הלבנון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לברית עברית עולמית
מ הוספת קישור ליד יצחק בן צבי
שורה 25: שורה 25:
* [[יהודה רובינשטיין (ביבליוגרף)|יהודה רובינשטיין]] ו[[יצחק רפאל]], '''הלבנון ו„[[כבוד הלבנון]]”''', בתוך: [[יצחק לוין (רב וחוקר)|יצחק לוין]] (עורך), '''אוצר כתבי־עת תורניים: ביבליוגרפיה של כתבי עת תורניים... בשנות תנ"א – תש"ח'''. ניו יורק: [[דפוס האחים שולזינגר]], תש"מ עמ' 162–168.
* [[יהודה רובינשטיין (ביבליוגרף)|יהודה רובינשטיין]] ו[[יצחק רפאל]], '''הלבנון ו„[[כבוד הלבנון]]”''', בתוך: [[יצחק לוין (רב וחוקר)|יצחק לוין]] (עורך), '''אוצר כתבי־עת תורניים: ביבליוגרפיה של כתבי עת תורניים... בשנות תנ"א – תש"ח'''. ניו יורק: [[דפוס האחים שולזינגר]], תש"מ עמ' 162–168.
* גדעון קוץ, "מעריכים ומכתבי עתים, עיונים בתולדות העיתונות העברית והיהודית", ירון גולן - [[ברית עברית עולמית]], 1999, עמ' 9–38, 128–132.
* גדעון קוץ, "מעריכים ומכתבי עתים, עיונים בתולדות העיתונות העברית והיהודית", ירון גולן - [[ברית עברית עולמית]], 1999, עמ' 9–38, 128–132.
* [[אליעזר רפאל מלאכי]], "לתולדות "הלבנון", בתוך: [[אלחנן ריינר]] ו[[חגי בן-שמאי]] (עורכים), '''מנגד תראה: אסופה ממאמרי א.ר. מלאכי בענייני ארץ-ישראל''', ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשס"א 2001, עמ' 97-17.
* [[אליעזר רפאל מלאכי]], "לתולדות "הלבנון", בתוך: [[אלחנן ריינר]] ו[[חגי בן-שמאי]] (עורכים), '''מנגד תראה: אסופה ממאמרי א.ר. מלאכי בענייני ארץ-ישראל''', ירושלים: [[יד יצחק בן צבי]], תשס"א 2001, עמ' 97-17.
* רוני באר-מרקס, '''בין הסתגרות להסתגלות : כתב העת "הלבנון" והתמודדותה של החברה האורתודוקסית במזרח אירופה עם אתגרי המודרנה''', עבודת דוקטור, ירושלים: [[האוניברסיטה העברית]], 2011.
* רוני באר-מרקס, '''בין הסתגרות להסתגלות : כתב העת "הלבנון" והתמודדותה של החברה האורתודוקסית במזרח אירופה עם אתגרי המודרנה''', עבודת דוקטור, ירושלים: [[האוניברסיטה העברית]], 2011.
* רוני באר-מרקס, '''על חומות הנייר: עיתון הלבנון והאורתודוקסיה''', ירושלים: [[מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי]], ה'תשע"ז
* רוני באר-מרקס, '''על חומות הנייר: עיתון הלבנון והאורתודוקסיה''', ירושלים: [[מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי]], ה'תשע"ז

גרסה מ־09:14, 31 באוקטובר 2017

שער עיתון "הלבנון" ב-1870
בול "הלבנון", 1963, עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ". הבול מציג סדר יד בעבודתו

"הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. יצא לאור בהפסקות, ובתדירות שונה, בשנים 18631886 (20 כרכים שנתיים), בירושלים, בפריז, במיינץ ובלונדון. עורכו הראשי במשך כל השנים היה יחיאל ברי"ל.

היסטוריה

ייסדו את "הלבנון" יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון בירושלים בתרכ"ג והם היו גם עורכיו של העיתון בארץ ישראל. העיתון הראשון יצא לאור בח' באדר תרכ"ג. גם יואל משה סלומון וגם יחיאל ברי"ל הרבו לכתוב בעיתון. "הלבנון" ביטא את דעת העדה האשכנזית-פרושיתמתנגדים) בירושלים, התנגד לרעיון של יישוב ארץ ישראל (ויחד עם זאת תמך בייסוד המושבה מוצא), והיה עוין לעמדת "חבצלת" (כתב עת של ישראל ב"ק שהחל לצאת לאור חמישה חודשים אחרי "הלבנון", וביטא את דעת הספרדים והחסידים שתמכו ברעיון של יישוב ארץ ישראל). כשנה לאחר צאתו לאור של "הלבנון" סגר השלטון העות'מאני את שני כתבי העת, בעקבות הלשנה.

לאחר כשנה חידש יחיאל ברי"ל את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם יצא לאור בשנים 18651870, תחילה כדו שבועון ומ-1868 כשבועון, עד שהמצור על פריז במלחמת צרפת-פרוסיה הפסיק את הוצאתו. הוא עבר למיינץ, ולאחר הפסקה של קרוב לשנה יצא שם "הלבנון" בשנים 18711882 כנספח עברי שבועי לעיתון היהודי בגרמנית "דער איזראליט". בשנים 1871–1881 השתתף בעריכה ד"ר מאיר להמן. גם במקומות אלה המשיך "הלבנון" להתמקד בענייני ארץ ישראל. ב-1881 התחיל "הלבנון" לתמוך בחיבת ציון.

בסוף 1882 (תשרי תרמ"ג), בשיא הצלחתו של העיתון, הפסיק "הלבנון" לצאת לאור לתקופה ממושכת עקב פעילותו של יחיאל ברי"ל בענייני העלאת איכרים יהודים מרוסיה לארץ ישראל (הם שייסדו לאחר כשנה את המושבה עקרון, לימים מזכרת בתיה), והמשבר האישי והכספי שעבר בעקבות זאת. הוא ניסה לחדש את הוצאת העיתון ב-1886, בלונדון, שם יצאו לאור גיליונות ספורים, אבל לא נמצאו להם די חותמים. לאחר מותו הפתאומי של יחיאל ברי"ל באותה שנה, לא היה ל"הלבנון" המשך.

מכבש הדפוס ששימש את הדפסת העיתון נמצא כיום באוסף סדנת ההדפס ירושלים.

כבוד הלבנון

ערך מורחב – כבוד הלבנון

עם צאת גליונו הראשון של הלבנון, נספח אליו מוסף בשם "כבוד הלבנון" שהיווה למעשה כתב עת תורני ובמה לחידושי תורה והלכה, כמו גם פולמוסים של רבני ירושלים ומזרח אירופה. בין היתר התפרסמו בכתב העת גם מחקרים וסקירות פרי עטם של אנשי חכמת ישראל ורבנים שונים.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים