שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,475 בתים ,  לפני שנתיים
הרחבה
הכובנה היא מאפה דמוי [[חלה]] עגולה ואוורירית מ[[בצק שמרים]], עשיר ב[[חמאה]] מותכת כ[[סאמנה]] (לעתים מוחלפת ב[[מרגרינה]] או ב[[שמן]]), הנאפה במשך 8 עד 12 שעות בתוך [[סיר]] באפייה איטית - ב[[טמפרטורה]] הנמוכה מ-100 [[מעלות צלזיוס]]. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (ב[[תנור אפיה|תנור]] או על [[פלטה חשמלית|פלטה]]), אזי צבעה הופך ל[[חום (צבע)|חום]] כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.
 
הכובנה נאכלה בתימן במשך כל ימות השבוע והוכנה בצורה מיוחדת ל[[שבת]] (אצל יהודי [[צנעא]] וצפון תימן), ואילו ב[[ארץ ישראל]] נאכלה בסעודת בוקר שבת. כמו כן במהלך תפילת [[שחרית של שבת]], היו שנהגו לצאת מהתפילה{{הערה|קודם [[קריאת התורה]]}} לאכילת הכובאנה, מנהג זה עורר פולמוס בין הרבנים{{הערה|ספר ענף חיים סימן י"ז. פקודי תימן עמוד 250}}
 
ישנם כמה סוגי קובאנותכובאנות:
* '''קובאנה 'מפתלה'''': הבצק רך אורירי, ומעובד עם הרבה שמן או חמאה. רבים מוסיפים לקובאנה זו [[סוכר]] או [[דבש]]. קובנה זו נאכלת בסעודה חלבית. לעתים מתבלים אותה בזרעי [[קצח]]. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון [[עגבנייה]] מרוסקת, [[סחוג]], [[ביצה (מזון)|ביצה]] שלוקה, [[סאמנה]], [[חילבה]] או [[מוצרי חלב]].
* '''קובאנה רגילה''': הבצק יותר קשה עם פחות שמן ו[[טעם|טעמה]] נייטרלי למדי, נהוג לאוכלה בסעודות בשריות. יש הטומנים בתוך הבצק נתחי [[בשר (מזון)|בשר]] במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.
* '''קובנית''': בשונה מהקודמות, קובנית נאפית בתבנית חד פעמית פתוחה בתנור. ולכן מתקבל טעם שונה לחלוטין (מזכיר [[לחמנייה]]).
 
== בהלכה ==
על פי ההלכה כובאנה נחשבת כ[[פת הבאה בכיסנין]], משום שמעורב בבצק הרבה שמן. אולם חלק מפוסקי [[יהדות תימן]] סבורים שכובאנה דינה כ"מעשה קדירה" שתמיד יש לברך עליה "[[בורא מיני מזונות]]" אפילו קבע עליה סעודתו,{{הערה|כן דעת הרבנים [[שלום שמן]] (בתוך שו"ת [[יחיא בדיחי|שו"ת חן טוב]] סימן מג). ו[[אברהם אלנדאף]] (זכרוני אי"ש סימן לא). הובאו דבריהם להלכה בספרו של הרב [[יצחק רצאבי]], פסקי מהרי"ץ ברכות עמוד צג-צז. ושו"ת עולת יצחק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21714&st=&pgnum=107 חלק א' סימן לז] באתר [[היברובוקס]].}} ואף אם לא מורגשים בבצק מתיקות או שמן, משום שעשיית הכובאנה היא בכלי סגור ([[סיר כובאנה]]) אי אפשר להחשיב את הכובאנה כאפויה, אלא כמבושלת בלחלוחית של עצמה, ובצק מבושל נחשב כ"מעשה קדירה" שאין דינו כפת הבאה בכיסנין.{{הערה|ולכן תמיד יש לברך ברכת בורא מיני מזונות}}, כנגדםכמו דעתוכן שלסבורים הרב [[יוסףעובדיה קאפחיוסף]]{{הערה|שו"ת ועודמעין אומר חלק ה' עמוד קכ"ו.}} ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[משה לוי (רב)|משה לוי]], שדינהברכת כדיןה' פתחלק הבאהב' בכיסניןפרק ב' סעיף מא. הרב [[דוד יוסף]] הלכה ברורה חלק ח' עמוד}}. כנגדם דעתו של הרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') שבמציאות ימינו שעושיםמדמה את הכובאנה בתנוריםלמאכל בקביעותהמובא סעודהבתלמוד יש"כובא דארעא" שיש לברך עליה "[[המוציא]]".}} ועוד{{הערה|הרב [[שלום יצחק הלוי]], ולכן כתב שאין לאכול כובאנה ללא אכילת [[לחם]] לפניה (ספר ברכת משה עמוד קמ). כמו כן הרב [[שלמה מחפוד]] סבור שיש להפריש מהעיסה [[הפרשת חלה]] בברכה מטעם זה(קדושת הארץ חלה עמוד כ"ז)}}, שדינה כדין פת הבאה בכיסנין. לדעתם כובאנה לא נחשבת לבצק מבושל, אף שהוא בכלי סגור, אלא כבצק שעבר תהליך אפייה רגילה. לכללרוב הדעות אם אפה את הכובאנה במכסה פתוח (וכמו כן קובנית) דינה כפת הבאה בכיסנין{{הערה|דעת יחיד, הרב יצחק רצאבי, שגם קובנית שנאפית בתבנית פתוחה דינה כפת מבושלת (קובץ נחלת אבות חלק ג' עמוד קו)}}.
 
==קישורים חיצוניים==

תפריט ניווט