מגאדת' – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור לאלבום פלטינה
מ הוספת קישור לגרסת כיסוי
שורה 294: שורה 294:
| [[1995]] || 37 || 99 Ways to Die{{כ}} || מתוך הפסקול "החווייה של ביוויס ובאטהד"
| [[1995]] || 37 || 99 Ways to Die{{כ}} || מתוך הפסקול "החווייה של ביוויס ובאטהד"
|-
|-
| [[1996]] || 38 || Paranoid || גרסת כיסוי ל[[בלאק סבאת']], מתוך אלבום האוסף Hidden Treasures
| [[1996]] || 38 || Paranoid || [[גרסת כיסוי]] ל[[בלאק סבאת']], מתוך אלבום האוסף Hidden Treasures
|-
|-
| [[1998]] || 40 || Trust || מתוך האלבום Cryptic Writings, מקום 1 בבילבורד מיינסטרים רוק
| [[1998]] || 40 || Trust || מתוך האלבום Cryptic Writings, מקום 1 בבילבורד מיינסטרים רוק

גרסה מ־08:51, 14 בנובמבר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי
פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מגאדת'
חברי הלהקה בהופעה חיה, 2010. משמאל לימין: דייוויד אלפסון, דייב מאסטיין, כריס ברודריק ושון דרובר.
חברי הלהקה בהופעה חיה, 2010. משמאל לימין: דייוויד אלפסון, דייב מאסטיין, כריס ברודריק ושון דרובר.
מקום הקמה לוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות 1983–2002 (כ־19 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ת'ראש מטאל
הבי מטאל
ספיד מטאל
חברת תקליטים קומבט רקורדס 1986-1984
קפיטול רקורדס 2000-1986
סנקצ'וארי רקורדס 2006-2001
רודראנר רקורדס 2006-הווה
פרסים והוקרה פרס ג'נסיס עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי של הלהקה
פרופיל ב-IMDb
חברים
דייב מאסטיין
דיוויד אלפסון
קיקו לוריירו
דירק ורבורן
חברים לשעבר
לי ראוש
קרי קינג
גר סמואלסון
כריס פולנד
צ'אק באלר
ג'ף יאנג
ניק מנזה
מרטי פרידמן
ג'ימי דגראסו
אל פיטרלי
ג'יימס מקדונו
גלן דרובר
ג'יימס לומנזו
שון דרובר
כריס ברודריק
כריס אדלר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מגאדת' (באנגלית: Megadeth) היא להקת ת'ראש מטאל אמריקאית, שנחשבת לאחת מלהקות המטאל המצליחות והמשפיעות ביותר, ולאחת מ"ארבע גדולות הת'ראש" ביחד עם מטאליקה, סלייר ואנתרקס, ושנייה בגודלה במכירותיה רק למטאליקה. הלהקה הוקמה בשנת 1983 על ידי הגיטריסט והסולן דייב מאסטיין, אשר פירק אותה בשנת 2002 ואיחד אותה מחדש בשנת 2004.

הלהקה מכרה למעלה מ-50 מיליון עותקים מאלבומיה[1], כאשר תשעה מתוכם הגיעו לרשימת 40 האלבומים הטובים ביותר בז'אנר[2], 18 סינגלים הגיעו לרשימת 40 הגדולים[3], והייתה מועמדת תשע פעמים לגראמי[4].

מגאדת' הייתה חלוצית בתחומה, וסללה את הדרך ללהקות מטאל רבות כדוגמת פנטרה, ארץ' אנמי[5] ואין פליימס[6].

היסטוריה

תחילת הלהקה

זמן קצר לאחר שהגיטריסט הראשי של להקת מטאליקה, דייב מאסטיין, פוטר עקב שימוש בסמים וסכסוכים אישיים[7], הוא הקים את מגאדת' יחד עם שכנו, הבסיסט דייוויד אלפסון. מאסטיין הפך למחבר המילים, המלחין הראשי בלהקה, הגיטריסט המוביל, ולאחר שלא מצא סולן שהתאים לדרישותיו, גם לסולן הלהקה. תוך זמן קצר, הלהקה הוסיפה את המתופף לי ראוש (שהוחלף בגאר סמואלסון) והגיטריסט קארי קינג (מלהקת סלייר), שהוחלף בכריס פולאנד.

האלבומים הראשונים (1985-1989)

דייב מאסטיין (ימין) ודייוויד אלפסון (שמאל), ממקימי הלהקה.

