שמואל הנגיד – הבדלי גרסאות

בן קהלת
	הלינותי גדוד כבד בבירה; הרסוה ימי קדם קצינים; וישנו עלי גבה וצדה; ותחתינו בעליה ישנים; ודברתי ללבי אי קהלים; ועמים שכנו בזאת לפנים?; ואי בונים ומחריבים ושרים; ודלים ועבדים ואדונים; ומולידים ושכולים ואבות; ובנים ואבלים וחתנים; ועם רב נולדו אחר אחרים; בימים אחרי ימים ושנים; והיו על פני הארץ שכנים; והם היום בלב ארץ שכונים; וקבר חלפו מארמונותם; ועפר מחצרים נעמנים; ואילו העלו ראשם ויצאו; שללונו נפשים ועדנים; אמת נפשי, אמת, כהם למחר; אהי אני ואלה ההמונים!

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־02:52, 7 בנובמבר 2017

תבנית:רב

רבי שמואל בר יוסף הלוי הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 - אחרי 1056), מראשוני הראשונים, ומחשובי המשוררים העבריים בספרד של ימי הביניים. שימש גם בתפקידים פוליטיים בכירים בעיר-הממלכה (טאיפה) של גרנדה, שבספרד המוסלמית: הוא נתמנה לשר האוצר ולשר הצבא. ובשיא הקריירה הפוליטית שלו שימש כווזיר הגדול, משרה השנייה בדרגתה רק למלך גרנדה.

ביוגרפיה

רבי שמואל הנגיד נולד לרבי יוסף הלוי, בעיר קורדובה שבממלכת ספרד. הוא הצטיין כקליגרף מופלג בכתב הערבי ולמד תורה מפי ר' חנוך בן ר' משה השבוי. בצעירותו עסק בכתיבת ספרים, ואף פתח מכון לכתיבת ספרי קודש - עקב גודל הבקשות. לאחר החרבת קורדובה פתח חנות לבשמים בגרנדה, שם פגש את חבוס בן מאכסן אל מוצפר, מושלה של נסיכות גרנדה החדש (שליט הטאיפה גרנדה בשנים 1019–1038). חבוס התפעל מאוד מחכמתו של רבי שמואל, מינה אותו ליועצו ובהמשך לתפקיד הווזיר הגדול. רבי שמואל שימש כעשרים ותשע שנים בתפקיד זה, תוך שהוא נושא את יהדותו בקומה זקופה בחצרות שני מלכים, דואג לקהילות היהודיות בספרד, תומך בישיבות, ובלימוד התורה ועוסק בעקביות בשירה ובחקר הלשון העברית. לאחר מותו של חבוס ב-1038 תמך בבנו הבכור באדיס בן חבוס על פני אחיו בולוגין, לתפקיד הנסיך ובאדיס אכן זכה בירושה, כשרבי שמואל הנגיד ממשיך לכהן תחתיו כווזיר הגדול עוד כעשר שנים.

כאשר הביס את אבו נור ביחד עם צבאות סביליה ומאלגה בקרבת רונדה ב-1047, כתב בשירו: "גאולה הייתה כאם ליתר גאולותי והיו לה לבנות." רבי שמואל הנגיד מיזג בהשכלתו את התרבות היהודית המקורית יחד עם ידע כללי ומדעי נרחב, כולל ידיעת שבע לשונות^[^{דרוש מקור]} אך שירה כתב רק בעברית.

כתב שני ספרי הוראה מעמיקים בתלמוד, אחד מהם עסק בהלכה לפי סדר התלמוד ונקרא "הלכתא גברתא", אשר לא השתמר עד ימינו, אם כי פסקי הלכה ספורים הנשאבים כנראה משם מובאים בשמו בספר הפסיקה הקאנוני "ארבעה טורים", וכן במקורות נוספים. כמו כן חיבר את מבוא התלמוד אשר נדפס התלמוד הבבלי כנספח למסכת ברכות, יש הטוענים כי המבוא הינו קיצור של חיבור ארוך שחיבר רבי שמואל בן חפני^[2] ברם הדעה הרווחת היא כי הספר שייך לרבי שמואל הנגיד כמובא בספר כפתור ופרח וכמו שכתב החיד"א בספרו שם הגדולים.

