גבתון (עיר מקראית) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ארכאולוג
Cat-a-lot: הסרה מקטגוריה:אתרי המקרא
שורה 32: שורה 32:
[[קטגוריה:ערי פלשתים]]
[[קטגוריה:ערי פלשתים]]
[[קטגוריה:ערי לויים]]
[[קטגוריה:ערי לויים]]
[[קטגוריה:אתרי המקרא]]
[[קטגוריה:שפלת יהודה: אתרים ארכאולוגיים|מלוט]]
[[קטגוריה:שפלת יהודה: אתרים ארכאולוגיים|מלוט]]
[[קטגוריה:תלים מקראיים]]
[[קטגוריה:תלים מקראיים]]

גרסה מ־13:09, 20 בספטמבר 2017

תל מלוט המזוהה עם העיר המקראית גבתון

גִּבְּתוֹן הייתה עיר מקראית בנחלת שבט דן אשר ניתנה ללויים.[1] העיר נזכרת בספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ז, כעיר פלישתית בה הכה בעשא מלך ישראל את נדב בן ירבעם.

זיהוי העיר והיסטוריה

יש המזהים את גבתון עם יישובים הנמצאים באזור הצפוני של השפלה הפלישתית. יש המזהים את העיר עם "תל מלוט" (תל אל-מלאתׂ), אשר נמצא צפונית מערבית לעיר בית שמש ומערבית לעיר גזר.[2]

על פי הכתוב בספר מלכים, ממלכת ישראל ניסתה פעמיים לכבוש את העיר. ניסיון ראשון התרחש בתקופת המלך נדב בן ירבעם, שנרצח כאן בידי בעשא בן אחיה שירש את כסאו (מלכים א', ט"ו, כ"ז).[3] ניסיון שני נעשה בתקופת בנו של בעשא, המלך אלה, שנרצח בתרצה, בירת הממלכה, על ידי עבדו זמרי כאשר שר הצבא עמרי צר על גיבתון (מלכים א', ט"ז, ט"וי"ז). עם רצח המלך אלה, הפסיק עמרי את המצור על גבתון, הטיל מצור על תרצה, הביא להתאבדות זמרי השתלט על הממלכה. מהמסופר במקרא נראה כי העיר נותרה בשליטת הפלשתים.

.המושב גִּבְּתוֹן הוא מושב עובדים ליד רחובות ושייך למועצה אזורית ברנר נקרא על שם העיר המקראית.

תל מלוט

שלט שהוצב על ראש תל מלוט לזכר רפנאל מוסקל

תל מלוט הוא תל ארכאולוגי בשפלת יהודה. התל ממוקם בין היישובים יציץ, פדיה ומזכרת בתיה ומשקיף על עיינות גבתון. מצפון לשמורת עיינות גיבתון נמצא 'תל מָלוֹט שנהוג לזהותו עם העיר גבתון הפלשתית, שעל שמה קרויים המעיינות.

בחפירות בקרבת התל התגלה בשנות ה-90' של המאה העשרים מטמון המטבעות הגדול ביותר שאותר בישראל, ובו 26 אלף מטבעות ארד ביזנטיים.

על התל הוקם בשנת 2010 מצפור נוף על שם תבנית:נזכור את כולם, לוחם יחידת אגוז שנהרג במלחמת לבנון השנייה.

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק מ"ד
  2. ^ יחזקאל קויפמן, ספר יהושע, קריית ספר, ירושלים, 1963, ע"מ 227.
  3. ^ בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך: מלכים א', דוידזון עתי, תל אביב, 1996, ע"מ 160.