לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת המזון"

נוספו 545 בתים ,  לפני 3 שנים
עיצוב, הגהה
(הגהה, עיצוב)
(עיצוב, הגהה)
[[קובץ:ברכתThe המזון045National Library of Israel - The Daily Prayers translated from Hebrew to Marathi 1388860 2340601-10-0372 WEB.jpg|שמאל250px|ממוזער|250px|פתיחתפיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון: מזמוריבשבת תהליםויום ו[[זימון]]טוב]]
'''בִּרְכַּת הַמָּזוֹן''' היא [[ברכה אחרונה]] הנאמרת על פי ה[[הלכה]] בסיום כל [[סעודה]] בה נאכל [[לחם]] בכמות של לפחות [[כזית]] (מ[[דרבנן|דברי חכמים]]). [[ברכה]] זו היא [[מצווה]] מן התורה, הנלמדת מן הפסוק {{ציטוטון|וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ|{{תנ"ך|דברים|ח|י}}}}.
 
 
===ברכת הזן===
[[קובץ:The National Library of Israel - The Daily Prayers translated from Hebrew to Marathi 1388864 2340601-10-0376 WEB.jpg|230px|ממוזער|אחרי הזימון: נוסח ברכת הזן, ברכת הארץ ו[[על הניסים]] לחנוכה]]
 
תוכנה הוא הודאה ל[[אלוהים (יהדות)|ה']] שמזין את העולם, ונותן לחם לכל חי, וכל השפע שאנו מקבלים הוא רק מה', ולא ממעשה האדם. ו[[יהודים|עם ישראל]] התנסה בזה, בניסיון [[מן|המן]]- שנאמר:<ref>{{תנ"ך|דברים|ח|ב}}</ref> {{ציטוטון|וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ ה' אֱלוֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם לֹא}}. החיים ב[[מדבר]] קשים, אפשר מרוב קשיים להתריס כלפי מעלה, ומנגד, אפשר להתחזק ב[[אמונה]], ולהתבונן בניסים שעל ידם [[הקדוש ברוך הוא]] מקיים את ישראל. הניסיון הקשה ביותר היה קשור לאכילת המן. אדם רגיל לדאוג ליום המחר, לשם כך הוא מכין לעצמו את מזונותיו על ידי מלאכתו בשדה, בחרושת ובמסחר. אולם כל זה לא היה אפשרי במדבר. אפילו לשמור מן מיום אחד למחרתו היה אסור, ואפילו לאכול יותר ממה שאדם נצרך לא היה ניתן, כי כמות המן היתה מוגבלת למה שאדם זקוק לאכול ביום אחד ולא יותר. והיה כל יהודי צריך להאמין בה' שגם מחר יוריד לו מן מהשמיים. מי שלא היה חזק באמונתו, חש תמיד רעב, וכפי שנאמר (שם ג-ד): {{ציטוטון|וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ}}. ועיקר המצווה לברך את ה' כאשר אדם אכל ושבע, שנאמר<ref>{{תנ"ך|דברים|ח|י}}</ref>: {{ציטוטון|וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ}}. מפני שכאשר אדם שבע הוא עלול להתגאות ולשכוח שהכל מאת ה'.
 
===ברכת הארץ===
[[קובץ:Farhi Haggadah 736750 0018.tif|250px|ממוזער|מתוך ברכת המזון, הגדת פרחי]]
תוכנה הוא הודאה על הארץ, על מצוות ברית המילה ועל התורה ומצוותיה, שנתפסות גם הן כמתנת הבורא. על פי המסורת, ברכת הארץ נתקנה על ידי [[יהושע בן נון]] עם כיבוש ארץ ישראל.
 
 
==תוספות לברכה==
[[קובץ:The National Library of Israel - The Daily Prayers translated from Hebrew to Marathi 1388862 2340601-10-0374 WEB.jpg|230px|ממוזער|נוסח זימון]]
 
===מים אחרונים===
{{ערך מורחב|מים אחרונים}}
חובת אמירת זימון לפני הברכה חלה בסעודה שבה סעדו ביחד לפחות שלושה גברים שהם בני מצווה. הזימון הוא קריאה של מברך אחד לחבריו לברך עמו בצוותא "נברך (את) שאכלנו משלו", ותשובתם "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". כאשר הסועדים הם עשרה או יותר, חובה להזכיר את שם ה' בברכת הזימון. אזי הפניה היא "נברך אלוהינו שאכלנו משלו", והתשובה בהתאם "ברוך אלוהינו" וכו'.
 
===הוספות מיוחדות לגוףבגוף הברכה===
[[קובץ:Farhi Haggadah 736750 0018.tif|250px270px|ממוזער|מתוךנוסח ברכת המזוןבונה ירושלים, רצה, יעלה ויבוא, הטוב והמטיב, הרחמן - מתוך הגדת פרחי]]
[[קובץ:Agada pour la Paque- avec traductions Judéo-Arabe et Française 515304 0013.tif|250px|ממוזער|ברכת המזון, הגדה תוניסאית]]
 
ישנן הוספות מספר לברכה במועדים שונים.
* '''[[רצה (תפילה)|רצה]]''' - ב[[שבת]] נוספה לברכת "בונה ירושלים" לפני "ובנה ירושלים", הוספה הפותחת במילים: "רצה והחליצנו".
* '''[[יעלה ויבוא]]''' - תוספת לברכת בונה ירושלים במועדים הבאים: [[ראש חודש]], [[פסח]] (חג המצות), [[שבועות]], [[סוכות]], [[שמחת תורה]] (שמיני עצרת), [[ראש השנה]] (מכונה בנוסח התפילה - יום הזיכרון) וכן ב[[יום כיפור]] למי שנאסר עליו להתענות.
* '''[[על הניסים]]''' - תוספת לברכת הארץ הנאמרת ב[[חנוכה]] וב[[פורים]].
* '''[[רצה (תפילה)|רצה]]''' - ב[[שבת]] נוספה לברכת "בונה ירושלים" לפני "ובנה ירושלים", הוספה הפותחת במילים: "רצה והחליצנו".
* '''[[יעלה ויבוא]]''' - תוספת לברכת בונה ירושלים במועדים הבאים: [[ראש חודש]], [[פסח]] (חג המצות), [[שבועות]], [[סוכות]], [[שמחת תורה]] (שמיני עצרת), [[ראש השנה]] (מכונה בנוסח התפילה - יום הזיכרון) וכן ב[[יום כיפור]] למי שנאסר עליו להתענות.
 
===הוספות לאחר הברכה===
רבים נוהגים להוסיףלומר בסוףלאחר הברכה בקשות רבות המתחילותהמכונות בתואריחד "'''הרחמן'''", ואחריהןמכיוון פסוקיםשכולן שונים.פותחות בקטעבתואר זה. רבים חילופייש הנוסחאותהנוהגים ביןלהוסיף עדותאחריהן ישראלפסוקים שונים. בין בקשות אלו, נהוגה במיוחד '''ברכת האורח''' -, תוספת שאומרים אורחים, ובהם הםבקשת מברכיםברכה את בעלילבעלי הבית. רבים חילופי הנוסחאות בין עדות ישראל בברכות הרחמן ובפסוקים שאחריהן.
 
ב"[[תלמוד תורה|חיידר]]" המסורתי נהגו לסכם את ברכת המזון ב[[יידיש]] ("אלע מאל בענטשן מיר..."). בקרב יוצאי קהילות כורדיסטן בישראל, יש הנוהגים להוסיף בסיום: "ברוך הזן, ברוך שולחן, ברוך משה בן עמרם; הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, להניח ברכ[ת]ו לעולם אמן ואמן".