חגי מירום – הבדלי גרסאות
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
||
מירום נולד ב[[קבוצת השרון]], ובעת שהיה ילד עברה משפחתו לקיבוץ [[יפעת]]. עם [[גיוס לצה"ל|גיוסו לצה"ל]] התנדב ל[[שייטת 13]]{{הערה|1={{ |
מירום נולד ב[[קבוצת השרון]], ובעת שהיה ילד עברה משפחתו לקיבוץ [[יפעת]]. עם [[גיוס לצה"ל|גיוסו לצה"ל]] התנדב ל[[שייטת 13]]{{הערה|1={{nrg|שלום ירושלמי|מנכ"ל המדינה הבא. אולי|101/329|26 במאי 2004|archive|}}.}}. מירום השלים את הכשרת מסלול ה[[לוחם]] בקומנדו הימי ויצא ל[[קורס קצינים]]. עם תום הקורס שב לשייטת, שם שימש כ[[מפקד צוות]]{{הערה|1={{mynet|אריק בשן|הח"כ לשעבר חגי מירום עוזב את קיבוץ יפעת|4356156|14 במרץ 2013|}}.}}. מירום סיים את שירותו בדרגת [[סרן]]. לאחר שחרורו למד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ועסק ב[[עריכת דין]]. היה מזכ"ל תנועת [[הנוער העובד והלומד]] ונמנה עם פעילי [[התנועה הקיבוצית]]. היה חבר הוועד הפועל של [[ההסתדרות]]. |
||
מירום החל את פעילותו הפוליטית ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] במפלגת העבודה. בשנת [[1988]] הוא נבחר ל[[הכנסת ה-12|כנסת ה-12]] והיה חבר ב[[ועדת החינוך|וועדת החינוך]], ב[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]] וב[[ועדת חוקה, חוק ומשפט]]. ב[[הכנסת ה-13|כנסת ה-13]] ([[1996]]-[[1992]]) שימש כיושב-ראש [[ועדת הכנסת]] ולאחר מכן היה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. ב[[הכנסת ה-14|כנסת ה-14]] הוא חזר להיות חבר בוועדת הכנסת וועדת החוץ והביטחון. |
מירום החל את פעילותו הפוליטית ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] במפלגת העבודה. בשנת [[1988]] הוא נבחר ל[[הכנסת ה-12|כנסת ה-12]] והיה חבר ב[[ועדת החינוך|וועדת החינוך]], ב[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]] וב[[ועדת חוקה, חוק ומשפט]]. ב[[הכנסת ה-13|כנסת ה-13]] ([[1996]]-[[1992]]) שימש כיושב-ראש [[ועדת הכנסת]] ולאחר מכן היה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. ב[[הכנסת ה-14|כנסת ה-14]] הוא חזר להיות חבר בוועדת הכנסת וועדת החוץ והביטחון. |
||
גרסה מ־09:19, 28 בספטמבר 2017
תבנית:ח"כ חגי מירום (נולד ב-23 בספטמבר 1946) הוא חבר הכנסת לשעבר ממפלגת העבודה.
ביוגרפיה
מירום נולד בקבוצת השרון, ובעת שהיה ילד עברה משפחתו לקיבוץ יפעת. עם גיוסו לצה"ל התנדב לשייטת 13[1]. מירום השלים את הכשרת מסלול הלוחם בקומנדו הימי ויצא לקורס קצינים. עם תום הקורס שב לשייטת, שם שימש כמפקד צוות[2]. מירום סיים את שירותו בדרגת סרן. לאחר שחרורו למד משפטים באוניברסיטת תל אביב ועסק בעריכת דין. היה מזכ"ל תנועת הנוער העובד והלומד ונמנה עם פעילי התנועה הקיבוצית. היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות.
מירום החל את פעילותו הפוליטית בשנות ה-80 במפלגת העבודה. בשנת 1988 הוא נבחר לכנסת ה-12 והיה חבר בוועדת החינוך, בוועדת החוץ והביטחון ובועדת חוקה, חוק ומשפט. בכנסת ה-13 (1996-1992) שימש כיושב-ראש ועדת הכנסת ולאחר מכן היה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. בכנסת ה-14 הוא חזר להיות חבר בוועדת הכנסת וועדת החוץ והביטחון.
באותם זמנים הוא הצטרף לחוג "הכפר הירוק" (הידוע יותר בשם "השמינייה"), שבו היו חברי כנסת צעירים שהיוו את הסמן השמאלי במפלגה, ביניהם חיים רמון ועמיר פרץ.
לקראת בחירות 1999 פרש מירום מהמפלגה ביחד עם נסים זווילי והצטרף למפלגת המרכז בראשות יצחק מרדכי, אולם לא הצליח להיבחר לכנסת ה-15.
הוא חזר למפלגת העבודה, הביע את תמיכתו בעמיר פרץ בפריימריז לקראת בחירות 2006, ואף שימש כיועץ לצוות המשא ומתן הקואליציוני של המפלגה לאחר הבחירות.
עד 2006 שימש כיו"ר הקרן המרכזית לערבויות של התנועה הקיבוצית וב-18 ביוני 2006, נבחר על ידי תנועת העבודה הציונית לשמש כגזבר הסוכנות היהודית. בינואר 2010 מונה ליו"ר דירקטוריון אוצר התיישבות היהודים במקומו של דב שילנסקי. במקביל מכהן מירום משנת 2001 כיו"ר הוועד המנהל של מכללות סמינר הקיבוצים ואורנים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שלום ירושלמי, מנכ"ל המדינה הבא. אולי, באתר nrg, 26 במאי 2004.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Mynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אריק בשן, הח"כ לשעבר חגי מירום עוזב את קיבוץ יפעת, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 14 במרץ 2013.
| יושבי ראש ועדת הכנסת של הכנסת | |
|---|---|
|
| יושבי ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת | |
|---|---|
|
