לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק מרדכי"

הוסרו 65 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
הגהה
מ (הסבת תבנית nrg1 לתבנית nrg (תג) (דיון))
מ (הגהה)
|עיסוק נוסף=
}}
'''יצחק (איציק) מרדכי''' (נולד ב-[[22 בנובמבר]] [[1944]]) הוא איש צבא בכיר ו[[פוליטיקאי]] [[ישראל]]י. כיהן כ[[שר]] ב[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] ובתפקידי פיקוד בכירים ב[[צבא הגנה לישראל]]. פרש מה[[פוליטיקה]] בשנת [[2000]] בעקבות [[כתב אישום]] שהוגש נגדו בגין עבירות של [[מעשה מגונה|מעשים מגונים]], בהן הורשע מאוחר יותר על ידי בית המשפט.
 
=== ראשית חייו= ==
מרדכי נולד בחלקה העיראקי של [[כורדיסטן]] ו[[עלייה לארץ ישראל|עלה לישראל]] בשנת [[1949]]. התגורר במשך שנתיים ב[[מעברה|מעברת]] [[זירעין|זרעין]] ב[[עמק יזרעאל]]. אביו, שעבר ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]] קורס הכשרה של מדריכים חקלאיים, עסק בהקמת [[מושב עולים]] ב[[עמק בית שאן]] ויחד עמו עברה המשפחה להתגורר במקום, בהמשך התגוררה המשפחה בשיכון ב[[טבריה]].
 
למרדכי תואר ראשון ב[[היסטוריה]] מטעם [[אוניברסיטת תל אביב]] ותואר שני ב[[מדע המדינה]] מטעם [[אוניברסיטת חיפה]]. הוא בוגר [[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]] של צה"ל והמכללה לפיקוד ולמטה של [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]].
 
===קריירה צבאית===
{{חייל
|שם=יצחק מרדכי
|הנצחה=
}}
'''יצחק (איציק) מרדכי''' (נולד ב-[[22 בנובמבר]] [[1944]]) הוא איש צבא בכיר ו[[פוליטיקאי]] [[ישראל]]י. כיהן כ[[שר]] ב[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] ובתפקידי פיקוד בכירים ב[[צבא הגנה לישראל]]. פרש מה[[פוליטיקה]] בשנת [[2000]] בעקבות [[כתב אישום]] שהוגש נגדו בגין עבירות של [[מעשה מגונה|מעשים מגונים]], בהן הורשע מאוחר יותר על ידי בית המשפט.
 
