ראש המטה הכללי – הבדלי גרסאות
←ראשי המטה הכללי לדורותיהם: תמונות |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
| דגל = [[קובץ:Flag of IDF Chief of Staff.svg|100px]] |
| דגל = [[קובץ:Flag of IDF Chief of Staff.svg|100px]] |
||
| סמל = [[קובץ:Armoiries de l'état major de tsahal.svg|100px]] |
| סמל = [[קובץ:Armoiries de l'état major de tsahal.svg|100px]] |
||
| תמונה = |
| תמונה = 160804-D-PB383-018 (28695500081) (cropped).jpg |
||
| כיתוב = הרמטכ"ל [[גדי איזנקוט |
| כיתוב = הרמטכ"ל [[גדי איזנקוט]] |
||
| איוש נוכחי = [[גדי איזנקוט]] |
| איוש נוכחי = [[גדי איזנקוט]] |
||
| תאריך כניסה לתפקיד = [[16 בפברואר]] [[2015]] |
| תאריך כניסה לתפקיד = [[16 בפברואר]] [[2015]] |
גרסה מ־05:56, 8 בנובמבר 2017
הרמטכ"ל גדי איזנקוט | |||
איוש נוכחי | גדי איזנקוט | ||
---|---|---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 16 בפברואר 2015 | ||
דרכי מינוי | מתמנה על ידי ממשלת ישראל בהמלצת שר הביטחון | ||
תחום שיפוט | ישראל | ||
דרגה צבאית | רב-אלוף | ||
מושב המשרה | תל אביב, ישראל | ||
ייסוד המשרה | 1 ביוני 1948 | ||
איוש ראשון | יעקב דורי | ||
ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ההגנה לישראל. ראש המטה הכללי נתון למרות ממשלת ישראל וכפוף ישירות לשר הביטחון. הוא קצין בדרגת רב-אלוף (רא"ל) שהיא הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל.
מעמד הרמטכ"ל
מעמדו של הרמטכ"ל מוגדר בחוק יסוד: הצבא, שנחקק בשנת 1976 ובו נאמר (סעיף 3):
- (א) הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
- (ב) ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.
- (ג) ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון.
היסטוריה
תפקיד הרמטכ"ל החל בארגון "ההגנה", שם נקרא בשם זה מי שעמד בראש המטה הכללי של "ההגנה". עם הקמת צה"ל, הוסבו מטכ"ל ההגנה והרמטכ"ל שעמד בראשו, יעקב דורי לעמוד בראש צה"ל.
הרמטכ"ל מתמנה רשמית לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. יוצא דופן היה רפאל איתן אשר כהונתו הוארכה פעמיים, והוא כיהן במצטבר חמש שנים. מנגד, היו מספר רמטכ"לים אשר לא סיימו את תקופת כהונתם המלאה: מרדכי מקלף כיהן בתפקיד במשך שנה אחת בלבד על פי בקשתו, דוד אלעזר נאלץ להתפטר על רקע המלצות ועדת אגרנט שחקרה את מלחמת יום כיפור, ודני חלוץ התפטר בשל הביקורת על התנהלות מלחמת לבנון השנייה. כמו כן, שני רמטכ"לים ויתרו על חלק מהארכת כהונתם: אמנון ליפקין-שחק ביקש לסיים את תפקידו באמצע השנה הרביעית, על רקע רצונו לעבור לפוליטיקה ולהתמודד על ראשות הממשלה. חיים לסקוב ביקש שלא לכהן שנה רביעית על רקע חילוקי דעות שלו עם שמעון פרס.
בשנת 2005 אריאל שרון ושאול מופז לא האריכו את כהונתו של משה יעלון לשנה רביעית, במהלך שהתפרש כהדחה על רקע התנגדותו של יעלון לתוכנית ההתנתקות. על מנת למנוע בעיות כאלו בעתיד, וכפי שנעשה לגבי משרות אחרות כמו זה של נשיא המדינה, מינה שר הביטחון עמיר פרץ את רב-אלוף גבי אשכנזי בשנת 2007 לתקופה של ארבע שנים, ובכך הסיר את חוסר הוודאות בנוגע להוספת השנה הרביעית (אך לקראת סוף כהונת אשכנזי עלתה סוגיית הארכת כהונתו לשנה חמישית).
ראש המטה הכללי המכהן וה-21 במספר הוא רב-אלוף גדי איזנקוט, שנכנס לתפקיד ב-16 בפברואר 2015.
עם סיום כהונתו, חלה על הרמטכ"ל (בדומה לבכירים נוספים במערכת הביטחון בישראל) תקופת צינון של שלוש שנים קודם שיוכל להיבחר כחבר הכנסת, להתמנות לשר בממשלה או להיבחר לראשות הממשלה.
ראשי המטה הכללי לדורותיהם
רמטכ"לים בפוליטיקה
במהלך השנים בישראל, הצטרפו לפוליטיקה 11 רמטכ"לים לשעבר (נכון ל-2016). הראשון מביניהם היה משה דיין, הרמטכ"ל הרביעי, בשנת 1959. דיין נבחר לכנסת הרביעית כחבר הכנסת מטעם מפלגת מפא"י כשר החקלאות. אחריו הצטרף גם הרמטכ"ל השני, יגאל ידין, לכנסת התשיעית בתור חבר מפלגת ד"ש, והתמנה לסגן ראש הממשלה מנחם בגין. אחרי ידין ודיין, גם צבי צור הצטרף לפוליטיקה. אחריהם הצטרפו גם יצחק רבין, חיים בר-לב, מוטה גור, רפאל איתן, אהוד ברק, אמנון ליפקין-שחק, שאול מופז ומשה יעלון. בבחירות לכנסת השמונה עשרה, התמודדו שלושה רמטכ"לים לשעבר: משה יעלון, שאול מופז ואהוד ברק. בממשלת ישראל העשרים ושמונה, שני רמטכ"לים ישבו בממשלה, אהוד ברק ואמנון ליפקין-שחק. גם בממשלת ישראל העשרים וחמש ישבו שני רמטכ"לים בממשלה, והם היו יצחק רבין ואהוד ברק. בממשלת ישראל השלושים ושתיים כיהנו שלושה רמטכ"לים בממשלה, שאול מופז, אהוד ברק ומשה יעלון.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מתן גלין ודנה פטרוב, 65 בתמונות: הרמטכ“לים לשעבר ברגעים מיוחדים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 30 במאי 2013
- הרמטכ"לים, סדרת טלוויזיה | פרק 1 | פרק 2 | פרק 3 | פרק 4 | פרק 5 | רשות השידור, 2017