בסוף 1984, מגאדת' הייתה חתומה בחברת ההקלטות קומבט רקורדס, ובמאי 1985 הוציאה את אלבומה הראשון, Killing Is My Business... And Business Is Good!. ללהקה הוקצב סכום של 8,000 דולר להקלטת ולהפקת האלבום[8], אך חברי הלהקה בזבזו יותר ממחצית הסכום על סמים, מה שבא לידי ביטוי באיכות הסאונד הנמוכה של האלבום. אך למרות הפקה גרועה יחסית ותמונת עטיפה עלובה (לדבריו של מאסטיין, ברגע שראה את התמונה הוא חשב "רימו אותנו!"), האלבום היה מוצלח ביותר ושילב אלמנטים של ת'ראש מטאל, פאנק וג'אז. "Killing is My Business" זהו אלבום טכני מאוד, עם דגש חזק על גיטרה בס, הכולל סולואים ארוכים ומהירים מאוד של גיטרה חשמלית, ואף מזכיר את Kill 'Em All של מטאליקה (אשר מאסטיין השתתף בכתיבת רובו). למעשה, השיר "Mechanix" מתוך "Killing is My Business" זהו בעצם השיר "The Four Horsemen" מתוך "Kill 'Em All" עם מילים אחרות. את השיר כתב מאסטיין לפני שהצטרף למטאליקה, מטאליקה הופיעו איתו[1], ולאחר שמאסטיין פוטר מהלהקה, מטאליקה שינו את המילים, הוסיפו גשר מלודי והאטו את הקצב.[2]

בנובמבר 1986 מגאדת' הוציאו את אלבומם השני, Peace Sells... But Who's Buying?‎, שהביקורות היללו כאלבום ת'ראש מטאל מעולה, המאופיין בהפקה משופרת וכתיבה מתוחכמת[9]. מאוחר יותר באותה שנה, מגאדת' הוחתמו בחברת קפיטול רקורדס, שגם רכשו את הזכויות לאלבום "Peace Sells" מחברת קומבט רקורדס.

גאר סמואלסון וכריס פולנד פוטרו מהלהקה לאחר סיבוב הופעות בהוואי, והיו שמועות בדבר שימוש בסמים על ידי כל חברי הלהקה. המחליפים היו צ'אק בהלר על התופים וג'ף יאנג על הגיטרה. במרץ 1988 ההרכב החדש הוציא את האלבום השלישי של הלהקה, So Far, So Good... So What!, שקיבל ביקורות שליליות ונכשל בשחזור ההצלחה של קודמו, "Peace Sells". החידוש של שירם של הסקס פיסטולז, "Anarchy In The UK" שנכלל באלבום זכה לביקורות מלגלגות במיוחד וראו בו סימן לכשלונו של האלבום כולו.

שנות התשעים

חייו של ההרכב שהקליט את "So Far, So Good... So What" היו קצרים, היות שיאנג ובהלר פוטרו ב-1989, והוחלפו בהתאמה על ידי ניק מנזה ומרטי פרידמן. הרכב זה (מאסטיין, אלפסון, מנזה ופרידמן) היה היציב ביותר בקריירה של הלהקה, הקליט ארבעה אלבומים מוצלחים, ויצר למגאדת' תדמית של להקה שביכולתה לנגן לא רק מטאל איכותי, אלא גם ליצור יצירות קבילות יותר מבחינה מסחרית. כיוון הלהקה כולה השתנה בתכיפות רבה לאורך העשור, היות שמגאדת' עשתה מאמצים להביס את מטאליקה, יריבתה, על ידי "ריכוך" למען רכישת שם מרכזי של להקת מטאל מלודית, דבר שהביא לתלונות מצד המעריצים שעמדו לצדה לאורך השנים וראו בה כאחת הלהקות המובילות בת'ראש מטאל.

למרות זאת, ב-1990, מגאדת' לא הראתה סימני חולשה. אלבומה הרביעי של הלהקה, Rust in Peace, עדיין נחשב בעיני רבים כאחד מאלבומי הת'ראש מטאל המלהיבים והמתוחכמים ביותר מבחינה טכנית. הליריקה הקליטה והעוקצנית האופיינית למאסטיין, והריפים המחוספסים והמהירים הונצחו בהפקה ברורה ודייקנית, דבר שאפשר לשמוע את כל הניואנסים של לחני הגיטרה של מאסטיין. האלבום כולל את השיר "Holy Wars" ("מלחמות קדושות") - שיר ת'ראש טכני וכבד, העוסק במלחמות הדת במזרח התיכון, ואף כולל סולו קצרצר של גיטרה חשמלית בסגנון מוזיקה ים תיכונית. בדומה ל-‎...And Justice for All של מטאליקה שנתיים קודם, Rust In Peace המחיש היטב רמה של מורכבות טכנית, שהזכיר מטאל פרוגרסיבי.

