לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "פרשת בראשית"

נוספו 899 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
}}
[[קובץ:Man Made in the Image of God (crop).jpg|260px|ממוזער|אדם בצלם אלוהים]]
'''פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית''' היא [[פרשת השבוע]] הראשונה בספר [[בראשית]] וב[[תורה]] כולה. היא מתחילה בתחילת הספר ומסתיימת בפרק ו' פסוק ח. את פרשת בראשית קוראים בשבת הראשונה שאחרי חג [[שמחת תורה]].
 
בפרשת בראשית מתוארת [[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]], ואחריה קורות בני האדם עד [[המבול]], שבו מחה אלוהים את בריאתו מפני האדמה. פרשת בראשית והפרשה שאחריה, פרשת [[נח (פרשה)|נח]], עוסקות בתולדות העולם והאנושות לפני תחילת האירועים שכוננו את [[עם ישראל]].
 
את פרשת בראשית קוראים בשבת הראשונה שאחרי חג [[שמחת תורה]].
==קריאת הפרשה בשמחת תורה==
את תחילת הפרשה קוראים גם ביום [[שמחת תורה]], מיד לאחר שמשלימים את התורה בקריאת פרשת [[וזאת הברכה]] האחרונה שבתורה. העולה לקריאה ביום 'שמחת תורה' מכונה "[[חתן בראשית]]". הפרשה מתחילה במילים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|בראשית|א|א|ה}}|תוכן=בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם אֶחָד.}}
 
==נושאים בפרשה==
בפרשת בראשית מתוארים [[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] וקורות בני האדם עד [[המבול]].
 
===בריאת העולם===
 
===חטא עץ הדעת===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[חטא עץ הדעת]], [[קללת האדם והאשה]]}}
{{הפניה לערך מורחב|קללת האדם והאשה}}
בהמשך ישיר לסיפור בריאת האישה, מסופר על [[חטא עץ הדעת]] - כיצד גרם ה[[נחש הקדמוני|נחש]] לחווה לשכנע את חוה שעליה לאכול מפרי [[עץ הדעת]] ולאחר מכן להביא לאדם, ו[[קללת האדם והאשה|העונש שקיבלו על כך]].
 
בהמשך ישיר לסיפור בריאת האישה, מסופר כיצד שכנע ה[[נחש הקדמוני]] את חווה כי אלוהים אסר על אכילת פרי [[עץ הדעת]] כדי למנוע מהאדם דעת ולא מכיוון שרצה להגן עליו. חווה מחליטה לאכול מהפרי ולהביא ממנו לאדם, שאוכל ממנו גם כן. בעקבות אכילת הפרי, אדם וחווה נעשים לפתע מודעים להיותם [[ערום|ערומים]] וממהרים להתכסות. כעונש אלוהים מקלל את הנחש בקיצוץ רגליו וזחילה על גרונו, את חווה בכאב ה[[לידה]] ותלותה בבעלה, ואת אדם ב[[חקלאות|עבודת האדמה]] בכדי להצמיח מזון. לבסוף, אדם וחווה מגורשים לנצח מגן העדן.
הנחש: שאלוקים יקצוץ את רגליו, שיזחל על גחונו ולמזון שיאכל יהיה טעם של עפר.
 
חוה: שתסבול כאב בשעת ה[[לידה]] ותמיד תרצה למצוא חן בעיני בעלה ותהיה תלויה בו.
 
אדם: תקלקל אדמתו ויצטרך לעבוד קשה כדי שהאדמה תצמיח יבול, ויצמחו באדמה קוצים ועשבי בר ויתערבו בירקות שיאכל, והעבודה באדמה תדרוש ממנו עמל רב, וכשימות, יקבר באדמה שממנה נוצר.
 
