תקופת האבות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 2A01:6500:A041:FDED:B47A:7259:8D31:3C81 (שיחה) לעריכה האחרונה של [[User:Eladti|Ela...
שורה 1: שורה 1:
{{היסטוריה של עם ישראל}}
{{היסטוריה של עם ישראל}}
'''תקופת האבות''' היא תקופה [[מקרא]]ית, בין הולדת [[אברהם]] (לפי מדרש [[סדר עולם]] ב[[א'תתקמ"ח]] - 1812 לפנה"ס){{הערה|תיקון לתיארוך זה ראו ב[[השנים החסרות]].}} ובין פטירתו של [[יעקב]], לפי המדרש בשנת 1507 לפנה"ס. [[יחזקאל קויפמן]] קובע את זמנה במאות ה-15-14 לפני הספירה{{הערה|יחזקאל קויפמן, '''תולדות האמונה הישראלית''', כרך ב', ספר א', ירושלים-תל אביב, מוסד ביאליק - דביר, תש"ב, ע"מ 32-1.}}, ואילו [[בנימין מזר]] מקדים אותה למאות ה 17-18 לפני הספירה{{הערה|לפי תיאור [[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה]] אינ' עברית מהדורה ראשונה כרך ו' עמ' 254-255}}.
===אישים מתקופת האבותתרשים - תולדות האבות והאמהות של האומה===

[[קובץ:תולדות האומה.PNG|שמאל|ממוזער|500px|תרשים - תולדות האבות והאמהות של האומה]]יש לי שיר שני שירים טובים טילים 1הצגה הצגה הצגה הצגה הצגה הצגה הצגה הצגה הצגה הצגה 2רועי אדיוט רועי אדיוט רועי אדיוט רועי אדיוט רועי אדיוט{{הפניה לערך מורחב|עץ משפחה של דמויות מקראיות}}
האבות, '''אבות האומה ואימותיה''', שעל שמם נקראת תקופה זו, הם [[שלושת האבות]] ו[[ארבע האמהות]]: [[אברהם]] ו[[שרה]], [[יצחק]] ו[[רבקה]], [[יעקב]] ו[[רחל]] ו[[לאה]] - המהווים את ראשיתם של הדת ה[[יהדות|יהודית]], [[יהודים|העם היהודי]] ואמונת הייחוד, לפי המסופר בספר [[בראשית]]. הקבצה אחרת שלהם היא שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב, וארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה. אף ש[[בלהה]] ו[[זלפה]] ילדו ליעקב ילדים שמהם נולדו אחדים משנים-עשר השבטים, אין הן נכללות באמהות האומה, משום שהיו [[שפחה|שפחות]]. עם זאת, במספר מקורות משמשים ראשי התיבות "ברזל" לציין את נשות יעקב: '''ב'''להה, '''ר'''חל, '''ז'''לפה ו'''ל'''אה כקבוצה אחת.

על פי [[המקרא]], [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] התגלה לאבות, סייע להם וכיוון אותם בדרכם, ואף הבטיח להם שיבחר בזרעם כעם סגולה שיירש את [[ארץ כנען]]. על-פי המסורת וכמתואר ב[[ספר בראשית]], האבות והאמהות קבורים ב[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]], מלבד [[רחל]] שנקברה בדרך ל[[בית לחם]], ב[[קבר רחל]].

בתחילת תקופת האבות, על פי המסופר בתנ"ך, עם עזיבת אברהם את חרן והליכתו לארץ ישראל, היה אברהם לבדו בעולם, ללא ילדים. בסיומה, מנה עם ישראל שבעים נפש בתוספת נשי בני יעקב. תקופת האבות מסופרת בחומש [[בראשית]].

===אישים מתקופת האבות===
[[קובץ:תולדות האומה.PNG|שמאל|ממוזער|500px|תרשים - תולדות האבות והאמהות של האומה]]
{{הפניה לערך מורחב|עץ משפחה של דמויות מקראיות}}
* [[אברהם]] ו[[שרה]]
* [[אברהם]] ו[[שרה]]
* [[יצחק]] ו[[רבקה]]
* [[יצחק]] ו[[רבקה]]

גרסה מ־15:23, 9 בנובמבר 2017

תקופת האבות היא תקופה מקראית, בין הולדת אברהם (לפי מדרש סדר עולם בא'תתקמ"ח - 1812 לפנה"ס)[1] ובין פטירתו של יעקב, לפי המדרש בשנת 1507 לפנה"ס. יחזקאל קויפמן קובע את זמנה במאות ה-15-14 לפני הספירה[2], ואילו בנימין מזר מקדים אותה למאות ה 17-18 לפני הספירה[3].

האבות, אבות האומה ואימותיה, שעל שמם נקראת תקופה זו, הם שלושת האבות וארבע האמהות: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ורחל ולאה - המהווים את ראשיתם של הדת היהודית, העם היהודי ואמונת הייחוד, לפי המסופר בספר בראשית. הקבצה אחרת שלהם היא שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב, וארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה. אף שבלהה וזלפה ילדו ליעקב ילדים שמהם נולדו אחדים משנים-עשר השבטים, אין הן נכללות באמהות האומה, משום שהיו שפחות. עם זאת, במספר מקורות משמשים ראשי התיבות "ברזל" לציין את נשות יעקב: בלהה, רחל, זלפה ולאה כקבוצה אחת.

על פי המקרא, אלוהים התגלה לאבות, סייע להם וכיוון אותם בדרכם, ואף הבטיח להם שיבחר בזרעם כעם סגולה שיירש את ארץ כנען. על-פי המסורת וכמתואר בספר בראשית, האבות והאמהות קבורים במערת המכפלה בחברון, מלבד רחל שנקברה בדרך לבית לחם, בקבר רחל.

בתחילת תקופת האבות, על פי המסופר בתנ"ך, עם עזיבת אברהם את חרן והליכתו לארץ ישראל, היה אברהם לבדו בעולם, ללא ילדים. בסיומה, מנה עם ישראל שבעים נפש בתוספת נשי בני יעקב. תקופת האבות מסופרת בחומש בראשית.

אישים מתקופת האבות

תרשים - תולדות האבות והאמהות של האומה
ערך מורחב – עץ משפחה של דמויות מקראיות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תיקון לתיארוך זה ראו בהשנים החסרות.
  2. ^ יחזקאל קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, כרך ב', ספר א', ירושלים-תל אביב, מוסד ביאליק - דביר, תש"ב, ע"מ 32-1.
  3. ^ לפי תיאור מלחמת ארבעת המלכים את החמישה אינ' עברית מהדורה ראשונה כרך ו' עמ' 254-255