ביולי 1992, מגאדת' הוציאו את האלבום Countdown to Extinction, שהפך להצלחה מיידית, הגיע למקום השני במצעד הבילבורד והיה למולטי-פלטינום: מאסטיין עצמו אמר, שהצלחותיה הבאות של מגאדת' ימדדו בהשוואה להצלחה של Countdown To Extinction. באלבום זה מבנה השירים היה פשוט יותר, מוזיקה "קליטה" יותר, והושם דגש חזק יותר על קולו של הסולן: אלו הם הצעדים שגם מטאליקה נקטה בהאלבום השחור שלה במטרה להעצים את הצלחתו הרווחית של האלבום. מאסטיין ושאר חברי הלהקה חשו מתוסכלים, כאשר בילי ריי סיירוס מנע מהם את המקום הראשון במצעד הבילבורד כאשר זכה עם שירו Achy Breaky Heart.

האלבום הבא, Youthanasia, יצא בשנת 1994 וגם הוא נחל הצלחה. באמצעות דבקותם בכיוונם החדש, שנקבע על ידי האלבום הקודם, האלבום הכיל בתוכו סאונד יותר רגוע, שקט ואטי. במהלך מסע ההופעות הופיעה מגאדת' גם בישראל.

האלבום הבא, שנקרא Cryptic Writings, שוחרר ב-1997 ונטה יותר לכיוון ההארד רוק, אם כי עדיין הכיל את הצליל המיוחד המזוהה עם מגאדת'. ניק מנזה עזב את הלהקה בשנת 1998 והוחלף על ידי ג'ימי דגראסו.

סגנון ההארד רוק ניכר עוד יותר באלבום הבא, Risk, משנת 1999. היקף מכירותיו היה נמוך יחסית. זמן קצר לאחר שחרורו, פרש מרטי פרידמן מהלהקה והוחלף על ידי אל פיטרלי. הלהקה חיפשה דרך לסיים את החוזה עם חברת ההקלטות קפיטול רקורדס, לכן שיחררה אלבום אוסף בשם Capitol Punishment: The Megadeth Years. האוסף כלל בתוכו שני שירים חדשים, שעליהם מגאדת' התחייבו לפי החוזה עם קפיטול.

שנות ה-2000

הרכב הלהקה מ-2005 ועד פברואר 2006. משמאל לימין: שון דרובר, ג'יימס מק'דונו, דייב מאסטיין וגלן דרובר.
המתופף שון דרובר.

בשנת 2001, מגאדת' חתמו על חוזה עם חברת התקליטים סנקצ'וארי רקורדס, ולאחר זמן קצר הוציאו אלבום חדש, בשם The World Needs a Hero שהוכרז על ידי המעריצים כחזרה מוצלחת לשורשי הת'ראש המוכרים של הלהקה.

ב-3 באפריל 2002, מאסטיין הכריז בפומבי על עזיבתו את הלהקה. הסיבה הרשמית הייתה פגיעה עצבית בידו השמאלית. החברים האחרים החליטו לפרק עקב זאת את הלהקה. הדבר נראה כסופה של להקה בת כמעט 20 שנה.

בהדרגה, הפיזיותרפיה עזרה לידו של מאסטיין להחלים. לאחר שלמד מחדש לנגן על הגיטרה, הוא כתב את אלבום הסולו הראשון שלו ותכנן הנפקה מחודשת של הקטלוג של מגאדת'. בשנת 2004 הוא יצר קשר עם חברי הלהקה המוקדמת עם בקשה לעזרה בהקלטת האלבום החדש שלו שנקרא במקור Blackmail The Universe (שמו של השיר הפותח את האלבום), אך שמו שונה ל-The System Has Failed (ביטוי מתוך השיר השלישי, Kick The Chair שמבקר את מערכת המשפט). בגלל ההסכם עם חברת ההקלטות שלפיו מגאדת' מתחייבת לאלבום נוסף, האלבום היה חייב להשתנות מאלבום סולו לאלבום האחרון של מגאדת'. האלבום הוקלט עם ויני קולאיוטה על התופים, כריס פולאנד (שניגן עם מגאדת' בשנות ה-80) על גיטרה מלווה וג'ימי לי סלואס על גיטרת הבס. כמו שדייב מאסטיין אמר: "מגאדת' באיטיות קמה לתחייה".

לאחר צאת האלבום בתחילת יולי 2004, The System Has Failed זכה לביקורות טובות כאלבום שמחזיר את מגאדת' ל"תור הזהב" מסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, ואף הגיע למקום ה-18 ברשימת הבילבורד האמריקני. לאחר הוצאת האלבום הוחלפו פולאנד, סלואס וקולאיוטה בבסיסט ג'יימס מקדונו והאחים גלן ושון דרובר על הגיטרה והתופים. במהלך השנתיים העוקבות חברי הלהקה יצאו לסיבובי הופעות ברחבי העולם ולאחר מכן לסיבוב הופעות שנקרא בשם Gigantour, שהתמקד בארצות הברית וקנדה והשתתפו בו להקות נוספות. מאסטיין יזם את הפסטיבל על מנת לעודד הופעות מטאל ואת פעילותן של להקות אחרות. סיבוב ההופעות הגיע לממדים כאלו שהוא הצטייר כאירוע המתחרה ב"Ozzfest", אותו ארגן אוזי אוסבורן. בהופעה בארגנטינה, מאסטיין הפתיע את הקהל והודיע שמגאדת' תמשיך לפעול ותוציא אלבום נוסף.

במהלך התקופה שלאחר הוצאת "The System Has Failed", מגאדת' בהרכבה החדש הגבירה את פעילותה: מאסטיין עבר להשתמש בגיטרות של חברת "Dean" ובעקבותיו גם עבר גלן דרובר. ב-21 במרץ 2006 יצא מארז האוסף "Arsenal of Megadeth" ב-DVD, וב-15 במאי 2006 מגאדת' חתמה עם חברת הפקות המטאל הידועה Roadrunner Records. ב-10 בפברואר 2006 הבסיסט ג'יימס מקדונו הוחלף בג'יימס לומנזו וב-15 במרץ, הקמע המצויר של מגאדת' "Vic Rattlehead" עוצב מחדש בתחרות מעצבים גרפיים באתר DeviantArt.com[10]. ב-22 באוגוסט וב-5 בספטמבר הלהקה הוציאה אלבום הופעה כפול ו-DVD של סיבוב ההופעות Gigantour משנת 2005. ב-2 בדצמבר יצא אלבום ההופעה "That One Night: Live in Buenos Aires" שצולם בהופעה בבואנוס איירס, ארגנטינה.

לאחר גיבושם של שירים חדשים, ב-19 באפריל 2006 חברי הלהקה החלו להקליט באנגליה את אלבומם האחד עשר. במספר קטעי תיפוף שהוקלטו, שון דרובר השתמש בציוד של ג'ון בונהאם מלד זפלין. לאחר הפסקה לסיבוב ההופעות Gigantour 2006, הלהקה חזרה ב-21 בנובמבר להקלטת האלבום בקליפורניה. ב-4 במרץ 2007 שוחררה רשימת השירים שתופיע באלבום. לבסוף, ב-15 במאי 2007 יצא לאור האלבום החדש של מגאדת', United Abominations, כשעל עטיפתו ניתן לראות את ויק בגרסתו החדשה על רקע בניין האו"ם המותקף (שהופיע גם על עטיפתו של Peace Sells...But Who's Buying?). האלבום כלל 11 שירים[11], שחלקם הושמעו מוקדם יותר בהופעות חיות, ברדיו או ניתנו לשמיעה או הורדה מאתר הלהקה. האלבום עוסק כקודמיו בנושאים פוליטיים שונים (United Abominations, שם האלבום, הוא עיוות של United Nations) ומסתמן כאחד המוצלחים ביותר של מגאדת', שהגיע למקום השמיני ברשימת הבילבורד האמריקני.

ב-9 באוקטובר 2007 הוציאה הלהקה מארז מיוחד הנקרא Warchest ("תיבת מלחמה"). על עטיפת המארז צויר איור ממוחשב של שרשיר כדורי רובה, אשר מובלט החוצה מהמארז. המארז מכיל חמישה דיסקים: שלושת הראשונים מכילים שירים ודמואים אותם הקליטה הלהקה בין השנים 1985 ל-2004, הרביעי מכיל הקלטה של הופעה חיה שנערכה ב-1990 באנגליה והחמישי הוא DVD של הופעה שהוקלטה ב-1992 באולם ההאמרסמית' אפולו שבלונדון.

הגיטריסט כריס ברודריק.

ב-15 בספטמבר 2009 יצא אלבומם הבא של הלהקה, Endgame, הפעם עם כריס ברודריק כגיטריסט מוביל. האלבום הגיע למקום התשיעי ברשימת הבילבורד 200, למקום הראשון ברשימת אלבומי ההארד רוק ולמקום שני ברשימת אלבומי הרוק[12]. הוא קיבל ביקורות טובות ונחשב לממשיך את הצלחתו של האלבום הקודם. יש שהשוו את האלבום עם אלבום מוקדם של הלהקה, So Far, So Good... So What!.

העשור השני של שנות ה-2000

בפברואר 2010 חזר ללהקה הבאסיסט לשעבר של מגאדת', דיוויד אלפסון, וזאת ביוזמתו של המתופף שון דרובר[13].

ב-16 באפריל 2011 הלהקה הופיעה בישראל בפעם רביעית בתולדותיה. בהופעה שנערכה בגני התערוכה צפו כ-6,000 איש. בסוף ההופעה מאסטיין אמר שהם רוצים לחזור פעם נוספת לישראל.

אלבום האולפן ה-13 של הלהקה, TH1RT3EN, שוחרר ב-1 בנובמבר 2011. זה האלבום הראשון מאז איחוד הלהקה ב-2004, שבו משתתף הבסיסט דיוויד אלפסון.

השירים Sudden Death ו-Public Enemy No.1 מהאלבום TH1RT3EN בנוסף לשיר Head Crusher מהאלבום Endgame היו מועמדים לפרס הגראמי בתואר ביצוע המטאל הטוב ביותר.

ב-2011 הלהקה הוציאה גרסה מחודשת לאלבום Peace Sells... But Who's Buying?, לכבוד חגיגות ה-25 שנים לצאתו לראשונה.

מגאדת' הודיעה על חידוש סיבוב ההופעות GiGantour בשנת 2012. סיבוב ההופעות יכלול את מגאדת', להקת ההבי מטאל הבריטית מוטורהד, להקת המטאל גותי האיטלקית לקונה קויל ולהקת ההבי מטאל הדנית VolBeat. בקיץ 2012 הלהקה יצאה לסיבוב הופעות עם הבדרן רוב זומבי.

לאחר כעשור בו ניגן דרובר בלהקה, הוא הודיע על עזיבתו בשל רצונו לנסות אפיקים חדשים. עד מהרה עזב גם ברודריק, בשל חילוקי דעות אומנותיים (ושניהם אגב הצטרפו ללהקת Act of Defiance). ב-29 במרץ 2015 נודע כי המתופף כריס אדלר מלהקת Lamb of God יעבוד עם מגאדת' על אלבומה החדש של הלהקה, ה-15 במספר. ב-2 באפריל נודע כי הגיטריסט הברזילאי קיקו לוריילו, לשעבר מלהקת אנגרה, הצטרף באופן רשמי ללהקה.

"ארבע גדולות הת'ראש" - סיבוב ההופעות

בספטמבר 2009 הודיע לארס אולריך מלהקת מטאליקה כי הוא מתכוון לאגד את ארבע להקות הת'ראש הגדולות - מטאליקה, מגאדת', סלייר ואנתרקס - ולצאת לסיבוב הופעות. סדרת הופעות אלו, שבעה במספר, החלה ב-16 ביוני 2010 בוורשה, פולין והסתיימה ב-27 ביוני 2010 באיסטנבול, טורקיה. ההופעה שהתקיימה בסופיה, בולגריה ב-22 ביוני הועברה בשידור חי דרך לווין לכ-450 תיאטראות ברחבי ארצות הברית ולמעל 350 ברחבי אירופה, קנדה ואמריקה הצפונית.

סגנון הלהקה

מגאדת' בהופעה חיה, 2010. מימין לשמאל: כריס ברודריק, שון דרובר, דייב מאסטיין ודייוויד אלפסון

מגאדת' היא להקה מגוונת מבחינת סגנונה המוזיקלי. היא אמנם נחשבת ללהקת ת'ראש, אך יחד עם זאת במוזיקה שלה ניכרת השפעה חזקה של הארד רוק והבי מטאל מחד ופאנק ורוק מלודי מאידך. סגנון הנגינה של מגאדת' קיבל מספר תפניות במהלך עשרים שנות פעילותה והושפע מגורמים שונים: הן מהנגנים שהיו חברים בלהקה בתקופות השונות ומהמוזיקה של הלהקות להן האזינו, הן מפעילותן של הלהקות המתחרות ובראשן מטאליקה והן מחברות התקליטים איתן עבדה הלהקה.

חברי הלהקה בראשית דרכה, בדומה למאסטיין, יצאו נגד התרבות השולטת בשנות השמונים ששמה דגש רב על ההופעה של האמנים ופחות על היצירה והמוזיקה (גלאם מטאל). עם פרישתו של מאסטיין ממטאליקה הוא הגדיר את הסגנון שהוא מועיד ללהקה שיקים בהמשך - נגינה מהירה עוד יותר בגיטרות וסגנון אגרסיבי, בהשוואה לסגנון הנגינה של מטאליקה.

באלבומים הראשונים של הלהקה, עיקר המכשול שעמד בפניהם היה השימוש בסמים ואלכוהול. התקציב של האלבום הראשון שימש ברובו לקניית סמים, כך שהאלבום סבל מפגמים טכניים. אלבומם המצליח ביותר מבחינה מוזיקלית וטכנית של הלהקה היה הרביעי, Rust in Peace, שהיה לאלבום הראשון של ההרכב היציב ביותר של מגאדת'. מרטי פרידמן הביא למגאדת' השפעות מלודיות, שינוי מוזיקלי שהביא את הלהקה לכיוון אחר, אותו מרבית ממעריצי הלהקה לא אהבו. באלבום שהגיע אחריו, Countdown to Extinction, ניכרה השפעה ראשונה של חברות התקליטים, משום שהיו בו פחות סולואים והיה פחות כבד מקודמו, אם כי האלבום זכה להצלחה מסחרית. באלבומם הבא, Youthanasia, ניכרה השפעה בולטת יותר של חברות התקליטים. הסגנון באלבום זה היה איטי יותר ופחות מורכב מקודמיו. האלבום שהיווה נקודת שפל ללהקה היה Risk, שבו הייתה התרחקות בולטת מאוד מהמטאל וניכרו בו השפעות מלהקות אחרות.

עם הרכב חדש (מאסטיין, פיטרלי, אלפסון ודגראסו), הלהקה הוציאה את The World Needs a Hero, שבו הייתה חזרה מסוימת לשורשי הלהקה, היינו סגנון ת'ראש מטאל, ונראה היה כי הלהקה "מנערת מעליה" את השפעות חברת התקליטים בה היא הייתה חתומה, קפיטול רקורדס, משום שהאלבומים הבאים - The System Has Failed ו-United Abominations המשיכו בסגנון זה.

נושאי שירים

ישנם מספר נושאי שירים החוזרים שוב ושוב באלבומים. נושאי מלחמה וצבא - במיוחד מלחמה גרעינית - הוא נושא משותף להרבה משירי הלהקה. למעשה שם הלהקה הוא עיוות של המילה Megadeath, מונח שהומצא בצבא ארצות הברית ומשמעותו- "מוות של מיליון אנשים". לבד ממלחמה גרעינית ישנם נושאים לשירים כמו קונספירציות ממשלתיות, שחיתות וצביעות השלטון והחברה, מלחמות קדושות (השיר "Holy Wars") ואפילו הסכסוך הישראלי פלסטיני. שירים בולטים הם Architecture of Aggression, Rust In Peace... Polaris, Peace Sells, Blackmail The Universe, Symphony of Destruction וUnited Abominations.

בנוסף שירים רבים עוסקים בנושאים חברתיים ופוליטיים כגון התמכרות להימורים, הכחדת חיות בר, ורודנות. שירים כדוגמת Countdown To Extinction, Foreclosure of a Dream, Family Tree, Sweating Bullets, FFF.

כמו כן, למגאדת' ישנם שירים רבים בנושאים הקשורים למערכות יחסים, כולם מדברים על פרידה/בגידה או בעלי "טוויסט" אפל. שירים כדוגמת Trust, A Tout Le Monde.

