צלף אמריקאי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:וואלה! (ראו שיחת תבנית:וואלה!) (תג) (דיון)
Danielnovahov1 (שיחה | תרומות)
שורה 54: שורה 54:
*[[סיינה מילר]] - טאיה קייל, רעייתו של כריס.
*[[סיינה מילר]] - טאיה קייל, רעייתו של כריס.
*[[לוק גריימס]] - [[מארק לי]], לוחם [[אריות הים]] הנלחם לצד כריס בעיראק.
*[[לוק גריימס]] - [[מארק לי]], לוחם [[אריות הים]] הנלחם לצד כריס בעיראק.
*קאיר אודונל - ג'ף קייל, אחיו של כריס.
*[[קיר אודונל]] - ג'ף קייל, אחיו של כריס.
*[[בריאן הליסיי]] - קפטן ג'ילאספי.
*[[בריאן הליסיי]] - קפטן ג'ילאספי.
*סמי שייח - הצלף הסורי.
*סמי שייח - הצלף הסורי.

גרסה מ־16:58, 20 בספטמבר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט

פרמטרים [ קישור, אולפן, הפקה, מפיץ ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ הכנסות באתר מוג'ו ]

צלף אמריקאי
American Sniper
מבוסס על האוטוביוגרפיה של כריס קייל: American Sniper: The Autobiography of the Most Lethal Sniper in U.S. Military History
בימוי קלינט איסטווד
הופק בידי בראדלי קופר, אנדרו לזאר, קלינט איסטווד, רוברט לורנז עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ג'ייסון הול
עריכה ג'ואל קוקס, גארי רוץ'
שחקנים ראשיים בראדלי קופר
סיינה מילר
מוזיקה ג'וזף דבאסי
צילום טום סטרן
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה האחים וורנר, Warner Bros. Pictures עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה InterCom, האחים וורנר, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 11 בנובמבר 2014 (פסטיבל מכון הסרטים האמריקאי)
ארצות הבריתארצות הברית 25 בדצמבר 2014 (הפצה מוגבלת)
16 בינואר 2015 (הפצה נרחבת)
ישראלישראל 22 בינואר 2015
משך הקרנה 133 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט פעולה, סרט דרמה, סרט ביוגרפי, סרט מלחמה, סרט שמבוסס על ספרים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 60 מיליון דולר
הכנסות 547 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו americansniper
פרסים
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צלף אמריקאיאנגלית: American Sniper) הוא סרט קולנוע אמריקאי בסוגת דרמת מלחמה בבימויו של קלינט איסטווד, שיצא לאקרנים בשנת 2014. הסרט מבוסס על האוטוביוגרפיה של צלף יחידת אריות הים כריס קייל: American Sniper: The Autobiography of the Most Lethal Sniper in U.S. Military History. בסרט מככב בראדלי קופר, שהוא גם בין מפיקי הסרט. הסרט היה מועמד לשישה פרסי אוסקר, בהם פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר וזכה בפרס אוסקר לעריכת הסאונד הטובה ביותר.

עלילת הסרט

הסרט נפתח על רקע קולות מואזין. כריס קייל (בראדלי קופר) הוא צלף המחפה על כוחות חיל הנחתים של ארצות הברית במהלך משימתם בעיראק. הוא מזהה אישה וילד יוצאים מבית, האישה נותנת לילד מה שעלול להיות רימון יד והוא מתקרב לעבר חיילי הכוח. על כריס להחליט האם לפגוע בילד או לא בטרם הוא משחרר ירייה.

הסרט עובר לסצנה מילדותו של קייל, ילד מטקסס שאביו מלמדו לצוד. האב מלמד את קייל ואחיו הצעיר לקח לחיים, העולם על פי האב מחולק לשלושה: הכבשים, הזאבים וכלבי רועים שתפקידם להגן על התמימים מפני כוחות הרשע. קייל נהיה לרוכב רודיאו. בעקבות ההתקפות על שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה, הוא מחליט להתנדב לצבא ולאחר מבחנים מפרכים מתקבל ליחידת אריות הים בה מתגלה כבעל כישרון בלתי רגיל בצליפה. קייל פוגש בפאב את טאיה (סיינה מילר) והשניים מתאהבים. במהלך חתונתם נקראת יחידתו של קייל לעיראק, ומוצבת בפלוג'ה.