כמו כן עסק בחקר הלשון העברית וחיבר בערבית ספר בתורת הלשון העברית כּתַאבּ אלְאִסְתִגְנַאאְ, המכונה בעברית "ספר העושר" - מילון מפורט ללשון המקרא.^[3]

על פי רבי משה אבן עזרא, חיבר הנגיד שלושה קובצי שירה: "בן-קהלת" אשר נערך על ידי בנו רבי יהוסף, בו נכתבו שירי הגות; "בן-משלי" אשר נערך על ידי בנו אליסף, בו מצויים בעיקר פתגמים; ו"בן-תהלים" אשר חלקית נערך על ידי בנו יהודה. מסופר^[^{דרוש מקור]} שהספר נגנב, ובדרך פלאית וברוח קודשו של רבי שמואל הנגיד נמצא הספר.

על פי אגדה מאוחרת^[^{דרוש מקור]} בחצר ביתו של רבי שמואל הנגיד הייתה מזרקה הנתמכת על ידי שנים עשר אריות, שלימים (עקב חידוש הארמון בהצעתו של רבי שמואל למלך בתור הווזיר)^[4] הועברה לארמון האלהמברה בגרנדה, הוצבה באחת החצרות והעניקה לה את שמה, "חצר האריות" המפורסמת.

ב-2005 הוציא אריק מאר לאור ספר קומיקס בן שני חלקים, המתאר את חייו של רבי שמואל הנגיד ומשפחתו. הספר תורגם לשפות שונות.

על שמו נקרא היישוב כפר הנגיד.

משפחתו

אביו רבי יוסף הלוי (קיימות מספר דעות בדבר זהותו של ר' יוסף, ראו סדר הדורות)
אחיו, רבי יצחק בר יוסף הלוי
בניו, רבי יהוסף הנגיד, רבי אליסף בר שמואל הלוי, 'הילד' יהודה בר שמואל הלוי
חמיו, ר"י מיגאש
רבי ניסים בר יעקב מקירואן
נכדו, רבי אברהם בר יהוסף הלוי
נכדו, רבי עזריה בר יהוסף הלוי

משיריו

הים ביני ובינך
ידידי, כל שנותיך תנומות
מת אב ומת אלול
התקבצו כי הזמן תמים
אדמה ליצורים
שְׁלַח יוֹנָה

ראו גם

כתב סתיו

לקריאה נוספת

חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, א, ירושלים-תל אביב, תשט"ו, עמ' 74-78; שם, ב, תשי"ז, עמ' 678
ר. פרידמן, שר ונגיד לעמו: רבי שמואל הנגיד
מרדכי מרגליות, ספר הלכות הנגיד, עם מבואות והערות, ירושלים: בהוצאת קרן יהודה ליב ומיני אפשטיין שעל יד האקדמיה למדעי היהדות בארצות הברית, תשכ"ב-1962
אפרים חזן, "החזרה הגזרית — מלים מרובות צורה בשירת שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית י-יא, תשמ"ז-תשמ"ח (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
יוסף יהלום, "התחינות והתפילות המושרות של ר' שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
מתי הוס, "פשט או אלגוריה — שירת החשק של שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
דבורה ברגמן, "ריאליזם ומקבריות בשירת שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
יהונתן ורדי ומיכאל רנד, דיוואן שמואל הנגיד – קודקס מן הגניזה, הוצאת האקדמיה ללשון, 2015