הופעות בישראל

ב-1995 הופיעה הלהקה בארץ כחלק ממסע הופעות בינלאומי לקידום האלבום Youthanasia שיצא באותה שנה. שתי הופעות של הלהקה התקיימו באולם הסינרמה שבתל אביב.

ב-22 ביוני 2005 שוב הופיעה מגאדת' בישראל במסגרת פסטיבל מטאליסט בחוף פלמחים בראשון לציון, לצידה של להקת הת'ראש הגרמנית דסטרקשן ולהקות נוספות; אך לצערם של המעריצים המשטרה נאלצה להפסיק את ההופעה לאחר חמישה שירים בלבד עקב קריסת גדר הלחץ[14] בתקרית נפצעו מאבטח ואדם מהקהל.

במרץ 2007 הודיע דייב מאסטיין כי הלהקה תשוב לישראל "להשלים את מה שהתחילו" ולהופיע מול הקהל הישראלי. ההופעה התקיימה ב-2 ביולי 2007 בהאנגר 11 בנמל ת"א, הפעם ללא פסטיבל ולהקות חימום רבות אלא אחת בלבד - Betzefer. במהלך ההופעה דייב דיבר רבות עם הקהל, ציין את אהדתו הרבה לקהל המעריצים בארץ. בסיום ההופעה הודיע דייב, שהוא תמיד מקיים הבטחות ושההופעה היא קיום ההבטחה, לחזור ולנגן בתל אביב, לאחר הפסקת ההופעה הקודמת בפסטיבל מטאליסט 2005.

ב-16 באפריל 2011 הופיעה מגאדת' בפעם הרביעית בישראל והפעם בביתן 1 שבגני התערוכה בתל אביב. ההופעה הייתה המופע האחרון במסגרת ה-"Endgame Tour" שהחל ב-2009. בהופעה צפו כ-6,000 אנשים. בסיום ההופעה הודיע מאסטיין כי ייתכן שהלהקה תחזור להופעה נוספת עוד כמה שנים[15][16].

הופעתה המתוכננת של הלהקה בתל אביב ב-6 באוגוסט 2014 בוטלה עקב המצב הביטחוני לאחר מבצע צוק איתן.

ב-2 ביולי 2016 הופיעה הלהקה בפעם החמישית בישראל, במתחם הלייב פארק בראשון לציון, במסגרת סיבוב ההופעות לקידום האלבום Dystopia שיצא באותה השנה.

חברי ההרכב

חברי הרכב לשעבר

גיטרה מלווה

גיטרה בס

תופים

  • דיז'ון קרות'רס (1983)
  • לי ראוש (1984)
  • גר סמואלסון (1984–1987)
  • צ'אק באלר (1987–1988)
  • ניק מנזה (1989–1998)
  • ג'ימי דגראסו (1998–2002)
  • ויני קולאיוטה (2004)
  • שון דרובר (2004–2014)
  • כריס אדלר (2015)


פרסים ומועמדויות

מועמדויות לגראמי על ביצוע המטאל הטוב ביותר[17]
שנה טקס מס. אלבום/שיר הערות
1991 33 Rust in Peace מקום 23 בבילבורד 200 האמריקני, אלבום פלטינה
1992 34 Hangar 18 מתוך האלבום Rust in Peace
1993 35 Countdown to Extinction מקום 2 בבילבורד 200 האמריקני
1994 36 Angry Again מתוך פסקול הסרט אחרון גיבורי הפעולה
1995 37 99 Ways to Die‏ מתוך הפסקול "החווייה של ביוויס ובאטהד"
1996 38 Paranoid גרסת כיסוי לבלאק סבאת', מתוך אלבום האוסף Hidden Treasures
1998 40 Trust מתוך האלבום Cryptic Writings, מקום 1 בבילבורד מיינסטרים רוק
2010 52 Headcrusher מתוך האלבום Endgame
2011 53 Sudden Death מתוך האלבום TH1RT3EN
2012 54 Public Enemy No.1 מתוך האלבום TH1RT3EN
מועמדויות נוספות
שנה פרס קטגוריה הערות
1993 ג'נסיס ההרכב זכייה, פרס המוזיקה ע"ש דוריס דיי
2007 פרס אלי הזהב, מגזין מטאל האמר לורד הריפים מועמדות, דייב מאסטיין
2008 פרס אלי הזהב, מגזין מטאל האמר לורד הריפים זכייה, דייב מאסטיין
2008 פרס אלי הזהב, מגזין מטאל האמר הלהקה החיה הטובה ביותר מועמדות
2009 פרס אלי הזהב, מגזין ריבולבר אל הזהב זכייה, דייב מאסטיין