הסרט חוזר לאירועי סצנת הפתיחה ומתברר כי הילד אכן נשא רימון יד, קייל הורג אותו ואת אמו שנטלה את הרימון לאחר מותו בכוונה ליידות אותו על הנחתים. בשובו לבסיס עולה כי היו אלו החיסולים הראשונים שלו בשירות. קייל ממשיך ללוות את כוחות המארינס כשהוא פוגע בחמושים רבים ומציל פעם אחר פעם את החיילים. הכוחות נשלחים לתפוס את אבו מוסעב א-זרקאווי, מנהיג אל-קאעידה בעיראק. הם לא מצליחים במשימה, בין השאר בשל צלף סורי שפוגע באמריקאים.

קייל חוזר לארצות הברית ומתאחד עם אשתו ההרה, ומגלה כי הוא סובל מתופעות הפרעת דחק פוסט-טראומטית. לאחר לידת בנו הבכור נשלח קייל לסבב נוסף בעיראק. הוא נחשב לאיש המבוקש ביותר בעיראק ועל ראשו מוצא פרס של 180,000 דולר מטעם אל קאעידה. בקרב הכוחות האמריקאיים הוא מכונה "אגדה". הצלף הסורי מצליח פעם נוספת לפגוע בחיילים מיחידתו, אך לא בקייל. בשובו לחופשה נולדה בתו השנייה, והסימפטומים הפוסט-טראומטיים שלו מחמירים.

במהלך השהות השלישית שלו בעיראק, ניצוד קייל על ידי הצלף הסורי, שפוצע קשות את חברו. קייל ועמיתיו מחליטים לשוב לזירת הקרב ולנקום. הקרב מסתבך וחברו ליחידה מארק לי נהרג. בשובו לארצות הברית נוכח קייל בהלוויה של עמיתו ומבקר בבית החולים את חברו הפצוע שהתברר שהתעוור. טאיה מתחננת בפני קייל שלא ייצא למשימה נוספת אך הוא לא שועה להפצרותיה.

בסבב המשימה הרביעי שלו בעיראק, מוטלת על היחידה המשימה לחסל את הצלף העיראקי שפועל בצאדר סיטי. קייל ויחידתו מתמקמים על גג בניין, כשמתחתם שורצים כוחות האויב. הצלף הסורי פוגע בחייל אמריקאי, קייל מזהה אותו אך מתברר שהוא מרוחק 2,100 יארד מהעמדה שלהם. מפקד הכוח פוקד על קייל לא לירות על מנת לא לחשוף את הכוח. על אף המרחק הרב שהופך את הפגיעה לכמעט בלתי אפשרית וסיכון הכוח, מחליט קייל בכל זאת לירות ומצליח לחסל את יריבו. הכוח נחשף ונמצא בעמדת נחיתות מול עשרות חמושים עיראקים שמסתערים עליו. קייל מתקשר בטלפון לוויני לרעייתו ומודיע לה שכעת הוא מוכן לחזור הביתה. בחיפוי מסוק קרב וסופת חול הם מצליחים לסגת לכלי רכב הפינוי, אך קייל נפגע ונפצע במהלך הירי.

קייל שב לביתו, הפרעותיו הופכות לבלתי נסבלות ומסכנות את סביבתו. במפגש של קייל עם פסיכיאטר במרכז רפואי של המחלקה לענייני חיילים משוחררים, עולה כי הצי זקף לזכותו של קייל מעל 160 חיסולים במשך למעלה מ-1,000 ימים ששהה בעיראק. הפסיכיאטר תוהה אם קייל מרגיש חרטה על דברים שראה או עשה, אך קייל משיב שהוא הגן על חבריו וחש רק צער על אלו שלא הצליח להציל. הפסיכיאטר מציע לו לסייע לחיילים בשיקום וקייל נענה בחיוב. הוא מתחיל ללוות נכים ובוגרי מלחמה שסובלים מהפרעות דחק פוסט-טראומטית, בשיחות עידוד ובחניכה במטווח. במקביל יחסיו עם רעייתו ומשפחתו עולים על דרך המלך.

