עדות שקר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
קישוריות ע"י תבנית
שורה 2: שורה 2:
'''עֵדוּת שֶׁקֶר''' היא [[עדות]] הניתנת ב[[בית משפט]] ומתבררת ככוללת דברי [[שקר]] או הצהרות כוזבות. ה[[עד]] מחויב לומר את האמת, כדי לשמור על אמיתות פסק הדין שיינתן בהליך המשפט.
'''עֵדוּת שֶׁקֶר''' היא [[עדות]] הניתנת ב[[בית משפט]] ומתבררת ככוללת דברי [[שקר]] או הצהרות כוזבות. ה[[עד]] מחויב לומר את האמת, כדי לשמור על אמיתות פסק הדין שיינתן בהליך המשפט.


מתן עדות שקר ביודעין נקבע כ[[עבירה פלילית]] ברבות ממדינות העולם. בישראל, נקבע בסעיף 237 ל[[חוק העונשין]] שהעונש על עדות שקר הוא מאסר של עד 7 שנים. סעיף 237 (א) ל[[חוק העונשין]]: "המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו - מאסר שבע שנים; עשה כן בעד [[טובת הנאה]], דינו - מאסר תשע שנים."
מתן עדות שקר ביודעין נקבע כ[[עבירה פלילית]] ברבות ממדינות העולם. בישראל, נקבע ב{{סחפ|חוק העונשין|סעיף 237}} שהעונש על עדות שקר הוא מאסר של עד 7 שנים: "המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו - מאסר שבע שנים; עשה כן בעד [[טובת הנאה]], דינו - מאסר תשע שנים".


אמירות פרשניות אינן נחשבות עדות שקר שכן אנשים פעמים רבות אומרים דברים שאינם מדויקים לא ביודעין או לא בכוונה. אנשים גם עשויים להחזיק באמונות תמימות אך שגויות לגבי עובדות מסוימות או שזכרונם אינו מדויק. כמו כל הפשעים בשיטת [[המשפט המקובל]], עדות שקר מצריכה יסוד נפשי מסוג [[מחשבה פלילית]] (''mens rea'') ויסוד עובדתי - "[[אקטוס ראוס]]" (''actus reus'') כדי להוכיח את קיום הפשע.
אמירות פרשניות אינן נחשבות עדות שקר שכן אנשים פעמים רבות אומרים דברים שאינם מדויקים לא ביודעין או לא בכוונה. אנשים גם עשויים להחזיק באמונות תמימות אך שגויות לגבי עובדות מסוימות או שזכרונם אינו מדויק. כמו כל הפשעים בשיטת [[המשפט המקובל]], עדות שקר מצריכה יסוד נפשי מסוג [[מחשבה פלילית]] (''mens rea'') ויסוד עובדתי - "[[אקטוס ראוס]]" (''actus reus'') כדי להוכיח את קיום הפשע.

גרסה מ־23:14, 16 באוקטובר 2017

עֵדוּת שֶׁקֶר היא עדות הניתנת בבית משפט ומתבררת ככוללת דברי שקר או הצהרות כוזבות. העד מחויב לומר את האמת, כדי לשמור על אמיתות פסק הדין שיינתן בהליך המשפט.

מתן עדות שקר ביודעין נקבע כעבירה פלילית ברבות ממדינות העולם. בישראל, נקבע בסעיף 237 לחוק העונשין שהעונש על עדות שקר הוא מאסר של עד 7 שנים: "המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו - מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו - מאסר תשע שנים".

אמירות פרשניות אינן נחשבות עדות שקר שכן אנשים פעמים רבות אומרים דברים שאינם מדויקים לא ביודעין או לא בכוונה. אנשים גם עשויים להחזיק באמונות תמימות אך שגויות לגבי עובדות מסוימות או שזכרונם אינו מדויק. כמו כל הפשעים בשיטת המשפט המקובל, עדות שקר מצריכה יסוד נפשי מסוג מחשבה פלילית (mens rea) ויסוד עובדתי - "אקטוס ראוס" (actus reus) כדי להוכיח את קיום הפשע.

במדינות מסוימות כמו צרפת למשל, חשודים לא יכולים להחקר תחת שבועה ועל כן לא יכולים להעיד עדות שקר, ולא משנה מה יאמרו במהלך משפטם.

האיסור על עדות שקר חל גם על עדים שמסרו את עדותם בכתב בתצהיר.

האיסור על עדות שקר מופיע בעשרת הדברות: ”לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר” (ספר שמות, פרק כ', פסוק י"ב).

חקר האמת

אמת ושקר בתחום המשפט מתייחס לניתוח עדות, וקביעה אם הטענות המוצגות בפני השופט הן עובדות (אמת) או טעויות, בדיות או משאלות-לב (שקר). פעמים רבות נאמר כי שופטים מנסים "להגיע לחקר האמת", כלומר, לגלות איזו מבין העדויות היא עדות אמת ואיזו - שקר.

ישנן מערכות משפט שבהן ההכרעה בדבר אמיתותן של עדויות נתונה בידי חבר מושבעים.

חוקרים ושופטים משתמשים במדדים שונים לבירור האם עדות היא אמיתית או שקרית. בין אלו נמנים[1][2]:[3]

  • האם העדות היא קוהרנטית או מכילה סתירות
  • האם העדות ניתנה מיד לאחר האירוע הנטען או שהיא עדות כבושה ונתנה זמן רב לאחר האירוע
    • באם העדות היא עדות כבושה מבחינת הרשויות, האם העד סיפר על האירוע למקורביו או שלא סיפר לאף אחד?
  • האם התנהגות העד הגיונית או שמעידה על התנהגות "לא רציונלית"?
  • האם העדות עקבית או שהשתנתה עם הזמן בהתאם להתפתחויות משפטיות?
  • האם יש לעד מניע להעיד עדות שקר?
  • כאשר העדות כוללת דברי שקר, עולה השאלה האם עובדה זאת פוסלת את כלל העדות, או שמא ניתן לברור מתוך העדות דברי אמת?

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ ע"א 7426/14, סעיף 11 לפסק דינו של השופט יצחק עמית
  2. ^ אריאל סלטו, "כשאת אומרת שאמרת: לא! עדות מלוננות בתיקי 'אינוס היכרות' –אמרה שאינה ניתנת להפרכה", הפרקליט נג 141 (2014)
  3. ^ דורון מנשה, "משקלה הראייתי של כבישת עדות הנאשם", הפרקליט נג (1) ( תשע"ד ) 41 http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/2_menashe(1).pdf
ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

תבנית:הלכה