה הוספה לתוך הטקסט התלמודי מתקופה מאוחרת יותר - ככל הנראה בתקופת ה[[סבוראים]].
+אך על פי אחת הסוגיות{{הערה|{{בבלי|שבת|קנב|א}}.}} עולה שאביו היה יהודי ונקרא [[רבא]], התלמוד מתייחס לכך ומפשר ש"תרי רב מרי בר רחל הוו" - כלומר שני אמוראים היו בשם זה. אגב תירוץ זה הינו ככל הנראה הוספה לתוך הטקסט התלמודי מתקופה מאוחרת יותר - ככל הנראה בתקופת ה[[סבוראים]]{{מקור}}.
 ==מעמד כלכלי==