הקרנת כתוביות הסיום מתבצעת על רקע קטעי צילומים מתוך מסע ההלוויה וטקס האשכבה של קייל שנהרג מידי חייל משוחרר מעורער בנפשו בעת שסייע לו בהליך השיקום.

האירועים במציאות

ערך מורחב – כריס קייל

כריס קייל נולד ב-1974 בטקסס, כבר בילדותו נחשף לירי ולציד ובגיל שמונה קיבל מאביו את רובהו הראשון. הוא עבד בחווה והתחרה ברודיאו. ב-1999 התגייס לצי האמריקאי ושירת בצוות 3 של יחידת אריות הים. במרץ 2003 רשם את החיסול הראשון כצלף, כשפגע באישה שהתכוונה ליידות רימון יד על חיילי המארינס בנאסריה שבדרום עיראק. הוא היה בארבעה סבבים של משימות בעיראק במהלכם נזקפו לזכותו 160 חיסולים ועוד קרוב למאה חיסולים שלא זכו לאישור רשמי. הוא נחשב לצלף הקטלני ביותר בתולדות הצבא האמריקאי. בעיראק הוא זכה לכינוי "השטן מרמאדי" ועל ראשו הוצא פרס של 180,000 דולר.[1] את הצליפה המתועדת מהמרחק הרב ביותר רשם ב-2008 כשפגע ממרחק של כ-2,100 יארד (1920 מטר) בחמוש עיראקי שהתכוון לירות ממטול רקטות לעבר שיירה אמריקאית. במהלך שירותו עוטר קייל פעמיים בכוכב הכסף וחמש פעמים בכוכב הארד. הוא השתחרר ב-2009, התגורר עם רעייתו ושני ילדיו בטקסס ועבד בחברה לייעוץ ביטחוני. ב-2 בפברואר 2013 נהרג במהלך מטווח מירי של חייל משוחרר מעורער בנפשו. טקס האשכבה שלו נערך באצטדיון הפוטבול של קבוצת דאלאס קאובויס, מסע ההלוויה שלו התפרס על פני 320 ק"מ, וכלל שיירה של 200 כלי רכב ומאות אנשים שחלקו לו כבוד אחרון לאורך הדרך.[2]

שחקנים

הפקה

הזכויות לסרט המבוסס על האוטוביוגרפיה של כריס קייל נרכשו על ידי אולפני האחים וורנר ב-2012 כשנה לפני מותו של קייל. למפיק וכוכב הסרט נבחר בראדלי קופר. סטיבן שפילברג נבחר לבמאי והחל לעבוד על התסריט כשהשינוי העיקרי שהכניס בו היה הדגש על היריבות בין הצלף האמריקאי לצלף העיראקי. משיקולי תקציב החליט ספילברג לפרוש מהמשך הפרויקט ונשיא אולפני האחים וורנר ביקש לבדוק האם קלינט איסטווד מוכן לקחת על עצמו את המלאכה. איסטווד היה באמצע קריאת ספרו של קייל ונענה להצעה בחיוב.[3]

צילומי הסרט החלו במרוקו בה העמידה הממשלה רכבים צבאיים וניצבים לטובת ההפקה. עיקר הצילומים נעשו בקליפורניה ועל מנת לעמוד באתגר להוציא את הסרט לאקרנים עוד ב-2014, הוא צולם ב-44 ימים דחוסים כשאיסטווד ממעט בחזרות ובצילומים פר סצנה.

תגובות לסרט

קהל הצופים

הקרנת הבכורה של הסרט נעשתה במהלך פסטיבל מכון הסרטים האמריקאי ב-11 בנובמבר 2014, הוא יצא בהפצה מוגבלת בארבעה בתי קולנוע בארצות הברית ב-25 בדצמבר 2014.[4] ב-16 בינואר 2015 יצא הסרט בהפצה רחבה בבתי קולנוע בארצות הברית, ושבר את שיא ההכנסות ליום הפתיחה בחודש ינואר עם כ-30.5 מיליון דולר.[5] על פי דן פלדמן, מנהל ההפצה של האחים וורנר בארצות הברית, הסרט הפך לתופעה תרבותית.[6] סך הכל הכניס הסרט ברחבי העולם כ-547 מיליון דולר לעומת תקציב הפקה של 60 מיליון דולר.