[[קובץ:Hegedűs, László - Kain and Abel (1899).jpg|230px|ממוזער|קין והבל, מנסים להקריב איש-איש את מנחתו.]]
===קין והבל===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[קין והבל]], [[אות קין (מקרא)|אות קין]]}}
לאדם וחווה נולדים שני בנים, [[קין]] - ו[[הבל]]. [[קין]] עובד האדמה,אדמה והבל [[רצח|רוצחרועה צאן]]. אתשני אחיוהאחים [[הבל]]מנסים להקריב [[רועה צאןקורבן|רועה הצאןמנחה]] לאלוהים, לאחרקין שאלוהיםמפירות בוחרהאדמה לקבלוהבל אתמחיות מנחתוהמרעה, שלאך הבלאלוהים ולדחותשועה את מנחתולמנחתו של קיןהבל בלבד. בתגובה, קין נענש[[רצח|רוצח]] את אחיו ונענש ב[[גלות]] נצחית ומקבל. להגנתו, אלוהים מעניק לו "אות" שטיבו אינו מפורש, כדי שלא ייפגע על ידי אויבים שינצלו את חולשתו,. "אות"לאחר שטיבו אינו מפורש.מכן מסופר גם על השושלת שיצאה מקין, עד [[למך בן מתושאל|למך]] ובניו.
 
=== הבן השלישי ===
לאחר מותו של הבל, לאדם ולחווה נולד בן שלישי בשם [[שת]], ממנו נולדה השושלת שהביאה אל [[נח]].
האנושות התפתחה לבסוף מהבן השלישי שנולד לאדם ולחוה - שת שמו.
 
===עשרת הדורות===
{{הפניה לערך מורחב|חטא בני האלוהים}}
בסוף הפרשה מתואר חטא בני האלוהים שהוביל להחלטת ה' [[המבול|להחריב את העולם]]. קיימות שתי גישות עיקריות מהי זהותם של בני האלוהים ומה היה חטאם: רבים מפרשים שבני האלוהים הם בני הדיינים ובעלי הכח שניצלו את מעמדם כדי לחמוס ולגזול נשים יפות מתחת בעליהן כדי לשאתן לנשים. גישה נוספת מבארת שבני האלוהים הם [[מלאך|מלאכים]] או כוחות רוחניים אחרים שהתגשמו ונשאו בנות אדם ומהם נולדו [[נפילים|הנפילים]] שהיו בעלי כוחות על-אנושיים, מה שהביא רבים לסגוד להם ולהאלילם.
 
==קריאת הפרשה בשמחת תורה==
את תחילת הפרשה קוראים גם ביום [[שמחת תורה]], מיד לאחר שמשלימים את התורה בקריאת פרשת [[וזאת הברכה]] האחרונה שבתורה. העולה לקריאה ביום 'שמחת תורה' מכונה "[[חתן בראשית]]". הפרשה מתחילה במילים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|בראשית|א|א|ה}}|תוכן=בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם אֶחָד.}}
 
==הפטרה==
[[הפטרה|מפטירים]] ב{{תנ"ך|ישעיהו|מב}}. [[יהדות תימן|התימנים]] מתחילים ב{{תנ"ך|ישעיהו|מב|א|ללא=פרק}}, ו[[נוסח הספרדים|הספרדים]] ו[[יהדות אשכנז|האשכנזים]] מתחילים ב{{תנ"ך|ישעיהו|מב|ה|ללא=פרק}}. התימנים מסיימים ב{{תנ"ך|ישעיהו|מב|טז|ללא=פרק}}, הספרדים ב{{תנ"ך|ישעיהו|מב|כא|ללא=פרק}}, והאשכנזים ב{{תנ"ך|ישעיהו|מג|י|ללא=ספר}}. בהפטרהההפטרה מספרעוסקת ישעיהו על גדולתובהנהגתו של ה', "בוראופותחת השמיםבבריאת ונוטיהם,העולם רֹקעוהיצורים הארץהחיים וצאצאיה".בו:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|כֹּה אָמַר הָאֵל יְהוָה בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם. לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ.|{{תנ"ך|ישעיהו|מב|ה|ז}}}}
 
בשנים המתחילות ב[[שבת]] (כ 28% מהשנים), נוהגים לקרוא עם פרשת בראשית את הפטרת "מחר חודש", מכיוון שראש חודש יוצא ביום ראשון ושני, למחרת שבת פרשת בראשית.