קישורים חיצוניים

שמואל הנגיד, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הסיפור המדהים של שמואל הנגיד ובנו - חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', חלק ו', פודקאסטים באתר "קטעים בהיסטוריה"
הספר כל שירי רבי שמואל הנגיד, מהדורת חיים ברודי, באתר hebrewbooks
קטעים משירים שכתב, באתר "דעת"
כתבי שמואל הנגיד בפרויקט בן-יהודה
מבוא הגמרא, ונתיבות שביליה
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספרייה הדיגיטלית
סוג לא תואם [ 3 ] שמואל הנגיד, דיואן, הוצאת אוקספורד, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
אלי הירש, על שמואל הנגיד, מבחר בעריכת טובה רוזן, ידיעות אחרונות 2/5/08
שמואל הנגיד כבעל הלכה, דבר, 12 באוקטובר 1962
ר' שמואל הנגיד באתר אורנים
מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שמואל הנגיד", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1345-1340, באתר היברובוקס
אברהם בן דאוד, ספר הקבלה, עמ' 71-73
דיואן שמואל הנגיד, ההדרה ומבוא: דוד סלימאן ששון, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1934.
אברהם אליהו הרכבי, זיכרון לראשונים וגם לאחרונים - חלק ראשון: זיכרון לראשונים, מחברת ראשונה זיכרון רב שמואל הנגיד בן יוסף הלוי. המחברת הזאת תכיל בקרבה את הנשאר לפליטה מספריו בן תהלים ובן משלי עם מבוא והערות. ס"ט פטרבורג, תרל"ט. באתר hebrewbooks
אהרן דארנצוויג, תולדות רבינו שמואל הנגיד אבן נאגרעלא (א), הכרמל, 3 באפריל 1870
- תולדות רבינו שמואל הנגיד אבן נאגרעלא (ב), הכרמל, 10 באפריל 1870

תקופת חייו של הרב שמואל הנגיד על ציר הזמן
ציר הזמן

הערות שוליים

^ רבי שמואל הנגיד חיבר רבים משיריו בעת שעמד בראש צבא גרנדה, ובשירים אלה הוא מתאר את מוראות המלחמה.
^ מרדכי מרגליות,מבוא לספר הלכות הנגיד
שרגא אברמסון, מתורתו של רב שמואל הנגיד מספרד, סיני ק (א) תשמ"ז, עמ' ז-עג
^ למידע נוסף, ראו מאמרו של אהרן ממן, "למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן", (הערת שוליים מס' 3) בתוך: הקנון הסמוי מן העין (עמ' 217-233), עורכים: מנחם בן ששון, ירחמיאלי ברודי, עמיה ליבליך ודנה שליו, סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשע"א 2010. ISBN 9789654935234 (ספר אלקטרוני: ISBN 9789654935241).
^ אריק מאר "רבינו שמואל הנגיד", חלק א'

[1] רבי שמואל הנגיד חיבר רבים משיריו בעת שעמד בראש צבא גרנדה, ובשירים אלה הוא מתאר את מוראות המלחמה.

[2] מרדכי מרגליות,מבוא לספר הלכות הנגיד
שרגא אברמסון, מתורתו של רב שמואל הנגיד מספרד, סיני ק (א) תשמ"ז, עמ' ז-עג

[3] למידע נוסף, ראו מאמרו של אהרן ממן, "למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן", (הערת שוליים מס' 3) בתוך: הקנון הסמוי מן העין (עמ' 217-233), עורכים: מנחם בן ששון, ירחמיאלי ברודי, עמיה ליבליך ודנה שליו, סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשע"א 2010. ISBN 9789654935234 (ספר אלקטרוני: ISBN 9789654935241).