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

אלבומי EP

אלבומי אוספים

הופעות חיות

וידאוגרפיה

השתתפות בפסקולים

כל הסינגלים המופיעים בפסקולים אוגדו יחדיו באלבום Hidden Treasures:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגאדת' בוויקישיתוף

תבנית:פרופילי מוזיקאים

הערות שוליים

  1. ^ Megadeth Bassist Dave Ellefson on the Metal Aging Process
  2. ^ Billboard's Official website. "Megadeth album chart positions", at Billboard.com; last accessed November 16, 2006
  3. ^ Billboard's Official website. "Megadeth singles chart positions", at Billboard.com; last accessed November 16, 2006
  4. ^ Rock On The Net's Official website. "Grammy Awards: Best Metal Performance", at Rockonthenet.com; last accessed October 13, 2006
  5. ^ Blabbermouth.net, "MEGADETH, ARCH ENEMY, LAMB OF GOD Members Discuss GIGANTOUR", September 16, 2006, at Blabbermouth.net; last accessed November 23, 2006
  6. ^ BLABBERMOUTH.NET - IN FLAMES Bassist Says Meeting RONNIE JAMES DIO Has Been An Inspiration
  7. ^ Cecolini, Vinny. "Foreclosure of a Team", November 1998, Metal Hammer, reported by The Realms of Deth; last accessed January 20, 2007
  8. ^ Killing Is My Business... And Business Is Good" remastered album notes. May 2002, Loud Records, 9046-2
  9. ^ Peace Sells...But Who's Buying? - Megadeth : Songs, Reviews, Credits, Awards : AllMusic
  10. ^ deviantART: where ART meets application!
  11. ^ בגרסה היפנית וגרסת הרכישה המוקדמת נכללו שני שירים נוספים - "Out On The Tiles" ביפנית ו-"Black Swan" .
  12. ^ http://www.billboard.com/charts/billboard-200#/album/megadeth/endgame/1280282
  13. ^ David Ellefson Exclusive: Why I'm Back In Megadeth | News, Top Posts | Classic Rock
  14. ^ הקהל השתולל - והמשטרה הורידה את מגאדת’ - וואלה! תרבות
  15. ^ נמרוד דביר, להקת מגאדת' חוזרת לישראל, באתר nrg‏, 13 בפברואר 2011
  16. ^ אור ברנע, מגהדת' חיה מחדש, באתר ynet, 17 באפריל 2011
  17. ^ Rock On The Net, Grammy Awards: Best metal Performance


מגאדת'
דייב מאסטיין • שון דרובר • דייוויד אלפסון • כריס ברודריק

חברי עבר: גלן דרובר • אל פיטרלי • מרטי פרידמן • ג'ף יאנג • מייק אלברט • כריס פולנד • קארי קינג • גרג הנדווידט (גיטריסטים)
ג'יימס מקדונו • ג'יימס לומנזו (בסיסטים) • ג'ימי דגראסו • ניק מנזה • צ'אק בהלר • גר סמואלסון • לי רוש • דיז'ון קרות'רס (מתופפים)

אלבומי אולפן Killing Is My Business... And Business Is Good! • Peace Sells... But Who's Buying? • So Far, So Good... So What! • Rust in Peace • Countdown to Extinction • Youthanasia • Cryptic Writings • Risk • The World Needs a Hero • The System Has Failed • United Abominations • Endgame • TH1RT3EN • Super Collider • Dystopia
אלבומי EP Hidden Treasures • Cryptic Sounds
אלבומי הופעה Live Trax • Live Trax II • Rude Awakening • Unplugged In Boston • That One Night: Live in Buenos Aires
אוספים Capitol Punishment: The Megadeth Years • Still Alive... and Well? • Back to the Start • Warchest • Anthology: Set the World Afire
קלטות וידאו ומארזי DVD Rusted Pieces • Exposure of a Dream • Evolver: The Making of Youthanasia • Rude Awakening • Video Hits • Arsenal of Megadeth • That One Night: Live in Buenos Aires • Blood in the Water: Live in San Diego • Rust in Peace Live • The Big 4 Live from Sofia, Bulgaria (יחד עם מטאליקה, סלייר ואנתרקס)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מגאדת%27&oldid=21939177"