שור הבר – הבדלי גרסאות
לא מקובל בעברית |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
}} |
}} |
||
'''שור הבר''' או ''' |
'''שור הבר''' או '''אורוכס''' (שם מדעי: ''Bos primigenius''), [[מין (טקסונומיה)|מין]] ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[פר (סוג)|פר]] ש[[הכחדה|נכחד]]. היה נפוץ בכל [[אירופה]] ובאזורים רבים ב[[אסיה]] וב[[אפריקה]], ומשערים שממנו פותחו כמה מגזעי הבקר המשמשים את ה[[בן אדם|אדם]]. אורכו היה כשלושה מטרים וגובהו הגיע ל-1.8 מטר. צבעו היה שחור ולאורך גבו נמתח פס לבן. לפי הממצא ה[[ארכאוזואולוגיה|ארכיאו-זואולוגי]] השור התקיים בתחומי [[ארץ ישראל]] עד שלהי [[ארץ_ישראל_בעת_העתיקה#תקופת הברזל|תקופת הברזל]]. הוא נכחד כליל בשנת [[1627]] ב[[פולין]]. [[אדם (סוג)|האדם הקדמון]] נהג לצוד אותו כדי לאכלו והוא גם מופיע ב[[ציורי מערות]]. |
||
קיימת סברה ששור הבר הוא למעשה התאו ה[[מקרא]]י והמין המכונה היום [[תאו]] הוא בעצם המין המכונה בלשון [[חז"ל]] "[[כוי]]"{{הערה|1=מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977}}. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהשור הוא ה[[ראם (מיתולוגיה)|ראם המקראי]], שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו). אך לפי שעה יש רק ממצא יחיד של שור הבר בתקופת המקרא, בתל [[חשבון (עיר)|חשבון]] שבעבר הירדן{{הערה|[[זהר עמר]], רם בוכניק ו[[גיא בר-עוז]], זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, '''קתדרה 40''' (תשמ"ו), עמ' 54-33.}}. |
קיימת סברה ששור הבר הוא למעשה התאו ה[[מקרא]]י והמין המכונה היום [[תאו]] הוא בעצם המין המכונה בלשון [[חז"ל]] "[[כוי]]"{{הערה|1=מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977}}. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהשור הוא ה[[ראם (מיתולוגיה)|ראם המקראי]], שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו). אך לפי שעה יש רק ממצא יחיד של שור הבר בתקופת המקרא, בתל [[חשבון (עיר)|חשבון]] שבעבר הירדן{{הערה|[[זהר עמר]], רם בוכניק ו[[גיא בר-עוז]], זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, '''קתדרה 40''' (תשמ"ו), עמ' 54-33.}}. |
גרסה מ־17:50, 20 בנובמבר 2017
שור הבר | |
---|---|
מצב שימור | |
נכחד (EX)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
תת־משפחה: | פרים |
סוג: | פר |
מין: | שור הבר |
שם מדעי | |
Bos primigenius בויאנוס, 1827 | |
תחום תפוצה | |
שור הבר או אורוכס (שם מדעי: Bos primigenius), מין בסוג פר שנכחד. היה נפוץ בכל אירופה ובאזורים רבים באסיה ובאפריקה, ומשערים שממנו פותחו כמה מגזעי הבקר המשמשים את האדם. אורכו היה כשלושה מטרים וגובהו הגיע ל-1.8 מטר. צבעו היה שחור ולאורך גבו נמתח פס לבן. לפי הממצא הארכיאו-זואולוגי השור התקיים בתחומי ארץ ישראל עד שלהי תקופת הברזל. הוא נכחד כליל בשנת 1627 בפולין. האדם הקדמון נהג לצוד אותו כדי לאכלו והוא גם מופיע בציורי מערות.
קיימת סברה ששור הבר הוא למעשה התאו המקראי והמין המכונה היום תאו הוא בעצם המין המכונה בלשון חז"ל "כוי"[2]. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהשור הוא הראם המקראי, שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו). אך לפי שעה יש רק ממצא יחיד של שור הבר בתקופת המקרא, בתל חשבון שבעבר הירדן[3].
משמש ומופיע בסמל מולדובה ובסמלה של נסיכות מולדובה לשעבר.