[4] אריק מאר "רבינו שמואל הנגיד", חלק א'

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 רבי שמואל הנגיד מיזג בהשכלתו את ה[[תרבות]] היהודית המקורית יחד עם ידע כללי ומדעי נרחב, כולל ידיעת שבע לשונות{{מקור}} אך שירה כתב רק בעברית.
-הוא כתב שני ספרי הוראה מעמיקים ב[[תלמוד]], אחד מהם עסק בהלכה לפי סדר התלמוד ונקרא '''"הלכתא גברתא"''', אשר לא השתמר עד ימינו, אם כי פסקי הלכה ספורים הנשאבים כנראה משם מובאים בשמו בספר ה[[פסיקת הלכה|פסיקה]] הקאנוני "[[ארבעה טורים]]", וכן במקורות נוספים. כמו כן חיבר את '''מבוא התלמוד''' אשר נדפס התלמוד הבבלי כנספח למסכת ברכות, יש הטוענים כי המבוא הינו קיצור של חיבור ארוך שחיבר רבי [[שמואל בן חפני]]{{הערה|[[מרדכי מרגליות]],[http://forum.otzar.org/download/file.php?id=21007&sid=26deb92652b22d1b8cd5d8290bdace9e מבוא לספר הלכות הנגיד]{{PDF}}{{ש}}[[שרגא אברמסון]], [http://forum.otzar.org/download/file.php?id=28694 מתורתו של רב שמואל הנגיד מספרד]{{PDF}}, סיני ק (א) תשמ"ז, עמ' ז-עג}} ברם הדעה הרווחת היא כי הספר שייך לרבי שמואל הנגיד כמובא בספר [[כפתור ופרח]] וכמו שכתב ה[[חיד"א]] בספרו [[שם הגדולים]].
+כתב שני ספרי הוראה מעמיקים ב[[תלמוד]], אחד מהם עסק בהלכה לפי סדר התלמוד ונקרא '''"הלכתא גברתא"''', אשר לא השתמר עד ימינו, אם כי פסקי הלכה ספורים הנשאבים כנראה משם מובאים בשמו בספר ה[[פסיקת הלכה|פסיקה]] הקאנוני "[[ארבעה טורים]]", וכן במקורות נוספים. כמו כן חיבר את '''מבוא התלמוד''' אשר נדפס התלמוד הבבלי כנספח למסכת ברכות, יש הטוענים כי המבוא הינו קיצור של חיבור ארוך שחיבר רבי [[שמואל בן חפני]]{{הערה|[[מרדכי מרגליות]],[http://forum.otzar.org/download/file.php?id=21007&sid=26deb92652b22d1b8cd5d8290bdace9e מבוא לספר הלכות הנגיד]{{PDF}}{{ש}}[[שרגא אברמסון]], [http://forum.otzar.org/download/file.php?id=28694 מתורתו של רב שמואל הנגיד מספרד]{{PDF}}, סיני ק (א) תשמ"ז, עמ' ז-עג}} ברם הדעה הרווחת היא כי הספר שייך לרבי שמואל הנגיד כמובא בספר [[כפתור ופרח]] וכמו שכתב ה[[חיד"א]] בספרו [[שם הגדולים]].
 כמו כן עסק בחקר הלשון העברית וחיבר ב[[ערבית]] ספר בתורת הלשון העברית '''כּתַאבּ אלְאִסְתִגְנַאאְ''', המכונה בעברית "ספר העושר" - מילון מפורט ללשון המקרא.{{הערה|1=למידע נוסף, ראו מאמרו של [[אהרן ממן]], "''למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן''", (הערת שוליים מס' 3) בתוך: '''הקנון הסמוי מן העין''' ([http://www.publishersrow.com/Preview/PreviewPage.asp?shid=0&pid=15&bid=7154&fid=31&pg=223&gw=0&gwL=0&o=1295261268156 עמ' 217-233]), עורכים: [[מנחם בן ששון]], [[ירחמיאלי ברודי]], [[עמיה ליבליך]] ו[[דנה שליו]], סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], [[האוניברסיטה העברית]], ירושלים תשע"א 2010. {{ISBN|9789654935234}} (ספר אלקטרוני: {{ISBN|9789654935241}}).}}

פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה
בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית	רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת
בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד	רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה
בית המדרש בעיר טולדו	רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש
בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית	הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.