מבקרי הקולנוע

הסרט זכה לתגובות חיוביות מצד מבקרי הקולנוע. דייוויד דנבי מהניו יורקר ציין כי הסרט הוא בו זמנית גם סרט מלחמה וגם סרט אנטי מלחמה. הוא שיבח את עבודתו של איסטווד שלעומתו נראים מרבית במאי הקולנוע כחובבנים ויצר סרט שלא מאבד לרגע את ריכוז הצופה ומצליח לגרום לו אי נוחות כפי שהתכוון.[7] פיטר טרוויס ממגזין רולינג סטון נתן לסרט 3.5 כוכבים מתוך ארבעה וכינה את הופעתו של בראדלי קופר, שהעלה לצורך הסרט כ-18 קילוגרם ואימץ מבטא טקסני, כמדהימה.[8] קלאודיה פאויג מUSA Today ציינה שמדובר בסרט עוצמתי ונוגע ללב בו סצנות המלחמה עשויות בקצב משובח ומותחות, והשוותה אותו לסרט מטען הכאב.[9] גם ג'ו מורגנשטיין השווה את הסרט למטען הכאב, אך ציין שלקתרין ביגלו, במאית מטען הכאב, היה חופש יצירה גדול יותר. איסטווד, לעומת זאת, היה מוגבל בכך שהסרט שלו מבוסס על סיפור אמיתי. הוא ציין שמדובר בסרט עשוי היטב המפאר את אומץ הלב והפטריוטיזם.[10]

פרסים

הסרט נבחר לאחד מסרטי השנה מטעם מכון הסרטים האמריקאי. ארגון מבקרי הקולנוע האמריקאי בחר בסרט לאחד מסרטי השנה ובאיסטווד כבמאי הטוב ביותר.

הסרט היה מועמד ל-6 פרסי אוסקר בקטגוריות פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (בראדלי קופר), פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר, פרס אוסקר לעריכת הסאונד הטובה היותר, פרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר ופרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר. הוא זכה בפרס עריכת הסאונד הטובה ביותר.

מחלוקות פוליטיות

הסרט עורר מחלוקת פוליטית בין אלו שהיללו אותו כסרט פטריוטי שלא מפחד להתמודד עם האמת על איום הטרור ובין אלו שראו בו סרט תעמולה לא מוסרי ופשטני.[11] במאי הקולנוע מייקל מור יצא נגד נושא הסרט והצגת גיבורו: "דודי נהרג במלחמת העולם השנייה, לימדו אותנו שצלפים הם פחדנים שיירו בך בגב, ופולשים הם אפילו גרועים יותר",[12] סת' רוגן השווה את הסרט לסרט התעמולה הנאצי שהופיע בסרט ממזרים חסרי כבוד. מאוחר יותר התנצל רוגן על כך ש"הובן לא נכון".[13][14] מולם התייצבו אישים בעלי עמדות שמרניות כגון רופרט מרדוק ושרה פיילין ששיבחו את הסרט וגינו את מה שכינו "השמאלנים של הוליווד",[15][16] ואמנים כגון דין קיין, בלייק שלטון, קיד רוק, רוב לאו וקרייג מורגן שתקפו את מור ורוגן.[14] כמו כן זכה הסרט לתמיכה מהרפובליקנים ג'ון מקיין, ניוט גינגריץ' וטים פולנטי.[14] מייק טייבי ממגזין רולינג סטון ציין שהסרט הוא כמעט טיפשי מדי מכדי לבקר אותו, ושאפילו בסטנדרטים הנמוכים של תעשיית הסרטים הוא ירד לשפל חדש. הוא ציין שהפוליטיקה של הסרט מגוחכת ואדיוטית שדומה לזו של ג'ורג' ווקר בוש וציין שהנבלים האמיתיים בסרט הם דיק צ'ייני, דונלד רמספלד ופקידי ממשל נוספים שהציבו את כריס קייל עם רובה צלפים על גגות עיראק וביקשו ממנו להרוג נשים וילדים.[17]

