במאי תיאטרון

במאי תיאטרון הוא הדמות המרכזית בתחום העשיה התיאטרונית , אשר אמור לראות תמונה כוללת, לתזמר העלאה של מחזה ולהבטיח את איכות ושלמות המוצר התיאטרלי, על ידי איחוד המאמצים והאספקטים השונים של ההפקה. הבמאי עובד עם אנשי המפתח וכלל הצוות ומנצח על כלל פעילויות ההפקה - תחקיר, משחק, עיצוב תפאורה, עיצוב תלבושות, עיצוב תאורה, עבודת במה, ועיצוב סאונד.

בתיאטרון המודרני, הבמאי הוא בדרך כלל מוביל החזון, המחליט על הקונספט האמנותי והפרשנות של הטקסט. יש במאים השותפים גם ליצירת הטקסט, אם על ידי לווי המחזאי בתהליך היצירה במחזות חדשים, על ידי עיבוד מודרני של מחזה קלסי, או עיבוד טקסט ספרותי או דוקומונטרי למחזה. ידועה גם התופעה של מחזאים שמביימים את מחזותיהם בעצמם, כמו מייק לי הבריטי,חנוך לוין, הלל מיטלפונקט ואחרים.

תפקיד הבמאי, כמתואר לעיל, הוא חידוש בהיסטוריה של התיאטרון, שראשיתו באירועים בודדים בסוף המאה ה-19 ומיצובו במרכז העשיה התיאטרונית נפוץ מאז ראשית המאה ה-20. לפני כן השחקנים והמחזאי היו אחראים להצגת המחזה ותיאום פעילויות המשתתפים. למרות שיש עדיין הפקות וקבוצות תיאטרון הפועלים ללא במאי, הבמאי נחשב היום לדמות חיונית בתהליך יצירת המופע התיאטרלי.

מרכיבים רבים יוצרים את סגנונו היחודי של הבמאי ואת שפת התיאטרון האישית שלו. ביניהם:

• רמת שיתוף הצוות בתהליך היצירה (מסמכותיות קיצונית לעבודת קולקטיב)

• אופן השימוש בתפאורה (ריאליסטית, סימבולית, מינימליסטית, מופשטת... )

• שיטת הדרכת שחקנים

• אופן עבודה עם טקסט (שימוש במחזות, עיבודים ספרותיים, בנית טקסט באימפרוביזציה עם השחקנים...)

• אופן הצגת הסיפור

• ניהול מימד הזמן

רוב הבמאים עובדים במסגרת קבוצות תיאטרון קיימות כחלק מאנסמבל הבמאים של הקבוצה. מקצתם מקימים קבוצת תיאטרון שהם מנהלים ובמסגרתה מביאים לידי ביטוי את ה"אני מאמין" התיאטרוני היחודי שלהם. דוגמאות: אריאן מנושקין שהקימה את תיאטרון השמש המפורסם בפריז,פיטר ברוק שהקים את המרכז הבינלאומי לאמנות התיאטרון בפריז, יבגני אריה שהקים את תיאטרון גשר, רינה ירושלמי שהקימה את אנסמבל רינה ירושלמי ועוד.