== ביוגרפיה ==
===ראשית חייו===
מרדכי נולד בחלקה העיראקי של [[כורדיסטן]] ו[[עלייה לארץ ישראל|עלה לישראל]] בשנת [[1949]]. התגורר במשך שנתיים ב[[מעברה|מעברת]] [[זירעין|זרעין]] ב[[עמק יזרעאל]]. אביו, שעבר ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]] קורס הכשרה של מדריכים חקלאיים, עסק בהקמת [[מושב עולים]] ב[[עמק בית שאן]] ויחד עמו עברה המשפחה להתגורר במקום, בהמשך התגוררה המשפחה בשיכון ב[[טבריה]].
===קריירה צבאית===
ביולי [[1962]] [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]], התנדב ל[[שייטת 13|קומנדו הימי]]. הוא נאלץ לפרוש מן המסלול כעבור זמן קצר ועבר ל[[חיל ההנדסה]], שם עבר הכשרה כ[[לוחם]], ולאחר מכן יצא לקורס [[מפקד כיתה|מפקדי כיתות]] ול[[קורס קצינים]] אותם סיים בהצטיינות. כמצטיין מימש מרדכי את האפשרות לבחור באיזו יחידה ישרת וביקש להתנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]{{הערה|[[דב גולדשטיין]], '''יצחק מרדכי: "אסור לקבל מהמדינה, צריך רק לתת"''', ראיון השבוע עם [[סא"ל]] יצחק מרדכי שקיבל אתמול את [[עיטור העוז]], [[מעריב]], 12 בספטמבר 1975}}. הוא עבר לחטיבה כקצין חבלה, היה ל[[מפקד מחלקה]] בפלוגת ההנדסה החטיבתית{{הערה|1=[http://www.jeepolog.com/forums/content.php?r=1855 מעלה עוזי מהצנחנים - סגירת מעגל], באתר "ג'יפולוג".}} ולימים טען כי הושפע עמוקות ממפקד החטיבה באותם ימים, [[רפאל איתן]]{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "הייתה ב[[גדוד 890|גדוד]] הזה רוח מיוחדת. [[רפאל איתן|רפול]] השפיע עליי הכי הרבה. הוא היה הכי מבצעי שראיתי בחיי וגידל דור של מפקדי [[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] נועזים, שמבצעים כל משימה, עומדים על קוצו של יוד, ערכיים, עושים הכל בסטנדרט יוצא דופן".}}. ב[[מלחמת ששת הימים]] היה מפקד [[פלחה"ן צנחנים]] והוביל אותה בלחימה ב[[פתחת רפיח]]{{הערה|1=[http://glz.co.il/newsArticle.aspx?newsid=6224 אני נשבע לך], [[אביגדור קהלני]] מראיין מפקדים שלחמו במלחמת ששת הימים במלאת 40 שנה למלחמה, [[גלי צה"ל]].}}{{הערה|1=אלכס פישמן, "'''לא גנרל מת. מת בן-אדם'''", [[מעריב]] מוסף שבת, 14.01.1994, עמודים 5-7.}}. לאחר המלחמה, היה מרדכי ל[[מפקד פלוגה]] בגדוד 890{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "כש[[רפאל איתן|הוא]] החליט למנות אותי למפקד פלוגה בגדוד, הוא צייר לי בעט את דרגת ה[[סגן]] על הכותפת".}}. אחד הסמלים בפלוגתו, [[שאול מופז]], אשר שימש אז כמפקד כיתה, פיקד על [[מארב]] ב[[בקעת הירדן]]. הכוח נתקל בחולית מחבלים ומופז, שפיצל את הכוח שבפיקודו לכוח שיאגף ויסתער על המחבלים, ולכוח שיחפה (המהלך כונה מאז "מארב מופז"), הצליח להרוג את המחבלים (חמישה במספר). אופן ניהול ההתקלות הרשימה את מפקד הפלוגה, ואת המג"ד, [[דן שומרון]], והם הפעילו את השפעתם על מנת שיתקבל לקורס הקצינים למרות שהלה לא עבר את מבחני הכניסה{{הערה|1=[[עפר שלח]] ו[[רביב דרוקר]], '''"בומרנג"''', [[הוצאת כתר]], [[2005]], עמוד 44}}.
 
 
בפברואר [[1986]] קודם לדרגת [[אלוף]] ומונה לראש [[מחלקת ההדרכה]], בהמשך שירת כמפקד פיקוד בשלושת הפיקודים – [[פיקוד הצפון|צפון]], [[פיקוד המרכז|מרכז]] ו[[פיקוד הדרום|דרום]] (ומכאן כינויו: "אלוף שלושת הפיקודים"). בתקופתו כ[[מפקד פיקוד הדרום]] החלה [[האינתיפאדה הראשונה]], ובתקופתו כ[[מפקד פיקוד הצפון]]{{הערה|1=[[משה תמיר|משה (צ'יקו) תמיר]], '''[[מלחמה ללא אות]]''', הוצאת [[מערכות|מערכות - משרד הביטחון]], [[2005]], עמוד 59.}} פיקד בשנת [[1993]] על [[מבצע דין וחשבון]]{{הערה|1=גבי אופיר, "'''אספקה בהיטס'''", [[במחנה]], {{כ}} 21.05.2010, עמוד 35.}}.
 
===קריירה פוליטית===
בשנת [[1995]], בסמוך לפרישתו מן הצבא הצטרף ל[[הליכוד|ליכוד]]. ב[[פרימרייז]] לקביעת רשימת הליכוד ל[[הכנסת ה-14|כנסת ה-14]] הגיע למקום הראשון עם כ-80,000 קולות, מה שהבטיח לו את המקום הרביעי ב[[הליכוד-גשר-צומת|רשימה המשותפת עם גשר וצומת]]. לאחר הבחירות קיבל את תפקיד [[שר הביטחון]] ב[[ממשלת ישראל|ממשלתו]] של [[בנימין נתניהו]]. ב[[אוגוסט]] [[1996]] במסגרת תמרון שערך הצבא הסורי, הניע צבא סוריה את דיוויזיה מס' 14 מ[[ביירות]] אל עבר גבול ישראל. התמרון יכול היה להיתפס כתמים, אילמלא דיווחיו של [[יהודה גיל]] כי סוריה מתכוננת למלחמה. מפאת הערך הרב שיוחס למקור, ועל אף שלא היה אישור לכך ממקורות אחרים, גרמו הדיווחים לכך שצה"ל הזיז גם הוא יחידות שלו לגבול הצפון, והמשבר הלך והחריף. סוריה הצהירה שמהלכיה הגנתיים בלבד{{הערה|1=[[עפר שלח]] ו[[רביב דרוקר]], '''בומרנג''', [[הוצאת כתר]], [[2005]], עמוד 63}} ובמקביל [[עמוס גלעד]] מבכירי [[חטיבת המחקר]] באמ"ן העריך כי פניה של סוריה אינם למלחמה. הערכתו שכנעה את הרמטכ"ל דאז, [[אמנון ליפקין-שחק]], ואת יצחק מרדכי, להחליט שלא לנקוט בצעדים דרסטיים מדי, ובסופו של דבר חלף המשבר{{הערה|1={{הארץ|זאב שיף|אתגר חדש ל"מר מודיעין"|1.719311|20 ביולי 2001}}.}}. בשנת 1998 בעת ההתמודדות לתפקיד ה[[רמטכ"ל]] היה האלוף מתן וילנאי המועמד המוביל לתפקיד, אך בעת ששהה בחו"ל, העניק מרדכי את התפקיד ל[[שאול מופז]]{{הערה|{{nrg|שלום ירושלמי|מתן וילנאי מזנק מהספינה הטובעת|198/022|7 בינואר 2011|1|2}}}}, לדעת רבים על רקע איבתו ארוכת השנים לוילנאי{{הערה|{{nrg|עפר שלח|אפור: כך נראה סבב המינויים הבא במטכ"ל|887/842|8 במאי 2009|1|1}}}}. בעקבות זאת פרש וילנאי מצה"ל ביולי 1998, בתום 36 שנות שירות, ופנה לפעילות ציבורית. בראשית שנת [[1999]] הסתכסך עם נתניהו, פוטר מתפקיד שר הביטחון, ופרש מן הליכוד, תוך שהוא מצטט מן התנ"ך את הפסוק – "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממך". (שמואל א', ט"ו, כ"ח).
 
לאחר פרישתו מן הליכוד הצטרף ל[[מפלגת המרכז]] אשר נוסדה באותה התקופה. בקרב מקימי המפלגה היו ארבעה אנשים שראו עצמם כמועמדים לראשות הממשלה, [[אמנון ליפקין-שחק]], [[דן מרידור]], [[רוני מילוא]] ומרדכי. לאחר שסקרים הוכיחו כי מרדכי הוא הפופולרי בין הארבעה, הוסכם ביניהם על הצגתו כמועמד לראשות הממשלה. מרדכי איבד במהירות פופולריות לטובת [[אהוד ברק]], ואף העימות הטלוויזיוני בינו לבין נתניהו, שנחשב למוצלח מבחינתו, לא שינה מגמה זאת. לאחר שסקרים הראו כי אינו מסוגל לזכות בראשות הממשלה, אך מסוגל לגרום לקיומו של "סיבוב שני" בין אהוד ברק לבין נתניהו, כפי שחייב החוק באותה עת, הופעל עליו לחץ כבד להסיר את מועמדותו, על מנת להבטיח את ניצחון ברק, אולם הוא סירב בתוקף, והצהיר שוב ושוב כי ימשיך בהתמודדות עד סופה. לבסוף, יום לפני הבחירות, הסיר מועמדותו. הבחירות עצמן היו כישלון למפלגת המרכז, אשר זכתה רק בשישה מנדטים. לאחר עליית ברק לשלטון שימש מרדכי בממשלתו כסגן ראש הממשלה וכ[[שר התחבורה]].
 
====ההרשעה במעשים מגונים ותוצאותיה====
במרץ 2000 הגישה פקידה במשרד התחבורה תלונה במשטרה נגד מרדכי בגין [[הטרדה מינית]] ו[[מעשה מגונה|מעשים מגונים]], שתי נשים אחרות הגישו בעקבות כך תלונות על מעשים מגונים נוספים שביצע. [[היועץ המשפטי לממשלה]] החליט על הגשת כתב אישום נגד מרדכי בגין ביצוע העבירות, בתגובה הודיע מרדכי ב-[[28 במאי]] 2000 על התפטרותו מן הממשלה. מרדכי הועמד לדין לפני [[בית משפט השלום]] בירושלים{{הערה|1=תפ (י-ם) 3185/00 מדינת ישראל נגד יצחק מרדכי}}, באשמת ביצוען של [[עבירת מין|עבירות מין]] בשלוש הנשים, מעשה מגונה בכוח שביצע ב-[[1992]] בחיילת ששירתה בלשכתו, בהיותו מפקד פיקוד הצפון, מעשה מגונה בכוח שביצע בפעילה פוליטית ב-[[1996]] בעת שכיהן כשר הביטחון ומעשים מגונים שביצע בעובדת לשכתו בשנים 1999 - 2000, בעת שכיהן כשר התחבורה. הוא הורשע בשני האישומים הראשוניים: בעבירה של ביצוע מעשים מגונים בנסיבות מחמירות ובעבירה של מעשים מגונים וזוכה מהאישום השלישי. על מרדכי נגזר [[מאסר על תנאי]] של 18 חודשים, שירוצה בפועל אם יעבור תוך שלוש שנים [[עבירת מין]]. ל[[בית המשפט המחוזי]] הוגש [[ערעור]] כפול. מרדכי ערער על עצם הרשעתו, והמדינה ערערה מנגד על קלות העונש{{הערה|1=ע"פ 2206/01 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל}}. ערעורה של המדינה נדחה, וכן נדחו שניים מערעוריו של מרדכי, אך התקבל ערעורו בעניין אחת הפרשות שעליהן נדון. [[בקשת רשות ערעור]] ל[[בית המשפט העליון]] שהגיש מרדכי{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/02/320/003/G10/02003320.g10.htm רע"פ 332/02 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל], ניתן ב-17 בספטמבר 2002{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/files/02/320/003/O27/02003320.o27.htm רע"פ 332/02 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל], ניתן ב-18 בנובמבר 2004}} ובקשתו ל[[דיון נוסף]]{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/02/390/085/A02/02085390.a02.htm דנ"פ 8539/02 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל], ניתן ב-1 בינואר 2003}} נדחו.
 
 
ב-[[8 בספטמבר]] [[2005]] דנה ועדה שהוקמה לפי [[חוק השיפוט הצבאי]] בראשות השופט [[אליהו וינוגרד]] בסוגיה של שלילת דרגותיו הצבאיות עקב ההרשעה והחליטה שלא לבטלן ולהשאירו בדרגת [[אלוף]]{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|איציק מרדכי יישאר אלוף "כי נענש מספיק"|3139468|8 בספטמבר 2005}}}}. [[הפרקליט הצבאי הראשי]] ערער על ההחלטה בפני [[בית הדין הצבאי לערעורים]]{{הערה|1={{ynet|עפר שלח|הוא באמת נענש מספיק|3139546|8 בספטמבר 2005}}.}}, אשר החליט ב-[[12 ביוני]] [[2006]] כי דרגותיו של מרדכי לא יישללו{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|בית דין צבאי הכריע: איציק מרדכי יישאר אלוף|3261671|12 ביוני 2006}}.}}. משפטו והרשעתו של מרדכי מצוינים כאבן דרך בהגנה הניתנת לנשים מצד המשפט הישראלי נגד [[מעשה מגונה|מעשים מגונים]] ו[[הטרדה מינית]]{{הערה|1={{ynet||מאמר של ארנה קזין המציין את הרשעתו של מרדכי|3824046}}.}}
 
===השכלה===
למרדכי תואר ראשון ב[[היסטוריה]] מטעם [[אוניברסיטת תל אביב]] ותואר שני ב[[מדע המדינה]] מטעם [[אוניברסיטת חיפה]]. הוא בוגר [[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]] של צה"ל והמכללה לפיקוד ולמטה של [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]].
 
==לקריאה נוספת==