איסטווד, קופר והתסריטאי ג'ייסון הול התייחסו למחלוקת וציינו שלא מדובר בסרט פוליטי אלא בכזה שמנסה להציג דיוקן אמיתי של כריס קייל והשפעת מלחמת עיראק עליו.[11]

בעולם הערבי התקבל הסרט ברגשות מעורבים, באיחוד האמירויות הערביות, קטר וכווית צונזרו חלקים מהסרט, ואילו בירדן הוא נפסל להקרנה. בעיראק הצליח הסרט בחלקים הכורדיים של המדינה, בעיר בגדד היו בעלי בתי קולנוע שסירבו להעלות אותו מחשש לתגובות נזעמות,[18] ובקולנוע בו כן הוקרן, הופסקה ההקרנה לאחר שבוע בלבד.[19] הליגה הערבית-אמריקאית נגד השמצה דיווחה על עלייה בתחושות זעם ושנאה כלפי מוסלמים בארצות הברית.[20]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Meet the big shot, ניו יורק פוסט, 1 בינואר 2012
  2. ^ Chris Kyle Funeral Procession Arrives in Austin, אתר nbcdfw.com, ‏12 בפברואר 2013
  3. ^ The Making of 'American Sniper': How an Unlikely Friendship Kickstarted the Clint Eastwood Film, הוליווד ריפורטר, 2 בינואר 2015
  4. ^ מערכת ערוץ התרבות, ‏שיא אמריקאי: הסרט של החדש קלינט איסטווד שובר שיאים, באתר ‏מאקו‏, 31 בדצמבר 2014
  5. ^ ‘American Sniper’ Makes Eastwood’s Friday With $30.5M, Can It Hit $80M By Monday? – Saturday Update, אתר deadline.com ‏17 בינואר 2015
  6. ^ Box Office: ‘American Sniper’ Shatters Records With $90.2 Million Weekend, וראייטי, 18 בינואר 2015
  7. ^ LIVING HISTORY, הניויורקר, 22 בדצמבר 2014
  8. ^ Eastwood and a buffed-up Bradley Cooper bring Navy SEAL Chris Kyle's story to the big screen, רולינג סטון, 23 בדצמבר 2014
  9. ^ Bradley Cooper's aim is true in 'American Sniper', ‏ 24 בדצמבר 2014
  10. ^ ‘American Sniper’ Review: The Good, the Terse and the Tragic, וול סטריט ג'ורנל, 24 בדצמבר 2014
  11. ^ 1 2 What people get wrong about 'American Sniper', ‏CNN‏ 24 בינואר 2015
  12. ^ מערכת ערוץ התרבות, ‏"צלף אמריקאי": חייל גיבור או רוצח פחדן?, באתר ‏מאקו‏, 19 בינואר 2015
  13. ^ Seth Rogen, Michael Moore Slam 'American Sniper', ‏Yahoo!, ‏19 בינואר 2015
  14. ^ 1 2 3 A guide to the ‘American Sniper’ culture wars controversy, וושינגטון פוסט, 26 בינואר 2015
  15. ^ Rupert Murdoch Rips "Hollywood Leftists" Over 'American Sniper, הוליווד ריפורטר, 23 בינואר 2015
  16. ^ Sarah Palin Thanks ‘American Sniper’, Slams Hollywood, אתר deadline.com, ‏20 בינואר 2015
  17. ^ 'American Sniper' Is Almost Too Dumb to Criticize, רולינג סטון, 21 בינואר 2015
  18. ^ ‘American Sniper’ Generates Debate, Draws Crowds In Iraq And Arab World, אתר deadline.com, ‏23 בינואר 2015
  19. ^ Here’s what moviegoers in Baghdad think of ‘American Sniper’, אתר GlobalPost‏ 28 בינואר 2015
  20. ^ מערכת וואלה!‏, בעקבות "צלף אמריקאי": זינוק חד בכמות האיומים נגד מוסלמים, באתר וואלה!‏, 25 בינואר 2015